מקדמי ההפיכה המשטרית בחרו לכנות את הצעת החוק להשתלטות פוליטית על מערכת המשפט בשם "מתווה פשרה". הביטוי "פשרה" בהקשר זה משקף את המציאות בדיוק באותה מידה שהביטוי "רפורמה" משקף את ההפיכה המשטרית.
דיקטטור אידאולוגי (המכהן כשר משפטים) "מתפשר" עם משרת דיקטטורה בשכר (המתוגמל כשר חוץ), על האופן בו ישלימו את השתלטות השליט על הרשות השופטת.
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
לאחרונה הכנסת הכירה בחשיבות של דמוקרטיה מקומית בישראל, והעבירה בקריאה טרומית הצעת חוק פרטית של יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר, בתמיכת שר הפנים משה ארבל, שמתגמלת חברי מועצה על השתתפותם בישיבות ומעניק להם החזרי הוצאות. אכן מדובר בדברים בסיסיים לגמרי, שמרבית האנשים מצפים לקבל בתמורה לעבודתם, אך עד היום חברי מועצה היו מתנדבים לחלוטין.
יש לכך משמעויות דמוקרטיות אדירות, החל מכך שמגוון רחב יותר של אנשים מהקשת החברתית והסוציו-אקונומית יוכלו להרשות לעצמם לרוץ בבחירות המקומיות – הרי התנדבות היא פריווילגיה במידה רבה – וכלה בחיזוק האיזונים והבלמים ברשות.
הילה אביב ירושלמי היא חוקרת בארגון "תנועה מקומית", הפועל לחיזוק המעורבות המקומית בשלטון המקומי.
בישראל חיות כ-19,500 נשים פליטות. חלקן חיות כאן כבר 20 שנים, חלקן נולדו פה. הן חוסות כאן תחת הגנה קבוצתית, כלומר מדינת ישראל מאפשרת את שהייתן כאן באופן חוקי, ומונעת את גירושן בשל סכנת החיים שנשקפת להן במדינות מוצאן.
ועדיין – אותן פליטות חיות כשהן כמעט חסרות זכויות לחלוטין, עירומות מכל מעטפת בסיסית של הגנה וביטחון סוציאליים, חוות על בשרן יומיום מדיניות מתעמרת ומפלה מצד הרשויות.
הדר אביאל היא רכזת מדיניות ציבורית בא.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, ומחברת דוח המצב על נשים פליטות בישראל שפורסם לאחרונה.
הוא באמצע שנות השבעים לחייו, יליד הארץ, בעברו קריירה עסקית מפוארת ופורצת דרך. איש עתיר מעשים וזכויות. מתנדב פעיל, איש משפחה נהדר, סבא מצטיין והוא חבר טוב שלי.
כול מוצאי שבת, מאז שהחלה המהפכה המשפטית, הוא לוקח את דגל המדינה הגדול, שבמשך כול ימות השבוע מתנוסס בגאון במרפסת ביתו, לובש את החולצה של ההפגנה ויוצא יחד עם רעייתו להפגין בכיכר החטופים/קפלן.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
לא מִחזור ולא נעליים
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לגל לברטוב תודה גדולה על הפרסום החשוב והבהיר והברור. "הסכמה היסטורית", כך כינו אותו צמד המנוולים והמתודלקים לוין וסער, מתווה שכל כולו אחיזת עיניים ותרמית אחת גדולה. וכפי שהסברת , הנה לפנינו במלא "תפארתה", ההפיכה המשטרית על מלא אותה ירה לוין לפני שנתיים, ובדביקות דביקה הוא מתדלק אותה בפול טורים ומנצל גם את ערפול החושים בגין המלחמה, האסונות, השכול, וההתשה של האזרחים, כדי לממש את זממו. וצמד האבות השכולים שליבי ליבי עם אובדנם, שנרתם לעניין בטיפשות שאין לה כל הסבר – בשם מניעת "משבר חוקתי" ??? הרי משבר חוקתי כבר חי ובועט יום יום עם הזילות של הפוליטיקאים כלפי מערכת המשפט ובְּרֵישׁ גְּלֵי.