היי,
אני יושבת לכתוב לך, ולא בגלל שאני חושבת שאני יודעת יותר ממך או שיש לי את כל התשובות. אני כותבת לך כי אני מרגישה שחייבים לדבר על זה. על מה? על מה שמחכה לך אם תבחרי להתחתן ברבנות.
את מתכננת עכשיו חתונה, נכון? זה מרגש, זה כיף, ויש מיליון דברים לחשוב עליהם – השמלה, המקום, האורחים, המוזיקה. זה יום שאת חולמת עליו, ואני באמת מבינה כמה זה חשוב לך. אבל בין כל השמחה הזו, עצרת לרגע לשאול את עצמך מה המשמעות של זה? מה המשמעות של לעמוד תחת חופה עם רב, לחתום על הכתובה?
זה יום שאת חולמת עליו, ואני באמת מבינה כמה זה חשוב לך. אבל בתוך כל השמחה הזו, עצרת לרגע לשאול את עצמך מה המשמעות של זה? מה המשמעות של לעמוד תחת חופה עם רב, לחתום על הכתובה?
הכתובה הזו, אולי הסבירו לך שזה "רק נייר", משהו מסורתי, אולי אפילו רומנטי. אבל האמת היא שזה מסמך ששורשיו מגיעים למקומות לא ממש רומנטיים. הוא נועד להבטיח את הזכויות של הבעל שלך – כן, שלו, לא שלך. הוא משייך אותך אליו, כמעט כמו רכוש. כמה שזה נשמע מטורף במאה ה-21, זה בדיוק מה שזה. כתובה היא חוזה שאומר: "הנה כמה אני שווה אם הנישואים יתפרקו".
ואז, נגיד שהחיים לא זורמים בדיוק כמו שתכננת (כי ככה זה לפעמים, אנחנו אנושיות). נגיד שתרצי לסיים את הנישואים. מה אז? זה לא כזה פשוט. את צריכה גט, ואת הגט הזה את לא יכולה לקבל בלי הסכמה מהבעל שלך. בלעדיו – את נשארת כבולה. תלויה בו. מחכה. אפילו אם הוא יתעכב, יתנה, או פשוט יחליט שהוא לא בעניין – את כלואה.
אולי את חושבת, "אז אני פשוט אתחתן בחו"ל, לא ברבנות". אני מבינה אותך, זו מחשבה הגיונית. אבל הבעיה היא שגם זה לא פותר את העניין. אם תגיעי למצב של גירושים, תגלי שהמדינה עדיין מכריחה אותך לעבור דרך הרבנות. שום דבר לא באמת עוקף אותה (אין אפשרות להתגרש בחו"ל, חייבים לגור שם באופן קבוע ואת הרי ישראלית).
וזה לא מקרי. כל המערכת הזו בנויה ככה בכוונה. אין לאף אחד אינטרס שתשני כיוון, שתשאלי שאלות, שתערערי. המדינה רוצה לשמר את הכוח של הרבנות. החברה, אולי אפילו המשפחה שלך, לפעמים לוחצת עלייך להישאר "במסלול". זה מה שכולן עושות, נכון? אז למה לך להיות אחרת?
אבל אני רוצה להגיד לך משהו – זה החיים שלך. זה הכבוד שלך. זו החירות שלך. את לא צריכה ללכת בדרך שמישהו אחר צייר לך.
הכתובה הזו, אולי הסבירו לך שזה "רק נייר", משהו מסורתי, אולי אפילו רומנטי. אבל האמת היא שזה מסמך ששורשיו מגיעים למקומות לא ממש רומנטיים. הוא נועד להבטיח את הזכויות של הבעל שלך – כן, שלו, לא שלך
אני יודעת שזה לא פשוט. אני יודעת שיש לחץ, יש מסורת, יש ציפיות. אבל אם יש רגע שבו שווה לעצור ולשאול "מה נכון לי", זה עכשיו. תדעי שיש לך אפשרויות אחרות, תוכלי גם ליהנות מטקס ליברלי ומכובד וגם לקבל מעמד משפטי כבת זוג לכל דבר ועניין, לא כרכוש אישי שלו אבל בהחלט בת זוגו. את יכולה לבחור להתחתן ברבנות, איש לא ימנע זאת ממך, אבל את גם יכולה ללמוד על המערכת, להצטרף לנשים שכבר שברו את השקט והתחילו לשנות דברים.
אל תתני למישהו אחר להכתיב לך את החיים. את שווה יותר מזה.
בחיבוק,
מישהי שרוצה שתבחרי בעצמך.
אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בניגוד לשקרים האפולוגטיים של חלק מן המגיבים למטה, עצם האפשרות של גבר ו/או בית הדין למנוע מאישה גט ולהתערב בהחלטותיה הפרטיות הופך אותה לרכוש. זאת בשעה שגבר, גם במקרה שאישה מסרבת לקבל גט, יכול להינשא במקביל – חוקית! אינספור עדויות בכל פלטפורמה אפשרית מספרות על התעללות, מניעת גט, הפקרת נשים לבני זוגן האלימים, עיגון וכל זאת בחסות החוק. וזה בלא להתייחס למקרים 'קלים' שבהם המתגרשים מסכימים ביניהם למשל על נסטינג ובית הדין מסרב לחתום על הגט מתוך התנגדות לפרקטיקה. או העובדה שהרבנות אוסרת לסדר קידושין אם בני הזוג חתמו על הסכם המונע מהם לעגן את בן.ת הזוג. אזכיר שבמדינות מתוקנות יש גירושין מסוג no fault. כל אחד מבני הזוג יכול לגשת לבית המשפט, להודיע על פירוק החבילה ושלום על ישראל, בלי לעבור את שבעת מדורי הגיהנום שעוברים, ובעיקר עוברות, כאן בארץ.
למה לשקר? האישה היא לא רכוש של הבעל. הוצאת שם רע ושקר בעליל.
מטרת הכתובה התחייבות של הבעל כלפי אישתו. מותר לגב' רוזנבלום קצת ללמוד לפני שהיא משמיצה. וכמובן להתייחס בכבוד לאנשים שאולי חכמים לפחות כמוה.
כלה יקרה, את יודעת בפני רגע משמעותי ונוגע.
אתם חיים כבר יחד,ובכל זאת בחרתם להיות חולייה בשרשרת הדורות.
להנשא כמו שעשו הוריכם הוריהם 3300 שנה אחורה.
אתם אלה שבחרו בחופשה מסורתית,כדת משה וישראל.
לא סתם בחרתם בכך.
החופה,שבע הברכות, הכתובה, שבה מובטחות זכויותיך (כן,זו אינה טעות: המסמך מבטיח את זכויותיך העיקריות במערכת הזוגיות, וגם את הביטוח למקרה פקיעת הקשר, על ידי גט או מוות חלילה. שום זכות של הגבר איננה מעוגנת במסמך, כי מטרתו היא האשה. תקראי, קל להשיג תרגום לעברית,ולמצוא הסבר מדוייק לכל שורה.)
ההחלטה למסד את הקשר, לתת לו משמעות רוחנית, היא החלטה נכונה.
וכמובן, יחד עמה, מומלץ לנקוט כל צעד שיעמיק את האהבה , המחוייבות, ועמידות הקשר, עד 120
ממליץ לכותבת המאמר ללמוד קצת יותר לעומק מה זו כתובה.
בכתובה ישנן התחייבויות הדדיות של שני בני הזוג זה לזו וזו לזה.
דבר שמייצר עוגן ויציבות לבית.
לכל זוג עלולים להיות קשיים ומהמורות במהלך הדרך, העוגן שהכתובה (ובכלל הנישואין כדת משה וישראל) נותנת לזוגיות, הוא בעל ערך גדול מאד, ולא על כל קושי זוגי קטן מפרקים את החבילה.
לכל מסורבות הגט החילוניות- אל תחכנה לגט בכלל!
הגשנה תביעת פירוק שיתוף בבית המשפט למשפחה-וגם תביעת נזיקין גבוהה- והמשכנה בחייכן כפנויות-יכולות גם להקים משפחה חדשה כ"ידועות בציבור"-ואל תרתענה בכלל מהמושג הדתי הפרימיטיבי והדמיוני"ממזר"!
כן ירבו "ממזרים" בישראל!
מה המשמעות של נישואים לדעת כותבת הטור? הרי אפשר גם לגור ביחד ולהקים "משפחה" בלי להתחתן.
ובחרת להדגיש את הפסקה שמעודדת אינדיבידאליזם בטור על בניית תא משפחתי, מי שישקיע רק בעצמו ויחשוב על חירותו או כבודו בלבד סופו להתגרש.
לא פלא שבציבור הזה אחוז הגירושים מגיע מעל 1:3
בדיחה עצובה.