"בבוקר היא שותה שוקו, תפוח היא אוכלת בלי הקליפה. צריך לקנות לה ויטמינצ'יק בטעם תות ומשחת שיניים בטעם ענבים".
הרשימה הארוכה והקפדנית שהכינה מיטל, בת 36 ממרכז הארץ, מתארת את ההרגלים היומיומיים של בתה נעה בת ה-8.
זהו היום הראשון, שבסופו נעה תישן אצל אביה, הגרוש הטרי של מיטל, במסגרת הסדרי ראייה מורחבים, שקבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. נעה תשהה אצל אביה פעמיים באמצע שבוע, ובכל סוף שבוע שני (השמות של נעה ומיטל, כמו של שאר ההורים והילדים בכתבה בדויים, כדי להגן על פרטיותם).
מיטל נשמעת מודאגת: "נעה צריכה את השגרה שלה. היא אוהבת את הדברים שהיא רגילה אליהם. ויותר מזה, מאחר שהיא נולדה עם בעיה רפואית, עליה להקפיד על התזונה, ואבא שלה בכלל לא מכיר את ההרגלים שלה.
"שאלתי אותו איך הוא מתכוון לטפל בה, כשאפילו את הדברים הכי בסיסיים הוא לא יודע? אז הוא ביקש שאכין לו רשימה של כל מה שחשוב".
אולי הוא באמת רוצה לבלות יותר עם הילדה אחרי הגירושים?
"הלוואי, הלוואי שהוא באמת היה מתעניין בה. קשה לי להאמין שזו הסיבה שהוא ביקש משמורת משותפת. כל השנים הוא לא טיפל בילדה, לא התעניין בה ולא לקח אותה לרופאים. פתאום הוא רוצה לבלות איתה יותר?"
"זה מצב אבסורדי", אומר עו"ד ד"ר יאיר שיבר, שמייצג את מיטל. "האב התעקש על משמורת משותפת, וקיבל הסדרי שהות מורחבים. זאת, כשהוא מתגורר אצל הוריו, שלהערכתי ייקחו חלק מרכזי בגידול הילדה".
האם יש פסול בכך שסבא וסבתא יעזרו בגידול הילדה?
"ממש לא, אבל לדעתי התנהגות האב במשך כל שנות הנישואים, וגם בתקופת הגירושים, מעידה על כך שהוא לא מעוניין לבלות הרבה עם הילדה. אולי כל מה שעניין אותו אלו תשלומי המזונות? להערכתי, אילו זוג כזה היה מגיע לבית המשפט עד לפני שנתיים, האם הייתה מקבלת את המשמורת העיקרית, והאב היה משלם יותר מזונות. אבל הפסיקה של העליון שינתה את פני הדברים".
רמת ההכנסה של בני הזוג
עד לפני שנתיים, הייתה לנשים שמתגרשות בארץ ודאות מסוימת: המשמורת העיקרית ניתנה לרוב לאם, ורק במקרים מועטים נקבעה משמורת משותפת.
בנוסף לכך, האב חויב בתשלום מזונות לילדיו עד גיל 18 (ומגיל 18 עד 21 הוא חויב לשלם שליש מהסכום שנקבע). החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 קבע כי חובת התשלום נקבעת על פי דין אישי, כלומר לפי דתם של בני הזוג.
על פי הדין האישי בדת היהודית, האם הייתה מקבלת מזונות עבור ילדיה מהאב, בלי להביא בחשבון את רמת ההכנסה של בני הזוג ואת זמני השהות שלהם עם הילדים. הלכה זו הייתה תקפה בכל ערכאות השיפוט – האזרחיים והרבניים.
שוויוני? לא, אבל תשלומי המזונות היו למעשה הסעיף היחיד שבו הגבר היה "מופלה לרעה" בתחום הגירושים בישראל, שכל כולו מושתת על הדין הדתי, ובבסיסו אי שוויון מהותי הרבה יותר: האישה תלויה בנכונות בעלה לתת לה גט.
בנוסף, הדין הדתי הנהוג דווקא תאם את המציאות ברוב המשפחות בישראל, שבהן נטל גידול הילדים נופל לרוב על האם. לראייה, מחקר שערך ד"ר אור ענבי מאוניברסיטת בר אילן בשנת 2016 בקרב 705 אבות לילדים עד גיל 6, העידו 93% מהם כי חלקם במטלות הקשורות בגידול הילדים קטן מזה של בנות הזוג שלהם.
