"הוצאה שלא כדין של מיליוני שקלים"

מעקב זמן ישראל שערוריית ה"אקו־פארק" באשקלון מסתעפת: רוב הכספים ששולמו לחברה המפעילה את הפארק בשנים 2023 ו־2024 הועברו לכאורה ללא אישור ובניגוד לתקציב ● 12 מיליון שקל – כשני שלישים מהסכום – ניתנו ללא כל בקרה ציבורית ● נגד תומר גלאם, שהפארק הוא אחד מיהלומי כהונתו, הוגשה דרישה ל"חיוב אישי"

מבט על האקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)
אבנר הופשטיין
מבט על האקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024

ה"אקו־פארק" באשקלון, אחד הפרויקטים הגדולים בתקופת כהונתו של ראש העירייה תומר גלאם, הוגדר בפרסומי העירייה כ"טבע במלוא תפארתו", "האגם המלאכותי הגדול בישראל" אשר "עתיד לארח את האומנים המובילים בישראל" ועוד סופרלטיבים.

הטבע והאגם באמת מרשימים, אבל כפי שממחיש תחקיר זמן ישראל, הפלא העיקרי הוא איך הפך הפרויקט לפרת מזומנים והבטחות, שבמרכזה חברה מסחרית אחת שהוקמה במיוחד עבור הפארק וזוכה בכל הקופה: תקציבים שמוכפלים ומרובעים בתוך שנתיים, שני מכרזים עוקבים ללא הצדקה (באחד מהם היא הופכת לספק יחיד), שורה של תוספות וצ'ופרים כמו ארגון אירועים ו"פוד־טראקס" בשווי מיליוני שקלים – ללא הסכם או מכרז.

כל זאת, בתהליך נטול שקיפות ודיווח, שבו אפילו חברי ועדת המכרזים לא נחשפו למכרזים, להסכמים או לתוכנם.

כרטסות התשלומים של הנהלת החשבונות בעיריית אשקלון חושפות תהליך מדהים, שבו תשלומים יוצאים מהקופה הציבורית ללא בקרה – ולעיתים אף ללא חשבוניות

כרטסות התשלומים של הנהלת החשבונות בעיריית אשקלון חושפות תהליך מדהים, שבו תשלומים יוצאים מהקופה הציבורית ללא בקרה – ולעיתים אף ללא חשבוניות – ונוחתים בחיקה של החברה המפעילה והמפתחת את הפארק.

כעת דורשת עו"ד תמר קידר, חברת ועדת המכרזים, שגם התריעה בזמן אמת נגד תהליכים בלתי חוקיים לכאורה סביב מכרזי הפארק, לחייב בהליך של "חיוב אישי" את ראש העירייה גלאם ובכיריה, בעבור מה שהיא מכנה "הוצאה לא כדין של מיליוני שקלים מקופת עיריית אשקלון".

במסגרת "חיוב אישי" יכול משרד הפנים לקנוס ראשי ערים ונושאי משרה באופן אישי, אם יוכח כי הם אחראים במישרין על הוצאה בלתי תקינה.

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם בוועדת החינוך של הכנסת, 3 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ראש עיריית אשקלון תומר גלאם בוועדת החינוך של הכנסת, 3 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בסך הכול עומדים התשלומים העודפים שאושרו בדיעבד לתשלום עבור 2023 ו־2024 (וזאת ללא חתימה על הסכם חדש או אפילו עירוב ועדת המכרזים) על 12,226,470 שקלים, שהם כשני שלישים מהסכום ששולם, העומד על כ־19.5 מיליון שקלים.

כך יוצא שעל אף שבשנת 2023 אושר בתקציב העירייה לשלם 3.5 מיליון שקלים, קיבלה החברה המפעילה את הפארק, "למו אינטגרציה וניהול", על פי הרישומים, תוספת של 3.2 מיליון שקלים – ובסך הכול 6.7 מיליון שקלים עבור שנה זו.

על אף שבשנת 2023 אושר בתקציב העירייה לשלם 3.5 מיליון שקלים, קיבלה החברה המפעילה את הפארק, "למו אינטגרציה וניהול", על פי הרישומים, תוספת של 3.2 מיליון שקלים – ובסך הכול 6.7 מיליון שקלים

אף שחלק הארי מהסכום ניתן עבור "ניהול" הפארק, במהלך כל השנה הזאת ה"אקו־פארק" כלל לא פעל והיה סגור לציבור. בתחילת אוקטובר הוא היה אמור להיפתח, אבל המלחמה שיתקה אותו למשך חצי שנה נוספת. למרות זאת, חלקים גדולים מהתשלום ניתנו, כאמור, עבור "חברת הניהול".

עיון בכרטסת התשלומים מראה גם כי באופן תמוה, ולכאורה בניגוד להוראות החוק, לא הונפקו חשבוניות בזמן אמת עבור התשלומים. החשבוניות בגין התשלומים ששולמו עבור חודשים פברואר עד ספטמבר 2023 הופקו רק בתחילת יולי 2024, שנה אחרי העברת הכספים ורגע לפני שהמכרז החדש יצא לפועל. מרבית הסכומים בחשבוניות אף אינם תואמים לסכומים ששולמו במקור.

מבט על האגום באקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)
מבט על האגום באקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)

"כאילו שכל המעורבים צפו את הזכייה מראש"

התהליך בשנת 2024 חמור ותמוה אף יותר. לאורך רוב השנה, התקציב לא עודכן ונותר על 3.5 מיליון שקלים בלבד, ובכל זאת תקציב הביצוע המשיך להאמיר עד שהכפיל את עצמו שוב. בישיבת המועצה באפריל 2024 הוצג תקציב של 13.5 מיליון שקלים – תוספת של 83% מהתקציב ששולם ב־2023, אשר גם הוא כפול מהתקציב שאושר.

באותה ישיבה הביעה עו"ד קידר הסתייגות ודרשה לקבל הסברים על הגדלת התקציב ולהחזירו לסך של 3.5 מיליון שקלים כמוסכם מלכתחילה. למרות זאת, הנהלת העירייה סירבה להביא את ההסתייגות להצבעה או אף לקיים עליה דיון.

בין ינואר לספטמבר הועברו לחברת "למו אינטגרציה וניהול" יותר מ־12 מיליון שקלים. אך רק באוקטובר עודכן ההסכם במסגרת המכרז החדש – והתשלומים "אושרו" בדיעבד

וכך, בין ינואר לספטמבר הועברו לחברת "למו אינטגרציה וניהול" יותר מ־12 מיליון שקלים. אך רק באוקטובר אותה שנה עודכן ההסכם במסגרת המכרז החדש – והתשלומים "אושרו" בדיעבד.

התשלום הזה מעורר תהיות קשות אודות מה שהתרחש מאחורי הקלעים, מכיוון שתוך כדי כך, בחודש יולי, מתפרסם מכרז חדש, זאת על רקע מה שהעירייה מכנה כ"חילוקי דעות" עם החברה המפעילה את הפארק, בעיקר סביב סוגיות ביטוח.

עו"ד תמר קידר, חברת ועדת המכרזים בעיריית אשקלון (צילום: יריב אלישע – קיו עלית ביוטי)
עו"ד תמר קידר (צילום: יריב אלישע – קיו עלית ביוטי)

אז כיצד ממשיכים לשלם לחברה תשלומים מוגדלים שלא יאושרו אלא לאחר שהמכרז החדש יתפרסם? האם יד אחת של העירייה מכריזה על הצורך לרענן את תנאי המכרז בגלל פגמים בהסכם עם החברה, בזמן שהיד השנייה ממשיכה לשלם לה סכומים גבוהים פי ארבעה מהתקציב, ואז מאשרת אותם בדיעבד כשאותה החברה זוכה במכרז שוב?

כך כותבת חברת ועדת המכרזים עו"ד קידר בדרישתה ממשרד הפנים להפעיל "חיוב אישי" על ראש העירייה ובכיריה: "על אף שההסכם בין המציע הזוכה חל עד ליום 13 באוקטובר 2024, הרי שבמקום שישולם […] סך של 3.5 מיליון שקל לפי אומדן המכרז ב־2022, הרי שבאופן רטרואקטיבי, כאילו כל המעורבים צפו זכייה עתידית זו מראש, שולם לחברת 'למו אינטגרציה' סך כולל של 12,225,470 שקלים עד סוף ספטמבר 2024". (ההדגשות במקור, א"ה).

החברה, "למו אינטגרציה", לא השתתפו בכנס המציעים אף שהדבר נדרש במפורש בתנאי המכרז. כעת נטען במכתב למשרד הפנים כי החברה גם לא עמדה לכאורה בשלושת תנאי הסף הנדרשים במכרז

החברה, "למו אינטגרציה", הוקמה ימים ספורים לפני המכרז הראשון ב־2022, אך נציגיה לא השתתפו בכנס המציעים אף שהדבר נדרש במפורש בתנאי המכרז. כעת נטען במכתב למשרד הפנים של עו"ד קידר, כי החברה גם לא עמדה לכאורה בשלושת תנאי הסף הנדרשים במכרז.

לפי עו"ד קידר, החברה החדשה שקמה במיוחד עבור המכרז לא הייתה בעלת ניסיון של שלוש שנים רצופות במתן שירותי ניהול ואחזקה של שלושה מתקנים לפחות – תנאי "הניסיון המוכח" שהופיע במכרז. כפי שנחשף בתחקיר זמן ישראל, חברת "למו אינטגרציה וניהול" הוקמה ב־11 באוגוסט 2022, תוך כדי תהליכי המכרז ורק ארבעה ימים לפני כנס המציעים השני.

יפתח חדד, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם וסגניתו מיריי אלטיט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של יפתח חדד)
יפתח חדד, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם וסגניתו מיריי אלטיט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של יפתח חדד)

החברה שהוקמה לכאורה במיוחד עבור המכרז היא בעצם הלחמה בין שתי חברות – אחת ותיקה מ־92' בבעלות המנכ"ל גיל פוסטבינדר והשנייה הוקמה חודשים ספורים קודם לכן על ידי יפתח חדד, בחור צעיר וחברו הטוב של שניר אלטיט – בנה של מיריי אלטיט, סגנית ראש העירייה.

כאשר שאלנו את פוסטבינדר האם שניר אלטיט עובד עם החברה שלו, הוא השיב: "אבקשך לא להטריד את עובדי החברה". שניר אלטיט לא ענה לפניותינו לתגובה.

לסביבתו סיפר פוסטבינדר לפני כשנתיים כי מי שהזניק את המהלך של הקמת החברה המשותפת היה חדד, המקורב, שהמליץ לו להיכנס לתמונה.

בתוך הליך תמוה ופגום, שבמהלכו לא הוצגו תנאי המכרז אפילו בפני חברי ועדת המכרזים עצמם, נבחרה שוב "למו אינטגרציה וניהול" לנהל את הפארק, הפעם ללא מתחרים כלל

פוסטבינדר סירב לענות לשאלות זמן ישראל, אך אמר: "אם יש לך שאלות על המכרזים – למה עשו, איך עשו, כמה עשו – צריך לשאול את העירייה, לא אותי. לעירייה יש מחלקת דוברות וייעוץ משפטי טוב ממני. חברתי פועלת ותמשיך לפעול על פי כל דין באופן יסודי, מקצועי ואחראי – וכאן הנושא נסגר מבחינתי".

החברה ש"פועלת על פי כל דין" לא עמדה לכאורה גם בתנאי הסף השני של המכרז הדורש היקף פעילות של חמישה מיליון שקלים במהלך שלוש מתוך חמש השנים שקדמו למכרז. כאמור, גם בתנאי הסף של השתתפות בסיור המציעים שנערך בפארק לא עמדה החברה לטענת קידר.

גיל פוסטבינדר
גיל פוסטבינדר (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מפייסבוק)

המכרז הראשון חוסל – יחי המכרז השני

במקביל לאישורם בדיעבד של הסכומים עבור המכרז הראשון, יצא לדרך המכרז השני. לכאורה, הייתה אמורה החברה להתקומם: מדוע חילוקי דעות סביב "ביטוח" הפארק מבטלים את זכייתה הראשונה כליל, לא פחות מחמש שנים לפני תום ההסכם?

בפועל לא נרשמה שום התקוממות, כאילו מישהו ידע איך כל זה יגמר. ואכן, בתוך הליך תמוה ופגום, שבמהלכו לא הוצגו תנאי המכרז אפילו בפני חברי ועדת המכרזים עצמם, נבחרה שוב "למו אינטגרציה וניהול" לנהל את הפארק, הפעם ללא מתחרים כלל.

המכרז החדש לא כלל רק את הסכום שטפח מ־3.5 מיליון שקל בשנה ל־15.2, אלא גם אישורים לקיום אירועים בשטח הפארק בעלות של עד מיליון וחצי שקלים לכל אירוע, הפעלת "פוד־טראקס", עבודות פיתוח ו"פארק נוסף"

תחקיר זמן ישראל חשף כי במהלך דיון בוועדת המכרזים התברר שמתחרים פוטנציאליים "הופחדו" בפניות מוקדמות, כאשר נציג החברה הכלכלית הציג תנאי סף שכלל לא נכלל במכרז – ואולי בשל כך נמנעו מלהגיש הצעות.

המכרז החדש, המשוכלל והמשודרג, לא כלל רק את הסכום שטפח מ־3.5 מיליון שקלים בשנה ל־15.2 (לחלקם אפילו אין סעיף תקציבי מתאים בספר התקציב), אלא גם אישורים לקיום אירועים בשטח הפארק בעלות של עד מיליון וחצי שקלים לכל אירוע, הפעלת "פוד־טראקס", עבודות פיתוח – ואף הבטחה תמוהה לאפשרות הרחבה ללא מכרז עבור "פארק נוסף".

ייתכן שמדובר ב"פארק עיר היין" אותו מכנים בעירייה "הסנטרל פארק של אשקלון", ובו מתחמי פנאי, נוי, משחק, אירועים ומסעדנות על פני 600 דונם.

מבט על האגם באקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)
מבט על האגם באקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)

התהליך הבלתי תקין הזה גובה על ידי היועץ המשפטי של העירייה אייל איזמן, אשר בתשובה לשאלת חבר המועצה איתי סהר השיב כי המכרז החדש מבקש "להגדיר באופן מפורש יותר את השירותים שיינתנו על ידי הזוכה במכרז".

ואכן, כך היה. במכרז החדש הוגדרו מחדש "היחסים" בין העירייה לחברה עם "שירותים" משודרגים, בהיקף פוטנציאלי של עשרות מיליוני שקלים. עגלת המזומנים הזו תיפול בחיקם של אנשי עסקים פרטיים בלי הסכם נפרד, בלי דיון ראוי בוועדת המכרזים או במועצה – וללא שקיפות מינימלית לציבור.

מעיריית אשקלון לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה. עם זאת, דוברות העירייה ציינה בתגובה לתחקיר: "מדובר בטענות ממוחזרות, מגמתיות וחסרות אחיזה במציאות. עיריית אשקלון פועלת, פעלה ותמשיך לפעול על פי כל דין. אקו־פארק אשקלון הוא אחד מהפארקים היפים והאטרקטיביים בישראל ואתם מוזמנים לבקר בו ולחזות בכך במו עיניכם".

עוד 1,388 מילים ו-1 תגובות
סגירה