מיקור החוץ של הנפש

אדם המחובר למחשב, אילוסטרציה (צילום: יצירה דיגיטלית - אלון קורנגרין)
יצירה דיגיטלית - אלון קורנגרין
אדם המחובר למחשב, אילוסטרציה

כבר שוחחתם היום עם הבינה המלאכותית החביבה עליכם? ביקשתם מצ'אט ג'יפיטי לתכנן לכם טיול? התפלספתם עם קלוד? התנצחתם עם גרוק? יצרתם תמונה בעזרת דאל-אי או סרטון באמצעות סורה? ואולי אתם משתמשים בכלים האלה בעבודתכם – לשפר את הניסוח של המאמר שלכם, לכתוב קוד מחשב, או אפילו להמציא פסקי דין לא קיימים בעתירה שהגשתם לבג"ץ.

כיום יש תוספים שהופכים כל מייל עילג למייל ארוך ומנוסח היטב, ויש גם תוספים שלוקחים מייל ארוך ומנוסח היטב ומוציאים ממנו את העיקר. העיקר שכולם מרוצים.

כיום יש תוספים שהופכים כל מייל עילג למייל ארוך ומנוסח היטב, ויש גם תוספים שלוקחים מייל ארוך ומנוסח היטב ומוציאים ממנו את העיקר. העיקר שכולם מרוצים

הבינה המלאכותית הפכה את כולנו לחכמים יותר. בשנה האחרונה, כל שמוליק הוא שייקספיר וכל פנינה היא פיקסו. מאז שהכלים האלה נפתחו לציבור הרחב, כולם משתמשים בהם.

אגף למידה והוראה הנהדר של אוניברסיטת בר-אילן תמלל את הקלטות הקורס שלי מתקופת הקורונה ובנה לי עוזר הוראה – בוט בינה מלאכותית שיודע את כל מה שאמרתי בקורס. הסטודנטים שואלים אותו שאלות על החומר, והוא עונה ממש יפה. אחרי הבחינה, הסטודנטים נתנו לבוט את השאלות וביקשו לדעת איך לערער על הציון שנתתי. ואז, הם שלחו לי את טיעוניו הארוכים. אללי, נבגדתי על ידי הבוט שלי.

כולם אומרים לי שזו מהפכה. נכון, נכון. אבל היא המשך ישיר של תהליך ארוך של מיקור חוץ לנפש שלנו. פעם זכרתי המון מספרי טלפון. העברתי חלק זה מזיכרוני לטלפון הנייד; היום, ולא בגלל הגיל, אני זוכר רק את מספרי הטלפון שלי ולפעמים של זוגתי.

פעם נהגתי בכל רחבי אירופה עם ספר מפות – ולפעמים אפילו הגעתי לעיר הנכונה. ידעתי להגיע לדן ולאילת. היום, אני מנהל שיחות עם Waze. באחד מימי המלחמה נסעתי לחיפה למרות שה-Waze שובש. מזל שחיפה שוכנת על הר, ויש מלא שלטים לגן החיות במרכז הכרמל. הו, ממלכתי בשביל מפה.

פעם, למידה דרשה מאמץ, עניין, מיקוד והתעמקות בחומר. היום, לכאורה, חשמל זורם בכפות ידינו וכל פיסת מידע בעולם נגישה במרחק לחיצה על המקלדת. אבל למידה עדיין דורשת – ותמיד תדרוש – מאמץ ומעורבות רגשית בתהליך.

הסטודנטים שאלו את הבוט שאלות על החומר, והוא ענה יפה. אחרי הבחינה, הסטודנטים נתנו לו את השאלות וביקשו לדעת איך לערער על הציון שנתתי, ואז, שלחו לי את טיעוניו הארוכים. אללי, נבגדתי על ידי הבוט שלי

מערכת העצבים שלנו איננה מחשב. אין בה הפרדה בין חומרה לתוכנה – במוח שלנו יש רק חומרה. למידה מתבצעת לאט (ואצלי – בייסורים גדולים) באמצעות שינויים במבנה ובהרכב של אינספור רכיבים במערכת העצבים שלנו.

