הוי פולניה שלי

שלט נגד הרפורמה המשפטית (צילום: אלון קורנגרין)
אלון קורנגרין
פולניה בלי דמוקרטיה זה כמו גפילטע בלי גזר!

שוב אני חופר לכם על "הפשרה" שהציעו יריב לוין וגדעון סער. שורשי הפולנים מאלצים אותי להגיב לנשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג שאמר: "ההצעה ראויה לדיון מעמיק ומכובד, שיכלול הקשבה וביקורת בונה", וגם לרמטכ"ל בדימוס גדי איזנקוט שפיתח דעות על שיטת הסיניוריטי ומחבב את המועמד הפוליטי של לוין לבית המשפט העליון.

כנצר למשפחה פולנית החלטתי שאין כמו דוגמא פולנית. בשנים האחרונות, פולין, המדינה שתרמה לעולם וודקה טובה, גפילטע פיש תפל ואת האמא הפולניה, חוותה טלטלה משמעותית בכל הקשור לדמוקרטיה שלה. בין 2015 ל-2023, מפלגת החוק והצדק ניצלה את כוחה הפוליטי כדי לשנות את כללי המשחק. הם השתלטו על מוסדות המדינה, ערערו את מערכת המשפט העצמאית, והפכו את התקשורת הציבורית לכלי תעמולה.

בשנים האחרונות, פולין, המדינה שתרמה לעולם וודקה טובה, גפילטע פיש ואת האמא הפולניה, חוותה טלטלה משמעותית בכל הקשור לדמוקרטיה שלה. מפלגת החוק והצדק ניצלה את כוחה הפוליטי לשינוי כללי המשחק

המהלכים האלו יצרו משבר אמון עמוק במוסדות הדמוקרטיים, והפכו את משימת השיקום של הדמוקרטיה לכמעט בלתי אפשרית. כיום הפולנים כבר לא יודעים אם להאמין לחדשות או פשוט לחזור לשתות עוד כוס וודקה.

עם עלייתם לשלטון, אנשי מפלגת החוק והצדק החלו בפירוק האיזונים והבלמים שהחזיקו את הדמוקרטיה הפולנית. הם מינו שופטים נאמנים למפלגה לבית המשפט החוקתי, גם כשזה דרש לפטר שופטים שכבר מונו כחוק. השינויים האלו אפשרו למפלגה כוח לעצב את מערכת המשפט לפי צורכיהם הפוליטיים.

במקביל, מועצת השיפוט הלאומית – גוף שהיה אמור לשמור על עצמאות המערכת – עברה לפיקוח פוליטי. שופטים כבר לא נבחרו על ידי עמיתיהם אלא על ידי פוליטיקאים בפרלמנט, מה שפגע בעצמאות השיפוטית. גם אצלנו "פשרת לוין-סער" מציעה למעשה להעביר את בחירת השופטים לידי הפוליטיקאים.

השליטה במערכת המשפט אפשרה למפלגת החוק והצדק לחסום ביקורת נגד המשטר. עיתונאים, פעילים אזרחיים ומתנגדי משטר מצאו עצמם תחת מתקפה ישירה. התקשורת הציבורית, במקום להיות כלי עצמאי ומאוזן, הפכה למכשיר תעמולה, והמפלגה השתמשה בתביעות ובקנסות נגד כלי תקשורת ביקורתיים.

מפלגת החוק והצדק פגעה בזכויות האדם והאזרח, במיוחד בזכויות נשים וקבוצות להט"ב. השינויים במערכת המשפט והתלות של השופטים בפוליטיקאים תרמה רבות לתהליכים אלו. החמרת חוקי ההפלות והכרזות על אזורים "נטולי להט"ב" הובילו לביקורת נוקבת מצד הקהילה הבינלאומית.

השליטה במערכת המשפט אפשרה למפלגת החוק והצדק לחסום ביקורת נגד המשטר. עיתונאים, פעילים אזרחיים ומתנגדי משטר מצאו עצמם תחת מתקפה ישירה. התקשורת הציבורית הפכה למכשיר תעמולה

במדינת ישראל "מוכרים" לנו את ההצעה של לוין וסער כמאוזנת. פעם הפוליטיקאים מהקואליציה יבחרו שופטים ופעם אלו מהאופוזיציה. אבל הניסיון הפולני מראה, שברגע שנבחרים שופטים על ידי הפוליטיקאים הם יכולים להשפיע על המערכת לשנים רבות.

עם סיום כהונתה של מפלגת החוק והצדק ב-2023 ועליית ממשלה חדשה בראשות דונלד טוסק, נראה היה כי יש תקווה לשיקום הדמוקרטיה בפולין. אולם, המציאות הפוליטית והמשפטית שהותירה אחריה המפלגה הקודמת, הפכה את המשימה למורכבת ביותר.

הממשלה החדשה נאלצה להתמודד עם מערכת משפטית וחוקתית שהייתה, במובנים רבים, שבויה בידי המנגנונים שהקימה מפלגת החוק והצדק. בתי משפט רבים אוישו בשופטים שמונו בתקופת מפלגת החוק והצדק, מה שיצר קשיים מעשיים ומשפטיים בניסיון להחזיר את העצמאות למערכת המשפט. כיום, שנה לאחר בחירתה, עדיין מתקשה הממשלה הפולנית החדשה לשקם את הדמוקרטיה במדינה.

בעיה מרכזית נוספת הייתה ההתמודדות עם בית המשפט החוקתי. רוב השופטים בבית המשפט מונו על ידי מפלגת החוק והצדק, והממשלה החדשה בחרה שלא להכיר בהחלטותיו. צעד זה הביא לעיכוב משמעותי ברפורמות משפטיות חיוניות, מאחר שהחלטות רבות הועברו לביקורתו של בית המשפט החוקתי הנתפס כלא לגיטימי.

הממשלה החדשה מתמודדת עם מערכת משפטית וחוקתית שנשבתה בידי מנגנונים שהקימה מפלגת החוק והצדק. בתי משפט אוישו בשופטים שמונו בתקופתם, מה שהקשה על השבת העצמאות המשפטית

במקביל, הציבור הפולני מפולג סביב שאלת הטיפול בשופטים שמונו בתקופת מפלגת החוק והצדק. יש המאמינים כי יש להדיח את כל השופטים שמונו בתהליך פוליטי, בעוד אחרים מזהירים כי מהלך כזה ייצור חוסר יציבות משפטית ופוליטית. בקיצור, זה מייצר פילוג רב בפולין מה שלא תורם ליציבות הדמוקרטיה בה.

יש אמנם נקודות אור – הממשלה החדשה הצליחה להחזיר חלק מהאיזון לתקשורת הציבורית ולשפר את חופש העיתונות. אבל השינוי הזה לא מספיק כדי לשקם את הדמוקרטיה הפולנית.

הציבור עדיין מפולג בין אלה שרוצים להעניש את האחראים לשחיקה הדמוקרטית, לבין אלה שמעדיפים פתרונות מעשיים ושקטים יותר.

ומה זה אומר לנו, בישראל? ההצעות של יריב לוין וגדעון סער לשנות את אופן בחירת השופטים מזכירות מאוד את מה שקרה בפולין. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, צעדים כאלה יכולים להוביל לפוליטיזציה של המערכת – מהלך שעלול לגרום נזק ארוך טווח לדמוקרטיה הישראלית. נזק, שגם אם יהיה מהפך פוליטי, יהיה קשה מאוד לתקן.

אם למדנו משהו מהפולנים, זה שקל לשחוק את הדמוקרטיה אבל קשה לבנות אותה בחזרה. לכן דינה של "פשרת לוין-סער" להיגנז. הקריאות לדיון מעמיק בה ואמירות כנף דומות שנאמרו על ידי פוליטיקאים בעלי אינטרס כזה או אחר, הן לא אחראיות ומזיקות.

אם למדנו משהו מהפולנים, זה שקל לשחוק את הדמוקרטיה אבל קשה לבנותה בחזרה. לכן דין "פשרת לוין-סער" להיגנז. הקריאות לדיון מעמיק בה ואמירות כנף דומות של פוליטיקאים – הן לא אחראיות ומזיקות

ואם האמא הפולניה שלי הייתה עכשיו בחיים, היא כבר הייתה גורמת ללוין וסער ייסורי מצפון נוראים.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אצל פוליטיקאים הכל הופך למסחרה פוליטית ואינטרסים אישיים, לא משנה ימין או שמאל. לפי הצעת לוין סער נתחיל לראות דילים בהם אחד רוצה למנות שופט משלו, והשני רוצה רב ראשי, או חוק השתמטות, או ש... המשך קריאה

אצל פוליטיקאים הכל הופך למסחרה פוליטית ואינטרסים אישיים, לא משנה ימין או שמאל. לפי הצעת לוין סער נתחיל לראות דילים בהם אחד רוצה למנות שופט משלו, והשני רוצה רב ראשי, או חוק השתמטות, או שדה תעופה בנבטים – והנה עסקת קח-תן פוליטית שלא תלויה כלל במועמדים עצמם וכישוריהם.

זה הסיכוי היחיד של טיפוסים כמו בקשי וביטון מפורום קהלת להכנס לבית המשפט העליון שלא כצופים.

"פשרה" בין שר המשפטים ושר החוץ אינו יכול להיקרא "פשרה" לכן אקרא לו הצעת חוק לוין - סער. אין צורך להיות מודאג מהצעת החוק הזו. 1. הצעה תיכנס לתוקף לאחר הבחירות הבאות. אם הקואליציה תנצח הצ... המשך קריאה

"פשרה" בין שר המשפטים ושר החוץ אינו יכול להיקרא "פשרה" לכן אקרא לו הצעת חוק לוין – סער. אין צורך להיות מודאג מהצעת החוק הזו.
1. הצעה תיכנס לתוקף לאחר הבחירות הבאות. אם הקואליציה תנצח הצעת החוק הזה יהיה בעיה קטנה ושולית. האופוזיציה כמובן תוכל לבטלו.
2. אם לא יהיו בחירות גם אז הצעת החוק הזו תיהיה בעיה קטנה.
הצעתי להסיר דאגה מליבך

עוד 766 מילים ו-2 תגובות
סגירה