מוסקבה מכילה אותנו, לפחות בינתים

נתניהו ופוטין בקרמלין, מאי 2018 (צילום: Sergei Ilnitsky/Pool Photo via AP)
Sergei Ilnitsky/Pool Photo via AP
נתניהו ופוטין בקרמלין, מאי 2018

ההתעלמות הרוסית מהתקיפה בדמשק מאששת, כי מוסקבה מוסיפה לאפשר לישראל מרחב פעולה בסוריה

רוסיה הרשמית התעלמה מניסיון ההתנקשות בדמשק בבכיר בג'יהאד האסלאמי, אכרם עג'ורי לפנות בוקר ב-12 בנובמבר בשכונת אלמזה בדמשק, במקביל לחיסולו של בהאא אבו אלעטא בעזה, ואימצה גישה ניטרלית סביב ההסלמה בעזה.

הדבר משקף הבנה של המושלים בכיפה בקרמלין לאתגרי ישראל, ונכונותם להכלה של חלק מפעילויותיה, גם אם אינן נוחות לרוסים. לא כל הפרת ריבונות סורית "מקפיצה" את מוסקבה, והימנעות מנטילת אחריות מסייעת לה "להכיל".

הדבר עלול להיות שונה בהינתן תקיפה נרחבת, שתיתפס ברוסיה כמסכנת את האינטרסים הרוסיים הרחבים בסוריה (יציבות, חיי חיילים, נכסים ועוד). העמדה הרוסית איננה טריוויאלית, ולכן נדרש שיח רציף מול מוסקבה כדי להבהיר את העמדות והאינטרסים של ישראל, אך גם כדי להבין את נקודת המבט הרוסית. בתוך כך, שוב הומחש, שלא כל ביקורת על ישראל בתקשורת הרוסית הינה בבחינת "תקשורת אסטרטגית מהקרמלין לרחוב בלפור".

*  *  *

אף דובר רוסי רשמי לא התייחס לתקיפה בדמשק, למרות שהיו להם הזדמנויות מובהקות לדבר על כך, ואילו ההתייחסויות הרוסיות לסבב הלחימה בעזה היו, ככלל, נייטרלית.

אף דובר רוסי רשמי לא התייחס לתקיפה בדמשק, למרות שהיו להם הזדמנויות מובהקות לדבר על כך, ואילו ההתייחסויות הרוסיות לסבב הלחימה בעזה היו, ככלל, נייטרלית

דוברו האישי של פוטין, פסקוב, קרא (ב-12 בנובמבר) לישראל ולפלסטינים לפעול להרגעה בדרכים דיפלומטיות. בהודעה (ב-12 בנובמבר) בתום הפגישה של סגן שר החוץ, בוגדנוב, עם ממלא מקום השגריר החדש של ישראל במוסקבה, יעקב לבנה, הוזכרה ההסלמה מול עזה ומורת הרוח הרוסית מהסגרת ההאקר הרוסי בורקוב לארה"ב, אך לא צוינו המאורעות דמשק.

גם דוברת משרד החוץ הרוסית, שנוהגת להתיש את שומעיה בהתייחסויות לכל סוגיה בעלת עניין למוסקבה ברחבי הגלובוס, בירכה בתדרוך השבועי שלה (ב-14 בנובמבר) על הפסקת אש בעזה, אך פסחה על התקיפה בדמשק.

התקשורת הרוסית עסקה בתקיפה בדמשק בצורה מוגבלת מאד, לצד עיסוק שוטף ומקיף ביחס להסלמה בעזה.

גם דוברת משרד החוץ הרוסית, שנוהגת להתיש את שומעיה בהתייחסויות לכל סוגיה בעלת עניין למוסקבה ברחבי הגלובוס, בירכה בתדרוכה השבועי על הפסקת אש בעזה, אך פסחה על התקיפה בדמשק

התקרית בדמשק תוארה מיידית (ב-12 בנובמבר, 05:52 בבוקר) על ידי אמצעי התקשורת הרוסיים כתקיפה ישראלית, אף כי ישראל נמנעה מליטול את האחריות לכך.

הכתבים הרוסיים בסוריה, מיהרו לתרום פרטים אודותיה – כמה מטוסים, מה שוגר, מאיפה, ומה היה היעד. עם זאת, לכל ערוץ תקשורת היו פרטים ופרשנויות שונים.

