לאחרונה מכר בית המכירות סות'ביס בניו יורק לוח עתיק, שעשה דרכו אל מחוץ לישראל. על הלוח בן 1600 השנה גרסה שומרונית לעשרת הדיברות, ולפני מכירתו ערכו הוערך בכשני מיליון דולר.
ייתכן שנתקלתם בכתבה על כך – תקשורת ויחסי ציבור הם חלק מכללי המשחק בתחום הזה. מה שלא רגיל בסיפור, הוא שמנהל רשות העתיקות הישראלי בחר לפרסם בערוץ הטלגרם שלו תמונה שלו לצד הממצא כאשר הוא מדבר עם נציגת בית המכירות, כשידו מונחת על החזה במחווה של התרגשות. מה הבעיה בכך? בשביל זה צריך קצת רקע.
ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.
במשל המערה של אפלטון מתוארת מערה, בה שוכנים אנשים שכבולים עם הפנים לקיר. על הקיר מוקרנים צללים. האנשים במערה משוכנעים שהצללים מתארים את העולם האמיתי, כאשר למעשה אלה צללים של חפצים ודמויות שחולפים מול מדורה שבוערת מאחוריהם.
הצללים במשל האפלטוני מייצגים את אשליית המציאות. אמצעי התקשורת מייצרים עבור הצופה מערה אפלטונית. במערה זו, במקום הצללים במשל האפלטוני, מופיעות התמונות על מסך הטלוויזיה, המייצרות עבורנו אשליית מציאות.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא ראש החוג בפועל לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
"אומנות היא כלי של אמפתיה ונראה לי שבמיוחד עכשיו, אמפתיה היא משאב מאוד נחוץ"
בבוקר ה-11 בנובמבר 2011, ישבתי ב"קורנר בייקרי" במרכז דאלאס, שתיתי קפה וחיכיתי לארוחת הבוקר שהזמנתי. החדשות והמדיה החברתית היו מלאות בדיונים על המשמעויות הנומרולוגיות השונות והסותרות של התאריך באותו היום: ה-11/11/11. חלק היו בטוחים שזה מסמן את סוף העולם, בעוד אחרים ציפו להתעוררות רוחנית המונית. תהיתי איך החיים שלי ישתנו ביום המיוחד הזה.
מושבי בבית הקפה היה ליד החלון. בשולחן סמוך, ישב אדם קשיש. החלפנו חיוכים, אבל לא הייתי במצב רוח לשוחח. הוא נראה אדם שקט וקרא בעיתונו. כאשר המלצרית הביאה את ארוחות הבוקר שלנו, היא צחקקה ואמרה: "שניכם בחרתם את אותה ארוחת הבוקר. תיהנו", היא הגישה את הצלחות ועזבה.
גולין אווה גלוגולארי היא אשת מקצוע בתחום התקשורת, פתרון סכסוכים ובניית שלום. במקור מטורקיה, היא בעלת תארים אקדמיים בין-תחומיים ממוסדות אקדמיים במדינות שונות, ביניהם אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים. בחייה המקצועיים והאישיים, גולין אווה נוקטת בעמדה מרכזית ושואפת להביא לדיאלוג ושיתוף פעולה בין אנשים ליצירת עולם חומל יותר.
לא קלה היא, לא קלה הדרך של הרכבת בגוש דן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זה פשוט צריך להגדיל את תדירות הרכבות ל כל 2 דקות כמו בשעות השיא ברוב השעות
והכי חשוב להפוך את הרכבת לפועלת 24 שעות ביממה כמו באירופה לפחות בימי חול גם עם בתדירות נמוכה יותר
ולעשות סדר בקווים לא הגיוני שיש 3 רכבות ברצף לקרית אריה ואז 3 ברצף לפתח תקווה זה אמור ליהיות לסירוגין ככה שלא משנה לאיפה מישהו רוצה לנסוע הוא לא יצתרך לחכות יותר מ 4 דקות ברוב השעות
אף מילה על הפעלת הרכבת הקלה בשבת?!
כך ליותר אנשים יהיה תמריץ לוותר על האוטו הפרטי, הכבישים יהיו פנויים יותר, יותר ישתמשו ברכבת והחיים של כולנו יהיו טובים יותר.
בנוסף, קל לפתור את בעיית תחנות האוטובוס באמצעות גגון שהולך לשני צדדים, ונטיעת עצים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אלי איש יקר ערך
אדם שנותן נתן ויתן את נשמתו לציבור.
מכירו מאוד ..לא אישי…אבל איש שלא נח לרגע ועוזר לכל אדם ללא צבע מין וגזע
הציבור מהצד השמאלי חושב שתפס עוד אדם שיכולים לכסח…אבל אלי איש עשיה עד כמה שמכירו הוא לא רואה בעיניים ולא שם עלייהם שקל.
יאכלו את הלקארדה הקנאים