ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצא לשיחות עם הנשיא דונלד טראמפ על רקע סבב חילופי החטופים שלנו והאסירים הביטחוניים הפלסטינים, והדברים קשורים. לשיחות בבית הלבן יש עומק אזורי, ואת העומק הזה ראינו בסבבי החילופים בעזה.
על מנת להבין מה קורה בעזה, יש לשים לב לביקור של אמיר קטאר בסוריה, השליט הראשון שבא לברך את השלטון החדש, ובפגישה בין שר החוץ של קטאר לבין שר החוץ הסורי החדש. השר הקטארי אמר את משפט המפתח – סוריה עוברת משלב המיליציות לשלב הממלכתיות, ולכבוד השינוי הזה אבו מוחמד אל-ג'ולאני הכתיר עצמו לנשיא, כלומר: ראש מדינה, ולא ראש ארגון.
בביקור בסוריה, אמר שר החוץ הקטארי את משפט המפתח – סוריה עוברת משלב המיליציות לשלב הממלכתיות. ולכבוד השינוי הזה ג'ולאני הכתיר עצמו לנשיא, כלומר: ראש מדינה, ולא ראש ארגון
את הצגת "הממלכתיות" של חמאס יש להבין על רקע ההתפתחויות בסוריה, כי החולייה המקשרת בין עזה לסוריה היא חאלד משעל, המנהיג הבלתי מוכתר של חמאס, לא רק בהקשר הפלסטיני, אלא האזורי.
התואר החדש של "הנשיא ג'ולאני" זיכה אותו בהזמנה חסרת תקדים לסעודיה, והמהלך שאנו חוזים בו הוא התחזקות המדינות הסוניות מול הציר האיראני. זה בא לידי ביטוי מפתיע גם בהודעת אלג'יריה כי היא תפתח יחסים עם ישראל תמורת מדינה פלסטינית. אלג'יריה השתייכה לציר האיראני והייתה העוגן של איראן במגרב, אך הריסוק שחיל האוויר ריסק את הקשת השיעית בסהר הפורה עשה גלים עד אלג'יריה.
ההתפתחויות האזוריות האלה מקרינות בעוצמה על שיחות טראמפ-נתניהו, והם יעמידו בפני נתניהו דילמה קשה – האם ישתלב במזרח התיכון המשתנה, או ידבק בקואליציית ה-7 באוקטובר שלו עם אורית סטרוק, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', ויזרוק את הישגי חיל האוויר לפח.
אבל לא רק את זה ראינו בהתרחשות בעזה, אלא גם איך איראן לא מוותרת על סוריה ולא על עזה. בסוריה, שרידי משטר אסד התארגנו והתחילו לתקוף את סמלי השלטון החדש בחומס, וגם את כוחות צה"ל בשטח החדש שנכנסנו אליו בעקבות נפילת משטר אסד.
ההתפתחויות האזוריות מעמידות בפני נתניהו דילמה קשה – האם ישתלב במזה"ת המשתנה, או ידבק בקואליציית ה-7 באוקטובר שלו עם סטרוק, בן גביר סמוטריץ', ויזרוק את הישגי חיל האוויר לפח
ובעזה – כזכור, בסבב החלופים הראשון של החטופים הישראלים והאסירים הפלסטינים, חמאס והג'יהאד האסלאמי הופיעו ביחד, במין גרסה עזתית של "ביחד ננצח". זה התברר בהמשך כסיסמה שכיסתה על חילוקי דעות עמוקים שצצו אחר כך. הג'יהאד האסלאמי נשארה נאמנה לאיראן ולסוריה של אסד, בעוד חמאס, בהנהגת חאלד משעל, גולשת לכיוון סוריה של ג'ולאני.
איך ראינו זאת? בסבב השני בהנהגת הג'יהאד האסלאמי ברפיח שזרק את כל "סממני הממלכתיות" של חמאס, והציג לראווה את תרבות המיליציות האנרכיסטי הישן. זה כמעט נגמר באסון, ובסבב של שבת האחרונה חמאס סילקו את הג'יהאד האסלאמי וה"ביחד ננצח" של עזה הסתיים.
האירוע היה על טהרת חמאס, שהציג עצמו כממשלה היחידה בעזה, לא רק מול רמאללה, אלא גם מול איראן. ככל שהמתח בסוריה בין שרידי איראן והמשטר האיחוואני החדש יתעצם, הדבר יקרין גם על עזה, ואין להוציא מכלל אפשרות שחמאס יפנה אגרוף קמוצה כלפי הג'יהאד האיסלאמי, וכבר היו דברים מעולם.
כאשר טראמפ ונתניהו יושבים בחדר הסגלגל לדבר על היום שאחרי חמאס, המציאות שתהיה ביום שאחרי חמאס היא חמאס. הסיכוי היחיד להציג אלטרנטיבה לחמאס הוא פתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים. אם לא כן, מודל סוריה האיחוואנית שמקבלת הכרה, עלול לעבור לחמאס של עזה. הדרך היחידה לעצור זאת היא אם נתניהו יתנתק מקואליציית ה-7 באוקטובר שלו ויילך ברצינות על השלום עם סעודיה.
למעשה, כבר יש התחלה קלושה של אלטרנטיבה חלשה, שאפשר לחזק אותה. מתברר שהאמירויות כבר חזרו לחאן יונס כדי לשקם את מערכת הביוב. אם זה יתחזק, גם סעודיה תבוא עם אינדונזיה. תמורת התחייבות למדינה פלסטינית שלא תקום.
בסבב החילופים השני הג'יהאד האסלאמי ברפיח זרק את "סממני הממלכתיות" של חמאס לטובת תרבות המיליציות האנרכיסטי הישן. בסבב האחרון חמאס סילקו אותם, וה"ביחד ננצח" של עזה הסתיים
מול מדינה פלסטינית, שסעודיה רוצה "התחייבות ממשית" לגביה, על פיטורי בן גביר וסמוטריץ' היא איננה מוותרת – ומעמידה את נתניהו מול החלטת חייו – להיות פוליטיקאי או מדינאי. גם טראמפ מכיר היטב את הביבי הזה, ויש לקוות שהוא יכריח אותו לזרום עם התוכנית הגדולה ולנטוש את הגטו הקטן.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מכיוון שהברירה האמיתית של ראש ארגון המחבלים הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו מתמצת במשפט אחד "או אוסלו או האג" ברור במה יבחר. טוב פרס נובל לשלום והמשך החיים עד כמה שתתיר לו גופתו המתפרקת, מאשר מוות בצינוק של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.