באמת מה עם "המחיר"?

בצלאל סמוטריץ' נואם בכנס החזרה לגוש קטיף בבנייני האומה בירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)
חיים גולדברג/לע"מ
בצלאל סמוטריץ' נואם בכנס החזרה לגוש קטיף בבנייני האומה בירושלים, 28 בינואר 2024

ככל שההיתכנות לעסקה עולה, עולים קולות הימין והימין הקיצוני והמופרע וטוענים נגד "המחיר" שישולם לחמאס תמורת השבת החטופים. בואו רגע נדון בשאלת המחיר. ובשאלה החשובה יותר: מי צריך לשלם את המחיר על מחדל 7 באוקטובר? על קונספציית "חמאס הוא נכס"?

הרי לא שמעתם את בצלאל סמוטריץ' חוזר בו, או מבקש סליחה על אמירותיו ש"חמאס הוא נכס". לא שמעתם את בנימין נתניהו חוזר בו ומתנצל על מדיניותו ואמירותיו מ-2018, לפיהן הכסף הקטארי לחמאס הוא החלטה מנהיגותית נכונה.

לא שמעתם את סמוטריץ' חוזר בו או מבקש סליחה על אמירותיו ש"חמאס הוא נכס". לא שמעתם את נתניהו חוזר בו ומתנצל על מדיניותו ואמירותיו, לפיהן הכסף הקטארי לחמאס הוא החלטה מנהיגותית נכונה

לא שמעתם איש מממשלת ההפקרה על כך שמדיניות החלשת הרשות הפלסטינית, חיזוק חמאס, התנגדות לכל פתרון מול הפלסטינים, שאיפות הסיפוח והכניסה להר הבית, היעדר עסקה לשחרור אברה מנגיסטו החי, הישאם אסייד החי ושני חללי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול – גרמה לחמאס לחפש שיטות אחרות לשחרור אסיריו מהכלא. לא שמעתם.

עכשיו, אחרי שכל המדיניות הזו התפוצצה לכולנו בפרצוף, הם אומרים שהם רוצים "למנוע אונס של 1000 נשים בידי הנוחבות שישוחררו" (איתמר בן גביר). עכשיו הם טוענים ששחרור רוצחים מהכלא תמורת חטופים ממנהרות חמאס זה "כניעה", לא פחות (בצלאל סמוטריץ'). עכשיו, אחרי שהפקירו את תושבי העוטף לידי חמאס הוא נכס, הם מדברים על המחיר שנועד לפחות לשחרר את מי שנחטף באשמתם.

אין כנראה ציניות גדולה מזו הפוליטית והמוסרית. כלומר חסרת המוסר.
מה חשבו לעצמם מנסחי הקונספציה "חמאס הוא נכס"? שחמאס לנצח יתאמן, יבנה רקטות, יטמון מטענים, יחפור מנהרות, יאיים, ולעולם לא יממש את האיום? הדברים הרי נאמרו בפומבי על ידי ראשי חמאס. כוונותיו ומטרותיו פורסמו ברבים לעיני כל.

מי אם כן צריך לשלם את "המחיר"? מי שהפקיר או מי שהופקר?

על פי ההיגיון של נתניהו וממשלת הימין מלא מלא, המופקרים צריכים להמשיך לשלם את המחיר. לא די שנחטפו ממיטותיהם, ראו את חבריהם נרצחים, עוברים עינויי גוף ונפש נוראיים, הם אלה שצריכים להמשיך לשרוד במנהרות למען שרידות הקואליציה המפקירה.

מי צריך לשלם את "המחיר"? מי שהפקיר או מי שהופקר? לפי ההיגיון של נתניהו וממשלתו, אלה שנחטפו ממיטותיהם ועוברים עינויי גוף ונפש נוראיים, צריכים להמשיך לשרוד למען שרידות הקואליציה שהפקירה אותם

את מנגיסטו והישאם החיים ואת גולדין ושאול החללים, הם מפקירים בידי חמאס כבר יותר מעשר שנים. אין לקואליציית ההפקרה שום בעיה להפקיר עוד 98 אזרחים ישראלים חיים ומתים בידי חמאס. הרוביקון המוסרי כבר נחצה. הערך הקדוש של פדיון שבויים כבר נגרס והושמד.

עכשיו הדיון הפך לדיון על המחיר שהחטופים והמופקרים צריכים לשלם, להמשיך לשלם על מדיניות ההפקרה. עד כדי כך נוצר עיוות בשיח הציבורי. האולפנים מלאים בפרשנים שמספרים לנו על הרוצחים הכבדים שישוחררו. על סכנתם. כאילו ב-7 באוקטובר לא תקפו 6000 נוחבות את ישובי העוטף. 6000 נוחבות שלא באו מהכלא הישראלי. באו מתוך עזה. כאילו חסרים רוצחים בעזה ורק משוחררי העסקה הם הסכנה.

ובכן צריך לומר להם:

מי שלא הגן על הגבול, מי שלא מנע את המחדל, הוא שצריך לשלם את המחיר, לא מי שנפגע.

שחרור החטופים הוא התיקון הנדרש ממקבלי ההחלטות. מהאחראים למחדל. נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר הם שהיו צריכים לשאת במחיר. כי מי הם המוחלפים בכל עסקה נורמלית תמורת החטופים? בעסקאות מרגלים בין רוסיה לארה"ב, משוחררים מרגלים תמורת מרגלים, בין אוקראינה לרוסיה משוחררים לוחמים תמורת לוחמים. כשנחטפו דיפלומטים מערביים בלבנון של שנות ה-80 , אזרחים ועיתונאים, הם הוחלפו תמורת מחבלי חזבאללה. כשישראל שחררה את חייליה השבויים בלבנון שוחררו רוצחים כמו קוזו אוקמוטו ורבים אחרים.

מה חשבו מקבלי ההחלטות שלנו? שאין מחיר למחדליהם? להפקרותם? עכשיו הם דנים בשאלת המחיר? עכשיו? אחרי שהם עצמם גרמו למחיר שישראל נדרשת לשלם כעת תמורת העסקה הזו?

מה חשבו מקבלי ההחלטות שלנו? שאין מחיר למחדליהם? להפקרותם? עכשיו הם דנים בשאלת המחיר? עכשיו? אחרי שהם עצמם גרמו למחיר שישראל נדרשת לשלם כעת תמורת העסקה הזו?

מוטב היה ששאלת המחיר תידון באולפנים בהקשרה הכולל. לא רק באשר לעתיד וסכנת המשוחררים. גם לגבי העבר. מי ששחרר את יחיא סינואר תמורת גלעד שליט הוא אותו נתניהו שכעת מסרב לשחרר מחבלים תמורת משפחת ביבס. שני ילדים והורים. לא חיילים. ועוד עשרות חיילות בנות 19, זקנים בני 80, הורים ואחים, אזרחי ישראל שנחטפו לשבי בגלל המפקירים המופקרים בממשלת ישראל ובגלל מחדל צבאי מטורף.

לא הם צריכים לשאת ב"מחיר" ההפקרה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 647 מילים ו-1 תגובות
סגירה