כך, הפורטל AVIA.PRO, המסקר את ענייני התעופה והטילים (אך מצטייר כאפיק לוחמת מידע של הממסד הביטחוני הרוסי) התבלט בניסיון לתאר את התקיפה בדמשק כאירוע חמור:

  • הוא קבע, "לפי הנתונים שברשותו" שישראל תקפה את השגרירות הלבנונית בדמשק (ולא את ביתו של פעיל טרור), ושמערכות ההגנה האווירית הסוריות, מתוצרת רוסית, "פאנציר" (סא22 עפ"י מינוח נאט"ו) – הצליחו ליירט שניים מתוך שלושה טילים שישראל שיגרה. "פרשן" (ללא ציון שם) טען, כי המדובר בהפרה בוטה של ישראל של ההבנות בינה לבין רוסיה, ושיהיו לכך השלכות חמורות – רוסיה תתיר לסוריה להפיל כלי טיס ישראליים ללא אזהרה. הדיווח של הפורטל עלה ב-20:00 בערב (כ-14 שעות אחרי הדיווח הראשון ברוסית על התקרית).
  • במהלך הלילה של ה-13 בנובמבר הפורטל ציטט מקור סורי מפוקפק, כדי להוכיח, כי אכן יש מתח בין רוסיה לבין ישראל: לדבריו, הוזנקו ב-12.11 ב-05:30 בבוקר מטוסי קרב רוסיים מהבסיס הרוסי בסוריה בחמימים, כדי להניס את התקיפה הישראלית. העניין לא דווח בשום כלי תקשורת רוסי אחר.
  • מאפייני הדיווח (פרטים מומצאים, מקורות מפוקפקים, פרשן ללא שם, שיהוי בפרסום, התיאורים הדרמטיים) – מחזקים את הפרשנות, כי מדובר באפיק "לוחמת מידע", שנועד לשרת אינטרסים של הממסד הביטחוני הרוסי.

מאפייני הדיווח (פרטים מומצאים, מקורות מפוקפקים, פרשן ללא שם, שיהוי בפרסום, התיאורים הדרמטיים) – מחזקים את הפרשנות, כי מדובר באפיק "לוחמת מידע", בשירות אינטרסים של הממסד הביטחוני הרוסי

  • באופן דומה, הפורטל הזה חשף, כי רוסיה עושה "שחזור הנדסי" לנפל של טיל "שרביט הקסמים", שהגיע לידיה, וכן כי מערכת טילי קרקע אוויר רוסית מיושנת מסוג 8SA בלבנון, היא שהפילה את המל"ט הישראלי בלבנון לפני כמה שבועות.

מנגד, פרשן אחר, OLEG PONOMARYOV, הדגיש (ב-12 בנובמבר, דווקא בערוץ שאינו נמנה על אוהבי ישראל TSARGRAD), ביחס לתקרית בדמשק, שישראל תוקפת בסוריה יעדים איראניים, וכי תמשיך לתקוף אותם לאור חיזוק הנוכחות האיראנית במדינה.

כיסוי התקיפה בדמשק נעלם תוך יום מסדר היום של התקשורת הרוסית הכתובה. רק כ-15 פריטי מידע ברוסית פורסמו אודותיה בסך הכל. מנגד, פורסמו מאות רבות של כתבות ברוסית על המבצע בעזה, שלכאורה ביחס אליו רוסיה איננה בעלת אינטרס ישיר.

כיסוי התקיפה בדמשק נעלם תוך יום מסדר היום של התקשורת הרוסית הכתובה. רק כ-15 פריטי מידע ברוסית פורסמו אודותיה. מנגד, פורסמו מאות כתבות ברוסית על המבצע בעזה

במקביל, באותו פרק זמן, יותר מ-300 כתבות יוחדו להסגרה (12 בנובמבר) של ההאקר הרוסי בורקוב מישראל לארה"ב ולהשלכותיה על גורל נעמה יששכר.

מה ניתן ללמוד מכך?

  1. בימים כאלה של ריבוי חזיתות חשוב להתבונן גם על חצי הכוס המלאה. רוסיה – קרי הנשיא פוטין – מגלה הבנה למורכבות האיומים האסטרטגיים שמולם ניצבת ישראל, מאפשרת לה מרחב פעולה, הן בסוריה והן בעזה; ומרסנת את ביקורתה.
  2. לא כל הפרת ריבונות סורית על ידי ישראל נתפסת במוסקבה כאירוע חמור. זו מופרת באופן יום-יומי, בצורה רחבה ובוטה הן על ידי התורכים והו על ידי האמריקנים. רוסיה משלימה עם זה, כל עוד חייליה ואינטרסיה אינם מאוימים באורח חמור. הרוסים היו מעדיפים שלא יהיו תקיפות ישראליות, אך במציאות הנוכחית, תקיפות ישראליות נדירות ומוגבלות (כך על פי מקורות זרים) – לא הן שישנו את המציאות בסוריה. אין בקרמלין סנטימנטים, לא לגבי השלכות התקיפות על איכות החיים בדמשק, ולא לגבי חיי האיראנים, הסורים או פעילי הג'יהאד האסלאמי שמקפחים בהן את חייהם. רוסיה גם אינה מעוניינת ליטול על עצמה את תפקיד מגן הריבונות הסורית.
  3. הימנעות ישראל מנטילת אחריות על התקיפות בדמשק מסייעת לרוסיה להכילן. מנגד, נטילת אחריות ע"י מישראל, "מסנדלת" את מוסקבה, ומחייבת אותה להצהרות פומביות נגד התקיפות (בשל טיב יחסיה עם אסד). זהו דפוס מובהק בנוגע לכל התקיפות המיוחסות לישראל – שנים לאחור.
  4. מרחב ההכלה הרוסי אינו בלתי מוגבל – לרוסים אינטרסים שונים משל ישראל, והם מתעדפים אותם יותר גבוה. בתקיפות רחבות, מפתיעות או שיש בהן כדי להביא להסלמה משמעותית בין ישראל לבין איראן בשטח סוריה או לסכן אינטרסים רוסיים ישירים (חיי חיילים, נכסים או יציבות משטר אסד) – הרוסים עלולים להיות ביקורתיים יותר.
  5. סדר היום הישראלי-רוסי רחב יותר מאשר פעילות ישראל בסוריה. ישנם בעלי עניין שונים ברוסיה ביחס לישראל, המשדרים מסרים שונים באמצעות כלי התקשורת. מתבלט, כי חלק מהמסרים באמצעי התקשורת הרוסית המסקרת את האירועים בסוריה נועדו לשרת קמפיינים מתמשכים במסגרת לוחמת מידע, המופעלים על ידי שירותי הביטחון שלה (הפורטל PRO קשור לכך). פרסומים כאלה מבקשים לנסות ולהעלות את קרנו של הנשק הרוסי, ולפגוע במוניטין של הנשק המערבי או הישראלי המאתגר אותו או מתחרה בו; או לנסות ולהרתיע את ישראל מפני פעילות בסוריה. הדבר אינו מפתיע – אף צבא אינו אוהב כשמבצעים תקיפות "מעל ראשו", ותעשיה חפצת חיים חייבת להגן על המוניטין של תוצרתה. מסרים כאלה, אומנם נועדו להשפיע גם על הבנת תמונת המציאות וקבלת ההחלטות בישראל, אך אינם משקפים תקשורת אסטרטגית מ"הקרמלין לרחוב בלפור" הרלבנטית לעיתוי הנוכחי.

ניגודי האינטרסים במרחב הסורי בין רוסיה, ישראל, איראן, ארה"ב ואחרים – אינם צפויים להיעלם בעתיד הנראה לעין. על כן, הפתרון לצמצום המתיחויות מול מוסקבה הוא שיח שוטף, הסברת עמדותיה של ישראל, והבנת המניעים של השחקנים האחרים. זה "אפור" ולא "הרואי", ולפעמים נראה כשיח חסר תכלית, ולא מבטיח שלא יהיו משברים אחרים, אך הוא חיוני כדי לייצר לישראל מרחב מדיני ומבצעי.

סאל (מיל.) דניאל ראקוב הינו עמית מחקר בכיר במכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון (JISS) וחוקר בכיר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן, הוא שרת בצהל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה-ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,134 מילים
סגירה