קל להתייאש מציבור המצביעים הישראלי שכה רבים בו פשוט אינם מבינים שהימין מוביל את המדינה לחורבן: מדינה דו-לאומית, לא דמוקרטית, ענייה ותאוקרטית. בעקבות האסון האלקטורלי שהתרחש כעת בארצות הברית, אולי יש חצי נחמה בהוכחה שבלבול המוני הוא צרת רבים.

בסקר אחר סקר סביב בחירות 2024 אמרו האמריקאים שהכלכלה נמצאת בעדיפות עליונה ושהאינפלציה היא הנושא הכלכלי החשוב מכולם. זה עזר מאוד לדונלד טראמפ. היותו אדם לא מוסרי באופן מזעזע וחסר תקדים בעידן המודרני במערב לא נחשב לחשוב במיוחד. את הציבור עניינה המדיניות, כביכול.

בסקר אחר סקר סביב בחירות 2024 אמרו האמריקאים שהכלכלה נמצאת בעדיפות עליונה ושהאינפלציה היא הנושא הכלכלי החשוב מכולם. זה עזר מאוד לדונלד טראמפ

אבל שני עמודי התווך של מדיניות טראמפ המוצעת – גירוש יותר מ-10 מיליון מהגרים לא חוקיים ומכסי מגן עצומים על יבוא מכל מקום  – יחזירו בגדול את האינפלציה, שכרגע היא למעשה די נמוכה. האם הציבור – כמו רחמים מ"ארץ נהדרת" – לא ידע?

בינתיים שני המינויים מרכזיים של טראמפ בתחום הכלכלי הכה חשוב לבוחרים  – הווארד לוטניק לשר המסחר וסקוט בסן לשר האוצר – מחויבים נחרצות לאובססיית המכסים. המיליארדרים הללו מסוגלים לספוג את עליות המחירים. הבוחר הממוצע, פחות.

גם כאלה שדעתם שובשה על ידי הדיון בזכויות הטרנסג'נדרים היו צריכים אולי לקחת בחשבון שטראמפ אשכרה טען ש"מכס" היא "המילה היפה ביותר במילון".

לא הייתי מצפה מאדם כמו טראמפ לשקול ש"אהבה" היא אולי מילה עוד יותר יפה, אבל האם זה סביר לבחור באדם שאינו יודע איך המילה האהובה עליו עובדת?

טראמפ טען ב-2019 כי ההיטלים על יבוא מסין "משולמים בעיקר על ידי סין, לא על ידינו". מכס הוא מס שמטילה המדינה על סחורות או שירותים ממדינה אחרת. התשלום מתבצע על ידי היבואן, חברה אמריקאית, והעלות מגולגלת על הצרכן האמריקאי. האמריקאים משלמים, לא הסינים ולא המקסיקאים. המשמעות היא מחירים גבוהים יותר על מכוניות, טלוויזיות, טלפונים וכל מה שמיובא.

מטרת המכסים בארה"ב (כמו בכל מדינה, כולל בישראל) היא להגן על התעשייה המקומית ואולי על עובדים מקומיים. אבל זה לא הופיע כנושא חשוב בסקרים, אלא המחירים.

מטרת המכסים בארה"ב (כמו בכל מדינה, כולל בישראל) היא להגן על התעשייה המקומית ואולי על עובדים מקומיים. אבל זה לא הופיע כנושא חשוב בסקרים, אלא המחירים

ובכלל, רבות מהחברות בארה"ב שירוויחו מהמכסים למעשה מייבאות רכיבים. ארה"ב פשוט אינה יצרנית דומיננטית של סמארטפונים, מחשבים וטלוויזיות, המיוצרים במדינות כמו סין, קוריאה הדרומית וטאיוואן. ארה"ב עוסקת בעיצוב, פיתוח וחדשנות של מוצרי אלקטרוניקה. משהו אחר.

האם טראמפ יודע את זה? כנראה שלא, כי זה דורש קריאה של מסמכים והבנה של נתונים. האם האנשים שהצביעו עבורו הבינו את זה? והאם הם הבינו שגירוש של למעלה מ-10 מיליון אנשים, רבים מהם עובדים בשכר נמוך, ייצור מחסור חמור בכוח אדם בחקלאות, בבנייה ובאירוח, ויעלה את השכר ולפיכך את מחירי הסחורות והשירותים?  זה בסדר בכלל לתהות אם היה להם מושג? או שמא עצם הפקפוק הוא אליטיסטי?

זה בסדר להגן על הגבול ולרצות לשמר תרבות של אומה מפני זרם גדול של אנשים עם תרבות אחרת. הדמוקרטים נכשלו בין השאר בגלל שהם קשורים לפרוגרסיבים שחושבים שזו גזענות. אבל אם החשש העיקרי הוא מאינפלציה, אולי כדאי לשקול מחדש את הגירוש ההמוני. מילא שהציבור לא מבין, אבל הוא בחר באדם שלא מבין.

טיפשים בעלי כוח עלולים להרוס את החיים. הצאר הרוסי ניקולאי השני הביא חורבן צבאי ומהפכה קומוניסטית. זה התפשט לסין, שם מאו דזה-דונג גרם לרעב שהרג עד 45 מיליון בני אדם.

רוברט מוגאבה מזימבבואה התעקש על שטויות שגרמו למחירים לעלות ב-90 סקסטיליון אחוזים (זו אינפלציה!). ובארה"ב, טראמפ כבר גרם למספר בלתי נתפס של מקרי מוות ממגפת הקורונה. עכשיו, מכת המכסים, שתגרור אינפלציה.

ולגבי האינפלציה בארה"ב כיום: היא עומדת על 2.4 אחוזים, מעט מעל היעד של 2 אחוזים. מה שבאמת הכעיס את הציבור היה המחירים הגבוהים שנגרמו כתוצאה מהאינפלציה של השנים הקודמות, שלא ירדו.

האינפלציה בארה"ב כיום עומדת על 2.4 אחוזים, מעט מעל היעד של 2 אחוזים. מה שבאמת הכעיס את הציבור היה המחירים הגבוהים שנגרמו כתוצאה מהאינפלציה של השנים הקודמות, שלא ירדו

אינפציה זו הייתה במידה רבה תופעה עולמית שקשורה למדיניות ההרחבה הכלכלית בתקופת היציאה מהקורונה. האינפלציה בארה"ב זינקה מ-1.4% ב-2020 ל-7% ב-2021 ונשארה גבוהה (6.5%) ב-2022 לפני שהתמתנה ל-3.4% ב-2023.

בריטניה חוותה מגמה דומה, כאשר האינפלציה זינקה ליותר מ-9% ב-2022 לפני ירידה קלה ב-2023; היא צפויה להגיע לסביבות 4% בשנת 2024. בקנדה בשנת 2022 המחירים עלו באופן דומה ל-6.80%. כולם התמודדו עם שרשראות אספקה ​​גלובליות משובשות ומדיניות פיסקלית שניסתה למנוע מיתון.

מפתה להסיק שאנשים רבים מבינים מעט בכלכלה ועושים בחירות אידיוטיות. אבל גם זה לא בדיוק יהיה נכון, כי אנשים רגילים באמת מתמודדים עם רוח נגד כלכלית קשה במערב. זו סיבה גדולה לכך שהממשלה הבריטית השמרנית סולקה השנה, והמגמה נגד מפלגות שלטון מורגשת גם בצרפת ובבריטניה והשבוע אף ברומניה.

באמריקה, השכר הריאלי לעובד הממוצע נותר על כנו במהלך 50 השנים האחרונות, בזמן שתגמול המנכ"לים זינק ב-1,460% מאז 1978. חוסר שביעות הרצון של העובדים הגיע לרמות מדאיגות: בסקר של גאלופ משנת 2024 של למעלה מ-15,000 עובדים בארה"ב, רק 32% דיווחו שהם מסופקים בעבודה. פלטפורמות כמו Uber ו-Fiverr יוצרים כלכלת פרילנסרים שמשאירה לצעירים מעט מאוד בhטחון תעסוקתי של מעמד ביניים משגשג.

הוסיפו לכך את מורשת המשבר הפיננסי של 2008, שחיסל חסכונות למיליונים ושיגר מסר חריף: העשירים מוגנים בעוד שאנשים רגילים חשופים. עלויות הדיור זינקו לרמות בלתי ניתנות להשגה עבור אמריקאים רבים, והגדילו את פער העושר הדורי. החלום האמריקאי מרגיש יותר ויותר מחוץ להישג יד. בעצם מדובר בחלום המערבי.

אז יש סיבה לכעס – אבל האם זה מסביר את הבחירה בפועל? הרפובליקאים אשמים הרבה יותר, וההבטחות הכלכליות של טראמפ אינן מטפלות בבעיות המערכתיות בשום צורה. אם כבר, האינסטינקטים הבסיסיים של הרפובליקאים יעצימו את הבעיות, וישאירו עוד ועוד אנשים ללא ביטחון תעסוקתי, ביטוח רפואי, פנסיה או מערכות תמיכה אחרות.

ההבטחות הכלכליות של טראמפ אינן מטפלות בבעיות המערכתיות בשום צורה. אם כבר, האינסטינקטים הבסיסיים של הרפובליקאים יעצימו את הבעיות, וישאירו עוד ועוד אנשים ללא ביטחון תעסוקתי

למי שלא שם לב, נראה שטראמפ מתכוון להציע למיליארדר הגדול מכולם, אילון מאסק, תפקיד שיאפשר לו להשתעשע בקיצוץ שליש מהוצאות הפדרליות – 2 טריליון דולר. אם זה יקרה, זה יחבל קשות בבריאות, בביטוח הלאומי, ובאיכות החיים של המוני בוחרים תמימים שטענו שהכלכלה בראש שמחתם.

הדמוקרטים, כמובן, לא הבינו איך עושים פוליטיקה במצב כזה. הם לא הבינו שאנשים כועסים בצדק והעדיפו להכחיש את הבעיה ולנפנף בנתונים מאקרו-כלכליים מחמיאים במקום להציע תיקונים גדולים או אפילו לתקוף באופן משכנע את האג'נדה הכלכלית של טראמפ. כמו ליברלים בהרבה מקומות, הם היו שאננים באופן מוזר. קצת כמו יאיר לפיד בקמפיין הרדום שלו ב-2022. האסון אותו אסון.

הדמוקרטים הניחו שהם ייהנו מרוב טבעי מבחינה דמוגרפית, כי המיעוטים והפרוגרסיביים לא ישימו לב להבדלים הגדולים ביניהם במלחמות התרבות. במילים פשוטות, השחורום וההיספנים לא חושבים שיש 70 מגדרים או שגבר יכול ללדת.

עם זאת, כדאי שישראלים שמתנחמים בצרות של אחרים יזכרו הבדל חשוב: ארה"ב תשרוד את הטראמפיזם הפוחז. ישראל לא תשרוד את הימין. אם לא יובס נחרצות ובהקדם, לא ישאר פה זכר לפרויקט הציוני.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com