סוריה משנה את פניה, וקשה לחזות את אופיו של המשטר החדש. תקופת המעבר עשויה להתאפיין במאבקי שליטה, אי ודאות וחוסר יציבות, שעלולים לפרק את סוריה לגורמים.

נפילתו של בשאר אל אסד יוצרת הזדמנויות לבחינה מחודשת של האיזונים והבלמים בין סוריה וישראל, ולמתיחת גבולות חדשים בין שתי המדינות. תרבות פוליטית אינה משתנה באחת זריחת יום חדש, ועוינות בין מדינות שצעירים התחנכו לאורה בסוריה אינה משנה את פרצופה כהרף עין.

נפילתו של בשאר אסד יוצרת הזדמנויות לבחינה מחודשת של האיזונים והבלמים בין סוריה וישראל, ולמתיחת גבולות חדשים בין שתי המדינות. תרבות פוליטית אינה משתנה באחת בזריחת יום חדש

הניסיון מלמד שקריסתה של דיקטטורה אחת במזרח התיכון אינה מבטיחה את החלפתה בדמוקרטיה. לראשי המשטר החדש יש יסודות אוטוריטריים שנצרבו בתודעתם והובילו לצמיחתם, והדבר ישפיע על דרך חשיבתם והתנהלותם. זה ישפיע על אופי המשטר ויחסו לישראל.

דווקא בנתונים אלה, כשסוריה חלשה ומפוררת, ראוי לפתוח בשקט צוהר באמצעות המנהיגות הדרוזית בסוריה. הציר הדרוזי עשוי לסלול את הדרך לשיפור האקלים ביחסי שתי המדינות ולקדם מהלכים של שכנות טובה עם המשטר הסוני החדש. הדרוזים בישראל וברמת הגולן הם מפתח לכך, וראוי להיערך ליציקת תוכן חדש לקראת גיבוש הסדר הפנימי העתידי בסוריה.

לדרוזים ברמת הגולן קשרים טובים עם אחיהם בסוריה וקיימים ביניהם יחסי גומלין, קשרי משפחה ונישואין מעורבים. קשר הדוק זה יכול לשמש גשר במישור היום-יומי ולהשפיע על מציאות נוחה יותר לשני הצדדים.

הדרוזים בסוריה נמצאים, מן הסתם, בתחושה מסוימת של חרדה וזקוקים לעוגן וסיוע לביטחונם האישי. תחת המשטר החדש הם שואפים לשפר את מעמדם הכלכלי ולהבטיח את טיפוח מורשתם, את חופש הדת שלהם ואת מעמדם כעדה אוטונומית.

ראוי להדגיש כי בשנתיים האחרונות בלט חוסר שביעות הרצון של הדרוזים במחוז סווידא שבהר הדרוזים מהתנהלות המשטר הסורי. הפגנות רבות התקיימו נגד המשטר בשל המצב הכלכלי ובשל ההתעלמות מבעיותיו של המיעוט הדרוזי.

הציר הדרוזי עשוי לסלול דרך לשיפור האקלים ביחסי סוריה וישראל ולקדם מהלכי שכנות טובה עם המשטר הסוני החדש. הדרוזים בישראל הם מפתח לכך, ויש להיערך ליציקת תוכן חדש לקראת הסדר העתידי בסוריה

בסוריה חיים כיום למעלה מ-600  אלף דרוזים, שרובם שוכנים בהר הדרוזים. המנהיג הדרוזי בסוריה השיח' חיכמת אל-היג'רי הכריז ב-2023 על איראן וחזבאללה כ"כובשים" שיש לסלק מסוריה. הדרוזים חוששים מהארגונים האסלאמיים הקיצוניים הקשורים לדאע"ש. אלה טבחו במאות דרוזים וחטפו אחרים במהלך מלחמת האזרחים, והמשטר הסורי לא הושיע. על כך הם זועמים ואינם סולחים.

לא רק הדרוזים, גם הסונים המוסלמים יכולים לשמש גשר ליחסי שכנות טובה. הסונים קרובים יותר לגבול עם ישראל מאשר הכפרים הדרוזים. פיתוח סוג של מדיניות "הגדר הטובה" או "שכנות טובה", עשויים להניב לישראל תוצאות טובות בטווח הארוך יותר.

ניתן להנהיג שם סיוע בקבלת טיפול רפואי בבתי חולים, סיוע כלכלי, מכירת תוצרת חקלאית, והדבר יסייע ליצר שקט ויחסי שכנות טובה, שישפיעו על הרצון למנוע מגורמים קיצוניים אסלאמיים ליצר הסלמה בגבול עם ישראל. יש לקוות שגורמי הביטחון ערים לכך, בוחנים את ההתפתחויות ונוקטים בפעילות שהשתיקה יפה להן.

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, הדרוזים נקטו עמדה מאוזנת ולא התערבו במלחמה. חלקם אף הקימו מיליציות חמושות כדי להגן על עצמם כמיעוט ולהבטיח את הישרדותם. לדרוזים יש אינטרס ברור לפתח קשרים טובים עם ישראל. זה ישפר את מצבם ועשוי להוות פריצת דרך שלא הייתה כמותה מאז הקמת המדינה. היחסים יכולים להתפתח לתחומים רבים כלכליים ואסטרטגים.

ראוי שהמנהיגות הדרוזית בישראל וברמת הגולן תשלב כוחות כדי לסייע לישראל ולעדה הדרוזית בסוריה לשנות את המציאות, ותתרום את חלקה לגיבוש אסטרטגיה חדשה לשינוי בשני הצדדים.

אימת השלטון שקרס הולכת ומשתחררת, ותחושות החירות והתקווה מפעפעות בקרב רבים מהדרוזים אזרחי סוריה, שמבקשים עתיד חדש בטוח ושקט יותר. זה הזמן לחפש סדקים בחומה שנפרצה ולחדור פנימה בזהירות ובתבונה.

הדרוזים ברמת הגולן, בעיקר הדור הצעיר שלא הכיר את המשטר הסורי, רואים עצמם כישראלים, אימצו את אורח החיים הישראלי ומבקשים להיות ישראלים הנהנים מהחופש שהדמוקרטיה מעניקה. גם אם רובם לא הצהירו על רצונם בכך, הרי הרוב המכריע מבקש לחיות במדינת ישראל. יתכן שנוצרה שעת כושר אשר תאפשר להם להשתחרר ממועקות העבר, מהפחדים ומהחרדות, לקבל אזרחות ישראלית – דבר שהרוב חששו לעשותו בעבר, ולהשתלב יותר כאזרחים במערכות המדינה והחברה.

אימת השלטון שקרס הולכת ומשתחררת, ותחושות החירות והתקווה מפעפעות בדרוזים אזרחי סוריה, שמבקשים עתיד בטוח יותר. זה הזמן לחפש סדקים בחומה שנפרצה ולחדור פנימה בזהירות ובתבונה

פריצת דרך זו יכולה להפוך דגם לחיקוי גם בלבנון, כאשר תדעך בהדרגה השפעת חזבאללה וייווצר בלבנון סדר חדש. הסתלקותם של איראן וחזבאללה ממוקדי ההשפעה בסוריה ובלבנון עשויה להקל על המהלך החדש.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.