הסרט התיעודי "קו המים" ששודר בערוץ כאן 11 במוצאי שבת חזר אל פרשת נחל האסי החוצה את קיבוץ ניר-דוד – תל עמל ואל מחאת המקופחים שתבעו כזכור לפתוח את הנחל לכל עם ישראל. הם הפכו את היפה בקיבוצים עם הנחל שבליבו לסלע מחלוקת, יעד להסתה נגד הקיבוצניקים הפריבילגיים שהואשמו בגזענות ובדלנות ונהיו כתובת למלחמת אחים אתנית, מעמדית, שבטית.
יוצר הסרט, אלון לוי, לא התיימר להציג את שני צידי הסכסוך. בכתבה שקדמה להקרנת סרטו ופורסמה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" הוא הציג עצמו כתומך נלהב של "צדק חלוקתי".
מחאת האסי התלקחה כזכור לפני כארבע שנים. באוגוסט 2021, בעיצומה של המחאה, כתבתי בדף הפייסבוק שלי: בדבריהם של המוני טוקבקיסטים מתלהמים וכן כותבי מאמרים מלומדים על "צדק חלוקתי" לא מצאתי שום התייחסות קונקרטית לשאלות מתבקשות.
באוגוסט 2021, בעיצומה של המחאה, כתבתי בדף הפייסבוק שלי: בדבריהם של המוני טוקבקיסטים מתלהמים וכן כותבי מאמרים מלומדים על "צדק חלוקתי" לא מצאתי שום התייחסות קונקרטית לשאלות מתבקשות
איך יתנהלו חייה של קהילה קיבוצית ותיקה בתוך פארק מוצף המונים? ומה יקרה למשפחות, לרבות זוגות של בני 80 פלוס, כאשר המוני העם יעשו מנגלים תחת חלון ביתן, ירעישו ויזהמו? הבה נניח שהנפנוף המופרך בעקרון של "צדק חלוקתי" אכן צודק ומוצדק. האם במצב שכזה ייקוב הדין את ההר? כלומר קיבוץ וותיק נידון להרס ולהתפוררות?
פירושו המעשי של הביטוי "ייקוב הדין את ההר" – הקפדה מוחלטת על הכללים, לפי ויקיפדיה. ללא פשרות, ללא גמישות, ללא רחמים. הביטוי שמקורו בחז"ל שימושי גם בעברית המודרנית ואף מופיע בפסיקות משפטיות.
בסרט של אלון לוי נאמר בין השאר שלפי חוק המים מ-1959, מקורות המים שייכים לציבור. אלא שקיבוץ תל-עמל, ראשון הקיבוצים שנבנו בשיטת חומה ומגדל (לצד קיבוץ חניתה הצפוני) נוסד ב-1936, שנים לפני הקמת המדינה, זמן רב לפני שנקבעה החקיקה הנזכרת.
מייסדיו של הקיבוץ הפכו את קטע האסי לפנינת נוף. אין בסיס להפיכתו לספינת הדגל של המאבק הבין-עדתי. התל-עמלים לא הדפו את פלישתם כביכול לקיבוץ של המוני יוצאי המזרח. מה הם מבקשים? לנהל בנחת חיים תקינים בביתם המטופח.
אגב, שמו המקורי של הקיבוץ – תל עמל – הוסב לשם ניר-דוד על שם דוד וולפסון, הנשיא השני של ההסתדרות הציונית, בעקבות תרומה כספית לקיבוץ של צאצאי אותו וולפסון. בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת נקבע השם הכפול: ניר דוד (תל עמל). תושבי ויוצאי עמק המעיינות מסתפקים בשם תל-עמל.
* * *
גילוי נאות: גם אני לא ממש אובייקטיבית כשמדובר בסיפור האסי. נולדתי וגדלתי בקיבוץ השכן, מסילות, מהלך שלושה קילומטרים מזרחית מתל-עמל. קטע האסי החוצה את הקיבוץ עם הנוי המרהיב העוטף אותו, כרי הדשא, השיחים, הדקלים התמירים, הגשרים, היה בעיניי בנעוריי המקום הכי יפה בעולם.
ברקע, מדרום, ניצב הר הגלבוע, הושט היד וגע בו. לפני שהוקם במקום אתר תיירות עם צימרים, שייטו במי הנחל ברבורים אציליים. הזיכרון הקסום לא הועם עם השנים, גם לא לאחר שראיתי בחו"ל נופים עוצרי נשימה.
ברקע, מדרום, ניצב הר הגלבוע, הושט היד וגע בו. לפני שהוקם במקום אתר תיירות עם צימרים, שייטו במי הנחל ברבורים אציליים. הזיכרון הקסום לא הועם עם השנים, גם לא לאחר שראיתי בחו"ל נופים עוצרי נשימה
וזה מזכיר לי את הפזמון של אריק אינשטיין "סן פרנציסקו על המים" שהלחין שלום חנוך. כך אריק שר:
יושב בסן פרנציסקו על המים
שוטף את העיניים בכחול ובירוק.
יפה בסן פרנציסקו על המים
אז איך אני מרגיש כל כך רחוק.תן לי חתיכת תבור, תן לי חתיכת כנרת
אני אוהב להתאהב בארץ ישראל קטנה,
חמה ונהדרת.
* * *
היחסים בין הקיבוצניקים ליוצאי עדות המזרח היו אכן בעיתיים. אבל אין שום קשר ממשי בין סיפור האסי לבין אותה בעייתיות. העולים על הגל של השד העדתי ופוליטיקת הזהויות לוקים בראייה חד צדדית ומתעלמים מהרקע ההיסטורי.
היישוב הישראלי הוותיק מנה עם הקמת המדינה כ-650 אלף איש. הוא הכפיל את גודלו תוך כשלוש שנים (השנים 1948-1951). החברה הישראלית שהייתה כמעט הומוגנית בהרכבה הפכה במהירות שיא לחברת פליטים ומהגרים.
לקליטת העלייה ההמונית התלוו קשיים עצומים. היא לקתה בחוסר ניסיון, בשגיאות קשות שלא נעשו בזדון, בראייה סטריאוטיפית של יוצאי המזרח והיעדר הבחנה בין יוצאי עדות שונות.
הסופר אלי עמיר, יליד עיראק, היה חניך חברת נוער במשמר העמק בשנות החמישים הראשונות של המאה הקודמת. בספרו הנודע "תרנגול כפרות" שיצא לאור ב-1983 תוארו לראשונה פערי תרבויות בין הקולטים הקיבוצניקים לנערים הנקלטים.
עמיר היטיב להבין את קשייהם של הקיבוצניקים מדריכי חברת הנוער שהיו מסורים ומלאי רצון טוב, אבל גילו אטימות בהתייחסותם לעולמם, למושגיהם ולבתי הוריהם של הנערים יוצאי המזרח
עמיר היטיב להבין את קשייהם של הקיבוצניקים מדריכי חברת הנוער שהיו מסורים ומלאי רצון טוב, אבל גילו אטימות בהתייחסותם לעולמם, למושגיהם ולבתי הוריהם של הנערים יוצאי המזרח. הם התקשו להבין עולם כל כך זר ומוזר והתאמצו ללמד את עמיר וחבריו "איך להתנהג, מה לשיר ומה לקרוא, איך לרקוד ולהתלבש, כדי להיות בדיוק כמונו, בני הקיבוץ".
ההיסטוריון ד"ר שאול פז, יוצא קיבוץ מזרע, הצביע על תופעה דומה בספרו (שערכתי) "פנינו אל השמש העולה". הספר עוסק בקיבוצים ובתנועות הנוער החלוציות בשנים שבין תחילת מלחמת השחרור ב-1948 למלחמת ששת הימים ב-1967.
פז קובע על סמך תחקיר מקיף שהקיבוצים בדומה לכל "ארץ ישראל העובדת" כשלו בניסיונותיהם לחדור לשכבות עממיות רחבות של החברה הישראלית. הם התקשו לעכל מפגש עם בני תרבויות שונות. אנשיהם השקיעו מאמצים גדולים בפעולות חינוך והדרכה, בקליטת חברות נוער וכו'. אבל פעילותם נשאה אופי פטרוני.
סניפים-קינים של תנועות נוער שהוקמו בעיירות פיתוח הוגדרו באופן פטרוני כ"קיני אימוץ", "קיני חסות". פעולות להרחבת ההשכלה כונו בשם המעליב "ביעור הבערות". קיבוצניקים ביקשו "לגייר" את העולים יוצאי המזרח ולהקנות להם ערכים חדשים, מערביים, וזהות חדשה. לעשותם דומים לאנשי התנועות החלוציות.
ובקוטב השני התפתח שיח קורבני מזרחי של "קורבנות ההגמוניה האשכנזית-ציונית". ההיסטוריון ד"ר אלון גן כתב על אותו שיח בספרו "קורבנותם-אומנותם" העוסק בתופעה הנפוצה של תרבות התלונה. לטענתו, היא הופכת לזהות מכוננת של קהילות שונות.
גן כותב בין השאר על השיח של קורבנות הלינה המשותפת בקיבוצים ועל השיח הקורבני המזרחי. דומה שבשנים האחרונות, כדברי אלון גן, הקורבנות הייתה לאופנה. ממדיה הולכים ותופחים. ניצולים מתחרים ביניהם מי סבל יותר ממפעל הדיכוי והמחיקה של הממסד הציוני, הגברי, הקולוניאליסטי האשכנזי, וכולי וכולי.
גן תוהה בספרו על סוד הקסם הקורבני ובוחן קבוצות שמבקשות לאמץ לעצמן זהות קורבנית. מתבצרות במעמד הקורבן במקום לחתור קדימה, לקיום ריבוני, ולהיחלץ מקורבנותן. נראה שהקרב על האסי אף הוא ביטוי מובהק של אותו שיח קורבני.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תגובה מרתקת של הבמאי אלון לוי!
מעניין לקרוא שהוא מתנגד ליצירת אקס-טריטוריה.
אולי תמימות? אולי עוורון מרצון?
אבל מדינת ישראל היא כולה אקס טריטוריות של ישיבות, התנחלויות, קבוצות לחץ היושבות על שיבר כלשהו ועוד ועוד…
מציע שתקראי שוב את הפוסט שלך. את אכן לא אובייקטיבית, וזה בלשון המעטה. ראשית, מדהים לקרוא ב-2024 מי שעדיין כותב "גזענות" בלי לשים לב ומספר סיפור כיסוי יפה שהם רק רוצים שלא יהרסו להם כי כל המזרחיים הם רעשנים שכל תרבותם היא תרבות המנגלים. קיבוצניקים מסכנים. השתלטו על משאב טבע שאותו הם טיפחו והתבלבלו לחשוב שהוא רק שלהם. אותם קיבוצניקים מסכנים גם ניסו לקלוט את המזרחים שעלו לארץ ופשוט לא הבינו…באמת? מה עם לקחת אחריות על מה שהמדינה עשתה לעולים החדשים (דרך אגב לא רק למזרחים).
וכמובן אותו מסר ישן שמדחיק את האחריות ולא מוכן לתקן עוולות ולדאוג לצדק חברתי ושיוויון הזדמנויות, שצובע את כל הטענות בקורבנות ורצון שלא להתקדם. פוסט שמדיף ריח לא נעים.
כל הכבוד על התגובות המנומקות משני הצדדים. שיוויון הדעות משני הצדדים היא חכמת ההמונים. ההמון החכם צודק והאמת באמצע. הבעיה שהמדינה לא נתנה פתרון באמצע. המדינה יכלה לצור פשרה אבל בחרה בסופו של דבר בצד אחד בלבד (הכאילו פשרה היא לא באמת פשרה).
אני הייתי מייצר מתווה הרבה יותר צודק. לדוגמה, היום מי הנחל נתפסים מיד עם הגעתם לסוף שטח הקיבוץ, ומועברים לשימוש החקלאים. יש שם שטחים פתוחים עצומים. תעביר את מי הנחל קודם לשטח פתוח מעבר לגבולות הקיבוץ, נניח באורך של 300 עד 500 מטר ואז תתפסו את המים להשקיה. פתרון פשוט יחסית. למה המדינה לא הרימה את הכפפה לפתרון כזה או אחר? כי מי שמנהל את המדינה לא מסוגל להזיז כאן כלום מרב בירוקרטיה ונירמול חוסר המעש. ממש חבל.
קיבוץ ניר דוד הוא פשוט שמורת טבע לבני אדם. פארק היורא הישראלי עם דינוזאורים בדמות אדם שעדיין חושבים שהפרדה בינם לבין עם ישראל זה דבר לגיטימי.
אבל להסתובב בעיר בית שאן ולבצע שם סידורים וקניות זה תקין.
מצד שני, העיר בין שאן שהיא חלק מהמחלוקת יכלה ליצר גם איזורים תיירותיים ולהנות מהטבע המדהים שהאיזור מציע.
מצד אחד אוכלוסיה שרוצה לשמור לעצמה את השקט, מצד שני… יש פה מדינה. ולכל אדם במדינת ישראל רשאי לדרוך בכל פיסת אדמה ציבורית בהתאם לחוקים והמגבלות.
כגון, אי השמעת מוזיקה בציבור, הפעלת מנגלים, כניסה עם רכבים וכו.
להיות עם ישראלי ולהגיד שאני לא חלק מהם כולו זו צביעות. דין עירוני כדין כבוצניק או מושבניק וכדין האיש מן הכפר והמושבה.
זו ישראליות, ולא ישראליות נבדלת
הגילוי הנאות שלך חשוב מאוד. עולה השאלה האם גילוי נאות דומה יכול היה להיכתב על ידי תושב בית שאן הסמוכה. התשובה כמובן שלילית.
משפט שמדבר על האהבה לנופי נחל האסי בתקופת הנעורים לא יכול היה להיכתב על ידי אף אחד אחר זולת תושבי המועצה האיזורית עמק בית שאן וזו כל התורה כולה על רגל אחת. ביקרתי באסי אחרי הצבת הצינור השחור הענק שתוחם כביכול את השטח המוקצה לציבור ויוצר מחבום פיזי בפני המתרחצים מלהמשיך במורד הנחל לאיזור הפריבילגי.
צללתי מתחת לצינור והמשכתי לתוך האיזור הפריבילגי. שחינו קצת והגענו למקום שהגדה נוחה לעלייה. על הגדה היו כבר משפחה של זוג הורים צעירים ותינוק וגם עגלת ילדים. לא עברו דקות ספורות ושני השומרים הבדואים החלו לזעוק "תחזרו! תחזרו!". אני וחבר שלי הבהרנו שאנחנו לא חוזרים והם פנו לזוג שהיה לידנו. "אנחנו מהקיבוצים!" השיב הבעל ולנוכח עינינו המשתוממות פנו השומרים הבדואים והלכו לדרכם. שאלנו אותם "מה הכוונה, אתם פה מהקיבוץ והשומרים לא מכירים אותכם?" "-לא, אנחנו מהקיבוצים בסביבה. לנו מותר".
זה מה שמסביר למה הכותבת יכלה לכתוב על נחל האסי בנעוריה. פשוט משום שהיא נמנית על הקבוצה שהותרה בכניסה.
אגב, מי שיסתכל במודעות של הצימרים ושל נופש פעיל יגלה שבמקום יכולות לבלות קבוצות מאורגנות, לנהל מאבקי ספורט ימי בסגנון תוכנית הישרדות בין הקבוצות, כמובן שייט לסוגיו ואין בכך כל פגיעה במרקם הקהילתי הרגיש. גם להגעה של אנשים מקיבוצים בסביבה אין השפעה על המרקם הקהילתי. מי שפוגע במרקם הוא מי שלא קיבוצניק ולא משלם. מין חוקיות שכזו.
לעניין שנת הקמת הקיבוץ. מדובר באחיזת עיניים. הקיבוץ הוקם ב-1936 אבל בלע את שתי הגדות בשנות ה-80, הרבה אחרי שהחוק אסר זאת.
לעניין הפיכת הנחל לפנינה – שלט שהיה מוצב במקום עד המאבק הסביר במפורש שאת המימון לפרויקט הגינון והתיעול נתנה קק"ל. הפועלים היו מן הסתם השווארצערס מבית שאן או הערבים.
הנהנים הם כמובן אלה ששרים על אחוות עמים ועל צדק חלוקתי.
מתי הקיבוץ הוקם ?
בשנת 1936 , היתה מדינה בשנה זו ?
הקיבוץ הוקם וקיבל לידיו את האדמות ואת מסמכי הבעלות .
כאשר הוקמה המדינה ,הקיבוצים ראו את עצמם כאחד אין הבדלה בין הקיבוץ למדינה .
ברוב תמימותם העבירו את כל מסמכי הבעלות לקרן הקיימת לישראל .
עברו שנים ורמי נהיה מאורת שרצים של שונאי קיבוצים שמולאנים שהאיזו ברוב חוצפה להקים את מדינת ישראל , אוף איזה חצופים.
לא ברור לי מדוע נקודה זאת לא עלתה ?
בגבעת ברנר היה איש חכם שלא העביר את מסמכי הבעלות לקרן קיימת לישראל כעת רמי מחפשת דרכים כיצד להתנכל לקיבוץ .
לצערי יש כפיות טובה כלפי האנשים שהיקמו את המדינה שנים ועשרות שנים לפני שהיתה מדינה
אני חרדי ליטאי.הרב שך זצוקל אמר הנאום השפנים והחזירים מה דעתו על הקיבוצים והשמאל שונא דת יהדות ומוסרים יהודים לגויים ובכך מסכנים את יהודי ארץ הקודש.לכן החרדים הולכים רק עם הימין .אך במקרה הזה מדובר על שינאה שנובעת מקינאה ומרגשי נחיתות של המזרחיים כלפי האשכנזים.כמו הכושים בארהב דרום אפריקה וכו' הגדילו לעשות,,בחורי ישיבה,,כיפות סרוגות מהציבור הדל שהשנאה האשכנזים גוברת אצלם על ההלכה שאוסרת לשחות במקום מעורב מלא פריצות רחמנא ליצלן.אהבת ישראל דרכי נועם וקירוב בפיהם ושנאת ישראל במעשיהם.השפעת אפריקה ואסיה גוברת אצלם על ההלכה היהודית.מתנהגים שם בגסות ובאלימות כמו חייות בג'ונגל.בציבור החרדי כשלא מקבלים את חלקם למובדותינו או לשכונתינו וכו' הם טוענים לגזענות על אף חוסר התאמה מוחלטת לאורך החיים שלנו.בתפילה שישבו בתשובה שלמה יחד עם כל עם ישראל ונזכה לגאולה שלמה לצאת מהגלות בבירת משיח צדקנו.חרדי לדבר ה'.שבוע טוב וחודש טוב ומבורך.
אני בת ליוצאי ערב.
תגובתי למאמר המעניין:
את האות להתנפלות הברברית על הקיבוץ,
נתן לפני…..שש שנים ? בערך, צורר ישראל
נתניהו,
באמצעות בנו המתעלק בשנים האחרונות יותר מתמיד, על אזרחי מדינת ישראל,
ושולח יד גסה לכיסיהם, למימון תפנוקיו
גם מחוץ לישראל.
האם ותיקי ניר דויד, שעמלו על טיפוח
פנינת הטבע הזו, העלו על הדעת בסיוטיהם
אפילו,
שמדינת ישראל תסיים את ימיה בחרפה
כשהיא מממנת אבטחה לאורגיות סמים ומין
של יאיר נתניהו בשכונת הביביסטים הזולה
של מיאמי?
יאיר נתניהו הוא שכתב● בטוויטר ● לפני
שש שנים "תעזבו את האסי !!"
"תעזבו את האסי !!" ??
המשחית יודע בכלל היכן נמצא נחל האסי ?
לא. אבל הוא יודע שצעקותיו יעירו נחיל
צרעות זמזמניות, שלא מסוגלות לדאוג לעצמן
כי עסוקות כל הזמן בפזילה ל"אדמות
הקיבוצים". צדק חלוקתי ? לחבר קיבוץ
דירה סטנדרטית בשטח ה45 מ"ר. מה אתם
רוצים, נבלות? איזו עין צרה.
ולמה לא תוקפים מושבים באותה נבזות?
אולי משום שהרבה מושבים הם של מזרחיים.
תימנים , כורדים וכולי.
אז לא צדק חלוקתי,
אלא גזענות ושנאת אשכנזים לשמה.
וזה מגעיל.
הייתי בת 16, בעיר אשדוד, עמדתי בתור
לאשנב בבנק טפחות בעיר. פתאום אשה
מתנפלת במלים לא טובות על אשה אחרת
שהמתינה גם היא בתור: "מה את חושבת
שאנחנו כמוכם ? ילד וכלב ??" בארסיות
ובשנאה אמרה את זה.
היצור המזהם, העיר את הזוהמה
גדלתי בתל אביב,האליטיסטית
מעמד בינוני גבוהה…
היינו עשירים ומשכילים
הקמנונאת תל אביב .
לא נקלטנו מאוחר
עדיין סבלנו מאפליה קלה אבל אפליה.
נחרדתי מאותה גברת בסרט כשאמרה
אני אשכנזיה ואתה ספרדי
מחרידה יותר היתה התוצאה הסופית.
ההכרעה המשפטית האחרונה…
אלון לוי פה, הבמאי של הסרט.
מכיוון שהתייחסת אל היצירה שהושקע בה 4 שנות עבודה ואינספור דיוקים רק כמקפצה לשלל טיעונים די מביכים, אני קודם אקרא לקוראים לראות את הסרט עצמו. נראה לי שהוא יצירה מספיק מרוכבת שעומדת בפני עצמה. אפשר לראות ביוטיוב כאן.
לגבי הטענות עצמן, אגיד רק משהו אחד – כי גם אני הולך להתעלם מהדיונים ההיסטורים הלא מאוד מעניינים שלך ונוטים לגזענות – העבר אולי מעניין כדיון אקדמאי אבל אני מבקש לדעת על ההווה והעתיד. אז בבקשה:
1. את בכלל לא מתייחסת לסרט ולעוול המתרחש כעת או לעובדה שהקיבוץ מפר את החוק ברגל גסה כעת. לא רק את חוק המים אלא סדרה של חוקים – בין היתר חוק המקרעין, חוק אסירת חסימת דרכים ציבוריות, חוק איסור אפליה באספקת שירותים, עבירות בנייה שונות ומשונות ועוד.
2. מזמין את כולם לקרוא את פסק הדין של השופטת או מתווה משרד המשפטים המרכז את העבירות הללו – ובמיוחד את ההתייחסות אל הבנייה שאושרה ב-2017 על גדות הנחל הפנויות בקיבוץ (160+ וילות על גדות הנחל לבנים ממשיכים, לא ב-1936). היועמשית אפילו נזפה ברמ"י שאישרו את זה.
3. "יקוב הדין את ההר" אומר לפנות את בתי הקיבוץ מגדות הנחל כמו שפינו את גבעת עמל בשביל ערימה בעלי הון – אף אחד לא דורש את זה. לקיים את החוק אומר לאפשר לציבור לגשת אל הנכס השייך לציבור (הנחל), דרך הכבישים השייכים לציבור (בקיבוץ עוברים לפחות 3 דרכים ציבוריות המובילות אל הנחל) ולעשות שימוש במתקנים שמומנו בכספי הציבור.
4. על המדינה להסדיר את זה באופן תכנוני לא כדי ביזוי דרקוני של החוק. זאת הטענה של מרבית המשפטים וארגוני זכויות האדם והחברה (כולל האגודה לזכויות האזרח שלפני המלחמה הגישה להגיש בג"צ בנושא).
5. השימוש שלך במילה "קורבנות" היא מביכה – יש פה מאבק עקרוני שמשפיע על המרחב של החוק והסדר בישראל כולה. יש פה מצב משפטי ברור ומובהק בו אוכלוסיה מבקשת מהמדינה לקיים את החוק בנושא שאין עליו מחלוקת. העמדה של הקיבוץ לא רלוונטית לנושא. השאלה למה המדינה מפחדת להחיל את חוקיה שם וכיצד היא חושבת שמוקדי כוח שונים יפגעו מכך היא השאלה המעניינת (נרמז בסרט, אבל לא מעמיקים בזה).
6. לעמדתי חלק גדול מהמהפכה המשטרית הנוכחית נובע בדיוק מהעיוורון הזה לאורך שנים – קבוצות בישראל שלא מקבלות סעד משפטי כשהן מוחות בצורה לגיטימית יצרו סנטימנט שמבקש "לשרוף את המועדון". ולראייה אנשים כמו רוטמן שלא רוצים לתקן את זה, לעמדתי, אבל משתמשים בכעס כלפי המערכת הרקובה כדי ליצור תמיכה בריסוק שלה.
7. והסיום שלך הוא פשוט מופת של גזענות. הבעיה היא לא "חיבה" או "שנאה" או "אידיאולוגיה" הבעיה היא אך ורק כוח – שימוש של קבוצות בישראל שמשתפות פעולה באופן לא אינטואיטבי לפעול כאילו הם אקס-טריטוריה ישראלית (התומכים הגדולים של הקיבוץ זה המתנחלים, בעלי ההון והצבא, שכל אחד מהם משתלט על שטחים למטרות שונות).
למזלה של החברה הישראלית אף אחד לא שואל אותך מה את חושבת או מה את "מרשה". אנשים פה מספיק חכמים כדי להבין את הצביעות של אנשים שיוצאים להפגין על "דמוקרטיה" אבל לא מסוגלים לשלם רבע מחיר כשהיא מגיעה לשער הצהוב שלהם. לצערה של החברה הישראלית – העיוורון הפוליטי שלא מאפשר את התיקון הזה מייצר תסכול ותנועות מחאה הרבה פחות חכמות ויפות מהמחאה על האסי.
מה שהיה היה. השאלה היא מה קורה היום הקיבוצניקים היום ירום הודם עושים היום הכול כדי לשמר את מה שקיים באמצעות נוכחותם במוקדי הכוח.כלומר בכוח.לא יעזור להם דבר כמו שקרה לאורך ההיסטוריה העשוקים מרימים ראש.אים אחד מיכם הוא טיפש בשם עמי איילון שמושיב את שגריר טורקיה על כיסא נמוך ומשפיל אותו ואת עמו קבל עם ועולם.ואתם חושבים שאתם חכמים תחשבו שוב.הצעתי תחזרו בכם ברגע זה מדרכיכם הנלוזות.אנחנו כאן כדי להישאר.אים אתם רוצים להגר אהלן וסהלן.אים אתם רוצים להישאר ברוכים תיהיו אבל מה שהיה לא יהיה שיהיה לכם ברור
אתם לא מבינים דבר וחצי דבר המיזרח התיכון זר לכם וגרוע מכך 70% מעם ישראל זר לכם אין שום סיכוי שתבינו מה קורה כאן.יש לכם היתרונות שלכם שאיש לא מטיל בהם ספק.ולכן נאמר ישראל בין מיזרח ומערב .הצעתי תיפתחו את הראש ותפסיקו לאיים אתם לא עושים רושם על אף אחד
לכל אותם אכלו לי שתו לי, בתור ישראלית שחציה עדות מזרח (מרוקו) וחציה עדות אשכנז (פולין) והיום נשואה למרוקאי, מעולם לא הרגשתי מקופחת בגלל מוצא אבותי או שם משפחתי
הקיפוח נמצא בראש בלבד
נחל האסי חוצה את הקיבוץ, הוא לא נמצא אך ורק בשטח הקיבוץ
הקיבוץ לא מונע את המשך זרימת המים
אם אנשים כל כך רוצים להנות מהנחל שיכשירו אותו לפני הכניסה לקיבוץ או אחרי שהוא יוצא משטח הקיבוץ , אבל למה לטרוח, נכון ?
אני לא קיבוצניקית ואף פעם לא הייתי, אבל ללא ישובים כמו ניר דוד לא היתה לנו היום מדינה
הקיבוץ הוא הראשון שהוקם בשיטת חומה ומגדל ונלחם בשלטון הבריטי על הזכות להקים ישובים יהודים
הם קיימים בזכות ולא בחסד
תתבגרו קצת
תגובה לנרקיס ליפשיץ, הקרקע היא המשאב המשמעותי ביותר, פעם היה והיום יותר מתמיד! עייני ערך לובה אליאב שהקים יישובים חקלאיים שאוכלסו בעולי צפון אפריקה, מהם צמחו מגדלי הפרחים הטובים בעולם, אף יותר מההולנדים! איפה שהשקיעו באמת, קיבלו תוצרת, לא פחות טובה מתוצרת קיבוצי חומה ומגדל! היחס של אביך לעובדים היה גם היה פטרוני ואת אף לא שמה לב שדברייך נגועים בהסתכלות מגבוה על תרבותם של העובדים שהעסיק אביך, תרבות של 'עורכי חאפלות' שהוא לא הסכים לממן מתוך כביכול רצון לסייע לאוכלוסיה שתפיסת העולם שלהם נחותה!
" מאבק בית הקיבוץ למזרחיים " ??
אין שכנזים בבית שאן שרוצים להכנס ??
חסימת הנחל ושימוש לבריות הדגים – זה בסדר ??
אני גר בקיבוץ פלמחים
כול יום , כל שבת אלפי אנשים מגיעים לחוף של הקיבוץ – אני אמור לחסום אותם??
האם משאבי הטבע לא שייכים לכל אזרחי הארץ ??
לא יודע מאיזה מקום את כתבת את מה שכתבת
אבל את חלק מהבעיה !!!
את חלק מהאנשים שנכניסים לקבוצות ומחלקים ל" מעמדות"
ומה מותר לזה ומה מותר לאחר
מזמן אמרתי שהיהודים הם העם הכי אנטישמי שקיים
והכתבה שלך מראה את זה בדיוק וחבל – יש זמנים שהייתי רוצה להיות טועה .
רוני אילוז
לרונית לוי ולעודד בןחיים שלא יאבדו הזדמנות לפגוע בקיבוצים ובקיבוצניקים הייתי רוצה להגיד: "קפצו לי".
אבל כדי שתבינו נגיד את זה ביותר מילים:
לרונית, נראה לי שהקיבוצניקים כלכך פריבילגים שאפילו את הזכות לשהות המיטיבה אצל החמאס בעזה הם לקחו מאיתנו. את וחבריך בןגביר/ביבי ושות' כלכך רוצים להיות שם והם – הפריביליגים החוצפנים לקוחים גם את זה.
עודד – קיבוצניקים רבים פגעו במזרחים רבים מהעיר הסמוכה. וגם – ביתשאנים רבים מאד פגעו ופוגעים כל הזמן בתושבי הקיבוצים. תהיה לך זכות מוסרית להגיד לי משהו אחרי שתטיף לאותם תושבי העיר שפוגעים בקיבוצניקים. לא מבין על מה אני מדבר? כנראה כי אתה קורבני בלבד ולכן לא מסוגל לראות שום דבר מעבר לזה. מסכן.
כתבה זו האירה את עיניי לא ידעתי למשל שהקיבוץ הוקם לפני חוק המים וזה בלבד מצדיק את הקיבוץ ואף על פי זאת אפשר לגשר על הפערים ולמצוא מכנה משותף והסדר שלא מקפח את אחד הצדדים .וכאן אני פונה לקיבוץ תושבי בית שאן הם לא אויב הם אחים שלכם תתקדמו
בלי הגילוי הנאות מאוד ברור מאיפה גדלה וצמחה הכותבת, כאחת שגדלה בקיבוץ שכן, לה היתה גישה לשכשוך שלא כמו אלה שהורדו ממשאיות חול באמצע הלילה, גם כן במרחק של כ 3 ק'מ משם! תתפלאו גם תתפלאו, בשבילי כעולה משנות ה70 מאיראן, הנופים האלה הם תבנית נוף מולדתי גם כן, מולדת שאי אפשר לנכס ב 100 שנים כי על אדמות אלה התרחשו קרבות אבות אבותיי וזה מה שנותן את הגושפנקה לצדקת קיומנו על פיסת קרקע זו, אולי יותר מאשר הפרחת השממה במאה האחרונה. זו חלקת האל של כל היהודים ובקרקע צחיחה וצפופה כמו שלנו כשבכל יום יומיים היא זירת מלחמה מכאן ומכאן, מקורות המים שלה שייכים לכל אחד ואחד ומה שהיה הוא לא מה שיכול להיות, תם עידן וצריך להתחיל עידן חדש!
