שר הביטחון פוטר, הרמטכ"ל הודיע על התפטרות, גם כמה אלופים הודיעו שיתפטרו בקרוב. יש גם תקווה שראש הממשלה יודיע בקרוב שזהו, הוא פורש. ההליך הזה מתקדם.
הבעיה היא עם הדרגים שקובעים את סדר היום במערכת הביטחונית. לדוגמה – האידיוט שמיקם את בסיס התצפיתניות מטר וחצי מגבול עזה. עוד אידיוט – זה שנתן אישור למסיבת הנובה כשהיה ידוע שהגבול באזור רתח שבועות קודם.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
רגע אחרי שהוריו ובני משפחתו של גור קהתי ז"ל זעקו את כאבם על מותו של בנם באירוע שערכה המועצה האזורית שומרון לזכרו של זאב ז'אבו ארליך ז"ל, אמר מח"ט שומרון את הדברים הבאים:
"כשאנחנו מסתכלים מה בעצם הייתה המהות של ז'אבו, זה היה לעשות חיבורים, לחבר את התנ"ך לארץ ישראל באופן פיזי, להפוך את הפסוקים של התנ"ך מלפני אלפי שנים למציאות שאפשר לחוש אותה, לראות אותה להתחבר אליה. ז'אבו עסק ימים ולילות לחבר אותנו, חיילי צה"ל, לפסוקי התנ"ך ולאדמת ארץ ישראל".
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הכי קל והכי פשוט לכל אדם זה להיות חלק מהעדר. זה מבטיח הגנה, חום, תמיכה חברתית ותחושת לכידות. אין צורך להתלבט, לחשוב, להתאמץ ולקבל החלטות. יש מנהיג אותו העדר מקבל בהכנעה, הולך אחריו כסומא באפלה ונותן גב לכל גחמה ושגעון שלו. לחברי העדר ברור כי בלעדי המנהיג הם אפסים ויכולת הקיום שלהם בעדר מוטלת בספק.
לצד המנהיג יש חבורה קטנה של חנפנים, אומרי הן אשר כל ישותם נתונה למנהיג. הם מוכנים לעשות הכל כדי לרצות אותו – לשקר, לרמות, לגנוב סוסים, להכפיש – ובקיצור להיות אסקופה נדרסת לכל גחמותיו. הם יודעים שכך הם יזכו באיזה פירור של טובת הנאה אישית – מינוי לשר, חברות בוועדות, שיתוף בהתייעצויות, ג'וב למקורב או לבן משפחה, תקציב מכספי הציבור, ולעתים גם איזה מילה טובה או טפיחה על השכם שמטעינה את המצברים שלהם.
חיים מנור הוא יליד 1947, תושב כפר סבא, גימלאי של מערכת הביטחון בתפקיד בכיר, תואר שני במנהל עסקים ותואר שני נוסף במדעי המדינה.
כשהייתי בת עשרים ומשהו התפתחה אצלי איזו ציסטה במקום לא סבבה ונכנסתי לניתוח תחת הרדמה מלאה. כשהתעוררתי, הרופאים אמרו לי שברגע שזה קרה, מה שקרה לי, זה יכול לקרות שוב. אז השבעה באוקטובר. עד שזה קרה, לא חשבנו שזה יכול לקרות והנה זה קרה. וזה יקרה שוב.
זאת לא ציסטה. זה גידול אכזרי שמתעקש לגמור אותנו. בכל שנייה, תוך כדי כתיבת שורות אלו, אני יודעת שהם כאן מעבר לגדר, מתכננים לשחזר את השבעה באוקטובר שוב.
נעמה כספי היא אמא, גרה בעוטף עזה, צלמת ומהגגת הגיגים, בעיקר על מה שמפריע. ובין לבין גם על הנאות, אבל מזעריות. כשהבינה שהמצלמה היא כלי טיפולי להרגעת הנפש הסוערת - החלה לשאת אותה כמו תיק גב שסוחבים בו את המסמכים החשובים, כמו תעודת הזהות שלה. היא נפש חופשיה, טוטאלית, שבודקת קצוות, וחייבת לצאת מהפריים כדי להיות שלמה עם התוצאה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סיפור מעולה. בבצ'יק יהיה בודאי שר השיכון בקרוב, אבל ממש לא חבר כנסת בכנסת ה-25. משום ששמו איננו כלול ברשימת המועמדים של רשימת יהדות התורה והשבת לכנסת ה-25. כדי שבבצ'יק יהיה חבר כנסת, יצטרכו להתקיים בישראל הדיקטטורית בראשות ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו, בחירות לכנסת ה-26. אלא שבחירות לכנסת ה-26 לא יתקיימו, כי הכנסת ה-25 היא הכנסת האחרונה שנבחרה בבחירות – והיא תכהן עד יומו האחרון של ביבים שקרניהו כראש ממשלה, שיהיה כנראה גם יומו האחרון בכלל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסקנה אחת – להחליף את העם …. דרגי הביניים צמחו בצה"ל, תוצאה של מערכת חינוך, של מערכת פוליטית וערכים של העם בישראל. מחר יקום דור אחר ? הרי הדור הזה הוא גילגול של הדורשלמד לקחים ב-1973 … רק להחליף את העם (אולי נביא סינים ?)
הכל נכון, וכל שדרת הפיקוד הצה"לית מדרגת סא"ל ומעלה היתה רקובה מעבר לכל דמיון לפני השביעי באוקטובר. סביר להניח שהיו גם קצינים ומפקדים מעולים בדרגים אלו, בסדיר ובקבע, ששמרו על מוכנות גבוהה ביחידותיהם וצפו לעתיד, אבל הם עדיין היוו מיעוט מבוטל ובהתחשב במערכת הצבאית הענקית, השפעתם על מערך השיקולים ועל המוכנות ברמת האוגדה והפיקוד היתה פחות משולית.
לגבי הגדר – הטמטום הצה"לי עבר כל גבול מעשי או דמיוני. לא יכול להיות מובן מדוע לא נחפרה תעלת נ"ט ברוחב של כמה עשרות מטרים ובעומק 10 מטרים כאשר בינה לבין הגדר מונח שד"מ. בהשוואה להשקעה בבניית הגדר בתוספת אמצעי ההתראה והמיגון האוטומטי (רואה יורה) למיניהם, היה מדובר בהשקעה כלכלית קטנה, ומבצעית קלה לביצוע.