בימים האחרונים הרשת גועשת סביב דירוג הדמוקרטיה של מכון V-Dem (זנים של דמוקרטיה), שפרסם ב"גרף השבוע" שלו את ירידת הדירוג של ישראל:

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem ל-2024, שמציג ירידה של ישראל בדירוג הדמוקרטיה

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem הפך כנראה למדד הנפוץ ביותר לאיכות הדמוקרטיה (או היעדרה של הדמוקרטיה, כמו במקרה של אוטוקרטיה). יש לו כמה חוזקות על פני מדדים אחרים, וכמו לכל מדד, חולשות.

V-Dem קובע מספר קטגוריות של משטר, על סמך ערכים שונים: דמוקרטיה ליברלית, דמוקרטיה אלקטורלית, אוטוקרטיה אלקטורלית ואוטוקרטיה סגורה. יש גם "אזור אפור" בין דמוקרטיה אלקטורלית ואוטוקרטיה אלקטורלית.

בדו"ח השנתי של מדד הדמוקרטיה העולמי לשנת 2024, V-Dem הוריד את דירוג ישראל, לראשונה מזה למעלה מ-50 שנה, מקטגוריית ה"דמוקרטיה הליברלית" המובילה שלה ל"דמוקרטיה אלקטורלית".

בדו"ח צוינו הנימוקים הבאים: "הדבר נובע בראש ובראשונה מירידות ניכרות במדדים המודדים את שקיפות החוק ואפשרות חיזוי, והתקפות ממשלתיות על מערכת המשפט. בין היתר העבירה כנסת ישראל בשנת 2023 הצעת חוק המבטלת את סמכות בית המשפט העליון להכריז על החלטות ממשלה כבלתי סבירות".

בדו"ח השנתי של מדד הדמוקרטיה העולמי לשנת 2024, V-Dem הוריד את דירוג ישראל, לראשונה מזה למעלה מ-50 שנה, מקטגוריית ה"דמוקרטיה הליברלית" המובילה שלה ל"דמוקרטיה אלקטורלית"

למה אני חושב שדירוג V-Dem של ישראל לשנת 2024 היה שגוי? מבלי לדון באופן מפורט במתודולוגיית הדירוג, אני חושב שהדירוג הזה שגוי משלוש סיבות עיקריות:

ראשית, הדו"ח אוסף נתונים אחת לשנה ומתייחס לנתונים לגבי השנה החולפת. כלומר, הדו"ח שהתפרסם בשנת 2024 מתייחס לשנת 2023. הוא כלל לא מתייחס לאירועים שהתרחשו בשנת 2024.

המשמעות היא שהדו"ח לא לקח בחשבון את פסק הדין של בית המשפט העליון מינואר 2024 בו בית המשפט העליון קבע כי יש לו סמכות לפסול חוק יסוד השולל את ערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית שלמעשה פסל את חוק הסבירות – אותו תיקון לחוק יסוד השפיטה ששלל מכל בתי המשפט את הסמכות לדון בשאלת סבירות החלטות שרים, ממשלה וראש הממשלה, והכריז עליו כלא חוקתי לאור הפגיעה שלו בערכים דמוקרטיים כשלטון חוק והפרדת רשויות. הפסיקה הזו מראה את עוצמת בית המשפט העליון שהיא מרכיב חשוב בדמוקרטיה הישראלית.

שנית, ההתקפות הממשלתיות על מערכת המשפט וגם ניסיונות החקיקה להחליש משמעותית את בית המשפט והייעוץ המשפטי לממשלה ללא ספק ממחישות, בעיני, את הנטיות והחולשות האנטי-דמוקרטיות של מערכת השלטון.

אולם ההתנגדות האזרחית – המחאה נגד המהפכה המשטרית – מעוררת ההשראה הן מההיבט הכמותי והן מבחינת משך המחאה, וגם הצלחתה לבלום את חקיקת רוב חלקי "רפורמת המשילות" שהציע שר המשפטים, ממחישה את עוצמתה של החברה האזרחית הישראלית שהיא חלק מדמוקרטיה חזקה, ושהוכיחה שהיא שומר סף משמעותי נוסף.

שלישית, בדו"ח המקורי שפורסם, נכתב בטעות שהחוק שהממשלה חוקקה כחלק מההתקפות על מערכת המשפט "שלל את סמכותו של בית המשפט לבטל חקיקה". אמירה זו שגויה עובדתית. החוק שנחקק (אותו תיקון מס' 3 לחוק יסוד השפיטה) אמנם הגביל את הביקורת המנהלית של בתי המשפט, ומנע מהם להפעיל את "עילת הסבירות" לגבי החלטות של שרים, ראש הממשלה והממשלה, אך לא שלל את סמכות הביקורת החוקתית של בתי המשפט לגבי חוקתיות חקיקה.

לאחר שהודיעו למכון V-Dem על הטעות, זו תוקנה במהירה בדו"ח. אבל בהחלט יתכן שהדירוג – המבוסס על נתונים סטטיסטיים ונתונים שמספקים מומחים וחוקרים מהמדינה – היה מבוסס על ההבנה (השגויה) שהחוק אכן שלל ביקורת חוקתית – אין לי ידיעה לגבי זה, זו רק השערה. אך בוודאי שהטעות מערערת את דיוק המדד, לכל הפחות לגבי הציון הישראלי לאותה שנה.

בהחלט יתכן שהדירוג – המבוסס על נתונים סטטיסטיים ונתונים שמספקים מומחים וחוקרים מהמדינה – היה מבוסס על הבנה שגויה של החוק הישראלי

ושלא תהיה טעות: אני סבור שישראל מצויה כבר מספר שנים בשחיקה דמוקרטית מסוכנת. אני גם משוכנע שאילו המהפכה המשטרית הייתה נחקקת באופן בו הוצעה, ישראל הייתה חדלה להיות דמוקרטיה ליברלית והופכת לדמוקרטיה חלולה. ולצערי הרב, מהלכי הממשלה גם כעת מעמידים בסכנה את אופייה הדמוקרטי של המדינה.

אמנם לדעתי דירוג הדמוקרטיה V-DEM של ישראל לשנת 2023 שגוי; אך אם ההנהגה הישראלית לא תשנה כיוון חד ובהקדם, צפוי רקבון משמעותית למרכיבי יסוד של הדמוקרטיה הליברלית – בחירות תחרותיות, שלטון חוק וחירויות יסוד, עד כדי שינוי משטרי של ממש.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.