בשנה שעברה מאז יום המחדל וההפקרה של אזור הנגב המערבי במדינת ישראל נעשו ניסיונות שונים להגדיר את מה שהתרחש בנגב המערבי ביום שבת הארור של ה-7.10.2023.

יש כאלו המגדירים זאת כטיהור אתני, יש המדגישים את הפשעים נגד האנושות וחלק מצביעים על כך שמדובר על אירוע אשר במשפט הבינלאומי מתקרב להגדרה של רצח עם.

ברצוני לקבוע כי בשבעה באוקטובר בוצע בתושבי הנגב המערבי רצח עם. רצח העם לא התקיים כלפי כלל מדינת ישראל אלא כלפי הנגב המערבי, אזור ספציפי ומוגדר בתוך מדינת ישראל.

ברצוני לקבוע כי בשבעה באוקטובר בוצע בתושבי הנגב המערבי רצח עם. רצח העם לא התקיים כלפי כלל מדינת ישראל אלא כלפי הנגב המערבי, אזור ספציפי ומוגדר בתוך מדינת ישראל

הגדרת אירוע השבעה באוקטובר כרצח עם היא בעלת חשיבות אדירה מתוך מכלול של שיקולים. הראשון, יצירת תודעה ישראלית ובינלאומית לגבי עוצמתו וחריגותו של האירוע.

השני, יצירת הבנה בקרב מקבלי ההחלטות לגבי האופן השונה בו צריך לטפל בקהילות שעברו אירוע חריג זה שאינו עוד פיגוע, מלחמה או אסון אזרחי. השלישי, יצירת תודעה היסטורית שתאפשר להמשיג ולהבין ובהמשך גם לתעד את האסון תחת המסגרת המושגית של רצח עם.

תושבי המועצות בנגב המערבי חוו אובדן ברמה האישית בהיקפים בלתי נתפסים. מדובר על קהילות קטנות ומגובשות אשר מחוברות לעצמן ולקהילות השכנות שלהן במעגלים רבים מאוד של קרבה משפחתית וחברית.

כל אדם במועצה האזורית אשכול מכיר באופן האישי ביותר עשרות נרצחים וחטופים ובמעגל השני מכיר מאות שנפגעו, נפצעו, נרצחו ונחטפו. מעגלים אלו הם מעגלי היכרות ואובדן שדומים מאוד למה שמתואר לגבי קהילות ועמים שעברו אירועי רצח עם.

ההגדרה הרשמית של ארגון האומות המיוחדות לגבי רצח עם (ג'נוסייד) עונה כמעט במלואה על מה שהתרחש בנגב המערבי ביום הארור של ה-7.10.2023. האמנה נגד רצח עם שאושררה באו"ם בדצמבר 1948 הציבה חמישה סעיפים שמגדירים מעשה של רצח עם.

רצח העם בנגב המערבי עונה לארבעה סעיפים:

1. הריגת אנשים המשתייכים לקבוצה – ניתן לקבוע שתושבי הנגב המערבי שייכים לקבוצה מובחנת של קהילות שהותקפו במטרה לכבוש אותן ולהשמידן.
2. גרימת נזק רוחני או גופני חמור לחברי הקבוצה – תושבי הנגב המערבי חוו נזק פיזי אדיר ולצידו פגיעה רוחנית ונפשית קשה כאשר מאות מתושבי המועצה נרצחו ונחטפו. תושבי המועצה כולם הפכו לפליטים וחייהם הפיזיים והרוחניים נקטעו באחת.
3. כפייה מכוונת של תנאי חיים מסויימים שעשויים להביא להרס מלא או חלקי של הקבוצה – תושבי הנגב המערבי הם חלק מקהילות חזקות ושורשיות המחוברות לאדמתן ולאזורן בכל נימי נפשם. פיזור אנשי הקהילות בכל רחבי הארץ והפיכתם לפליטים מוביל להרס חברתי וקהילתי מהיר וקשה של חברי הקבוצה.
4. סילוק ילדים בכוח מהקבוצה והעברתם לקבוצה אחרת – חטיפה ורציחה של עשרות נערים, ילדים ותינוקות מהווה פגיעה פסיכולוגית אנושה בסיכויי השיקום של קהילות הנגב המערבי.

לצד הגדרות האו"ם לרצח עם יש להוסיף בהקשר לאזור הנגב המערבי גם סעיף הנוגע להשמדה מתוכננת ושיטתית של מקורות הכלכלה של תושבי האזור. הנגב המערבי הוא אסם התבואה והירקות של ישראל. פשוטו כמשמעו.

מחבלי חמאס רצחו בכוונת מכוון פועלים תאילנדים ונפאלים רבים. הם רצחו אותם באופן האכזרי ביותר ומול עיני חבריהם שהותירו חיים. בנוסף עשרות פועלים תאילנדים נחטפו לעזה.

מעבר לאסון האנושי והאישי מדובר פה על פגיעה פסיכולוגית מכוונת בציבור העובדים הזרים שעליו מושתתת רוב כלכלת הנגב המערבי. פגיעה בהם מרסקת את יכולת העבודה של המשקים החקלאיים השונים ובכך יוצרת אסון כפול – אסון אישי לחקלאים הקורסים כלכלית ואסון למדינה שבטחונה התזונתי נפגע פגיעה קשה מאוד.

מחבלי חמאס רצחו בכוונת מכוון ובאכזריות רבה פועלים תאילנדים ונפאלים רבים. מעבר לאסון האנושי והאישי מדובר פה על פגיעה פסיכולוגית מכוונת בציבור העובדים הזרים שעליו מושתתת רוב כלכלת הנגב המערבי

פרספקטיבה של שנה שעברה מאז האסון הרצחני שעברו תושבי הנגב המערבי ב-7.10.2023 מחזקת את הצורך להמשיג את האירוע כרצח עם. המעשים המתועבים של ארגון חמאס נועדו לרצוח, להשפיל ולפרק את קהילות הנגב המערבי מבחינה פיזית ופסיכולוגית.

הכנסת אירועי ה-7.10.2023 תחת ההגדרה של "רצח עם" תאפשר לפעול בזירה הבינלאומית ובזירה הפנים ישראלית תוך הבנה והסברה שזהו אירוע חריג וחסר תקדים וכך גם צריכה להיות ההתייחסות אליו מצד ממשלת ישראל, ממשלות העולם והגופים הבינלאומיים.

ד"ר אמיר פלג הוא חבר מועצת "יד ושם", ההיסטוריון הראשי בישראל של ועידת התביעות נגד הגרמנים, ותושב מושב עין הבשור במועצה האזורית אשכול. עבודת הדוקטורט שלו עסקה באופן בו השפיעו לקחי השואה על גישתו המדינית והביטחונית של מנחם בגין. הכתוב על דעתו בלבד.