מה ששלומית טנא כותבת הוא נכון חלקית…והוא בא מתוך עמדת התגוננות
מול האגרסיביות של הפוליטיקאים
שרוכבים על השיסוי וההפרדה,….
תחת הכותרת "אכלו לי …שתו לי"
יושב מולי יוצא מרוקו מבוגר ומדקלם
את אתם השולטים,אתם ההגמוניה
ושוכח שמ-1977 כמעט כל התקופה
הליכוד היה בשלטון.!
סיפור האכלו לי שתו לי התחיל עם
העובדיה יוסף כדי להלחם בכשרות
הבד"ץ ולעשות לביתו…
המשפחה שלו וכל עושי דברו
הפכו למיליונרים…אותם מעניין
הכסף בלבד…אח"כ,הגיע המושחת
סגול השער שהפך את נושא האכלו לי
שתו לי לעניין פוליטי מובהק וסוס
קרבות מנצח בשיסוי ובפילוג…
לא שכחנו את זרעי השנאה שנלחשו
על אוזנו של כדורי,לא שכחנו את
גילויי נתן אשל על המתודיקה…
זאת האמת המרה
עצה לקורבנות:
יש לכם בחירה בין להאשים את כולם ולהמשיך להיות קורבן מסכן לבין לטפל בעצמכם ולהפוך מקורבן מסכן להצלחה.
קצת כמו במאבקים אחרים (ישראל-פלסטין)
כל אחד יכול להרגיש קורבן
אבל מי שיוצא מזה עושה זאת בזכות עצמו…
מאחלת לכם הצלחה ושגשוג
קיבוצניקית גאה
עוד קיבוצניקית פריווילגית, שאפילו לא מבינה מה לא בסדר? למה לא מאפשרים לקיבוצים להמשיך לגזול את העם בשקט ובנחת?
לשאלתך, כיצד הקיבוצניקים המסכנים ינהלו חיי קהילה, שהמוני עמך ישראל פוקדים את הנחל- אתן תשובה פשוטה :
הנחל לא אמור להיות בקיבוץ!!!
מה שנדרש הוא להקטין את הקיבוץ, ולהוציא את הנחל מתוכו, גם לולא הנחל הם גנבו מספיק שטחים.
אם קשה להם להתמודד עם העם שפוקד את הנחל, שכידוע הוא רכוש של העם הזה, גם אם העם לא מוצא חן בעיניי הקיבוצניק המתנשא עד בחילה, אז שיועיל בטובו הקיבוץ להסתפק רק בחלק מהגזל ולא בכולו, ואת הנחל יש להחזיר לעם כולו!!!
את השער הצהוב פשוט נזיז ונצמצם את שטחי הגזלנים, אותם גזלנים שעומדים מאחורי ההפיכה שהייתה כאן בשנים האחרונות
כולנו יודעים מה חלקה של התנועה הקיבוצית המאוסה ומיותרת במחאות קפלן
הביאו על כולנו את אסון אוקטובר, אז שלא יבכו עכשיו שהם רוצים להמשיך לגזול אותנו בשקט
סבא שלי ז"ל היה אחראי בקיבוצו מעוז חיים על העסקת העובדים השכירים עד שנת 1996, בעיקר העובדים מבית שאן. כמו לחברי הקיבוץ איפשרו להם לקחת הלוואות מהקיבוץ עם החזרת הקרן בתשלומים וללא ריבית, עם אפשרות להחליט אם בכלל נותנים את ההלוואה מכספי הקיבוץ. סבא שלי הסכים לתת הלוואות לתשלום שכר-לימוד ללימודים אקדמיים, לקניית מחשבים ולכל היבט של דברים נחוצים !!! לחיים סבירים ולהתקדמות בהם. הוא סירב לאשר הלוואות לעריכת חגיגות מעבר !!! ליכולת הכלכלית כגון: חתונות, בר-מצוות וכו'. האם זו פטרונות ? לא !! זו מחשבה כלכלית נכונה של השקעה במה שמקדם מישהו ולא בדברים רגעיים ולא מקדמים. כך אנחנו גם נוהגים כמשפחה.
אלון גן פלצן מנותק שמנסה לעטות רומנטיקה על היחס הנוראי של הקיבוצים לתושבים המיזרחיים של הישובים מסביב. מתלונן על ה"התקרבנות" אבל מסכים עם היהירות והשתלטנות של הקיבוצניקים. את הצלקות של יחס המימסד הקיבוצי לשכניו המיזרחיים לא ניתן למחוק ע"י אמירות אויליות חסרות בסיס .
בקיצור, גן פגום שמנסה להכתיב ל DNA הנורמלי איך להתנהג.