החברות הביטחוניות הישראליות הציגו השנה תוצאות כספיות מעולות. גם צבר ההזמנות שלהן גדול. אבל במבט לעתיד יש סימנים לכך שהן עלולות להיקלע לתקופה מסובכת יותר.

תעשיות במדינות כמו טורקיה ואיחוד האמירויות מוכרות מערכות צבאיות לכל דורש. במקביל, משרד הביטחון הישראלי מטיל מגבלות על יצוא מערכות צבאיות מתוצרת ישראל.

צריך להסביר – ברוב המקרים המערכות הישראליות הן המתקדמות בעולם, פורצות דרך ממש. קחו לדוגמה את מערכת כיפת ברזל. במקביל, לא כל המדינות זקוקות למערכות הכי מתקדמות. ברוב המקרים המדינות הרוכשות רואות מלחמה – אם בכלל – כסכנה ערטילאית לגמרי.

לרוב, המערכות הישראליות הן המתקדמות בעולם, פורצות דרך ממש, כמו מערכת כיפת ברזל. אך לא כל המדינות זקוקות למערכות הכי מתקדמות. לרוב, המדינות הרוכשות רואות מלחמה כסכנה ערטילאית

וכאן מתחילה הבעיה. המדינות האלו, שיש להן צבא אשר נראה רק באימונים ובמצעדים, מוכנות להסתפק במערכות שנראות טוב בתערוכות נשק ולאו דווקא בכאלה ש"הוכחו בקרב", כלומר נוסו במלחמה אמיתית.

על הסכמי אברהם נכתבו שבחים רבים ובצדק. אבל הסכמים אלה נתנו למדינות הערביות החותמות גם דחיפה גדולה לפתח תעשיות מתקדמות, וזה מתחיל ליצור בעיה לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

לדוגמה, חברת הטכנולוגיה החדשה EDGE, הוקמה לפני מספר שנים באיחוד האמירויות, אחת מהמדינות החתומות על הסכמי אברהם. לאחרונה חברה זו, הפעילה מאוד בשוק הבינלאומי, נכנסה לאחרונה גם לאזרבייג'ן ונמצאת בתחרות ישירה עם חברות ישראליות.

משרד ההגנה של אזרבייג'ן והחברה הביטחונית החדשה יחסית מאיחוד האמירויות חתמו בחודש ספטמבר על הסכם ראשוני לשיתוף פעולה.

וכאן מתעוררת הבעיה – אזרבייג'ן היא לקוחה ותיקה וגדולה של התעשיות הביטחוניות הישראליות. לא מכבר הגישו האזרים רשימת קניות חדשה וארוכה למשרד הביטחון הישראלי. זאת לנוכח המתיחות בין אזרבייג'ן לארמניה בשנים האחרונות. רשימה זו כוללת שני לווייני ריגול מסוג Ofek ברזולוציה גבוהה.

הרשימה הזו היא תוצאה של המתח המתגבר בין שתי המדינות. הרקע – ארמניה התבקשה לוותר על שמונה מובלעות כפריות שהיו בסמכותה של ירוואן, בירת ארמניה, מאז שנות ה-90. זה קורה במקביל לשיחות מתקדמות על הסכם שלום בין באקו לארמניה ביוזמת טורקיה והאמריקאים, אבל המצב עדיין מתוח בין שתי המדינות.

על הסכמי אברהם נכתבו שבחים רבים ובצדק. אבל הסכמים אלה נתנו למדינות הערביות החותמות גם דחיפה גדולה לפתח תעשיות מתקדמות, וזה מתחיל ליצור בעיה לתעשיות הביטחוניות הישראליות

לישראל יש קשרי הגנה הדוקים מאוד עם אזרבייג'ן. עובדה זו מוסברת בעיקר על ידי הגבול הארוך המשותף לאזרבייג'ן ואיראן. בשנים האחרונות היו דיווחים שישראל משתמשת באזרבייג'ן לאיסוף מודיעין על איראן.

בשנים האחרונות, במהלך הלחימה בין אזרבייג'ן לארמניה, נעשה שימוש במערכות נשק ישראליות בקנה מידה רחב על ידי האזרים. אלה כללו את טילי הקרקע-קרקע ארוכי הטווח "לורה" מתוצרת התעשייה האווירית, מערכת נשק אווירית משוטטת מדגם Harop, גם היא מתוצרת התעשייה האווירית, וסוגים שונים של מערכות נשק אחרות.

אזרבייג'ן מפעילה גם את מערכת ההגנה האווירית ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית. מוקדם יותר השנה ביקשה באקו מישראל את מערכת הנשק המשוטטת Spy-X מתוצרת חברת Blue Bird הישראלית.

וכאמור, באקו ביקשה לאחרונה רשימה של ציוד ביטחוני נוסף ממשרד הביטחון הישראלי. לדברי מקורות ישראלים, רשימה זו כוללת גם מערכות תקשורת מתוחכמות במיוחד, מערכות לוחמה אלקטרונית, ועוד מערכות תוקפות מתוחכמות.

אז המצב מול אזרבייג'ן הוא רק דוגמה. לחברה הביטחונית מאיחוד האמירויות יש תקציבים לא מוגבלים לפיתוח ורכישת טכנולוגיות, מה שיאפשר לה להציע לאזרים מערכות במחירים נמוכים יותר מאלה של החברות הישראליות.

טורקיה, שרכשה לפני שנים רבות מל"טים ראשונים מתוצרת התעשייה האווירית הפכה בשנים האחרונות ליצרנית ענקית של מערכות כאלה, והיא מוכרת אותן לכל דורש.

אז השוק הביטחוני משתנה לפי השינויים האחרים שנעשים בעולם, דוגמת הסכמי אברהם. השאלה היא אם ישראל, קרי משרד הביטחון, מוכנים להתאים עצמם למציאות ההולכת ומשתנה במהירות.

טורקיה, שרכשה לפני שנים רבות מל"טים ראשונים מתוצרת התעשייה האווירית, הפכה בשנים האחרונות ליצרנית ענקית של מערכות כאלה, והיא מוכרת אותן לכל דורש. השוק הביטחוני משתנה

בתעשיות הביטחוניות הישראליות אומרים שבשנים האחרונות נעשו מספר הקלות בייצוא, אבל דרושות עוד כדי לעמוד בתחרות הגדלה והולכת.

תמיד ניתן לייצר גרסאות יצוא של מערכות ישראליות, שהן ללא הרכיבים אשר נותנים למערכות האלה את ה"שפיץ" הדרוש למלחמות שצה"ל מנהל.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.