שני הצדדים של ירידת ישראל במדד הדמוקרטיה

הפגנה ביום השיבוש, 11 ביולי 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
Avshalom Sassoni/Flash90
הפגנה ביום השיבוש, 11 ביולי 2023

הנה מדד הדמוקרטיות העדכני.

צ'ילה מוגדרת דמוקרטיה ליברלית. מדינת ישראל (ללא הגדה והרצועה – ולפחות לגבי הגדה, זוהי אבחנה מלאכותית שכבר מזמן אינה מציאותית) אינה מוגדרת עוד דמוקרטיה ליברלית אלא דמוקרטיה אלקטורלית: כזו שנערכות בה בחירות חופשיות (גם זה אינו בטוח עוד, כפי שמבין כל מי שעיניו בראשו) אך אין בה עוד הגנה מספקת על זכויות האדם, עצמאות מערכת המשפט מותקפת בידי הממשלה וכך גם עצמאות התקשורת ועוד.

עכשיו, זה העניין: אפשר לראות את זה משני הצדדים.

הצד הראשון והמבעית: צ'ילה הייתה תחת דיקטטורה צבאית אימתנית לאורך 17 שנים, החל מיום 11 בספטמבר 1973 (הפיכה משטרית של הגנרל פינושה שהדיח את המנהיג הסוציאל-דמוקרטי איינדה בסיוע מחפיר של ה-CIA) שכללה עינויים מזוויעים למתנגדי משטר, כליאה המונית של מי שנחשבו מתנגדי משטר, רצח אלפי אזרחים, רדיפת גורמי אקדמיה, תקשורת, משפט, חינוך ואיגודים מקצועיים והטלת אימה וטרור.

בזמן הזה עדיין נחשבה מדינת ישראל דמוקרטיה ליברלית עם לקויות, אף שהיא כבר הייתה בתהליך התאבדות באמצעות ניקוד הגדה והרצועה בהתנחלויות, יצירת שתי מערכות חוק נפרדות לשתי אוכלוסיות והחזקת מיליוני בני אנוש תחת דיקטטורה צבאית ללא אזרחות וזכויות אזרח.

אגב, ישראל, למרבה הבושה, מכרה נשק לדיקטטורות צבאיות באמריקה הלטינית ובאפריקה וגם קיימה קשר הדוק ומביש עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

צ'ילה הפכה מדיקטטורה צבאית אלימה לדמוקרטיה ליברלית בעוד ישראל הפכה מדמוקרטיה ליברלית מסוימת ולקויה בקו הירוק למדינה עם קליפה דמוקרטית חלולה בואכה דיקטטורה מלאה

והנה, כיום צ'ילה היא דמוקרטיה ליברלית וכיום ישראל בגבולות הקו הירוק אינה עוד דמוקרטיה ליברלית, היא מצויה בתהליך מואץ של הפיכה משטרית, מוגדרת כדמוקרטיה אלקטורלית (כלומר: עם קליפה דמוקרטית, כי אין באמת משטר דמוקרטי ללא הגנה ליברלית על זכויות אדם, מערכת משפט עצמאית, שירות ציבורי עצמאי ותקשורת חופשית) וכולנו יודעים שהיא בדרכה המהירה להפוך לדיקטטורה מלאה.

ומאחר שאי אפשר להפריד באמת בין מדינה הנשלטת בידי מתנחלי הקיצון לבין הגדה, זוהי גם דיקטטורת אפרטהייד.

ועוד לא אמרנו מילה על ההחלטה להפקיר עשרות חטופים חיים בשבי ארגון טרור נורא ועל טיהור אתני של חלקים בצפון הרצועה במטרה לכונן שם התנחלויות תוך ששרי האוצר, הביטחון הלאומי, המורשת, המשימות הלאומיות ועוד משרדי שקר כלשהו מדברים בגלוי על טיהור אתני מהרצועה כולה באמצעות ביטויים מכובסים ואיומים כדוגמת עידוד הגירה מרצון. הכוונה היא לטרנספר. לגירוש המוני. לטיהור אתני מוחלט.

אז זה הצד האחד והנורא שממנו אפשר להביט בדברים: צ'ילה הפכה מדיקטטורה צבאית אלימה לדמוקרטיה ליברלית בעוד ישראל הפכה מדמוקרטיה ליברלית מסוימת ולקויה בקו הירוק למדינה עם קליפה דמוקרטית חלולה בואכה דיקטטורה מלאה.

הצד השני ממנו אפשר להביט בדברים הוא הצד האופטימי: אם דיקטטורה צבאית אלימה כמו צ'ילה יכולה הייתה להפוך לדמוקרטיה ליברלית, הרי שגם ישראל תחת הפיכה משטרית יכולה להפוך בעתיד מדיקטטורה לדמוקרטיה ליברלית. אלא שלשם כך היא חייבת לחולל שינויים טקטוניים שכרגע נראים כמעט דמיוניים. ודאי עם הגיבוי להפיכה שמקבל כעת נתניהו בעקבות בחירת טראמפ. שינויים טקטוניים הם דבר אפשרי אבל נדיר.

כדי להפוך חזרה לדמוקרטיה ליברלית, ישראל חייבת לחולל שינויים טקטוניים שכרגע נראים כמעט דמיוניים, ודאי עם הגיבוי להפיכה שמקבל כעת נתניהו בעקבות בחירת טראמפ. שינויים טקטוניים הם דבר אפשרי אבל נדיר

ונדמה שמדינה שנשלטת בידי כהניסטים מופרעים, חבורת מושחתים רקובים ואנשי בורות וניתוק כדוגמת גולדקנופף, מדינה שבראשה נרקיסיסט חסר עכבות וחסר מצפון, מדינה שהאחראי על המשטרה בה הוא מעריצם של כהנא וגולדשטיין, מדינה שבה מפקירים אזרחים לשחיטה וחטיפה והישארות בגיהינום לטובת שימור שלטון בלהות וטיהור אתני בצפון הרצועה וממשיכים במלחמה חסרת תוחלת;

מדינה שמנהיגה חשוד בפשעים נגד האנושות בעטיה של מלחמה שבה נהרגו 1,800 ישראלים וכן יותר מ-44 אלף פלסטינים, מדינה שגמור ומנוי עימה לשלוט במיליונים ללא זכויות אזרח במקרה הטוב ולבצע בהם טיהור אתני במקרה הרע, מדינה שבה הקו הירוק טושטש, מדינה שבה קרעי הוא שר התקשורת ולוין הוא שר המשפטים;

מדינה שבה נרדפים שומרי הסף בשל מקצועיותם, מחוסל השירות הציבורי, מערכת המשפט נרדפת, התקשורת החופשית מתחסלת, השידור הציבורי בסכנת סגירה, ארגוני זכויות האדם שנואים, האזרחים הערבים בנגב מגורשים לטובת אזרחים יהודים, האופוזיציה מבוהלת ומיישרת קו ורובה מורכב מאנשי ימין גם אם ממלכתיים יותר;

מדינה שהמחייה בה הפכה בלתי אפשרית מבחינה כלכלית, מדינה שמושתתת על עליונות יהודית ומדינה שבה בוזזים את הקופה הציבורית ואת כספי האזרחים – נדמה שמדינה כזו אינה יכולה לעלות על דרך הדמוקרטיה.

הבעיה היא שמדינה זו לא תשרוד כדיקטטורה. גם אם כן – מובן שאין מקום לקבל דיקטטורה. אין מקום לחיות בגיהינום. אבל אני באמת חושב שהיא גם לא תשרוד.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 664 מילים
סגירה