בעוד שה"טראמפספר" תפס את תשומת הלב הציבורית בביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון, חזית לבנון נדחקה לחלוטין מסדר היום. אבל מאחורי הקלעים היא חיה בוערת ובועטת.
בישראל מנסים לשכנע את האמריקאים להסכים לעיצוב מחדש של מרחב הגדר בצד הלבנוני. דרישה כזו מצריכה מישראל עבודה מדינית אינטנסיבית, ובעיקר לאוזן האמריקאית.
וושינגטון נותנת את הטון גם בזירה הלבנונית, אבל ספק אם כאן הנשיא דונלד טראמפ יהיה שופע רעיונות ונדיב כמו שהיה כלפי ישראל בזירה הפלסטינית.
וושינגטון נותנת את הטון גם בזירה הלבנונית, אבל ספק אם כאן הנשיא דונלד טראמפ יהיה שופע רעיונות ונדיב כמו שהיה כלפי ישראל בזירה הפלסטינית
בינתיים האמריקאים לא החזירו לישראל תשובה ברורה, ולא מן הנמנע שזה יביא להארכה נוספת של הנוכחות הצבאית הישראלית בדרום לבנון, מעבר למועד הנסיגה הנוכחי שנקבע ל-18 בפברואר.
בינתיים עוברים עוד שטחים לאחריות צבא לבנון. השבוע הועבר הכפר טייבה שנמצא מול משגב עם. גורם צבאי הגדיר את העברת המקל לצבא לבנון כתהליך סדור: צה"ל מודיע למנגנון התיאום איזה אזורים הוא הולך לפנות, ורק אחרי שהכוחות נסוגים ממנו – צבא לבנון מקבל הוראה להיכנס. המטרה היא למנוע ממשק בין הכוחות.
לדברי הגורם, ניכרים ההבדלים בין סוגי היחידות השונות בצבא לבנון. גורמים בפיקוד צפון מעידים כי יש מקרים שבהם פלוגות של צבא לבנון אוכפות בצורה מאוד נחרצת הגעה של אזרחים ופעילים, כולל במקרים מסוימים פיזור והרחקה שלהם בכוח, עם אלות.
מנגד, ישנן פלוגות שבצה"ל מגדירים את הנחישות שלהן "חצי כוח" – לא ממש מתאמצות לעצור את האזרחים הלבנונים, שעוברים את המחסום כמעט באין מפריע.
מנגד, ישנן פלוגות בצבא לבנון אשר בצה"ל מגדירים את הנחישות שלהן "חצי כוח" – לא ממש מתאמצות לעצור את האזרחים הלבנונים, שעוברים את המחסום באין מפריע
ההערכה בצה"ל היא כי התגובה החריפה של הכוחות ביום הראשון להפסקת האש שהסתיימה עם 23 אזרחים לבנונים הרוגים יצרה את הרושם בצד השני שישראל תנהג מעתה והלאה שונה בכל הקשור לאכיפת הסכמות. התקיפה בעומק לבנון בלילה שבין חמישי לשישי היא עוד ביטוי לכך.
חזבאללה, לטענת הגורם הצבאי, מנסה לאתגר את הסכם הפסקת האש כל העת בממשק שהוא יוצר בין אזרחים לחיילי צה"ל. ההפגנות בימי ראשון עליהן הכריז חזבאללה הן מבחן לא רק לישראל אלא גם לצבא לבנון.
חזבאללה, לטענת הגורם הצבאי, מנסה לאתגר את הסכם הפסקת האש כל העת בממשק שהוא יוצר בין אזרחים לחיילי צה"ל. ההפגנות בימי ראשון עליהן הכריז חזבאללה הן מבחן לא רק לישראל אלא גם לצבא לבנון
בישראל עוקבים בדריכות אחרי המהלכים שלו ולא שוללים פעולה מעל לראשו אם הפרה שצה"ל דיווח עליה לא תטופל. מדובר לא רק בתקיפת מהאוויר של יעדים בעומק לבנון אלא גם במסגרת הפעילות בדרום, ובמיוחד לאורך קו הגדר.
בפיקוד צפון מגבשים בימים אלה את מדיניות התגובה של צה"ל לקראת הנסיגה המלאה, אם תהיה כזו ב-18 בפברואר. הנחת העבודה היא שינוי המציאות שהייתה עד ל-7 באוקטובר 2023, וזה כולל הגדרות חדשות ומרחיבות למונח "איום". בישראל מבקשים למנוע את המדרון החלקלק של פעילות צבאית במסווה תמים של אזרחים. הטראומה בעניין הזה צרובה עמוק בתודעה הישראלית.
בחודשים האחרונים לפני ה-7 באוקטובר, חזבאללה היה כל כך בטוח בהרתעה שיצר מול ישראל, מה שגרם לו להפסיק להסוות את הפעילות שלו לאורך הגדר. כוחות רדואן סיירו חמושים על הגבול מטרים ספורים ממושב דובב, ופעילי חזבאללה נצפו בצד הלבנוני מול חיילי צה"ל ולצד חיילי יוניפי"ל. לא פעם נצפו אפילו סיורים לצד צבא לבנון. את זה ישראל רוצה למנוע, ובכוח.
התופעה המיידית שאיתה יצטרך צה"ל להתמודד אחרי הנסיגה היא ללא ספק ההפגנות על הגדר. כבר היום מי שעומד מאחוריהן זה חזבאללה. הכוונה היא להגדיר הפגנות כאלו כאיום ביטחוני, עם כל המשתמע מכך: מקריאה לצבא לבנון, דרך פיזור רך – באמצעי פיזור הפגנות – ועד לירי חי. הפקודות הברורות עדיין לא נקבעו, הן יסוכמו כנראה בזמן הקרוב ועוד לפני מועד הנסיגה.
התופעה המיידית שאיתה יצטרך צה"ל להתמודד אחרי הנסיגה היא ללא ספק ההפגנות על הגדר, מאחוריהן עומד חזבאללה. הכוונה היא להגדיר הפגנות כאלו כאיום ביטחוני, עם כל המשתמע מכך
המבחן הראשון לפקודות הללו יגיע מייד עם הנסיגה – אז תצטרך ישראל להחליט עד כמה רחוק היא הולכת. אם נשפוט על פי ההתנהלות של צה"ל עד כה, פתיחה באש כבר לא מרתיעה את ההנהגה הישראלית, השאלה היא כיצד זה יתפרש בצד השני, בממשלה הלבנונית – ובעיקר אצל חזבאללה, שבינתיים משדר ריסון ואיפוק לאגרסיביות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם