המלחמה הפכה את הישראלים לדתיים יותר

אילוסטרציה: חייל דתי מתפלל בכותל המערבי בירושלים, 14 ביוני 2016 (צילום: Zack Wajsgras/Flash90)
Zack Wajsgras/Flash90
אילוסטרציה: חייל דתי מתפלל בכותל המערבי בירושלים, 14 ביוני 2016

אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?

מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.

האם המלחמה משפיעה על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים? מכמה מחקרים אקדמיים עולה כי אנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות

על פי מחקרים אלה, האמונה הדתית מסייעת להתמודד עם תחושת חוסר הוודאות, המצוקה והאיום של המלחמה. טקסי הדת יכולים לעזור בהפגת המתח והחרדה ובמיתון האפקט של החוויה הטראומטית; המחויבות לאל והאמונה בחיים לאחר המוות מסייעות לאנשים להמשיך לפעול במצבים של איום קיומי, סבל וחוסר ודאות קיצוני. בסערת המלחמה, הדת מהווה עוגן של יציבות ומקור לחיזוק ולנחמה.

כך, למשל, מחקר בשלוש מדינות שעברו מלחמות אזרחים – סיירה לאון, אוגנדה וטג'קיסטן –  מצא כי אנשים שנחשפו לאימת המלחמה הראו – שנים אחר כך – נטייה חזקה יותר להתפלל במסגד או בכנסייה. על פי מחקר אחר, השירות בעיראק או באפגניסטן תחת נטל נפשי ופיזי כבד גרם לחיילים אמריקאים להתפלל יותר באופן פרטי ובציבור.

כיצד השפיעה המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר על מידת הדתיות של הישראלים? האם גם הישראלים, במלחמה קשה וממושכת, מוצאים מפלט ונחמה בדת? המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בחן סוגיה זו באמצעות סקרי דעת קהל. בסקרים אלה, שנערכו בקרב מדגמים מייצגים של האוכלוסייה בישראל באמצעות חברת iPanel, שאלנו: האם אמונתך באלוהים או בהשגחה עליונה כלשהי השתנתה מאז אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה? האם זיקתך למסורת הדתית שלך (יהודית, מוסלמית, או נוצרית) השתנתה מאז החלה המלחמה? שאלנו שאלות אלה לראשונה בסקר שנערך באפריל 2024, חצי שנה מפרוץ המלחמה; שאלנו אותן שנית בסקר בספטמבר 2024, בהתקרב מלאת שנה למלחמה.

הממצאים מצביעים בצורה ברורה על עלייה ברמת הדתיות של הישראלים בהשפעת המלחמה. 20% ממשתתפי סקר אפריל העידו על התחזקות אמונתם באלוהים מאז החלה המלחמה, ו-19% מסרו כי זיקתם למסורת הדתית גברה. בספטמבר, 31% ממשתתפי הסקר חשו כי אמונתם באלוהים התחזקה, ו-28% דווחו כי זיקתם למסורת הדתית התעצמה. פירושם של הנתונים: המלחמה מקרבת את הישראלים אל הדת, וההתקרבות הזו גוברת עם התמשכות המלחמה.

הממצאים מצביעים בצורה ברורה על עלייה ברמת הדתיות של הישראלים בהשפעת המלחמה. פירושם של הנתונים: המלחמה מקרבת את הישראלים אל הדת, וההתקרבות הזו גוברת עם התמשכות המלחמה

הסתכלות מדוקדקת יותר בנתונים מעלה ממצאים מעניינים ביחס לשוני או דמיון בין קבוצות שונות באוכלוסייה.

ראשית, ההתחזקות הדתית ניכרת יותר בקרב מצביעי ימין מאשר בקרב מצביעי מרכז-שמאל. בספטמבר, 47% ממצביעי הימין העידו על התחזקות אמונתם באלוהים, לעומת 14% ממצביעי מרכז-שמאל. זה אינו מפתיע, לאור העובדה שמצביעי הימין נוטים מלכתחילה להיות קרובים יותר למסורת.

מפתיעה יותר היא העובדה שיהודים וערבים העידו על התחזקות אמונתם באלוהים בשיעור דומה. הן יהודים והן ערבים סובלים קשות במלחמה, ועבור חלקים נרחבים בשתי הקהילות האמונה מספקת קרש הצלה.

ממצא מעניין אחר הוא שההישענות על קרש ההצלה הזה משתנה עם הגיל, ובאופן מפתיע היא חזקה יותר בקרב הצעירים. 37% מבני 18-35 מדווחים על התגברות אמונתם באלוהים מאז פרוץ המלחמה, לעומת 18% בלבד בקרב בני 56 ומעלה. באופן דומה, צעירים דיווחו בשיעור גבוה יותר על התקרבותם למסורת הדתית. נראה כי ההתמודדות עם המלחמה, אשר משפיעה על הצעירים באופן חזק במיוחד, מחזקת את פנייתם לאמונה הדתית לצורך התמודדות עם המצב.

המגמה של הפיכת ישראל לדתית יותר מוכרת היטב – הרבה לפני המלחמה. מגמה זו נעוצה, בראש ובראשונה, בדמוגרפיה: שיעור פריון ילודה גבוה יותר בקרב דתיים בהשוואה לחילונים. אך התנועה לעבר הדת מוזנת גם על ידי גורמים חברתיים. כך למשל, מחקרים מגלים כי צעירים בישראל נוטים בשנים האחרונות להגדיר את עצמם כדתיים יותר – אולי כחלק מחיפוש אחר זהות ומשמעות.

מפתיעה העובדה שיהודים וערבים העידו על התחזקות אמונתם באלוהים בשיעור דומה. הן יהודים והן ערבים סובלים קשות במלחמה, ועבור חלקים נרחבים בשתי הקהילות האמונה מספקת קרש הצלה

ממצאינו מעלים כי המלחמה הנוכחית עלולה לשמש זרז אשר יאיץ את תנועתה של ישראל לעבר הדת. ישראלים, ובעיקר הצעירים שבהם, שואבים מן הדת את הביטחון שהם זקוקים לו בזמנים אלה של קושי וטלטלה – וזיקתם הגוברת אל הדת תימשך הרבה אחרי המלחמה. גם במובן הזה, מלחמת 7 באוקטובר משנה את פניה של ישראל.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
11
האמונה בבורא מחוייבת מהשכל, המלחמה מביאה למחשבה על התכלית. המפגש של החילוני עם הדתי בזמן מלחמה גורמת לחילוני לשמוע ולחשוב. המלחמה גורמת להתבונן, ההתבוננות מביאה למסקנה השכלית הגיונית וה... המשך קריאה

האמונה בבורא מחוייבת מהשכל, המלחמה מביאה למחשבה על התכלית. המפגש של החילוני עם הדתי בזמן מלחמה גורמת לחילוני לשמוע ולחשוב. המלחמה גורמת להתבונן, ההתבוננות מביאה למסקנה השכלית הגיונית והמתבקשת שיש מנהיג לעולם, וזה שהתורה נתנה בהר סיני זאת בכלל לא אמונה אלא ידיעה – (עובדה היסטורית).

לפעמים אתה מגלה את אלוהים רק אחרי שאתה מכעיס אותו (בחילול שבת וחג המוני, בזנות, ועבודה זרה - (בודה) שהיו במסיבה ברעים ובקיבוצים) ומקבל סתירה מצלצלת שלא משאירה לך צל של ספק שהוא קיים, וה... המשך קריאה

לפעמים אתה מגלה את אלוהים רק אחרי שאתה מכעיס אותו (בחילול שבת וחג המוני, בזנות, ועבודה זרה – (בודה) שהיו במסיבה ברעים ובקיבוצים) ומקבל סתירה מצלצלת שלא משאירה לך צל של ספק שהוא קיים, והתורה אמת. (מה שכל נוצרי מוסלמי יודע כעובדה).
הדת החילונית מוכרת שקר לא הגיוני,(צריך להיות שיכור להאמין שמכונית נוצרה מעצמה, כל שכן הבריאה) והמלחמה מביאה אותך לחשוב על המהות והתכלית, להיות אמיתי לבדוק עד הסוף ולא לשקר את עצמך.

הכל הוא חלק ממהלך בן אלפיים שנה, שתחילתו עם פיזור עם ישראל ברחבי העולם בכדי לחשוב איפה טעינו ועל הדרך גם בכדי להשביח את החומר האנושי שבו, שאמצעו חזרה לארץ המולדת נחלתו של השם יתברך, וסו... המשך קריאה

הכל הוא חלק ממהלך בן אלפיים שנה, שתחילתו עם פיזור עם ישראל ברחבי העולם בכדי לחשוב איפה טעינו ועל הדרך גם בכדי להשביח את החומר האנושי שבו, שאמצעו חזרה לארץ המולדת נחלתו של השם יתברך, וסופו התגבשות כל התפוצות והדעות ליחידה אחת שתקבל את משיח צדקנו ותזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו ממש עכשיו בע"ה.

האמת שבלי להיות פרופסור - זה ברור לי לגמרי. האוייב רצח בנו לא בגלל שאנו ממגזר כזה או אחר אלא בגלל יהדותנו. אז לנו נותר רק לנסות להבין מה האוייב רואה בנו ולחקור את זהותנו ומדוע היא עד כד... המשך קריאה

האמת שבלי להיות פרופסור – זה ברור לי לגמרי. האוייב רצח בנו לא בגלל שאנו ממגזר כזה או אחר אלא בגלל יהדותנו. אז לנו נותר רק לנסות להבין מה האוייב רואה בנו ולחקור את זהותנו ומדוע היא עד כדי כך עניין של חיים ומוות..!

הגיוני שכששוב הוכח שאלוקיהם לא קיים, או שאנחנו ממש לא מעניינים אותו העם הדפוק הזה משתחווה עמוק יותר בדיוק שהגיוני ש 68 האפסים שכשככל מתברר שהם משרתים תחת פסיכופת הם משתחווים יותר עמוק ... המשך קריאה

הגיוני שכששוב הוכח שאלוקיהם לא קיים, או שאנחנו ממש לא מעניינים אותו העם הדפוק הזה משתחווה עמוק יותר
בדיוק שהגיוני ש 68 האפסים שכשככל מתברר שהם משרתים תחת פסיכופת הם משתחווים יותר עמוק

עם דפוק בשכל, עם הנהגה בראשות קיסר פסיכופת מבעיר אסמים. בן 4 ריגשית בטנטרום רציף כבר עשור

האבסורד הוא שככל שאנשים נדפקים יותר הם מתפללים יותר חזק לאלוהים שיפסיק לדפוק אותם. מלכתחילה, אנשים דתיים הם בעלי אישיות המאפשרת להם לשקר לעצמם ולזרום עם השקר הזה. לכן קל להם להשיג את הנ... המשך קריאה

האבסורד הוא שככל שאנשים נדפקים יותר הם מתפללים יותר חזק לאלוהים שיפסיק לדפוק אותם. מלכתחילה, אנשים דתיים הם בעלי אישיות המאפשרת להם לשקר לעצמם ולזרום עם השקר הזה. לכן קל להם להשיג את הנחמה ע"י חיזוק השקר. לא סתם נאמר שהדת היא אופיום להמונים.
אחרים בעלי אישיות ביקורתית ורציונלית יותר עשויים לדחות את השקר של הדת, אך לא ימצאו בזה שום נחמה מיידית – דחיית הדת דורשת אופי חזק ונחוש, בדומה למכור המחליט להגמל מהאופיום. למעטים יש את האופי הנדרש.

מספיק פילוסופיה. עכשיו הגיע הזמן לגלגל לי ג'וינט בדף של תהילים.

עוד 670 מילים ו-11 תגובות
סגירה