ככל שהשהות בשדה הקרב ממושכת יותר כך יהיה קשה יותר לטוות מחדש את רצף החיים שהיה לפני המלחמה לחיילי וחיילות צה"ל ומשפחותיהם. מדוע אצל חלק מהסובלים ממצב סטרס מתמשך הוא יהפוך למצב של פוסט טראומה, ומה ניתן לעשות?
* * *
עברנו את השבעה באוקטובר ואת מלחמת הקיום שהגיעה אחריו. כעת מגיע השלב שבו מתגברת העייפות, עייפות החומר ועייפות הרוח. ההתבוססות בעזה, אולי בלבנון וייתכן שגם בסוריה, נותנת את אותותיה. חיילים וחיילות הנמצאים תקופות ארוכות במצב מלחמה משלמים מחיר נפשי, משפחתי ותעסוקתי. והמחיר הוא כבד.
עברנו את השבעה באוקטובר ואת מלחמת הקיום שהגיעה אחריו. כעת מגיע השלב שבו מתגברת העייפות, עייפות החומר ועייפות הרוח. ההתבוססות בעזה, אולי בלבנון וייתכן שגם בסוריה, נותנת את אותותיה
העם כולו עבר טראומה ובחלקו חזר לחיים רגילים. אצל חלקנו אירוע הטראומה נמשך. הן אצל אנשים, נשים וילדים שאיבדו את היקר להם מכול, הן אצל החטופים, השבים ומשפחותיהם, הן אצל המפונים. כל כך הרבה מעגלי אנשים נמצאים עדיין במצב טראומה ראשונית, ללא יכולת להתחיל תהליך של עיבוד הטראומה והאבל והחלמה מהם.
חיילי וחיילות צה"ל ומשפחותיהם הם חלק מהסובלים ממצב סטרס מתמשך. אצל חלקם הוא הופך למצב של פוסט טראומה.
מהי טראומה?
טראומה היא "פצע" נפשי שנחרט ומפריע לחיים תקינים. הפציעה מתרחשת כשאדם חש איום קיומי על חייו, ומאחר שאינו יכול להתמודד איתו – הוא חסר אונים. גם אם שני אנשים חוו את אותה החוויה – עוצמת הטראומה משתנה מאדם לאדם ונקבעת על פי עוצמת האירוע, טראומות עבר, ועל פי כוחות האגו וההתמודדות.
פוסט טראומה, או בשפה מקצועית "PTSD – Post Traumatic Stress Disorder", או כפי שהיא מכונה לעתים "הלם קרב", היא הפרעה הנוצרת בעקבות טראומה שהנפש וכוחות האגו לא הצליחו להתגבר עליה. זהו מצב מתמשך, שבו עולים סימפטומים המפריעים להתמודדות תקינה בחיים.
הסימפטומים כוללים כאלה חודרניים המחזירים את האדם לרגע האירוע הטראומטי. הוא עלול לשמוע את קולות הפיצוצים והירי וזעקות הפצועים, לראות את המראות ולהריח את הריחות.
הסימפטומים של פוסט טראומה מביאים לירידה במצב הרוח ועלולים להגיע לדיכאון, להאשמה עצמית ואף לאובדנות. אז עולה דריכות יתר, קפיצה ובהלה מכל רעש ברחוב וחוסר שינה. אלה יכולים להוביל לרגזנות ולתוקפנות מצד אחד ולהימנעות מצד שני, שעלולה להגיע לקושי לצאת מהבית או לשכיבה ממושכת במיטה ולחוסר תפקוד.
העם כולו עבר טראומה ובחלקו חזר לחיים רגילים. אצל חלקנו אירוע הטראומה נמשך. כל כך הרבה מעגלי אנשים נמצאים עדיין במצב טראומה ראשונית, ללא יכולת להתחיל תהליך של עיבוד הטראומה והאבל והחלמה מהם
חיילים וחיילות שחזרו מהקרבות במילואים ממושכים, גם אם אינם סובלים ממצב של פוסט טראומה, מדווחים על קושי להיקלט מחדש במקום העבודה, לחזור לתפקוד בחיי המשפחה ולחזור לקשר עם מעגל חברים.
לא תמיד הסביבה מבינה, כי מה שנפגע במצבים של מילואים מתמשכים הוא רצף החיים הרגיל. החוזרים מהקרבות בכל הגזרות אומרים כי ראו מראות קשים מאוד, השתתפו בקרבות קשים, איבדו חברים והיו באיום קיומי על החיים. התחושה שעליה מדברים חיילים וחיילות היא שרק עם הפלוגה והחברים הם מרגישים שבאמת מבינים אותם.
מחשבות טורדניות מציפות את מוחם בשאלות כמו "האם יכולתי לעשות משהו אחר כדי להציל את החבר שלי?", "למה דווקא אני ניצלתי?", שאלות שעולות בכל שעות היום והלילה ומקשות על החזרה לחיים, על היכולת ליהנות, והאנרגיה מופנית להיאבק בהן.
ככל שהשהות בשדה הקרב ממושכת יותר, כך יהיה קשה יותר לטוות מחדש את רצף החיים שהיה לפני המלחמה ואצל חלק הקושי יהפוך לכרוני ואף יגיע למצב של פוסט טראומה.
חשוב לציין כי למרות שכול החיילים והחיילות נמצאו באותו המקום, התגובות למצב הטראומה הן אינדיבידואליות וכל אחד מגיב בצורה שונה. לא ניתן לומר כי החזרה תהיה ללא משקעים או מחיר, אך יש לקוות שהם יצליחו לקיים מהלך חיים תקין זוגי ומשפחתי ותעסוקתי. עם זאת רבים לא יצליחו לעשות בכוח עצמם את המעבר הזה ויש לתת להם מענה.
ככל שהשהות בשדה הקרב ממושכת יותר, כך יהיה קשה יותר לטוות מחדש את רצף החיים שהיה לפני המלחמה ואצל חלק הקושי יהפוך לכרוני ואף יגיע למצב של פוסט טראומה. כל אחד מגיב למצב הזה באופן שונה
הצבא ומשרד הביטחון, כמו גם קופות החולים, מודעים למצב, שבו רבים מאוד חוזרים מהמלחמה עם תסמינים נפשיים המקשים על התפקוד היומיומי. לאלה ניתנים סוגים שונים של מענים, שחלקם מפורט להלן:
- היחידה לתגובות קרב המופעלת על ידי אגף השיקום – טלפון 03-64014000 או למלא טופס מקוון באתר.
- הכרה במסלול מהיר למתמודדים עם מצב של פוסט טראומה ניתן לקבל באתר אגף השיקום.
- מערך בריאות הנפש במשרד הביטחון, שעות פעילות 24/7 בטלפון: *6690 שלוחה 3.
- נט"ל – קו סיוע המתמחה במענה למצבי מצוקה על רקע מלחמה וטרור 24/7 בטלפון: 1-800-363-363.
- "נפש אחת" – נכי צה"ל ומשפחותיהם – קו התמיכה עבור נכי צה"ל וכוחות הביטחון, ולחיילים משוחררים שמתמודדים עם פוסט טראומה עקב שירותם הצבאי. 24/ בטלפון: *8944.
- קו ער"ן לחייל – כל ימות השבוע: 24:00-08:00 בטלפון: *2201.
- הבית הבטוח בתל השומר – אשפוז פסיכיאטרי – מענה טיפולי מיידי (24/7) בעת משבר אישי ובחירום עבור מתמודדים עם פוסט טראומה על רקע ביטחוני בטלפון *8944 או בטלפון 052-669512. הסיוע והטיפול בטראומה ניתן ללא תשלום, ללא צורך בהכרה בנכות או בהוכחה כלשהי, וכן ללא מגבלת זמן מאז אירוע הלחימה.
- בקופות החולים קיים מענה מסוים לחיילים וחיילות שנפגעו נפשית במילואים.
כמו כן קיימים גופים וולונטריים הנותנים מענה לחיילים וחיילות במילואים או שהשתחררו מסדיר וסובלים מפוסט טראומה בדרגות שונות. נכון, המענה לא תמיד מספיק וצריך להינתן גם למשפחה של מי שסובל מפוסט טראומה, כיוון שהעובדה שאב או אם המשפחה סובלים מפוסט טראומה משפיע בצורה ישירה וקשה על בת או בן הזוג ועל הילדים.
חשוב לזכור כי נפגעי נפש במלחמה ארוכה כל כך, לאחר ימי מילואים רבים כל כך, נמצאים בקרבנו גם אם איננו רואים את הפגיעה בהם. לעתים היא נקראת "פגיעה שקופה" כיוון שהחייל או החיילת חזרו ללא פצע בגופם, אבל גם אם הפגיעה נסתרת מעינינו היא קשה מאוד ומשנה את חייהם, את חיי ילדיהם ובני המשפחה.
חשוב לזכור כי נפגעי נפש במלחמה ארוכה כל כך, לאחר ימי מילואים רבים כל כך, נמצאים בקרבנו גם אם איננו רואים את הפגיעה בהם. לעתים היא נקראת "פגיעה שקופה" כיוון שהחייל או החיילת חזרו ללא פצע בגופם
בואו נעזור להם, נהיה פחות קצרי רוח כי אף פעם איננו יודעים מי עומד לפנינו ומה הוא עבר ועובר כדי להגן עלינו.
נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית. מחברת הספרים "נשבר לי הלב, תעזרו לי - טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער" (גלילי הוצאה לאור), "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם