עבור ישראלים רבים, הבחירות בארה"ב הן ניצחון הנותן תקווה. במהלך מערכת הבחירות, ישראלים רבים תמכו בטראמפ, האמינו שהוא אוהד יותר את ישראל מאשר קמלה האריס, וחשבו שבחירתו תשפר את מעמדה וביטחונה של ישראל. כל זה חרף התמיכה חסרת התקדים של ממשל ביידן בישראל בשנה האחרונה, ולמרות המחויבות הברורה של הנשיא ביידן לביטחונה של ישראל.
סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן לאחר הבחירות בארה"ב מראה שהישראלים מאמינים שטראמפ יגן על ישראל וירסן את אויביה. הניצחון של טראמפ לא רק שעשוי להתברר כרע לישראל בטווח המיידי, הוא עלול להתברר כניצחון פירוס שיפגע בטווח הארוך בתמיכה האמריקאית בישראל כפועל יוצא מהמאבק הפוליטי הפנים-אמריקאי.
לאחר מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר הישראלים נדהמו לראות את עוצמת התמיכה של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בישראל. הביקור של ביידן בישראל, ימים ספורים לאחר המתקפה, החיבוק החם שנתן לישראלים, הרטוריקה הברורה בתמיכה בישראל ובדחיית מעשי החמאס, והסיוע הצבאי חסר התקדים של ארה"ב לישראל – כל אלו הביאו לאהדה ציבורית כלפי הנשיא האמריקאי בקרב רוב קצוות הקשת הפוליטית בישראל.
סקרים של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מראים שבהשוואה למאי 2023, התמיכה של ישראלים בנשיא לאחר המתקפה עלתה ל-70%, עם הבדל קטן מאוד בין מצביעי מפלגות הקואליציה למצביעי מפלגות האופוזיציה.
ואולם, תור הזהב של הנשיא בקרב הישראלים דעך מהר מאוד. בפברואר 2024, כאשר התגלעו מחלוקות בין הנשיא לישראל, וארה"ב החלה ללחוץ למען הגברת הסיוע לתושבי עזה והגבלת השימוש בכוח ברצועה, התמיכה בביידן צנחה חזרה ל-55% (עם ירידה גדולה יותר בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה).
לאחר מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר הישראלים נדהמו לראות את עוצמת התמיכה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל. ואולם, תור הזהב של התמיכה בנשיא בקרב הישראלים דעך מהר מאוד
אם הציבור הסתכל בעין ביקורתית על הנשיא ביידן, הרי שבסגניתו, קמלה האריס, היה לו עוד פחות אמון. באוקטובר 2024, כחודש לפני הבחירות, סקר של המכון לחירות ואחריות הראה שהציבור הישראלי העדיף את טראמפ על פני האריס באחוזים ניכרים, האמין שטראמפ מחויב הרבה יותר לביטחונה של ישראל ומאמין שטראמפ אוהב את ישראל בעוד האריס כלל לא.
אמנם ההעדפה לטראמפ הייתה חזקה יותר בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, אבל גם בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הייתה העדפה לטראמפ. ישראלים סברו שטראמפ עדיף לישראל, שהוא מחויב יותר לישראל ושיפעל לטובת ישראל.
בכך, ישראלים היו שונים מרוב המדינות בעולם. סקר של נובוס ב-44 מדינות מראה שהאריס זכתה לתמיכה בקרב הציבור בעולם עם 54% תמיכה לעומת 26% תמיכה בטראמפ. את התמיכה הגדולה ביותר קיבל טראמפ ברוסיה, סרביה, בולגריה והונגריה.
ועתה, לאחר נצחונו של טראמפ, נראה שהציבור בישראל ונבחריו מבטאים שמחה והקלה. בסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות בקרב 807 ישראלים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית בנובמבר, כשבוע לאחר הבחירות (11-14/11), בחנו את המשמעות של ניצחון טראמפ עבור הציבור הישראלי.
57% מהציבור בישראל הביע עמדה אוהדת כלפי טראמפ, כאשר את עיקר התמיכה הוא מקבל ממצביעי מפלגות הקואליציה, אבל גם בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה (45% אוהדים לעומת 37% לא אוהדים).
65% מהישראלים גם מאמינים שהבחירה בטראמפ טובה לישראל – 91% בקרב מצביעי הקואליציה סבורים כך, ו-53% בקרב מצביעי האופוזיציה חושבים באופן דומה. 61% מהציבור סבורים שבחירתו של טראמפ תשפר את מצבה הביטחוני של ישראל – 87% בקרב מצביעי הקואליציה ו-50% בקרב מצביעי האופוזיציה.
גם בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הייתה העדפה לטראמפ. ישראלים סברו שטראמפ עדיף לישראל, שהוא מחויב יותר לישראל ושיפעל לטובת ישראל. בכך, ישראלים היו שונים מרוב המדינות בעולם
הישראלים גם סבורים שהבחירה בטראמפ עשויה לקדם אינטרסים חשובים לישראל. למרות שחלק לא מבוטל מהישראלים לא יודע איך הבחירה תשפיע על עסקת החטופים ועל סיום הסכסוך מול איראן, בקרב אלו שמביעים עמדה בנושא (כשני שליש מהציבור), רוב ניכר (63%) סבור שבחירתו של טראמפ תקדם את עסקת החטופים ו-72% סבורים שבחירת טראמפ תרסן את איראן.
גם נבחרי ציבור התבטאו באופן דומה – מהקראת תפילה לשלומו של טראמפ בישיבה של ועדת חוקה בכנסת ועד להכרזה של שרים שעם בחירת טראמפ הגיע הזמן ליישב את עזה ולספח את השטחים.
נראה גם שהקבינט ומעגל היועצים שילוו את טראמפ בממשל החדש מחזקים את עמדת הישראלים. בחירתם של תומכי ישראל לתפקידי מפתח – מזכיר המדינה, שר ההגנה, היועץ לביטחון לאומי, ושגריר ארה"ב בישראל – מבטיחה עמדה אוהדת לישראל בממשל הנכנס.
יחד עם זאת, התמיכה האמריקאית בישראל במהלך השנה האחרונה קיבלה ביטוי משמעותי הרבה מעבר לרטוריקה תומכת במדיניות מורכבת שמציגה מחויבות אמריקאית לשלומה של ישראל – בלחץ דיפלומטי, בהצבת חיילים אמריקאים באזור וביצירת קואליציות הגנה מרשימות. לא ברור עד כמה הנשיא הנכנס והממשל שלו יהיו מסוגלים לכך ואם ירצו בכך.
התמיכה האמריקאית בישראל במהלך השנה האחרונה קיבלה ביטוי משמעותי הרבה מעבר לרטוריקה תומכת. לא ברור עד כמה טראמפ והממשל שלו יהיו מסוגלים לכך ואם ירצו בכך
הנשיא טראמפ רואה את המצב במזרח התיכון מנקודת מבט של אינטרסים כלכליים ולכן מאמין שניתן להגיע לפתרון פשוט תוך הכפפת הצדדים להסכם שלא בהכרח יוכלו לחיות אתו ועשויים להתנגד לו.
נשיאים קודמים שהטילו את כובד משקלם על הסדרת המצב במזרח התיכון התאכזבו והטילו אחריות לכישלון על ההנהגה בישראל. הניסיון מראה שטראמפ נוטה, בלשון המעטה, לא פחות מאחרים להטיל אחריות על אחרים בכישלונות שלו.
התמשכות המלחמה, הימנעות מהסדרה בדרום ובצפון, והקצנה ברחוב הישראלי יובילו את ממשל טראמפ לקבוע הסדר "מצוין" מבחינתו (כפי שעשה עם תוכנית המאה), ובהיעדר הסכמה, לסגת כליל מעיסוקו במזרח התיכון.
יתרה מכך, השמחה של ההנהגה הישראלית והתמיכה הבולטת שלה בטראמפ ובממשל שלו פוגעות יותר מכל בביטחונה של ישראל. במהלך חסר אחריות שמוביל ראש הממשלה מזה למעלה מעשור, ישראל ניצבת באופן מוצהר לצד המפלגה הרפובליקאית. גם אם למהלך הזה יש יתרונות זמניים, כפי שחברי הממשלה הנוכחית סבורים ואיתם רוב הציבור, יש בכך פגיעה חמורה באינטרסים של ישראל.
סקרים בארה"ב מראים בעשור האחרון שהציבור האמריקאי מבטא ירידה עקבית בתמיכה בישראל ועלייה בקיטוב הפוליטי ביחס של שתי המפלגות לישראל. אם בעבר התמיכה בישראל חצתה מפלגות וקבוצות חברתיות, היום התמיכה בישראל היא בעיקרה בקרב ציבור מבוגר (בייבי-בומרס) ורפובליקאים (לא צעירים).
חילופי דורות ושינויים פוליטיים יביאו בעתיד הלא רחוק לבחירת נשיא ורוב בקונגרס אשר תמיכתם בישראל נמוכה, מסויגת ובוודאי חסרת האהדה השורשית שהציג הנשיא ביידן (ודמוקרטים אחרים).
להבדיל מביידן, לטראמפ אין אהדה לישראל אלא מכלול אינטרסים שמציב את ישראל, כרגע, כשחקן חשוב. אם האינטרסים ישתנו, ישראל תמצא עצמה בודדה ללא תמיכה אמריקאית בממשל וללא חברים בקונגרס
להבדיל מביידן, לטראמפ אין אהדה לישראל אלא מכלול אינטרסים שמציב את ישראל, כרגע, כשחקן חשוב. אם האינטרסים ישתנו, ישראל תמצא עצמה בודדה, ללא תמיכה אמריקאית בממשל וללא חברים במסדרונות הקונגרס.
עלייה עתידית של הדמוקרטים לשלטון תציב בפני ישראל אתגר דיפלומטי שלא בטוח שתוכל לעמוד בו ותותיר אותה תלויה, לצורך הסיוע ביטחוני, בחברי קונגרס שחייבים את בחירתם לציבור שמפקפק בחשיבותה של ישראל כבעלת ברית של ארה"ב, ורואה בה מדינה תוקפנית הפוגעת בזכויות אדם.
עבור ישראל, שנהנתה שנים מתמיכה דו-מפלגתית שאינה תלויה בזהות המנצח בבחירות, זו עשויה להיות בכייה לדורות.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פרופסור כוורי, אתה לא קולט נכון נקודה מרכזית. ראש ארגון המחבלים הדיקטטור ביבים שקרניהו מלמד את תומכיו כמה שיעורים. המרכזי שבהם, פועלים מאיום לאיום, נטרול איום, ואז נטרול איום חדש שצץ במקומו. כלומר, פעולה פוליטית לטווח קצר. לבקש מתומכי וחברי ארגון המחבלים של ביבים שקרניהו לחשוב לטווח ארוך, מה שקראת "עלייה עתידית של הדמוקרטים לשלטון" היא סוגייה שסותרת במהותה את שיטת הפעולה של ארגון המחבלים שקרניהו.