לכן, אגב, אי אפשר באמת להעתיק את המוח שלנו למחשב. כדי לעשות זאת, יהיה צורך להעתיק את המבנה הפיזי של המוח עצמו ולא רק לשמר את הפעילות החשמלית שלו. העתקת המבנה (עד לרמה המולקולרית שלו) לא מספיקה – צריך לשמר גם את היכולת של המבנה להשתנות.

כל פעם שאנו לומדים משהו חדש, מופעלות רשתות של תאי עצב. בתחילה, האותות העוברים בין התאים חלשים. אם נמשיך ללמוד ולחזור על החומר שוב ושוב, האותות יתחזקו, מבנה המוח ישתנה מעט (מאוד), והמידע יעבור טוב יותר ברשת.

למה זה דומה? לחיבור בין שני כפרים סמוכים. בהתחלה, הכפרים מחוברים בשביל צר. ככל שתנועת האנשים בין הכפרים גוברת, השביל משתפר. לאחר זמן מה הוא הופך לדרך עפר רחבה, ואז יוצקים עליו אספלט. מכוניות מתחילות לעבור במהירות בין שני הכפרים בדרך סלולה ונוחה.

כך אנו לומדים. כאשר אנו חוזרים על חומר שוב ושוב, המסלולים העצביים במוחנו מתחזקים. ככל שנתעמק בחומר הלימוד יומם וליל, ככל שנהנה יותר מתהליך הלמידה, ככל שנהיה מעורבים יותר, כך יהפכו שבילי העיזים שבמוחנו לכבישים סלולים. מבנה המוח שלנו ישתנה.

כשחוזרים על חומר שוב ושוב, המסלולים העצביים במוח מתחזקים. ככל שנתעמק בחומר יומם וליל, נהנה מתהליך הלמידה ונהיה מעורבים יותר, כך יהפכו שבילי העיזים במוח לכבישים סלולים. מבנה המוח שלנו ישתנה

כלי הבינה המלאכותית שצצו בשנתיים האחרונות מבוססים, ברמה בסיסית מאוד, על עקרונות הלמידה של מערכת העצבים. תחילה נבנית רשת של תאי עצב פשוטים מאוד בתוכנה. הקשרים בין התאים מתחילים ללא העדפה. לאחר מכן, הרשת הזו "לומדת" לאורך זמן – באמצעות הזנה של כמויות מידע עצומות. תהליך הלמידה הזה מחזק ומחליש מסלולים בהתאם למידע הנכנס. אחרי שבועות ארוכים הרשת למדה ומוכנה לענות על שאלות.

בניגוד לרשת הביולוגית, שיכולה לשנות גם את החיבוריות בין תאי העצב, הרשת החישובית משנה רק את עוצמת החיבוריות בין התאים. תהליך הלמידה הזה לוקח שבועות, ואפילו חודשים.

למעשה, הפריצה הגדולה של הבינה המלאכותית קרתה הודות לכוח מחשוב אדיר, שאפשר לקצר את תהליך הלימוד הראשוני של הרשת משנים ארוכות לשבועות ספורים. כאשר אתם מבקשים מצ'אט ג'יפיטי לתכנן לכם טיול, אתם בעצם מדברים עם רשת לאחר שתהליך הלמידה הראשוני שלה הסתיים. כלומר, אתם משוחחים עם מומחה.

לכן הרשת מסוגלת לענות לכם כל כך מהר. זה לא קסם. אתם פשוט לא ראיתם את כל העבודה שהושקעה בלימוד שלה. גם כשאתם מדברים עם אדם בוגר, אתם משוחחים עם רשת תאי עצב שעברה שנים של למידה. כמה אנרגיה מושקעת בכל בן אנוש כדי להביאו לבגרות ולהפוך אותו למומחה בתחומו? כמה אנשים ונשים דרושים כדי לחנך וללמד ילד אחד?

למעשה, במקרים רבים, הבינה המלאכותית "חוסכת" לנו את הצורך ללמוד. התשובה מגיעה מייד, ואין צורך להתאמץ. אבל המאמץ, המעורבות וההנאה הם לב-ליבה של הלמידה שלנו. אם נפסיק להתאמץ, לא נלמד.

