על הדבש ועל העוקץ - הזדמנויות ואתגרים בתקציב 2025

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים על תקציב המדינה 2025, 3 בספטמבר 2024 (צילום: נגה מלסה/לע"מ)
נגה מלסה/לע"מ
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים על תקציב המדינה 2025, 3 בספטמבר 2024

תקציב המדינה לשנת 2025 מביא עימו מיזוג מרתק של בשורות חיוביות ואתגרים לא פשוטים. מצד אחד, הוא משקף השקעות משמעותיות בתחומים קריטיים שמבטיחים עתיד טוב יותר לישראל. מצד שני, הוא חושף פערים וחסמים שממשיכים להכביד על הציבור הרחב.

בצד החיובי, תקציב 2025 מצטיין בתוכניות פיתוח שאפתניות בתשתיות. ההשקעה בפרויקטי תחבורה ציבורית, כדוגמת הרכבת הקלה והרחבת הרכבת התחתית בתל אביב, זוכה להקצאה מרשימה של 20 מיליארד ש"ח.

בצד החיובי, תקציב 2025 מצטיין בתוכניות פיתוח שאפתניות בתשתיות. ההשקעה בפרויקטי תחבורה ציבורית, כמו הרכבת הקלה והרחבת הרכבת התחתית בת"א, זוכה להקצאה מרשימה של 20 מיליארד ש"ח

צעדים אלו צפויים לשפר את איכות חיי התושבים, להקטין את העומסים בכבישים ולהוריד את זיהום האוויר בערים הגדולות.

בנוסף, ההשקעה בחינוך הטכנולוגי זוכה לשבחים, עם תקציבים ייעודיים שנועדו להכשיר את הדור הבא של מהנדסים ומפתחים, ולהתאים את שוק העבודה לצרכים המודרניים.

גם בתחום האנרגיה התקציב מביא בשורות טובות. השקעות נרחבות באנרגיה מתחדשת, לצד הרחבת התשתיות של משק הגז הטבעי, מצביעות על כיוון ברור של עצמאות אנרגטית וצמצום התלות בדלקים מזהמים. ההכנסות ממאגרי הגז צפויות להמשיך להזרים כספים לקופת המדינה, דבר שיכול להוות בסיס לשיפור השירותים הציבוריים.

אך לצד הדבש, קיים גם העוקץ:

יוקר המחיה – הסוגיה הבוערת ביותר עבור רוב האזרחים – נותר כמעט ללא מענה.

מחירי מוצרי המזון והצריכה הבסיסיים ממשיכים לעלות בקצב מהיר, והתקציב אינו כולל צעדים להפחתת מחירי המוצרים הללו.

מונופולים ויבואנים גדולים, השולטים על השוק ומייקרים את העלויות לצרכן, נותרים איתנים וללא כל פגיעה.

מחירי מוצרי המזון והצריכה הבסיסיים ממשיכים לעלות בקצב מהיר, והתקציב אינו כולל צעדים להפחתתם. מונופולים ויבואנים גדולים, השולטים על השוק ומייקרים את העלויות לצרכן, נותרים איתנים

היעדר רפורמות משמעותיות לפירוק הריכוזיות בשוק המזון, כמו גם בתחום הבנקאות, משאיר את הציבור לשאת בנטל כלכלי הולך וגובר.

אפילו חוק הרווחים הכלואים המפורסם, הוציא ברגע האחרון דווקא את החברות הגדולות שלהן רווחים כלואים במיליארדי שקלים והותיר לבד במערכה את החברות הקטנות.

גם ההחלטה להעלות את המע"מ ב-1%, שנכנסה לתוקף בינואר 2025, פוגעת במיוחד במעמד הביניים ובשכבות החלשות. מדובר במס רגרסיבי שמכביד על כלל האוכלוסייה, במיוחד אלו שמוצאים חלק גדול מהכנסתם על צריכה בסיסית.

גם תחום האנרגיה אינו חף מביקורת. למרות ההשקעות המרשימות, הציבור הרחב לא מרגיש הפחתה משמעותית בעלויות החשמל והדלק. כספי מאגרי הגז, שיכלו לשמש להקלה ביוקר המחיה, מופנים במקרים רבים לסתימת גרעונות או לתוכניות שאינן משפיעות ישירות על האזרחים.

*  *  *

התמונה שמצטיירת היא של תקציב עם חזון מרשים לטווח הארוך, אך עם ליקויים משמעותיים בטיפול בצרכים המיידיים של האוכלוסייה.

הממשלה חייבת להתמקד בהקלה ביוקר המחיה ולהבטיח חלוקה צודקת של המשאבים. לדוגמה, הכנסות הגז הטבעי יכולות לשמש להפחתת מיסים רגרסיביים, כמו המע"מ, ולהגדלת התמיכה באוכלוסיות חלשות. כמו כן, יש להאיץ רפורמות שיפגעו בריכוזיות בשוק המזון והבנקאות, על מנת להבטיח תחרות אמיתית שתיטיב עם הצרכנים.

הממשלה חייבת להתמקד בהקלה ביוקר המחיה ולהבטיח חלוקה צודקת של המשאבים. לדוגמה, הכנסות הגז הטבעי יכולות לשמש להפחתת מיסים רגרסיביים, כמו המע"מ, ולהגדלת התמיכה באוכלוסיות חלשות

חלוקת הכספים הקואליציוניים בתקציב המדינה לשנת 2025 מהווה דוגמה מובהקת לאופן שבו סדרי עדיפויות פוליטיים משפיעים על נטל המס ועל הגזרות המוטלות על הציבור. כספים אלה, המוקצים למימוש הסכמים קואליציוניים ולפרויקטים מגזריים, לא פעם מנותבים למטרות שאינן נחוצות ברמה הלאומית, תוך פגיעה בהקצאת משאבים הוגנת.

היעדר קיצוץ בכספים הקואליציוניים משאיר עומס כספי משמעותי על התקציב הכולל, מה שמוביל את הממשלה להטיל גזרות תקציביות כבדות יותר על האזרחים, כגון העלאות מיסים, קיצוצים בשירותים חיוניים, והפחתה בהשקעה בתשתיות ובחינוך. בכך, הכספים הקואליציוניים לא רק מייצרים חוסר יעילות כלכלית, אלא גם מעמיקים את תחושת חוסר הצדק החברתי בקרב הציבור הרחב.

על הדבש ועל העוקץ שבתוך תקציב 2025 צריך לדבר בגלוי. התקציב הזה מוכיח כי יש הזדמנויות גדולות, אך גם אחריות גדולה למנוע מצב שבו הפירות הכלכליים נותרו נחלתם של מעטים בלבד.

רו"ח דניאל יעקובזון הוא חוקר וראש תחום חשבונאות ניהולית בביה"ס לחשבונאות של המסלול האקדמי המכללה למינהל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 568 מילים
סגירה