הכאוס הפוליטי הנדיר שנוצר בעקבות בחירות ספטמבר, מונע גם מהפוליטיקאים ומהפרשנים המנוסים ביותר לספק הערכה מושכלת על הכיוון שאליו ישראל הולכת. האם פנינו לבחירות, או שמא לממשלת פשרה כלשהי?

שלושת הכוחות הפוליטיים המרכזיים שביכולתם לפרוץ את המבוי הסתום – בנימין נתניהו, בני גנץ ואביגדור ליברמן – מחזיקים באינטרסים שונים, לרוב מנוגדים. בניסיון לעשות סדר, ערכנו לכל אחד מהם מאזן רווח והפסד בכל אחד מהתרחישים.

לכל אחד ממאזני הרווח וההפסד הענקנו "דירוג כדאיות": מציון 1, המייצג מהלך המנוגד באופן מובהק לאינטרסים הפוליטיים של השחקן; ועד ציון 5, המייצג מימוש מרבי של האינטרסים. עם זאת, דירוג הכדאיות מתחשב בחלופות ובאילוצים הקיימים, ואינו מייצג את מימוש השאיפות של כל אחד מהפוליטיקאים בתנאים מושלמים.

תרחיש 1: הליכה לבחירות נוספות

בנימין נתניהו	4
בני גנץ	4
אביגדור ליברמן	3

נתניהו

הרווח הגדול והמיידי ביותר של נתניהו מהליכה לבחירות הוא המשך כהונתו לכחצי שנה לפחות בראשות הממשלה.

מנגד, הסכנה הגדולה ביותר היא פסיקה של בג"ץ לאחר הגשת כתב האישום, שתקבע כי נתניהו אינו יכול לכהן כראש ממשלת מעבר אשר אינה נהנית מאמון הכנסת. הנימוק הבסיסי לפסיקה כזאת יהיה הלכת דרעי-פנחסי, הקובעת ששרים נאשמים בפלילים אינם יכולים להמשיך לכהן, ואם כך ביחס לשרים – קל וחומר בנוגע לראש ממשלה.

למרות זאת, מינוי נפתלי בנט לשר ביטחון מלמד שנתניהו מכוון לבחירות נוספות, אולי משום שהוא סבור שבג"ץ מורתע מספיק מכדי שיעז לפסוק כך נגדו.

גנץ

הרווח הבולט מבחירות נוספות הוא שימור הדימוי הנקי והאמין של גנץ ושל כחול-לבן. קיום ההתחייבות לא לשבת תחת נתניהו כנאשם, יסייע להביא את בוחרי כחול-לבן לשים שוב את אותו הפתק בקלפי.

רווח אפשרי נוסף הוא תוצאות טובות יותר בבחירות, על רקע היחלשות אפשרית של הליכוד בגלל כתב האישום נגד נתניהו.

הסכנה בתרחיש הזה, לעומת זאת, היא הטלת האשמה על ההליכה לבחירות נוספות על גנץ ושותפיו. זה סיכון נמוך עבור גנץ: בסקרים האחרונים שבדקו את הסוגיה, גדול מספר המאשימים את נתניהו ממספר המאשימים את גנץ פי שלושה ואף יותר.

ליברמן

על פי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מראשית אוקטובר, רק 55% מבוחרי ישראל ביתנו בטוחים שיצביעו שוב למפלגה אם יהיו בקרוב בחירות נוספות. זהו הנתון הנמוך ביותר בקרב המפלגות בפער גדול. הליכה לבחירות, אם כך, היא תרחיש שטומן מבחינת ליברמן סכנה להפסד משמעותי, ואולי לכן הוא הציב את מניעת הבחירות כיעד עליון.

בצד הרווח, המשמעות של בחירות נוספות היא שליברמן לא יאלץ להפר את הבטחותיו המפורשות בחצי השנה האחרונה. הוא לא ייכנס לממשלת ימין בה הדתיים והחרדים ממלאים תפקידים חשובים, וגם לא ישתף פעולה עם הרשימה המשותפת בממשלת מרכז-שמאל צרה.

בהינתן הסיכויים הקטנים להקמת ממשלת אחדות חילונית, אופציית הבחירות בהחלט עשויה להיות הבחירה של ליברמן למרות החשש מאבדן מנדטים. הוא יכול להתנחם בסקרי המנדטים של השבוע האחרון, שבניגוד לסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, מנבאים שהוא ישמר את כוחו.

ממשלת אחדות חילונית

בנימין נתניהו	2
בני גנץ	2
אביגדור ליברמן	5

נתניהו

בצד הרווח, נתניהו ימשיך להיות האדם החזק במדינה בשנה הקרובה, ולבית המשפט הוא יגיע מבלפור, כשהוא עדיין נושא את התואר ראש ממשלה (בנבצרות).

בצד ההפסד, זה יהיה גט כריתות של נתניהו לבייס החרדי-דתי-מסורתי שלו, שהלך איתו באש ובמים בעשור האחרון. בטווח הארוך זהו הפסד מוגבל, מכיוון שהקדנציה הקרובה היא קרוב לוודאי ממילא האחרונה של נתניהו – בין אם יזוכה ויפרוש כדי ליהנות מהפנסיה, ובין אם יורשע ולא יוכל לחזור גם אם ירצה.

אך הסכנה המשמעותית היא כרסום מעמדו גם בימין: החשש מנקמה מהירה של שותפיו לשעבר לבלוק הופך את תרחיש ממשלת האחדות החילונית לכמעט בלתי אפשרי מבחינת נתניהו.

גנץ 

הסכמה להשתתף בממשלה בראשות נתניהו, ודאי כנאשם, היא הליכה נגד יותר מ-90% ממצביעי המפלגה, כפי שהראה סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מלפני חודש. אבדן הדימוי האמין והנקי צפוי לפגוע אנושות בכחול-לבן בטווח הארוך.

בצד הרווח, גנץ עשוי ליהנות מפופולריות מסוימת על הגישה הממלכתית שהביאה אותו למנוע בחירות נוספות, וכמובן ממשלה כזו מספקת אופק ברור להתיישבותו על כס ראש הממשלה.

רווח נוסף עשוי לנבוע מהמדיניות עצמה, אם כחול לבן תוכל להעביר בממשלת האחדות החילונית חלק מהרפורמות החשובות שהציעה בתחום הדת והמדינה, בחיזוק שלטון החוק והדמוקרטיה, בשיקום מערכת הבריאות, חיזוק הכלכלה, שיפור איכות החינוך ועוד.

למרות כל אלה, המכה התדמיתית שיספגו גנץ וכחול-לבן בשבועות שאחרי הקמת הממשלה צפויה להיות קשה ועמוקה, ולהיצרב לזמן רב בתודעת מצביעיה.

ליברמן

ממשלת אחדות חילונית היא תרחיש החלומות של ליברמן. השגת היעד שסימן מאז ראשית מערכת הבחירות, למרות התנאים הקשים, תצרוב בתודעה הציבורית את היותו פוליטיקאי-על, כמעט על-אנושי.

ממשלת האחדות החילונית תאפשר לו לעמוד בהתחייבויותיו שלא לשבת עם החרדים ו"המשיחיים" מחד, ולהימנע משותפות בממשלה שבה תומכת מבחוץ הרשימה המשותפת, השנואה על מצביעיו.

מנגד, אחת הסכנות בממשלה כזאת היא הפיכתה לממשלת שיתוק שלא תוכל לממש את הרפורמות שמבקש ליברמן להעביר בתחום הדת והמדינה, מה שיפגום בדימוי ההישג שהוא ירצה לשדר. אך מכיוון שליברמן מחויב לשימור וחיזוק תדמיתו, ממשלת האחדות החילונית היא האפשרות המועדפת עליו, בין אם יצליח לממש בה את הבטחותיו ובין אם לא.

ממשלת אחדות רחבה

בנימין נתניהו	4
בני גנץ	1
אביגדור ליברמן	1

נתניהו

ממשלת האחדות הרחבה לפי מתווה הנשיא, היא התרחיש השני המועדף על נתניהו, אחרי ממשלת ימין צרה.

בממשלה הרחבה נתניהו ישמור על עוצמתו הפוליטית, בזכות הנאמנות המוחלטת שלה הוא זוכה מהמפלגות החרדיות והדתיות. אף שהממשלה תהיה פריטטית – כלומר, מספר השרים ובעלי התפקידים האחרים יתחלקו שווה בשווה בין גוש הימין לבין כחול-לבן – נתניהו ימשיך להיות בעל הבית העיקרי, ויתפשר בעיקר בסוגיות שממילא אינן חשובות לו.

נקודת התורפה הבולטת מבחינת נתניהו בממשלה כזאת, היא העובדה שלא יוכל להשיג באמצעותה חסינות מפני העמדה לדין. למרות זאת, מדובר מבחינתו באפשרות מצוינת.

גנץ 

ממשלת אחדות רחבה מתחרה עם ממשלת הימין הצרה כתרחיש הגרוע ביותר לגנץ וכחול-לבן. בממשלה כזאת הם יישבו תחת ראש ממשלה נאשם בפלילים, ולא ייהנו אפילו מהנחמה שבקידום אג'נדה ליברלית, בגלל השותפות עם החרדים והדתיים הלאומיים.

שותפות בממשלה כזאת תהווה גט כריתות של כחול-לבן מבוחריה, וצפויה להביא להתרסקותה בבחירות הבאות.

ליברמן

מצביעי ישראל ביתנו, חשף סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, אינם מחבבים את נתניהו. 82% מהם סבורים שעליו לפרוש אם יוגש נגדו כתב אישום. גם הנכונות לשותפות עם החרדים נמוכה מאוד. רק 21% ממצביעי ישראל ביתנו מוכנים לכך, בעוד 70% מהם מתנגדים.

בממשלת אחדות רחבה, ליברמן לא יוכל לממש אפילו אחת מהבטחות הבחירות שלו בתחום הדת והמדינה, בעוד שהצעד הראשון שלו יהיה הפרת הבטחה מפורשת לא לשבת עם החרדים.

בנוסף, גודלה של הקואליציה יביא לכך שלא יזכה לתפקיד מיניסטריאלי קרוב בחשיבותו לתפקידים שמילא בעבר, בראשם שר הביטחון. ממשלה כזאת תהיה גרועה מבחינתו.

ממשלת ימין צרה

בנימין נתניהו	5
בני גנץ	1
אביגדור ליברמן	2

נתניהו

ממשלת ימין צרה, המוקמת בסיוע ישראל ביתנו, היא תרחיש החלומות של נתניהו. היא הממשלה שבה הסיכוי שיקבל חסינות מפני העמדה לדין הוא הגבוה ביותר.

עוד יותר מאשר בממשלת האחדות הרחבה, בממשלת ימין צרה נתניהו ימשיך להיות כל-יכול, בתמיכה נלהבת של הבייס שלו.

גנץ 

בתמונת ראי, התרחיש של חבירת ליברמן לממשלת ימין צרה הוא חלום הבלהות של גנץ. הממשלה הזאת צפויה לפגוע אנושות בשלטון החוק, ולהמשיך בחתירה תחת הממלכתיות ובצמצום המרחב הדמוקרטי. במקרה כזה, גנץ יצטרך לקוות למשבר פוליטי שיקדים את נפילתה של הממשלה, אך יהיה מוכן לאפשרות שתכהן ארבע שנים מלאות.

היתרון היחיד שיצמח לכחול-לבן מממשלת ימין צרה הוא שימור מעמדה כאופוזיציה הבולטת לגוש הימין הפופוליסטי-דתי. אם הבחירות שאחרי סיום כהונת הממשלה ימשיכו להיות הוגנות ושוויוניות, כחול-לבן יכולה לזכות בהן בהישג מרשים אף יותר מהישגיה בשתי מערכות הבחירות האחרונות.

ליברמן

כמו בתרחיש ממשלת האחדות הרחבה, ישראל ביתנו תלך נגד מצביעיה אם היא תסייע לנתניהו לשמר את שלטונו לעוד שנים, תוך שיתוף פעולה עם המפלגות הדתיות והחרדיות.

אחד הרווחים בהליכה לממשלת ימין צרה הוא ההימנעות מבחירות נוספות, שבהן ישראל ביתנו עשויה לאבד חלק ניכר מכוחה. רווח נוסף עשוי להיות בתחום הפרסונלי – אם ליברמן ייתן לנתניהו את המנדטים החסרים ל-61, הוא יקבל כל תפקיד ממשלתי שיבקש לו ולאנשיו.

מכיוון שליברמן הוא רץ למרחקים ארוכים, קשה להאמין שיחרב לחלוטין את שמו הטוב בקרב הקהל שלו ("מילה זאת מילה") בשביל רווחים קצרי טווח ומפוקפקים. מצד שני, האיום של בחירות נוספות עשוי לתמרץ אותו לבצע את המהלך ולהציג אותו כמהלך הצלה לאומי שננקט באין ברירה.

ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת

בנימין נתניהו	1
בני גנץ	4
אביגדור ליברמן	2

נתניהו

זהו התרחיש הגרוע ביותר מבחינת נתניהו, ולא במקרה הוא מרבה להזהיר מפניו. משמעות התרחיש הזה היא גדיעת עשר וחצי שנות כהונתו באבחת חרב מהירה, ופינוי בלפור עוד לפני סוף השנה האזרחית. הקמת ממשלת מיעוט צרה תהיה נוקאאוט צורב לנתניהו, שיאבד באחת את מעמדו כאיש החזק במדינה.

במקרה כזה, נתניהו ייאלץ להתמודד עם כתב האישום החמור הצפוי להיות מוגש נגדו כחבר כנסת מן המניין – גם אם יו"ר האופוזיציה – או אף כאזרח, אם יחליט לפרוש מהפוליטיקה.

גנץ 

בצד הרווח, גנץ ייכנס ללשכת ראש הממשלה עוד החודש, משום שחלון הזמנים להקמת ממשלה כזאת מסתיים בעוד תשעה ימים. רווח נוסף יהיה הרחקה מיידית של נתניהו מעמדת השפעה, וצמצום מהיר בהיקף הנזקים שהוא מחולל למרקם הדמוקרטי.

ממשלת מרכז-שמאל צרה תאפשר לגנץ להציג שורה ארוכה של הישגים, מעל לכל בביצור הדמוקרטיה ושלטון החוק וברפורמות בתחום הדת והמדינה. נוסף על כך ייהנו גנץ וכחול-לבן מעצמאות גדולה בניהול הממשלה בכל התחומים – כלכלה, חינוך, בריאות ועוד, מה שיאפשר להם ליישם בתוך כשנה חלק לא מבוטל מהתוכניות המופיעות במצע הבחירות של המפלגה.

ממשלת מיעוט תהיה יציבה כל עוד ליברמן יתמוך בה – אם יתמוך מלכתחילה – משום שהפלתה דורשת הצבעה של 61 חברי כנסת בעד ממשלה חלופית (אי אמון קונסטרוקטיבי).

נקודת תורפה בולטת היא החשיפה של ממשלה כזאת לדה-לגיטימציה חריפה מצד הימין, ולהעמקת הקיטוב שגם כך הגיע לרמה עמוקה ומסוכנת, בעוד שגנץ מעוניין דווקא לאחות את הקרעים. ההסתה נגד הממשלה עלולה להגיע לאלימות של ממש.

ליברמן

אם היחס של בוחרי ישראל ביתנו אל החרדים מסוייג, יחסם לאזרחים הערבים הוא סלידה של ממש בואכה שנאה. רק 9% ממצביעי ישראל ביתנו מוכנים לאפשרות של ממשלת מיעוט בתמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת, בעוד 85% מתנגדים לכך.

מבחינת ליברמן זה פספוס, כי ממשלת המיעוט היא הממשלה החילונית ביותר האפשרית בישראל, והיא יכולה לספק לו במהירות שלל הישגים בתחומי הדת והמדינה. קשה לאמוד כמה ממצביעי ישראל ביתנו יסכימו לוותר על התנגדותם לממשלת המיעוט בתמורה להישגים הללו ולהזזת נתניהו.

אופציית ממשלת המיעוט יכולה לקרוץ לליברמן רק אם מעבר לענייני הדת והמדינה בוער לו לסלק את נתניהו. עמדתו הפומבית, התומכת בו כראש ממשלה ראשון במתווה הנבצרות, היא לא בהכרח עמדתו האמיתית. לאור התנגדות מצביעיו לשיתוף הפעולה עם הערבים, ליברמן זקוק למוטיבציה חזקה במיוחד כדי ללכת על המהלך ולחצות את הרוביקון.