יותר משנה אחרי ה-7/10, יהודים מעדיפים לשמור מרחק מערבים

שילוט ביפו הקורא לאחדות בין יהודים לערבים
שילוט ביפו הקורא לאחדות בין יהודים לערבים

במלחמה המתנהלת מאז ה-7 באוקטובר 2023 ישראל נלחמת באויבים ערבים מחוץ לגבולות המדינה, בדגש על ארגון חמאס בעזה וחזבאללה בלבנון. אך כיצד השפיעה המלחמה על יחסי יהודים-ערבים בתוך ישראל?

עם פרוץ המלחמה, רמות החרדה ותחושת חוסר הביטחון בקרב היהודים בישראל זינקו. הטראומה, הפחד, והכעס הובילו לכך שיהודים רבים חששו להימצא בסביבתם של ערבים ישראלים ואף לשמוע מילים בערבית.

עם פרוץ המלחמה, רמות החרדה ותחושת חוסר הביטחון בקרב היהודים בישראל זינקו. הטראומה, הפחד, והכעס הובילו לכך שיהודים רבים חששו להימצא בסביבתם של ערבים ישראלים ואף לשמוע מילים בערבית

מנגד, לא מעט עובדים ערבים חששו להתייצב לעבודה בשבועות שלאחר ה-7 באוקטובר ואף פחדו לדבר בערבית בסמוך ליהודים. כיום, יותר משנה לאחר ה-7 באוקטובר, האם יהודים עדיין מעדיפים לשמור על מרחק חברתי מערביי ישראל, כלומר להימנע מאינטראקציה ישירה איתם?

בשמונה סקרים שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מנובמבר 2021 ועד דצמבר 2024, שאלנו את המשיבים מספר שאלות, שבחנו את ההעדפות שלהם בנוגע לקבלת שירות מנותני שירות יהודים או ערבים.

בפרט, בסקרים אלו, המבוססים על מדגמים מייצגים של החברה הישראלית (מדגמים שנעו בין 1500 ל-1600 משיבים), שאלנו לגבי העדפה לטיפול על ידי רופא יהודי או ערבי בעת היזקקות לטיפול רפואי, העדפה לפנות לשיפוצניק יהודי או ערבי לצורך שיפוץ במקום המגורים, והעדפה למוסכניק יהודי או ערבי לצורך תיקון הרכב (בכל השאלות המשיבים יכולים היו גם לענות שזה לא משנה להם, או לענות שאינם יודעים או מסרבים לענות).

מדובר בתרחישים שונים, עם רמות שונות של קירבה פיזית לנותן השירות; כך, במקרה של שיפוץ מדובר בהזמנת נותן השירות לביתו של המשיב, בניגוד לשני המקרים האחרים. השאלות הללו מתייחסות למפגש עם נותני שירות ספציפיים, אך הן נועדו לבחון, גם אם באופן עקיף, העדפות הנוגעות למרחק מחברי הקבוצה האתנית השנייה והימנעות מפגישה עימם.

שלושה מהסקרים נערכו לפני ה-7 באוקטובר וחמישה סקרים – לאחר מכן; וכך, בחינת התשובות לשאלות אלו לאורך זמן מאפשרת לבחון את מידת השינוי בהעדפות היהודים והערבים בישראל בתקופה שאחרי ה-7 באוקטובר.

מנגד, לא מעט עובדים ערבים חששו להתייצב לעבודה בשבועות שלאחר 7/10 ואף פחדו לדבר בערבית סמוך ליהודים. כיום, יותר משנה אחרי, האם יהודים עדיין מעדיפים לשמור על מרחק חברתי מערביי ישראל?

ממצאי הסקרים מראים עלייה לא מבוטלת ברצון של המשיבים היהודים להימנע ממפגש עם רופאים, שיפוצניקים או מוסכניקים ערבים מאז ה-7 באוקטובר, כאשר העדפה זו נשמרת יציבה למדי כבר יותר משנה.

ממצאי הסקרים בקרב משיבים יהודים
ממצאי הסקרים בקרב משיבים יהודים

בשנתיים שקדמו ל-7 באוקטובר – כולל בסקר מנובמבר 2021, שנערך חצי שנה בלבד לאחר אירועי "שומר חומות" במאי 2021 – כ-30% מהיהודים ציינו שהם מעדיפים לקבל טיפול רפואי מרופא יהודי, וכשליש העדיפו להעסיק שיפוצניק יהודי ומוסכניק יהודי, בזמן שרוב של בין 55% לשני שלישים מהיהודים ציינו שאין להם העדפה בין נותן שירות יהודי או ערבי (אחוזים בודדים ציינו שהם מעדיפים נותן שירות ערבי, או שענו שאינם יודעים או שסירבו לענות).

ממצאי הסקרים בקרב משיבים יהודים
ממצאי הסקרים בקרב משיבים יהודים

פרוץ המלחמה שינה את המצב. בסקר שנערך כחודש וחצי לאחר ה-7 באוקטובר נרשמה עלייה של 12-16 נקודות האחוז בהעדפה לנותן שירות יהודי, כאשר העדפה זו נשארה עקבית מאז ולמשך יותר משנה: למעלה מ-40% מהיהודים מציינים שהם מעדיפים טיפול רפואי מרופא יהודי וכ-50%, לעיתים מעט למעלה מכך, מעדיפים להעסיק שיפוצניק יהודי ומוסכניק יהודי. ירידה בשיעור דומה של כ-15 נקודות האחוז נרשמה במקביל בשיעור היהודים שציינו שאין להם העדפה בין נותן שירות יהודי או ערבי.

ממצאי הסקרים בקרב משיבים יהודים
ממצאי הסקרים בקרב משיבים יהודים

לעומת הציבור היהודי, ה-7 באוקטובר לא שינה כלל את ההעדפות בקרב משיבים ערבים. הן לפני ה-7 באוקטובר והן לאחריו, כ-85% מהערבים ציינו שזה לא משנה להם אם יקבלו טיפול מרופא ערבי או יהודי, ולכ-70% עד 75% מהם זה לא משנה אם מדובר בשיפוצניק ערבי או יהודי, או במוסכניק ערבי או יהודי.

אם כן, מאז ה-7 באוקטובר חלק גדול יותר מהציבור היהודי בישראל מעדיף להימנע ממפגש עם נותני שירות ערבים. לנוכח הממצאים לגבי ההעדפות של יהודים לשלוש השאלות ניתן לשער שנוכח האירועים, הציבור היהודי גם מעדיף להימנע באופן גורף יותר ממפגש עם ערבים – אוכלוסייה המונה כחמישית מאוכלוסיית המדינה והיא מיוצגת במגוון המקצועות והפעילויות במשק ובחברה.

מאז ה-7/10 רבים יותר בציבור היהודי בישראל מעדיפים להימנע ממפגש עם נותני שירות ערבים. לנוכח הממצאים, ניתן לשער שהציבור היהודי גם מעדיף להימנע באופן גורף יותר ממפגש עם ערבים

קיימות מספר סיבות אפשריות להתגברות ההעדפה למרחק חברתי: פחד מפגיעה פיזית לנוכח ה-7 באוקטובר, עוינות רבה יותר לערביי ישראל, או חשש מאי-נעימות ואי-נוחות באינטראקציה עם ערבים – כל אלו וגורמים אחרים יכולים להסביר את התגברות הרצון במרחק חברתי.

אך לנוכח הימשכות הרצון במרחק חברתי יותר משנה לאחר ה-7 באוקטובר, גם כאשר האיום המיידי לאזרחי ישראל מפני חמאס וחזבאללה פחת משמעותית, ניכר שהיחסים בין יהודים לערבים בישראל עוד לא חזרו למסלולם וכי המתיחות בין הקבוצות – בעיקר מצידם של היהודים – עודנה חזקה ומוחשית. נדמה שרק תקופה ארוכה של רגיעה ביטחונית משמעותית תסייע להחזיר את המצב לקדמותו.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 724 מילים
סגירה