המדינה רעשה בשבוע שעבר בעקבות ירי הטילים וסגירת מקומות העבודה במרכז ובדרום, בהוראת פיקוד העורף. עיקר הרעש היה סביב ההחלטה לסגור עסקים בגוש דן, וזאת בשל מספרם הגדול והנזק הכספי העצום שנגרם מכך.

עם זאת, מקומות העבודה במרכז נפתחו כשעתיים אחרי ההוראה לסגור אותם. מקומות העבודה בין רחובות לבאר שבע, לעומת זאת, נשארו סגורים יומיים.

הייתה זו הפעם הראשונה שבה פיקוד העורף הוציא הוראה גורפת לסגור מקומות עבודה גם בערים הגדולות בדרום – אשדוד, אשקלון ובאר שבע, למרות עשרות אלפי הרקטות שנורו עליהן במשך 11 שנה.

אשדוד היא העיר השישית בגודלה בישראל, והמרכז התעשייתי השני בגודלו בארץ (אחרי חיפה). באר שבע היא העיר השמינית בגודלה, ואשקלון היא העיר ה-12 בגודלה. בשלושת הערים האלה מתגוררים כ-400 אלף תושבים, נוסף על רבבות המתגוררים ביישובים הקטנים שסביבן.

ההערכה היא שבאשקלון לבדה יש כ-4,000 עסקים פעילים, ואילו בכל אחת מהערים אשדוד ובאר שבע פועלים יותר מ-10,000 עסקים.

כיצד בעלי ומנהלי העסקים בערים הללו מגיבים ל"צו הסגירה הגורף" שקיבלו? ומה, בעצם, היה המצב עד עכשיו, במאות הימים שבהם חיו תחת מטר של טילים?

אמרו לי "תפנה למנהל שלך שיחליט"

אלי כחלון הוא המנכ"ל של מתחם הסיטי, הקניון שבתוכו נמצאת התחנה המרכזית באשדוד, וכן של מרכז הקניות והבילויים "קוסמוס" באשקלון.

כחלון מתאר מציאות כאוטית שבה בעלי ומנהלי עסקים אינם יודעים אם לפתוח את העסק בזמן ירי, וסבור כי ההנחיה הגורפת לסגור רק החמירה את הבלבול.

"ברוב סבבי האלימות הקודמים, כולל במבצעי עופרת יצוקה וצוק איתן, הנחיות פיקוד העורף קבעו שמקום העבודה יכול להיפתח רק אם הוא בקרבת מקום ממוגן, ואסרו על התקהלות של אנשים במקום סגור מעל למספר מסוים. אבל אף פעם, אף אחד לא אמר לנו באופן גורף 'אל תפתחו'", אומר כחלון.

"מכיוון שהעסקים אצלנו ממוגנים, וקוסמוס הוא מתחם פתוח, לא הייתה סיבה לסגור. אבל בפועל, חלק מהעסקים סגרו וחלק פתחו. כל אחד לפי הצרכים שלו. החנויות תמיד מתרוקנות בזמן האזעקות, אבל אחר כך הן מתמלאות בחזרה.

"כל אחד מחליט מה לעשות לפי השיקולים העסקיים שלו, ולפי השאלה אם הוא או העובדים שלו צריכים להיות בבית עם הילדים, ועד כמה הוא מפחד. זה לא פשוט בכלל, אבל יש בזה איזשהו היגיון, אנשים עושים מה שהם מוצאים לנכון.

"בפועל אני מחליט אם לפתוח או לסגור את העסק לפי תחושת הבטן. בצוק איתן פתחתי בשבועיים הראשונים, אבל אנשים לא באו, אז סגרתי לחודש. בסבבים שהיו מאז אני לפעמים פותח, כי תמיד יש אנשים שבא להם לצאת"

"לפי ההנחיה הפעם, הייתי צריך לסגור גם את הסיטי, גם כי זה עסק וגם משום שיש בו התקהלות של מאות אנשים. מצד שני, הסיטי הוא תחנה מרכזית, זה מקום חיוני, ולא ידעתי מה לעשות. התקשרתי למוקד של עיריית אשדוד, אמרתי להם שיש לי בעיה: המקום ממוגן, החנויות ממילא סגורות, אבל אני לא יכול להגביל את מספר האנשים שמתקהלים כאן, וביקשתי מהם להגיד לי מה לעשות".

"במוקד העירוני הפנו אותי לפיקוד העורף, ובפיקוד העורף החיילת שענתה אמרה לי: אדוני, תפנה למנהל של מקום העבודה שלך, הוא יגיד לך מה לעשות. אמרתי, אבל אני המנהל! אז היא לא כל כך ידעה מה לעשות והעבירו אותי קצת מכאן לשם עד שהבנתי שההנחיה הלא-פורמלית זה שאני אעשה מה שאני חושב".

הרבה בעלי עסקים מתלוננים שההנחיות לא ברורות, ושלכן הם לא מקבלים פיצויים. האם אתה חושב שהפעם, כשכן היו הנחיות ברורות, זה מצב טוב יותר מבחינת הביטחון האישי של העובדים והלקוחות, ומבחינת הסיכוי לקבל פיצוי?

"אני לא חושב. אני בהחלט מבין מי שחושש לחייו ולא רוצה לפתוח או לבוא לעבודה. עובדים במצב כזה מקבלים שכר. מצד שני, בעל עסק שרוצה להתפרנס ולהרוויח, מגיע לו להתפרנס, כי זה לא שלגמרי אין לקוחות. חוץ מזה, שגם ללקוח שמעז לצאת ולקנות או לבלות מגיע לעשות זאת. חנויות כמו שופרסל ואייס ממשיכות לעבוד כשנותנים להן, העובד מקבל תוספת יפה וללקוח יש כתובת. אבל במצב שיצרו הפעם, בעצם כפו על העסק להפסיד ולהיות תלוי בפיצויים.

"צריך גם לזכור שהפיצוי לעסקים מוענק לפי הפסד הפדיון החודשי, ולא היומי. בימים שאחרי האירועים הביטחוניים הקניונים היו ריקים, והם היו ריקים גם אם לא הייתה הנחיה לסגור. אבל אחר כך, ביום חמישי, הקניון היה מפוצץ ב-50% יותר מחמישי רגיל. אנשים שישבו בממ"ד רצו לצאת ולהתאוורר, ככה שההפסד בפועל הוא פחות ממה שנדמה, והפיצויים שמקבלים העסקים הם בהתאם לכך".

אתה מנהל עסקים גדולים ומאורגנים שיודעים לדרוש את מה שמגיע להם, אתה באמת חושב שעסק קטן מצליח להתמודד עם הביורוקרטיה ולקבל פיצוי?

"ממש לא, לצערי, אבל ההנחיה לא לפתוח לא בהכרח תשפר את זה".

אתה מבין את ההיגיון שבהנחיה, או שהיא נראית לך היסטרית?

"היא נראית לי קצת היסטרית ואני מבין את ההיסטריה. יש להם אחריות כבדה לחיי אדם, אבל גם במצבי חרדה עדיף לפעול בהיגיון".

ההנחיה הזאת יצאה לאחר שבאופן חריג שעפו טילים גם על מרכז הארץ. האם ייתכן שלמישהו נדמה שהדם של תושבי המרכז סמיך יותר?

"לא. אני לא שותף לתחושות ולדיבורים כאלה. אני לא זוכר שניתנו הנחיות גורפות לסגור עסקים בזמן שהיו פיגועים בתל אביב ובירושלים, ובאשקלון היה שקט.

"אני מחליט אם לסגור לפי תחושת הבטן שלי"

רמי אלמליח, בעליה של מסעדת "ארצ'י" באשקלון, אמור לסגור אותו בכל אירוע של ירי, מכיוון שהמקום אינו ממוגן, אבל בפועל לפעמים הוא פותח ולפעמים סוגר.

"אני לא יודע מה אני אמור לעשות, לפתוח או לסגור, כי אף אחד לא מודיע לי. אני מקבל את ההנחיות דרך הרדיו ואתרי החדשות, ולא לגמרי מבין אותן. לא תמיד הן ברורות", אומר אלמליח. "הייתי מאוד שמח אם מישהו, באיזושהי רשות, היה אומר לי מה לעשות. אבל אני אפילו לא יודע מי אחראי על כך: העירייה? הצבא?"

פיקוד העורף אחראי.

"וואלה. בפועל, אני מחליט אם לפתוח לפי תחושת בטן. בצוק איתן פתחתי שבועיים, אבל אנשים לא באו, אז סגרתי לחודש. בסבבים שהיו מאז אני לפעמים פותח, כי תמיד יש צעירים שבא להם לצאת ולוקחים את הסיכון. אחרי האירועים האחרונים סגרתי כי לא הייתה נפש חיה בחוץ, וזה הפסד של הרבה כסף".

"אני לוקח אחריות על החיים של אנשים ומפסיד כסף והמדינה לא לוקחת אחריות על שום דבר. הלוואי שיגידו לי מה לעשות, מתי לפתוח ומתי לסגור והאחריות תהיה שלהם"

אתה לא אמור לקבל פיצוי על ההפסד הזה?

"בצוק איתן קיבלתי כמה שקלים, סכום מצחיק שלא כיסה את השכירות והחשבונות. בסבבים הקטנים אפילו לא בדקתי איך לוקחים פיצוי. במאי היה סבב גדול, אבל כששאלתי את רואה החשבון אם לבקש פיצוי, הוא אמר לי שאין טעם".

שר הפנים, אריה דרעי, הוציא הנחיה שכמסעדה אתה אמור לקבל פיצוי באופן גורף כשפיקוד העורף מודיע שצריך לסגור, אז תוכל לקבל פיצוי. זה לא עדיף בעיניך על מצב שבו כל האחריות עליך?

"אני מקווה מאוד שאתה צודק ושבאמת ישלמו, אבל אני בספק. אני לא יודע מה עדיף, שאני לוקח אחריות ופותח לפי התחושה שלי, או שיגידו לי מה לעשות ואולי יפצו אותי אחר כך. זאת בחירה בין דבר לצרעת".

"כשבתי הספר סגורים אני סוגר"

המוזיקאי אלי "ג'אם" כהן הוא בעליו של בית הספר למוזיקה "קול" באשקלון. יש לו 60 תלמידים, חלקם ילדים וחלקם מבוגרים, ולדבריו, הוא לא מוכן לתת להם להסתכן בדרכם ללימודים.

"בכל סבבי הלחימה בשנתיים האחרונות הקשבתי לחדשות ורציתי לדעת מה ההנחיות לגבי בתי הספר. אם בתי הספר (הציבוריים לילדים, ת.ג) נסגרו – סגרתי גם אני. בית הספר שלי ממוגן, אבל אני לא מוכן לקחת אחריות על מה שיקרה להם בדרך לילדים, וגם לתלמידים המבוגרים. כמובן שאני מפסיד כסף".

מישהו פיצה אותך על כל השיעורים שהפסדת?

"עד כה, שום דבר. רק עכשיו נחשפתי לקיומו של מנגנון פיצויים. אף אחד, אף פעם, משום רשות, לא דיבר אתי, והתחושה שלי היא שלאף אחד לא אכפת. אני לוקח אחריות על החיים של אנשים ומפסיד כסף והמדינה לא לוקחת אחריות על כלום. הלוואי שיגידו לי מה לעשות, מתי לפתוח ולסגור והאחריות תהיה שלהם".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף נקבעות על בסיס הערכת המצב המבצעית והמודיעינית וניתנות על פי שיקולים מקצועיים להגנה מרבית על האזרח ושמירה על הרציפות התפקודית ברחבי המדינה".