במקרים רבים, הבינה המלאכותית "חוסכת" לנו את הצורך ללמוד. התשובה מגיעה מייד, ואין צורך להתאמץ. אבל המאמץ, המעורבות וההנאה הם לב-ליבה של הלמידה שלנו. אם נפסיק להתאמץ, לא נלמד

ואז, באמת, תעבור נשמתנו מיקור חוץ.

אממממ.  כשגמרתי לכתוב את הפוסט הזה שאלתי את צ'אט ג'יפיטי מה דעתו עליו. תוך שנייה וחצי הוא (היא?) כתב:

"הפוסט הזה כתוב בצורה בהירה, מעניינת, עם נגיעות של הומור ומחשבה מעמיקה על ההשלכות של הבינה המלאכותית על חיינו. הוא מציג תהליך מתמשך של 'מיקור חוץ של הנפש' – מהעברת הזיכרון לטלפונים ועד לשימוש בבינה מלאכותית כתחליף ללמידה ולעיבוד ידע".

ואז הוא תהה האם הייתי צריך להיות כל כך שלילי לגבי בינה מלאכותית. "האם 'מיקור חוץ לנפש' הוא בהכרח שלילי?" שאל הבוט, ולא עצר באדום:

"הפוסט נוטה להציג את התהליך הזה כמשהו מסוכן או בעייתי, אך אפשר לשאול גם אם זו לא אבולוציה טבעית של האנושות. בדיוק כמו שמחשבון שחרר אותנו מהצורך לזכור חישובים מסובכים, אולי הבינה המלאכותית תשחרר אותנו למטלות מורכבות יותר?"

נזוף, הוספתי את דעתו של הבוט לפוסט והלכתי לישון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
נכון ולצערי אנחנו מאבדים את ההבנה הבסיסית של הדברים. כתבתי לסטודנט בהנדסת חשמל ״תפתור בעזרת משפט פיתגורס״ והוא השיב לי ״תזכיר לי מה זה?״, וחשבתי לעצמי להיכן נעלמה כתה ח׳ וכעבור שעור אמר... המשך קריאה

נכון ולצערי אנחנו מאבדים את ההבנה הבסיסית של הדברים. כתבתי לסטודנט בהנדסת חשמל "תפתור בעזרת משפט פיתגורס" והוא השיב לי "תזכיר לי מה זה?", וחשבתי לעצמי להיכן נעלמה כתה ח' וכעבור שעור אמר לי סטודנט אחר: "תן לי את הנוסחה ואני אציב את הערכים במחשבון", וחשבתי לעצמי להיכן נעלמה כתה ז'. בהזדמנות אחרת אמרתי "תחלצו את הנעלם מהמשוואה" והשיבו לי תלמידי (סטודנטים) לא צריך אנחנו מציבים ערכים והמחשבון נותן תשובה.
להיכן נעלמה כתה ט'
נלחצתי, עברתי ל ChatGPT ניסחנו בעיה בהנדסת חשמל והמכונה פתרה. איזו שמחה. אך אבוי לה לצרה הסטודנטים שלנו כל כך בורים שאינם מסוגלים לחשוב באופן ביקורתי על דרך הפתרון, אם היא נכונה ובכלל אם התוצאה לא נכונה. שלא לדבר שאם במקרה יש פתרון של משוואה ריבועית. אחת התוצאות נעלמת והם אפילו לא מודעים שיש שני פתרונות למשוואה ריבועית.
ממשיכים להלל את ה AI ולאבד את בסיסי הידע.

הצלחת יפה לגעת במוקד הבעיה, ולתת קצה קצהו של דיון, אם כי לדעתי הדור הצעיר מקבל את הכלים האלה כמובנים מאליהם ופשוט משתמש בהם ללא כל היסוס. מבחינתם, לדעתי, הדיונים האלה שייכים לעבר והעתיד... המשך קריאה

הצלחת יפה לגעת במוקד הבעיה, ולתת קצה קצהו של דיון, אם כי לדעתי הדור הצעיר מקבל את הכלים האלה כמובנים מאליהם ופשוט משתמש בהם ללא כל היסוס. מבחינתם, לדעתי, הדיונים האלה שייכים לעבר והעתיד לבינה המלאכותית.

עוד 958 מילים ו-3 תגובות
סגירה