ביולי 2017 קבע ביהמ"ש עליון כי הנטל במזונות לילדים מגיל 6 ועד 15 יתחלק בין שני ההורים באופן יחסי להכנסות וזמני השהות עם הילדים. ההחלטה התקבלה פה אחד, בהרכב של שבעה שופטים, בראשות המשנה לנשיאה סלים ג'ובראן.
"על פי הדין הקיים", כתבו השופטים בהחלטתם, "חרף התנאים האמורים, הגבר מחויב להעביר לידי האישה תשלום מזונות חודשי קבוע בסכום לא מבוטל, אשר אינו מביא בחשבון את היקף ההוצאה שבה הוא נושא בעצמו עבור כלכלת הילדים עת הם שוהים עמו. כתוצאה מכך עלולים משאביו של הגבר להצטמצם עד כדי פגיעה ממשית ביכולתו לספק רמת חיים נאותה לילדיו ולו עצמו. על רקע זה נטען, כי הדין הקיים אינו שוויוני ומביא לפגיעה בילדים ובאבותיהם".
בתיאוריה, הפסיקה הייתה אמורה לאזן כוחות בין בני הזוג. ואולם, בחינת תחום הגירושים שנתיים אחורה, מצביעה על הפחתה דרמטית בדמי המזונות שנפסקו לילדים בכל הגילאים, ועל חוסר עקביות בהחלטות השופטים – חלקם פוסקים לפי החוק היבש, וחלקם בהתאם לרוח החדשה שנשבה מבית המשפט העליון.
"במקרים של משמורת משותפת וחלוקת זמן דומה עם הילדים, נהגו השופטים בעבר לפסוק דמי מזונות בסיסיים של כ-1,000 שקל לילד, והאב תמיד חויב במזונות", מסבירה עו"ד אורית דרור הראל, מומחית לדיני משפחה המייצגת גברים ונשים בתיקי הפחתת מזונות.
"כיום נפסקים לעתים דמי מזונות של 300-500 שקל לילד, ולעתים כלל לא נפסקים מזונות. הכל תלוי בתפיסת עולמו של השופט שדן בתיק".
"בתי המשפט היום הם קזינו, אין דוקטרינה אחת שעל פיה פוסקים", אומר ח"כ יואב קיש (הליכוד), יו"ר הוועדה למען זכויות הילד, שפעל בכנסת היוצאת להשגת שוויון עבור גברים בתחום הגירושים, "הכל תלוי על איזה שופט תיפול".
ואכן, חלק מהקושי במציאות החדשה נובע מכך שהפסיקה ההיסטורית לא התייחסה לסכומים, אלא השאירה לבתי המשפט לענייני משפחה את הסמכות לפעול בשיקול דעת, ולאזן בין הכנסות ההורים. "שופט אחד יכול לפסוק 2,200 שקלים בסיס לילד, כלומר הוצאות מזון וביגוד לא כולל חינוך ובריאות, ושופט בחדר ליד יכול לפסוק 500 שקלים על אותו הליך", אומרת עו"ד דרור הראל.
גם שופטי ביהמ"ש לענייני משפחה הביעו לאחרונה תרעומת על הפסיקה התקדימית, שמחייבת אותם לחשב את המזונות על פי "מזונומט", מחשבון שמשכלל את שכר בני זוג ואת זמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מהם, כך שחלוקת הנטל תהיה על פי מצבם הכלכלי של ההורים – ללא קשר למגדר.
חלק מהשופטים, אף הביעו חשש מפני מניפולציות שעלולים לנקוט בני הזוג, כגון הפחתת שעות עבודה ובהתאם צמצום המשכורת, כדי להפחית את המזונות.
לפתוח את הסכמי המזונות
בשנתיים האחרונות הגיעו לבתי המשפט גם לא מעט בקשות לפתוח הסכמי מזונות חתומים. אנשי מקצוע בתחום הגירושים, כמו עורכי דין ומגשרים, מדברים על גל תביעות של ממש – בעיקר מצד גברים.
"מספר הפניות של גברים בעקבות הפסיקה הוא אדיר", אומרת עו"ד דרור הראל. "אם לפני כן, פניות מצד אבות שרצו לפתוח הסכמי גירושים היו נדירות ביותר, היום אחד מכל ארבעה לקוחות שמגיעים אלי, הוא אב שמבקש לפתוח את ההסכם ולהפחית את תשלום המזונות שהוא חויב בהם".
גם עו"ד פנינה יחזקאל-כחלון, המתמחה בדיני משפחה, מעידה על עלייה דרמטית: "בעוד שלפני הפסיקה ההיא הגיע אלי אולי תיק כזה אחת לשנה, מאז הפסיקה פנו אלי 40 גברים לפחות".
גליה, 43, גרושה בשלוש השנים האחרונות, ומוכרת על ידי הרשויות כאם יחידנית המגדלת שני ילדים קטינים. הגרוש שלה משלם לה מדי חודש 4,200 שקל מזונות, ורואה את הילדים פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני.
"בזמנו, הוא חתם על הסכם מרצון כי הוא מרוויח יותר מפי 3 ממני", היא מספרת. "פתאום הוא הגיש תביעה למשמורת משותפת ולהפחתת מזונות. אם השופט יקבל את עמדתו, לא אוכל לכלכל את ילדיי ברמת החיים שהם רגילים אליה.
"השינוי אצלו התחיל ברגע שסוגיית הפחתת מזונות עלתה על הפרק. מאז שהגיש את התביעה הוא נהפך ל'אב השנה', ומתייצב כמו שעון לכל דבר, כנראה בהמלצת עורכי הדין שלו. אני בטוחה שכאשר התביעה תיגמר, הוא יחזור לסורו.
"תחשבי כמה עולה לשכור עורכי דין ולהגיש תביעות, ומה המשמעות הכלכלית של ההליך הזה עבורי, שמשתכרת הרבה פחות ממנו", מוסיפה גליה.
"בישראל יש עדיין דפוסים של חלוקת תפקידים מסורתית", מסבירה פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, "כך שנטל הטיפול והגידול היומיומי בילדים מונח על כתפיה של האם. זו הסיבה שבגללה היא תתקדם פחות, וכמובן גם תרוויח פחות.
"העליון חתך בגיליוטינה את האיזון במערך הכוחות שהיה כאן, מבלי שהמציאות החברתית השתנתה. התוצאה המתקבלת היא קשה ומעוותת, משום שהעוני של נשים מעמיק, וכתוצאה ישירה מכך גם העוני של הילדים מעמיק.
"עצם הפתיחה של תיקים משפטיים מאלצת נשים להיכנס להליכים משפטיים מבלי שיש להן את היכולת הכלכלית לשלם לעורכי דין, והן מוותרות מראש. בעצם, יש כאן ניסיון להחדיר בכוח עקרונות שוויוניים, במציאות בלתי שוויונית בעליל".
הסכמה על מקום פתיחת התיק
בכנסת הקודמת נעשה מאמץ לכונן רפורמה אמיתית בתחום הגירושים, כזו שתיטיב עם הנשים גם בפועל, ולא תאמץ את השוויון כאידאולוגיה בלבד.
אחד המהלכים הבולטים בנושא היה הגשת הצעת חוק שמבטלת את הסמכות המקבילה שיש לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה, וקובעת שתיק גירושים ייפתח אך ורק בהסכמה לגבי מקום פתיחת התיק (במקרים שבהם בני הזוג לא יגיעו להסכמה, קובעת ההצעה, הדיון יתקיים בבימ"ש לענייני משפחה).
ח"כ לשעבר ד"ר עליזה לביא (יש עתיד), שעמדה מאחורי הצעת החוק, אומרת כי "נושא המזונות הוא רק מלמלה על השמלה של הרפורמה שצריכה להתחולל כאן. בכנסת ה-19 קידמתי את הרפורמה אולם בכנסת ה-20 זה נתקע. החרדים הטילו וטו על כל הנושא של הפרדת דת מהמדינה. אני לא מאמינה שבכנסת הזו, שהיא חרדית אף יותר, מישהו ירים את הכפפה".
קיש, שכן שמר על מושבו גם בכנסת הנוכחית, מקווה להעביר כעת הצעת חוק "שמעגנת את השוויון בתשלומי המזונות בחקיקה", כפי שהוא מגדיר זאת.
"החקיקה מסתכלת על התא המשפחתי, ומביאה בחשבון הכנסות הורים בכל מקרה ספציפי. ואם האישה מרוויחה יותר מגבר? למה שהיא לא תשלם מזונות? למה קשה לך להגיד שאישה תשלם מזונות לבעלה אם היא מרוויחה יותר? תהיי פמיניסטית", אומר לי חבר הכנסת קיש.
וכשהוא נשאל אם הוא לא חושש שהחקיקה הזו תביא לגל נוסף של תביעות להפחתת מזונות, הוא משיב שהצעת החוק שלו צופה פני עתיד, ולא תחול רטרואקטיבית: "אני חושב שגל התביעות להפחתת מזונות של גברים הוא אבסורדי. החקיקה לא צריכה לשנות מצב רטרואקטיבית ולפתוח הסכמים ישנים".
מדוע לא העברת את החוק הזה בכנסת הקודמת?
"לא הצלחנו להעביר את חוק השוויון המזונות בגלל התנגדותן של חברות כנסת כמו שולי מועלם, רחל עזריה, מרב מיכאלי וזהבה גלאון. אולם כל אותן מתנגדות לא יכהנו כחברות כנסת במושב הנוכחי, כך שהמחנה שלנו התחזק מאוד.
"הקושי היחיד הוא לשכנע את החרדים להצביע לחוק, מכיוון שהם רואים את האב כאחראי הבלעדי על ילדיו, על פי ההלכה".
ח"כ מיכל רוזין, מרצ, אולי את תיכנסי לנעליה של לביא?
"אם רוצים כאן שוויון, חייבים לבטל את הדין הדתי בכל תחום הגירושים והנישואים בישראל – ולהפוך אותו לאזרחי. רק כשבית הדין הרבני יפסיק להיות מעורב בדיני אישות, ניתן יהיה לדבר על שוויון גם בתחום המזונות. המהפכה צריכה להגיע בצורה יותר כוללת. אני לא מאמינה שבכנסת החדשה, שהיא חרדית יותר מהכנסת הקודמת, נוכל לקדם את הנושא".
"האמנתי במהפכה שהחוק יביא"
אגב, דווקא בני הזוג הספציפיים שהגיעו עד לבית המשפט העליון ושלגביהם נפסקה הפסיקה ההיסטורית ששינתה את פני הדברים – לא מתחרטים.
ההליך השפטי נמשך לא פחות משש שנים, ועלה להם עשרות אלפי שקלים, אבל יגאל, אב לשלושה שנלחם על עקרון השוויון בגירושיו, מספר: "הפסדתי יותר מ-100 אלף שקל על הוצאות משפט. נכון שיכולנו לחסוך את הכסף הזה לילדים אם היינו מגיעים להבנות בגישור, אבל כל צד משך לכיוון שלו".
לא היה עדיף פשוט לשלם את הכסף הזה במזונות ולהשאיר אותו במשפחה?
"ברור שלא. אם הייתי צריך לשלם את מה שגרושתי תבעה ממני על שלושה ילדים, 9,000 שקל בחודש, היה נשאר לי 3,000 שקל נטו לחיים, הייתי מתדרדר לעוני".
"מהרגע הראשון האמנתי בצדקת האב", מספרת עו"ד מאיה רוטנברג שייצגה את יגאל. "חשבתי שחייבים לטעון כאן לעקרון השוויון. הבנתי את ההשלכות של התיק, והאמנתי במהפכה שיביא". ואכן, בית המשפט דחה את תביעתה של האם, וקבע כי יגאל לא חייב במזונות על פי עקרון השוויון.
ידעת שהפסיקה בעניין שלכם תביא לגל של תביעות משפטיות מצד אבות?
"כן, ידעתי. מגיעות אלי לפעמים נשים שמבקשות ממני 'בואי, תצילי אותי ממה שאת יצרת', ואני מצילה אותן ולא מאפשרת לפתוח הסכמים ישנים.
"עם זאת, אני נלחמת היום גם עבור גברים שפסקו להם בעבר מזונות לא שוויוניים, על אף שהאישה מרוויחה יותר מהם – ומפחיתה להם מזונות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם