מחאת הנכים בכניסה לאשדוד, ב-3 באפריל 2017 (צילום: פלאש90)
פלאש90
חסרי הגנה

כשהדרום מופגז, לנכים נותר רק להסתכל לשמיים ולהתפלל

לפחות בעימותים מול עזה, מדינת ישראל עושה בסך הכול עבודה לא רעה בהגנה על העורף, ובסבב הנוכחי הצליחה להשאיר את מספר ההרוגים בצד הישראלי על אפס ● אלא שתחושת הביטחון היחסי והפתרונות שהמערכת מספקת מסתיימים כשמדובר באוכלוסייה אחת: חולים ואנשים עם צרכים מיוחדים

סבב המהלומות האחרון עם עזה תפס את שלומי ארביב בתנוחה הרגילה שלו: בכל פעם שנשמעה בעירו אשקלון אזעקה – וזה קרה הרבה – הוא ישב או שכב בדירתו הקטנה ונטולת המיגון, בהה בתקרה וחיכה שזה יעבור. רולטה רוסית, רק בלי לסובב את הגלגל.

בשנים האחרונות נקטעו שתי רגליו של שלומי בגלל סיבוכים רפואיים, ומאז הוא מרותק לכיסא גלגלים. אשקלון ממוקמת מעבר לטווח ה-7 ק"מ מהרצועה שמזכה כל דירה בממ"ד על חשבון המדינה, אבל היא נטועה עמוק בטווח הטילים.

גם בימים כתיקונם שלומי כלוא בדירתו, שכן גרם מדרגות מפריד בינה לבין מפלס הרחוב והוא לא יכול לצלוח אותו. כשהוא יוצא לעיתים רחוקות, זה קורה באמצעות שכנים או חברים שמתנדבים להוריד את הכיסא שלו למטה, וכשהוא חוזר הביתה הוא צריך להמתין עד שמישהו יעבור בסביבה ויסייע לו לעלות.

שלומי ארביב
שלומי ארביב

כל זה חמור הרבה יותר תחת אש, כששלומי הופך לברווז במטווח. השבוע, כשדיברנו איתו ב"יהיה בסדר" בגלי צה"ל, תוך כדי השיחה נשמעה אזעקה. שלומי המשיך לשוחח איתנו וכששאלנו מה הוא עושה כדי להגן על עצמו, הוא צחק צחוק מר. אחרי כמה שניות נשמע קול נפץ עז והוא בישר לנו שכיפת ברזל כנראה עשתה את העבודה.

מצבה של אושר ברכה מנתיבות דומה. בת 23, סובלת משיתוק מוחין קשה, 175% נכות, מרותקת לכיסא גלגלים או למיטה. אמה נעמה סועדת אותה. הן גרות בדירת עמידר שקירותיה עשויים מגבס. מחוץ לבית יש מיגונית, אבל אין סיכוי שהן יצליחו להגיע אליה בתוך 30 שניות וממילא הפתח של המיגונית צר מדי עבור כיסא הגלגלים של אושר.

כשיש אזעקה, נעמה פשוט מסוככת על אושר בגופה, מתה מפחד ובוכה, ולא מבינה למה זה מגיע לה. כבר שנים היא מתחננת שימגנו להן חדר בבית. בעיריית נתיבות מבטיחים שעובדים על זה, אבל בינתיים אין תוצאות.

הן גרות בדירת עמידר שקירותיה עשויים מגבס. מחוץ לבית יש מיגונית, אבל אין סיכוי שהן יצליחו להגיע אליה בתוך 30 שניות וממילא הפתח של המיגונית צר מדי עבור כיסא הגלגלים של אושר

אוראל חי חזרה השבוע הביתה, למושב גילת שבמועצה האיזורית מרחבים (20 ק"מ מרצועת עזה) עם בן זוגה ושני ילדיהם הקטנים. בחודשיים וחצי האחרונים הם למעשה התגוררו בבית החולים לילדים "שניידר" בפתח תקווה.  בנם הבכור, אימרי, בן שנתיים ו-10 חודשים, נזקק להשתלת מח עצם.

בדירה השכורה במושב אין ממ"ד, יש תקרת רעפים, אין חדר פנימי ובכל החדרים יש חלונות. המקלט הציבורי של המושב ממוקם כקילומטר מביתם. קבלת הפנים שהג'יהאד האיסלאמי הכין לאוראל כללה אזעקות שבהן היא נותרה חסרת אונים לחלוטין. אין לאן לברוח.

במצב רגיל היתה יכולה להתארח אצל שכן עם ממ"ד, אבל בגלל שהמערכת החיסונית של אמרי עדיין חשופה לחלוטין, לא בא בחשבון להכניס אותו לממ"ד סגור שבו מצטופפים ילדים ואנשים נוספים.

אמרי חי
אמרי חי

אוראל פנתה לפיקוד העורף וביקשה שיציבו ליד ביתה מיגונית או צינור בטון גדול שאפשר להסתתר בו. בפיקוד היו מאוד נחמדים, אבל הפנו אותה למועצה האיזורית. במועצה האיזורית שלחו אותה בחזרה לפיקוד העורף, ובשורה התחתונה – אין תקציב, אין מה לעשות.

בסופו של דבר, אחרי לחץ תקשורתי וציבורי הגיעו ביום רביעי אחר הצהריים נציגים מפיקוד העורף לביתה של אוראל כדי לחפש פתרון יצירתי. נקווה שיימצא כזה בטרם יפרוץ הסבב הבא.

לפחות בעימותים מול עזה, מדינת ישראל עושה בסך הכול עבודה לא רעה בהגנה על העורף: השילוב בין כיפת ברזל, המיגון של היישובים עד 7 ק"מ מהגדר, ממ"דים בבניינים חדשים והצבת מיגוניות במקומות רבים – יוצרים מטריה שבסבב הנוכחי הצליחה להשאיר את מספר ההרוגים בצד הישראלי על 0.

אלא שתחושת הביטחון היחסי והפתרונות שהמערכת מספקת מסתיימים כשמדובר באוכלוסייה אחת: חולים ואנשים עם צרכים מיוחדים שגרים מעבר לקו ה-7 קילומטר.

אי אפשר למגן מדינה שלמה, אבל אפשר להחריג אוכלוסיות מיוחדות. כשם שנכים זכאים לתמיכות מסויימות מהמדינה בשיגרה – כיסא גלגלים, קיצבה, ציוד רפואי תומך – כך צריך לדאוג להם גם בחירום. חולים קשים ובעלי צרכים מיוחדים שמתגוררים בחגורת ה-7 עד 40 ק"מ צריכים לקבל מהמדינה חבילת מיגון ביתית כחלק מהזכויות הבסיסיות שלהם.

אי אפשר למגן מדינה שלמה, אבל אפשר להחריג אוכלוסיות מיוחדות. כשם שנכים זכאים לתמיכות מסויימות מהמדינה בשיגרה – כיסא גלגלים, קיצבה, ציוד רפואי תומך – כך צריך לדאוג להם גם בחירום

בזירה הפוליטית כבר עלו כמה יוזמות כאלה בשנים האחרונות. מאיר כהן, בשבתו כשר הרווחה, התחיל לפעול בכיוון. חברי הכנסת עמיר פרץ ואבי דיכטר, היום סגן שר הביטחון, הגישו הצעת חוק שעוסקת בהרחבת המיגון, אבל היא נתקעה אי שם בצנרת. אחרי הבחירות באפריל, ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה הקדיש לנושא את נאום הבכורה שלו במליאה והבטיח לפעול לפתרון – אבל מייד אחר כך הכנסת התפזרה.

כשהמערכת הפוליטית תקועה והגירעון עמוק, ספק אם לנכים יהיה פתרון בטווח הנראה לעין. אלא אם באחד הסבבים הקרובים המזל ייגמר, אחד הנכים יפסיד ברולטה הרוסית ומדינה שלמה תזדעזע מהטרגדיה. ובעצם, גם אז בכלל לא בטוח שמשהו ישתנה.

עוד 719 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 10 בדצמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תקציב מימון המפלגות יגדל ב-62 מיליון שקל, ומערכת הבחירות תהיה היקרה אי פעם

לפיד הודיע על ביטול הרוטציה עם גנץ ● נתניהו: יהיו פריימריז לראשות הליכוד ואני אנצח ● דיווח ב"מעריב": במשא ומתן הסכימו הליכוד וכחול לבן שנתניהו יכהן כראש ממשלה עד תחילת מאי ● בג"ץ הורה למנדלבליט לומר אם בכוונתו לפרסם חוות דעת לגבי האפשרות להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו ● מאבטח של נתניהו נפצע קל כשפלט כדור בבית בקיסריה

עוד 57 עדכונים

אני בשליטה

הנחיה לחיילות: לא לדבר בקשר עם החיילים החרדים

מעקב זמן ישראל ד׳, ששירתה כתצפיתנית בשטחים: "כאשר הגיע לשטח גדוד חרדי, קיבלנו הנחיה חד משמעית: אין יותר אימונים ואין בכלל קשר, למעט במקרה של מידע ודאי על חדירה, כי אסור שהחיילים ישמעו בקשר קול של אישה" ● "זה יצר סיכון בטחוני אמיתי, אבל סתמנו את הפה" ● דובר צה"ל בתגובה: "לא מוכרת לנו בעיה מהסוג המתואר"

בתחילת השבוע פרסמנו כאן כתבה על המחיר שמשלמות חיילות על המאמצים הכבירים שעושה צה"ל ליצור סביבת שירות מותאמת לחיילים חרדים.

אחת המרואיינות בכתבה, קצינה בצה"ל שבחרה להישאר בעילום שם, העלתה בפנינו את האפשרות ההיפותטית שחיילות לא יוכלו אפילו לדבר בקשר עם חיילים חרדים גם במקרה של חשש לאירוע בטחוני חריג.

בעקבות פרסום דבריה של הקצינה, הגיעה לידינו עדות מהשטח על מדיניות ברוח זו שהונהגה בצה"ל. לפי העדות, צה"ל אסר על תצפיתניות במוצבי שטח רגישים להתאמן בקשר עם חיילים חרדים שהתאמנו בסמוך, תוך פגיעה במוכנות של התצפיתניות והחיילים לחדירת מחבלים, והגדלת הסיכון לחיי אדם.

ד' (השם המלא שמור במערכת) שירתה לפני כשבע שנים כתצפיתנית במוצב בשטחים, שנמצא באזור רגיש שבו מתרחשים חדירות וניסיונות חדירה רבים של מחבלים. לדבריה של ד', פעילותם של חיילי החי"ר באזור הייתה תלויה לגמרי בהכוונה שקיבלו בקשר מהחיילות התצפיתניות.

"שירתי באזור הזה במשך כל השירות הסדיר ותמיד עבדנו צמוד עם חיילי החי"ר שהסתובבו בשטח", מספרת ד'. "כדי למנוע חדירות מחבלים היינו צריכות להתריע ולכוון את החיילים במהירות וביעילות, ולצורך זה היינו צריכות להתאמן על הקשר עם החיילים מדי יום. לא פגשנו אותם, אבל היינו צריכים לדבר איתם בקשר, גם בשביל להתאמן למקרים של חדירת מחבלים, וגם בשביל לדעת איפה הם ולזהות אותם בתצפית".

"דיברנו על זה בינינו וחשבנו להתלונן, אבל אף אחת לא התלוננה. אתה יודע איך זה צבא, אומרים לך לעשות משהו ואת אומרת לחברה שלך בשקט שזה הזוי וחסר אחריות, אבל בסוף את סותמת ועושה מה שאומרים לך"

לדברי ד', גדודי החי"ר בשטח התחלפו כל שלושה חודשים, ובאמת מהתקופות האלה הגיע לאזור גדוד של נח"ל חרדי, "נצח יהודה".

"כאשר הגיע הגדוד החרדי, קיבלנו הנחיה חד-משמעית: אין יותר אימונים ואין בכלל קשר, למעט במקרה של מידע ודאי על חדירה, כי אסור שהחיילים ישמעו בקשר קול של אישה.

"זה היה הזוי. קודם כל אין כאן מגע פיזי או אפילו מראה, זה רק לדבר בקשר, אז מה הסיפור? דבר שני, זה אמר שהכשירות המבצעית של החיילים האלה תהיה גרועה, ואנחנו חששנו שבזמן אמת הם לא ידעו מה לעשות. מזל שלא היו חדירות בשלושת החודשים האלה.

"אבל היו גם הרבה מצבי ביניים. למשל כשמישהו זז בשטח, ולא היה ברור אם זה מחבל, תושב, או החיילים עצמם. לא ידענו אם אנחנו יכולים לדבר עם החיילים בקשר כדי לבדוק איפה הם, ולדעתי זה יצר סיכון ביטחוני אמיתי".

התלוננתן בפני הממונים עליכן?

"לא. דיברנו על זה בינינו וחשבנו להתלונן, אבל אף אחת לא התלוננה בסוף. אתה יודע איך זה צבא, אומרים לך לעשות משהו ואת אומרת לחברה שלך בשקט שזה הזוי וחסר אחריות, אבל בסוף את סותמת ועושה מה שאומרים לך".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל, כצבא העם, מחויב להבטיח סביבת שירות בטוחה ומכבדת לכלל המשרתים בשורותיו. חיילים המקיימים אורח חיים חרדי זכאים לסביבת שירות המכבדת את אמונתם, תוך שמירה על כבודם של שאר המשרתים. אין בכך כדי למנוע מענה כנדרש לצרכים מבצעיים, ולא מוכרת בעיה מהסוג המתואר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מי הליצן שכתב את הכתבה? החודש פורסמו כתבות רבות שמתארות את הבלו של הגיוס החרדי,הם לא חרדים! שוחחו איתם. הוגשו תלונות ועתירה לבגץ! אתה באמת תמים מר כותב?? גוללו את מה שעמד מאחורי הבלוף ו... המשך קריאה

מי הליצן שכתב את הכתבה? החודש פורסמו כתבות רבות שמתארות את הבלו של הגיוס החרדי,הם לא חרדים! שוחחו איתם. הוגשו תלונות ועתירה לבגץ! אתה באמת תמים מר כותב?? גוללו את מה שעמד מאחורי הבלוף והגדירו את זה כבלוף! ד"ר ישי (כתב לענייני חרדים) פרסם כתבה נספת בנושא,וראיין אנשים בתוך המערכת. אין 1700 חרדים ולא נעליים! מדובר בחילונים שבעברם היו חרדים,אך פנו ללשכת גיוס כחילונים,ובעולים חדשים שהתנדבו והשלימו מכסות לחרדים כשהם למעשה חילונים,ועוד ועוד כיסויי תחת כאלה! אז לפרסם כתבה כזאת??? ועוד עכשיו?? אתה חי בסרט מר כתב!! לך,תעשה שיעורי בית ותחזור!! הבעיה שזה פוגע בשמך ואמינותך מפני שהקוראים קוראים ומשווים. אני לא מגלה לך סוד. אני בעצמי הופתעתי לקרוא את הכתבה! לפחות תמתים עד שישכחו מהכתבות שפורסמו החודש,ועוד שנה כשישכחו תעלה את הפרטים הללו שהם פשוט לא נכונים! אתה מוזמן לבדוק בעצמך.

עוד 444 מילים ו-1 תגובות

פרשנות כל השטיקים והטריקים ברפורמת סימון המוצרים

חברות המזון חוגגות את "רפורמת המדבקות האדומות" בבליץ יחצני, אבל מהפכת סימון המוצרים המזיקים לבריאות מלאה בחורים ● כמות הסוכר תסומן על האריזות, אבל ללא ציור של כפית ● שיעור החלבון נותר ללא מענה, וכך גם השימוש בממתיקים מלאכותיים ● באיגוד הרופאים בכלל לא מרוצים ● ועוד לא אמרנו מילה על המחירים

עוד 841 מילים

דמיאניוק לא לבד הנאצים שירדו למחתרת בארה"ב

הסדרה הדוקומנטרית על ג'ון דמיאניוק החזירה לכותרות את הקצינים האוקראינים שסייעו לגרמנים ונמלטו לארצות הברית ● העיתונאית החוקרת דבי צנזיפר יצאה למסע ספרותי בעקבות אחרוני הנאצים באמריקה - והניסיונות (הכושלים, ברובם) להעמיד אותם לדין ● "זה בלתי נתפס שהפושעים האלה יכלו לחיות בשלווה על אדמת ארצות הברית, לגדל משפחות, לקבל קצבאות ביטוח לאומי ולפרוש לגמלאות"

עוד 1,426 מילים

למקרה שפיספסת

הרגשה עמומה של שונות

אני לא יכול להגיד בוודאות שהיו אלה החיים שהובילו אותי לכאן, או שאולי כן. נולדתי ב-1982, בבית החולים "תל השומר" למשפחה פתח תקוואית רגילה לחלוטין – אבא, אמא ואחות גדולה.

הייתי הילד הרגיש, זה שבוכה וזה היה לגמרי בסדר, לא יותר מדי "גבריות רעילה" של שנות ה-80. הילד ששומע גור חתולים מיילל באמצע הלילה ורץ לחפש אותו ולראות שיש לו אוכל ואמא לא נטשה אותו.

הפכתי לנער די מעצבן, אני מודה, עם להט מהפכני נגד שיעורי בית וסחיבת ספרים כבדים, נגד לימודים עד שעה מאוחרת ונגד עונשים של מורים. לא היה שיעור אנגלית אחד בחטיבת הביניים שבו לא התווכחתי עם המורה על שיעורים, או שיעור אזרחות אחד בתיכון שבו לא ניהלתי ויכוח שוצף עם המורה – היא על ה"תשקורת" ואני על תקוות לשלום וכל מיני דברים שעוד היו אפשריים בשנות ה-90.

אז אתן יכולות לתאר לעצמכם, גבירותיי, רבותיי, כל מי שלא זה ולא זה ומי שגם וגם, במה מדובר. ילד ונער עם חוש צדק מפותח ויכולת התבטאות טובה שעסק רבות בחירפון צוות ההוראה בבתי הספר בו הוא למד עד-נוזיאום, כמו שאומרים.

מתישהו בסוף התקופה הזאת התווספה לעניין הזה גם הרגשה עמומה של שונות שהתחזקה עם הזמן, עד שניחתה עלי ההבנה שאני נמשך מינית לגברים. אני אומר ניחתה כאילו שהגוף, המוח והסביבה שלי לא היבהבו באורות אדומים (טוב, בצבעי הקשת) שאני הומו. 

מתישהו התווספה גם הרגשה עמומה של שונות שהתחזקה עם הזמן, עד שניחתה עלי ההבנה שאני נמשך מינית לגברים. אני אומר ניחתה כאילו שהגוף, המוח והסביבה שלי לא היבהבו שאני הומו

פה כבר נתקלתי בבעיה, כי להיות הומו זה קצת מביך. לא שאמרו לי את זה בבית או משהו, אבל ראיתי מספיק טלוויזיה בשביל להבין את זה לבד, ופה סיגלתי לעצמי כבר תודעת קרב.

לא פלא, אם כך, שהיציאה הסופית שלי מהארון הייתה בדיוק כשירושלים בערה סביב מצעד הגאווה העולמי שמעולם לא התרחש, ואני, כסטודנט באוניברסיטה העברית, ראיתי את המורה שלי לאנגלית בראש העיר אורי לופוליאנסקי, ולא יכולתי לשתוק.

אבל מכל המסביב הזה לא אמרתי מה זה ה"כאן" שהגעתי אליו, ואולי זה דורש ביאור – ה"כאן" הזה הוא המשיכה המוזרה הזאת להבין את החלקים המוחלשים יותר בחברה, ה"שקופים" כמו שהיה נהוג להגיד לפני שפוליטיקאי ציני אחד ניכס את זה לעצמו.

פה כבר נתקלתי בבעיה, כי להיות הומו זה קצת מביך. לא שאמרו לי את זה בבית או משהו, אבל ראיתי מספיק טלוויזיה בשביל להבין לבד, ופה סיגלתי לעצמי כבר תודעת קרב

ניסיתי להתעניין בנושא עם הפסיכולוגית שלי פעם, אבל אני לא חושב שהגענו לתשובה חד משמעית. אני נוטה לייחס את זה לחינוך מהבית, בן לאמא שחלום חייה היה להיות מורה לחינוך מיוחד עוד כשהייתה ילדה ועוסקת בכך עד היום גם אחרי שיצאה לפנסיה, ובן לאבא שהיה איש של עבודה ומוסר, אבא של פעם, עם שריון קשיח אבל עם לב של עוגת שוקולד חמה.

אין ספק, לעובדה שאני שייך לקבוצת אוכלוסיה שהיא מיעוט מופלה יש משמעות עצומה, אבל גם בתוך האפליה והשנאה יש מדרג, ואני יכול להגיד שבתור הומו יהודי שגר בישראל, ממוצא אשכנזי, ממעמד סוציואקונומי טוב מאוד וממשפחה "נורמלית", אני משקיף על הרבה מהקבוצות האחרות בישראל ממרחק – וייתכן שהמרחק הזה, בשילוב עם רגשות האשם שמקננים ברבים מבני עדתי באופן מסורתי, הוא זה שהוביל אותי ל"כאן" הזה.

לעובדה שאני שייך לקבוצת אוכלוסיה שהיא מיעוט מופלה יש משמעות עצומה, אבל גם בתוך האפליה והשנאה יש מדרג. כהומו יהודי אשכנזי ממעמד סוציואקונומי טוב ומשפחה "נורמלית", אני משקיף על הרבה מהקבוצות האחרות בישראל ממרחק

ואולי זה קשור לזה שאני מזל בתולה, למרות שאני לא באמת מאמין באסטרולוגיה.

בכל מקרה, אני פה כדי לנסות ולהביא את הקול של אחרים.ות בלי לדבר בשמם.ן, כדי לנסות להאיר בפנס לפינות שאנחנו אוהבים להתעלם מהם כי הן לא נוחות לנו ומשבשות לנו את הרווחה שלנו.

אני פה כדי לנסות לשנות תופעות שממשיכות להתקיים כאילו אנחנו לא אוטוטו מתחילים עשור חדש (עוד חודש או עוד שנה, זה כבר ויכוח למתמטיקאיות, אני מניח) לפחות באמצעות ייצור שיח עליהן, ואני פה כדי לכעוס בצורה פרודוקטיבית.

אני עמית לב-ברינקר, ואני שונא שיעורים באנגלית ולהט"בופוביה.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 619 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

במרכז הליכוד, נתניהו וסער קיבלו טעימה מהקרב שמחכה להם

לא בכדי הוחלט לסגור את ישיבת מרכז הליכוד אמש לסיקור תקשורתי ● סער נכנס לאולם לקריאות "בוגד" ו"חרפה" ● נתניהו עלה לבמה לקריאות "גדעון! גדעון!" ● ובינתיים, מאחורי הבמה, בשקט בשקט, מתארגנים מועמדים אחרים שמקווים להפוך לברירת המחדל ● פרשנות

עוד 632 מילים

לפי התחזית העונתית, ישראל הייתה אמורה ליהנות השנה מסתיו גשום במיוחד ● אבל בפועל, נובמבר היה אחד היבשים בהיסטוריה ● מומחה אקלים מסביר לזמן ישראל איך זה קרה ● "כל המודלים טעו. אי אפשר להתכחש לזה. חשבנו שנובמבר יהיה גשום, ובפועל הכל היה הפוך"

לא יזיק להחזיק אצבעות לכך שפרק הגשם הנוכחי יהיה עוצמתי ככל האפשר, אבל גם אם זה יקרה, וגם אם חודש דצמבר יהיה עתיר גשמי ברכה כפי שהתחזיות מנבאות – הסיכוי לסגירת הגירעון העמוק שנוצר במשק המים, באחת מעונות הסתיו השחונות בהיסטוריה של ישראל, קלוש למדי.

רשות המים פרסמה השבוע דוח הידרולוגי שמסכם את החלק הראשון של עונת הגשמים. הנתונים, בלשון המעטה, מטרידים. נכון לתחילת דצמבר, ירדה ברחבי הארץ פחות מרבע (!) מכמות הגשמים הממוצעת לתאריך הזה (ליתר דיוק – 24%). במבט כלל עונתי, הנתון מדאיג עוד יותר: עד תחילת דצמבר ירדה רק 3.5% מכמות הגשמים הממוצעת שאמורה לרדת עד סוף החורף.

סקירת תחנות איסוף מי הגשמים של השירות המטאורולוגי לא מעודדת יותר: בבית דגן נמדדו 22% מהגשמים שיורדים בממוצע עד 6 בדצמבר ו-5% מסך הגשם שאמור לרדת עד סוף החורף (25 מילימטר מתוך 524); בירושלים ירדו עד 6 בדצמבר 32% מהממוצע לתאריך, ורק 5% מהמכסה השנתית (26 מ"מ מתוך 537). גם בשאר חלקי הארץ המצב דומה.

מפת משקעים
מפת משקעים, מתוך הדוח ההידרולוגי של רשות המים

היובש הקיצוני הזה תפס את סוכנויות חיזוי האקלים בעולם מופתעות.

לפי התחזית העונתית שפורסמה כמדי שנה בקיץ, ישראל הייתה אמורה ליהנות מסתיו גשום, מה שעורר תקווה לרצף של שנתיים עתירות גשמים (אחרי החורף המוצלח של אשתקד).

האכזבה גדולה במיוחד, מפני שבשנים האחרונות התחזית העונתית שמבוססת על המודלים של סוכנויות האקלים באמריקה ובאירופה הצליחה לצפות כמעט במדויק את כמויות הגשמים.

ד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים מחברת קלימסל ומרצה בבית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב, מאשר: "המודלים טעו. אי אפשר להתכחש לזה. חשבנו שנובמבר יהיה גשום, ובפועל הכל היה הפוך. זה היה חודש נובמבר היבש ביותר בישראל מאז 2010 (אשר מיד אחריו פרצה השרפה הקטלנית בכרמל, א.ל.), ואחד מהשלושה היבשים אי פעם. יש מקומות בישראל שרגילים לקבל בנובמבר 100 מילימטר גשם, והשנה לא ירדה בהם אפילו טיפה".

"בשנה רגילה אמורים לרדת עד סוף חודש דצמבר 50%-60% מהגשם. אם כרגע אנחנו עומדים על 3.5% אז אין הרבה סיכוי שהפער ייסגר בתוך שלושה שבועות"

באופן אירוני, ד"ר גבעתי סבור שלטעות של המודלים והחזאים אחראי משבר האקלים עצמו: "המערכת הופכת הרבה יותר קשה לחיזוי, אפילו בטווח של חודש קדימה, בגלל תופעות שלא היו בעבר.

"כמות הקרח בקוטב הצפוני הגיעה בקיץ האחרון לשפל חסר תקדים בגלל הטמפרטורות הגבוהות, וכתוצאה מכך לא הצטבר מעל הקוטב מספיק אוויר קר שיכול להתניע תהליך התקררות שמגיע עד קו הרוחב שלנו, כפי שקורה בדרך כלל.

"כל האוויר הקר נשאר באזור הקוטב וזלג לאירופה וצפון אמריקה, ולכן בחלק מהאזורים החורף והשלגים התחילו מוקדם בהרבה מהרגיל. בשיקגו נמדדה הטמפרטורה הכי קרה ב-94 שנים האחרונות, ובהרבה ערים היו סופות שלגים בזמן שאצלנו נמדדו יותר מ-30 מעלות, וכולם הלכו לים".

בהנחה שבכל זאת עוד יש ערך לתחזיות, מה הצפי להמשך החורף?

"בשבועות הקרובים אמורה לרדת כמות יפה של גשמים, אבל קשה לבנות על זה שהם יצליחו לחפות על היובש הקיצוני שהיה עד עכשיו.

"בשנה רגילה אמורים לרדת עד סוף דצמבר 50%-60% מהגשם, אם כרגע אנחנו עומדים על 3.5%, אז אין הרבה סיכוי שהפער ייסגר בתוך 3 שבועות.

"הבעיה היא שלפי המודלים נראה שינואר ופברואר יהיו שוב די חלשים. כמובן שהתפניות הקיצוניות האלה, גשם שיורד במכות ואחר כך יובש, רעות מאוד לחקלאות ולמשק. אם לא יהיו הפתעות גדולות, בשורה התחתונה זו תהיה שנה עם הרבה פחות גשמים מהממוצע".

חדשות רעות.

"נכון. אבל זה מה שאמרנו בשנה שעברה, שחורף גשום אחד שבא אחרי רצף של שנים שחונות לא מבשר על שינוי מגמה. זה קרה גם באוסטרליה ובקליפורניה, שמתמודדות עכשיו עם שרפות חסרות תקדים. לצערנו, בתמונה הכללית המגמה ברורה – הולך להיות כאן הרבה יותר חם והרבה יותר יבש".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 541 מילים ו-1 תגובות

פרשת הצוללות מי שמכיר את האלוף צ'ייני לא מתפלא

מפקד חיל הים לשעבר הפגין נורמות מוסריות לקויות כאשר שימש דירקטור בכיר בחברה שזייפה תעודות למאבטחים ימיים, וביקר במועדון חשפנות ● החשדות החמורים המיוחסים לו בפרשת הצוללות לא הפתיעו אף אחד שעקב אחר הקריירה שלו מקרוב ● פרשנות

עוד 697 מילים ו-1 תגובות

גיוס חרדים לצה"ל "החיילות משלמות את המחיר האמיתי"

ד"ר עידית שפרן גיטלמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרת כי פקודת השירות המשותף בצה"ל פוגעת בחיילות, ללא קשר למספר המתגייסים החרדים ● "זה על גבול ההזיה שצה"ל מאפשר קיום של מרחב ללא נשים" ● קצינה בצה"ל מוסיפה: "תאר לך שיש חדירה של מחבל, והתצפיתנית שמזהה אותו אפילו לא יכולה להזעיק את חייל הנח"ל החרדי בטלפון" ● צה"ל בתגובה: "שומרים על כבודם של כל המשרתים"

עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות

מרכז הליכוד אישר את ביטול הפריימריז לרשימת המפלגה

עימות בין תומכי נתניהו לסער, שעדיין עשויים להתמודד על ראשות הליכוד ● שי ניצן: אין הפיכה שלטונית, זה מופרך ● ניל הנדל נבחר ליו"ר ועדת הבחירות ● בניגוד למסורת: הבחירות ביום שני ולא שלישי ● יוזמה בימין: פריימריז לרשימה אחת גדולה

עוד 54 עדכונים

הגיע הזמן לקרוא לנתניהו בשמו

בנימין נתניהו הוא פופוליסט - וזאת לא הבעת דעה אלא אבחנה ● מחקרים בעולם מצביעים על נתניהו כחלק משמעותי מעליית הפופוליזם הימני בעולם, אבל רק בארץ מתעקשים להמשיך להתייחס אל ראש הממשלה היוצא כדמוקרט ● הנסיון של גנץ להיות ממלכתי בכל מחיר חוטא לאמת ופוגע בסיכוייו ● פרשנות

עוד 1,412 מילים ו-1 תגובות

אוצר ספרותי המכתבים האבודים של אבא מימי הקמת המדינה

"ישבנו צפופים ומלאי חשש סביב הרדיו העצום במשרדי העיתון, ושמענו את ההצעה לדחות את ההצבעה על תכנית החלוקה. העיניים שלנו כבו והדם קפא בוורידים" ● מרדכי צ'רטוף עבד במערכת העיתון "פלסטיין פוסט" וכתב לחבריו בארה"ב על האירועים ההיסטוריים של הקמת המדינה ● אחרי מותו, בנו דניאל מצא את מכתביו והפך אותם לספר

עוד 1,099 מילים

נשים ו-HIV "היום, הסטיגמה כבר גרועה יותר מהמחלה"

הרופאה הישראלית נאורה פיק מנהלת מרפאת נשים ייחודית בקנדה, שמתמחה בטיפול בנשאיות HIV ● בשבוע שבו צוין יום האיידס הבינ"ל, ביקרנו בקליניקה שלה ושמענו ממנה מדוע היא מאמינה בקשר אישי עם המטופלות, ולמה הן נתקלות ביחס עוין מהסביבה ● "אני כמו משפחה בשבילן. אלה נשים שסבלו מאלימות, רבות מהן נדבקו במהלך אונס"

עוד 2,116 מילים

בחירה ישירה: נתניהו בעד, כחול-לבן נגד

הבחירות יתקיימו ב-3 במרץ ● קיש חושב ש"רק סער יוציא אותנו מהפלונטר" ● גנץ מתנגד לרוטציה עם לפיד ● אדלשטיין מתנער מיוזמת בר-לב ● גבאי מתחרט שלא נכנס לממשלת נתניהו ● ביטן פועל לביטול הפריימריז בליכוד ● פומפאו מכחיש שדן עם נתניהו על סיפוח הבקעה

עוד 29 עדכונים

טיול לשבת לגלות מחדש את שכונת פסגת זאב בירושלים

פארקים, אנדרטאות ושרידים ארכאולוגיים ● פינות חבויות בגבעת זאב חושפות את עברה העשיר של השכונה הירושלמית המעניינת

עוד 635 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה