בית המשפט העליון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

הסערה שבדרך האם לבג"ץ יש סמכות להדיח ראש ממשלה נאשם?

בימים הקרובים צפוי היועמ"ש להודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו ● מיד אחר כך, יוגשו עתירות לבג"ץ בדרישה לחייב את ראש הממשלה להתפטר ● חוקרי משפט שדנו בנושא השבוע, חלוקים ביניהם בנוגע לסמכות בג"ץ לבצע "הדחה שיפוטית"

מיד לאחר הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ככל הנראה בתחילת השבוע הבא, צפויה לנו רעידת אדמה פוליטית-משפטית חסרת תקדים.

הגשת כתב האישום תגרור בוודאות עתירות לבג"ץ בדרישה לפסול את המשך כהונתו של נתניהו כראש הממשלה. החלטה של בג"ץ לדון בהן, לא כל שכן לפסוק כי על נתניהו להתפטר, צפויה להביא את המתקפות החריפות על מערכת המשפט לשיא שיגרום למתקפות הנוכחיות על שלטון החוק להיראות כמו שיחת נימוסין במסיבת תה בריטית.

בראיון לרינה מצליח לפני כמה ימים שיגרה חברת הכנסת איילת שקד את יריית הפתיחה לקמפיין הימין הרעשני הצפוי לנו: "החוק במדינת ישראל הוא מאד מאד ברור. החוק אומר שראש הממשלה יכול לכהן עד פסק דין חלוט. זה מה שאומר החוק. רק – רק! – נבחרי הציבור, רק חברי הכנסת, הם אלו שיחליטו אם ראש הממשלה יכהן עד פסק דין חלוט או לא.

"אני שומעת קולות גם ממשפטנים מחוץ למערכת הפוליטית, גם מפוליטיקאים, קולות שקוראים לבג"ץ להתערב. זה יגיע לבג"ץ, ברור, כי תוגש עתירה. בג"ץ לא יכול לדרוס חוק יסוד. אם בג"ץ יעשה את זה, זה משול להפיכה, זה משול לרעידת אדמה משטרית. הסמכות הזו נתונה בידיים של חברי הכנסת על פי חוק יסוד מאוד ברור, דרך אגב; החוק יסוד לא משתמע לשני פנים. ולכן אני אומרת אנחנו, חברי הכנסת, נצטרך להחליט".

איילת שקד: "אני שומעת קולות שקוראים לבג"ץ להתערב. זה יגיע לבג"ץ, ברור, כי תוגש עתירה. בג״ץ לא יכול לדרוס חוק יסוד. אם בג"ץ יעשה את זה, זה משול להפיכה, זה משול לרעידת אדמה משטרית"

שאלת ההתערבות של בג"ץ בהמשך כהונת ראש הממשלה סבוכה מאוד, ואין עליה הסכמה גם בקרב חוקרי משפט. בכנס חיפה למשפט, שהתקיים בשבוע שעבר, הוקדש לנושא מושב תחת הכותרת "כהונת ראש ממשלה תחת הליך פלילי". הפרופסורים מיגל דויטש מאוניברסיטת תל אביב ורבקה ווייל מהמרכז הבינתחומי, הציגו ניתוחים שכל אחד מהם מסתיים במסקנה שונה.

כחלק מהניתוחים המורכבים, הציגו ווייל ודויטש שתי טענות חזקות בולטות. ווייל סברה ש"הדחה שיפוטית" בבג"ץ היא "חלום בלהות חוקתי", משום שהיא מתערבת בזכות הציבור לקבוע את זהות השלטון. בעיה נוספת שמוצאת ווייל בהדחה שיפוטית, היא היווצרות אי אמון בקרב חלק מהציבור ביכולתו של בית המשפט המחוזי לזכות את נתניהו.

דויטש, מנגד, הציג טיעון שעשוי לשכנע אפילו תומכי נתניהו מובהקים, ולפיו השאלה האמיתית אינה עצם סמכותו של בג"ץ להדיח ראש ממשלה הנאשם בפלילים, אלא באילו מקרים יש לבצע הדחה כזאת. לדבריו, אם נדמיין מקרה שבו ראש ממשלה מואשם ברצח, קשה להאמין שיהיה מי שיתנגד להדחה שיפוטית.

לכן, הסיק, השאלה היא איפה מותחים את הקו, וייתכן שהקו הזה נמצא בין מה שעומד כרגע על הפרק – השאלה אם נתניהו יואשם בשוחד, או שהאישום הזה יירד ויישארו רק עבירות מרמה והפרת אמונים. אישום בשוחד עשוי להצדיק הדחה שיפוטית, אמר דויטש; אישומי מרמה והפרת אמונים אולי לא יצדיקו זאת.

"הסרת הכהונה מונעת את הפגיעה באמון הציבור"

את תחילת דבריו הקדיש דויטש לשאלת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. לדבריו, כדי לקעקע את "חזקת התקינות", שהיא עיקרון מקובל במשפט המנהלי, יש צורך במסכת עובדתית מאסיבית המוכיחה שהמערכת התנכלה לנתניהו ופעלה שלא לפי הדין. מסכת עובדתית כזאת, אמר, אינה קיימת, גם אם נעשו טעויות נקודתיות. לכן אין בסיס לטענת רדיפה המצדיקה הישארות בתפקיד.

מיגל דויטש (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מיגל דויטש (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

שאלה מרכזית שהעלו שני החוקרים היא אם סעיף 18 לחוק יסוד הממשלה, העוסק בתנאים לפקיעת כהונת ראש ממשלה, מהווה "הסדר שלילי" שממנו בית המשפט אינו יכול לחרוג, משום שהוא ממצה את כל האפשרויות, או שהוא אינו מהווה הסדר שלילי. למרות טענתה של ח"כ שקד על חוק "שלא משתמע לשני פנים", ווייל ודויטש, כמו גם משפטנים אחרים, מסכימים שהיא אינה מדייקת.

"החוק מדבר באופן כוללני על כל עבירה שיש עמה קלון", אמר דויטש. "זה מקיף שורה עצומה של עבירות. כשאתה מקיף שורה כל כך רחבה של עניינים, אתה צריך להצטמצם למצבים הקיצוניים יותר, כגון פסק דין חלוט, פסק דין לא חלוט, שאז יש לכנסת סמכות להדיח ראש ממשלה (ללא הצגת ממשלה חלופית, נ"י)".

מהניסוח הכוללני של חוק יסוד הממשלה מסיק דויטש שהוא אינו מתייחס לכל סוגי המקרים ומצבי הביניים. "בית המשפט בוחן באופן קונקרטי – הליך, כתב אישום, נסיבות. יש לו את האפשרות לתוצאה הנשענת על נסיבות העניין, ולקבל החלטה שמתחשבת בכלל ההיבטים. כל זה נאמר בהלכת פנחסי-דרעי".

הלכת פנחסי-דרעי אינה מאפשרת לשר שנאשם בפלילים להישאר בתפקידו, למרות שחוק יסוד הממשלה קובע שהכהונה מסתיימת מיד לאחר הרשעה בעבירה שיש עמה קלון. וכמו שהחוק אינו קובע פוזיטיבית ששר ימשיך לכהן לאחר הגשת כתב אישום, כך גם במקרה של ראש ממשלה. כלומר, החוק מתייחס לדרישת מינימום בלבד.

הבחנה חשובה נוספת שעושה דויטש היא בין המשפט הפלילי למשפט המנהלי. לדבריו, בעוד שכתב אישום אינו מבטל את חזקת החפות של נתניהו בהליך הפלילי, "הוא מקים ראיה מנהלית בעלת משמעות. אנחנו שואלים שאלה מהמשפט המנהלי – האם ראוי שאדם נתון ימשיך לכהן בנסיבות נתונות? זה עניין שונה.

"יש אמנם הקרנה של חזקת החפות הפלילית, לכן אין הצדקה לדעתי שלפני הגשת כתב אישום תופסק כהונה על ידי בית משפט. אבל אחרי הגשת כתב אישום נוצרה ראיה מינהלית משמעותית, שייתכן שסותרת את תחולתה של חזקת החפות האוטומטית במשפט המינהלי".

"יש אמנם הקרנה של חזקת החפות הפלילית, אבל אחרי הגשת כתב אישום נוצרה ראיה מינהלית משמעותית, שייתכן שסותרת את תחולתה של חזקת החפות האוטומטית במשפט המינהלי"

סוגיה מרכזית נוספת שהעלה דויטש היא ניגוד העניינים בין היותו של נתניהו נאשם, שמקובל שינסה לערער את אמינות גורמי החקירה והתביעה, לבין היותו ראש ממשלה, שמחוייב מעצם תפקידו לחיזוק אמון הציבור במערכת. בשונה מהדיון הציבורי בשאלה איך ינהל נתניהו את זמנו כראש ממשלה בזמן שהוא עסוק במשפט, סוגיית ניגוד העניינים כמעט אינה מדוברת, למרות שהתוצאות הקשות שלה גלויות כבר זמן רב.

ההיבט המכריע בשאלת ההדחה השיפוטית, סיכם דויטש, הוא ההיבט החוקתי של זכויות יסוד. הדחה של ראש ממשלה תפגע בחופש העיסוק שלו, בזכות היסוד להיבחר, ובזכות היסוד של תומכיו לבחור בו.

במה שקשור לחופש העיסוק, פסקת ההגבלה בחוק היסוד קובעת כי חריגה ממנו חייבת להיעשות במידתיות ולתכלית ראויה. "תכלית ראויה להגבלת חופש העיסוק ודאי קיימת", אמר דויטש, "והיא שמירה על אמון הציבור במערכות השלטוניות ומניעת פגיעה בערכים הדמוקרטיים.

"במבחן המידתיות, ישנה שאלה האם הסרה מכהונה הולמת את התכלית. התשובה היא בוודאי – הסרת הכהונה מונעת את הפגיעה באמון הציבור.

"הקושי הגדול הוא בשני אלמנטים אחרים של מידתיות – האם זה האמצעי הפחות ביותר האפשרי? אם היתה אפשרית השעיית כהונה זה היה עדיף, אבל אין מוסד כזה. בית המשפט היה יכול לנקוט בו, אבל ייווצר ואקום. אי אפשר למנות במקרה כזה ממלא מקום ראש ממשלה, כי חוק יסוד הממשלה לא מאפשר זאת למעט בנבצרות, שהיא ל-100 יום".

מבחן מידתיות נוסף הוא בשאלת הנזק מול התועלת. "תועלת לאינטרס הציבורי, מניעת ניגוד עניינים, מניעת פגיעה בדמוקרטיה, מול נזק כבד מאוד לבחירה של הציבור", הסביר דויטש. "קו הגבול צריך להיות מוסב על עבירות חמורות. שאלת מיליון הדולר היא אילו הן".

כאן פירט דויטש את הדוגמה של אישום ברצח, ואמר כי לדעתו שוחד עשוי להצדיק הדחה שיפוטית, בעוד שבמקרה של הפרת אמונים ספק אם זה המצב.

"עומדת השאלה מי קובע את זהותו של השלטון בישראל"

למרות שפרופ' ווייל הגיעה למסקנה שונה משל דויטש, היא פתחה את דבריה בציון חומרת האישומים נגד נתניהו וקבעה: "לדעתי, אם יוגש כתב אישום, על ראש הממשלה להתפטר מתפקידו".

פרופסור רבקה ווייל (צילום: גלעד קוולרצ'יק)
פרופסור רבקה ווייל (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

את הוראות חוק יסוד הממשלה בנוגע לתנאים לסיום כהונת ראש הממשלה, פירשה ווייל בדומה לדויטש. "קו שלם של פסיקה קובע שגם כשיש חקיקה שקובעת תנאי כשירות או תנאי העברה מתפקיד, אלה הם תנאי מינימום", אמרה. "מעבר לכך יכול להיות שבית המשפט יבוא וידרוש תנאים נוספים. כשירות לחוד ושיקול דעת האם להעביר מתפקיד לחוד".

הכוונה ב"כשירות" היא עמידה של מועמד או בעל תפקיד בתנאי סף מחייבים למילוי התפקיד. כתב אישום פלילי, לצורך העניין, יכול לפגוע בכשירות ולהביא לסיום כהונה.

לדברי ווייל, בהנחה שחוק יסוד הממשלה "שותק" בנוגע לחלק מהתרחישים האפשריים, "יש לחפש הסדרים משלימים. בשיטה נשיאותית יש מסלול הדחה מסודר, בדרך כלל באמצעות רוב או רוב מיוחד של המחוקק. בשיטה פרלמנטרית הדין המשלים הוא בדרך כלל דיני חסינות. ואז ממילא הרוב בפרלמנט צריך להסיר את החסינות".

חוק החסינות הישראלי שונה ב-2005, והוא קובע כי לא קיימת חסינות אוטומטית, אלא יש לבקשה מוועדת הכנסת. ווייל בדקה את פרוטוקולי הכנסת שהובילו לשינוי החוק, בניסיון למצוא בהם התייחסות לאפשרות של כתב אישום נגד ראש ממשלה, אך לא מצאה התייחסות כזאת.

שתיקת המחוקק, הסיקה, מובילה ל"מלאכת איזון האינטרסים" – כלומר שקלול טיעונים תומכים וטיעוני נגד להדחה שיפוטית.

הטיעונים התומכים הם החשש מפגיעה במוניטין הבינלאומי של ישראל, כאשר ראש הממשלה הוא נאשם בפלילים; בעיית ניגוד האינטרסים שהציג דויטש, הפוגעת באמון הציבור ברשויות השלטון; והחשש המעשי מפגיעה בתפקוד הממשלה, כל עוד ראש הממשלה מקדיש זמן רב לניהול משפטו.

מהצד השני ציינה ווייל את חוק יסוד הממשלה, שממנו עולה מסקנה ברורה שמעמדו של ראש הממשלה שונה מזה של השרים, משום שאם הוא מתפטר, מודח או נפטר, נופלת איתו הממשלה כולה. השוני הזה מעמיד לדבריה בספק את האפשרות להחיל עליו את הלכת פנחסי-דרעי.

"בצד השני עומדת השאלה מי קובע את זהותו של השלטון בישראל. האם המערכת המשפטית או הבוחר? זהו חלום בלהות חוקתי אם זהות השלטון נקבעת על ידי גוף שאינו הבוחר, בשלב של הגשת כתב האישום"

את הטיעון המכריע הציגה ווייל בסיום דבריה: "בצד השני של איזון האינטרסים, עומדת השאלה מי קובע את זהותו של השלטון בישראל. האם המערכת המשפטית או הבוחר? זהו חלום בלהות חוקתי אם זהות השלטון נקבעת על ידי גוף שאינו הבוחר, בשלב של הגשת כתב האישום".

לכן, הסיקה, בית המשפט צריך להימנע מהדחה – גם כשמדובר בראש ממשלת מעבר – ולאפשר להתפתחויות הפוליטיות להכריע את עתידו של נתניהו.

עוד 1,449 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 10 בדצמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תקציב מימון המפלגות יגדל ב-62 מיליון שקל, ומערכת הבחירות תהיה היקרה אי פעם

לפיד הודיע על ביטול הרוטציה עם גנץ ● נתניהו: יהיו פריימריז לראשות הליכוד ואני אנצח ● דיווח ב"מעריב": במשא ומתן הסכימו הליכוד וכחול לבן שנתניהו יכהן כראש ממשלה עד תחילת מאי ● בג"ץ הורה למנדלבליט לומר אם בכוונתו לפרסם חוות דעת לגבי האפשרות להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו ● מאבטח של נתניהו נפצע קל כשפלט כדור בבית בקיסריה

עוד 57 עדכונים

אני בשליטה

הנחיה לחיילות: לא לדבר בקשר עם החיילים החרדים

מעקב זמן ישראל ד׳, ששירתה כתצפיתנית בשטחים: "כאשר הגיע לשטח גדוד חרדי, קיבלנו הנחיה חד משמעית: אין יותר אימונים ואין בכלל קשר, למעט במקרה של מידע ודאי על חדירה, כי אסור שהחיילים ישמעו בקשר קול של אישה" ● "זה יצר סיכון בטחוני אמיתי, אבל סתמנו את הפה" ● דובר צה"ל בתגובה: "לא מוכרת לנו בעיה מהסוג המתואר"

בתחילת השבוע פרסמנו כאן כתבה על המחיר שמשלמות חיילות על המאמצים הכבירים שעושה צה"ל ליצור סביבת שירות מותאמת לחיילים חרדים.

אחת המרואיינות בכתבה, קצינה בצה"ל שבחרה להישאר בעילום שם, העלתה בפנינו את האפשרות ההיפותטית שחיילות לא יוכלו אפילו לדבר בקשר עם חיילים חרדים גם במקרה של חשש לאירוע בטחוני חריג.

בעקבות פרסום דבריה של הקצינה, הגיעה לידינו עדות מהשטח על מדיניות ברוח זו שהונהגה בצה"ל. לפי העדות, צה"ל אסר על תצפיתניות במוצבי שטח רגישים להתאמן בקשר עם חיילים חרדים שהתאמנו בסמוך, תוך פגיעה במוכנות של התצפיתניות והחיילים לחדירת מחבלים, והגדלת הסיכון לחיי אדם.

ד' (השם המלא שמור במערכת) שירתה לפני כשבע שנים כתצפיתנית במוצב בשטחים, שנמצא באזור רגיש שבו מתרחשים חדירות וניסיונות חדירה רבים של מחבלים. לדבריה של ד', פעילותם של חיילי החי"ר באזור הייתה תלויה לגמרי בהכוונה שקיבלו בקשר מהחיילות התצפיתניות.

"שירתי באזור הזה במשך כל השירות הסדיר ותמיד עבדנו צמוד עם חיילי החי"ר שהסתובבו בשטח", מספרת ד'. "כדי למנוע חדירות מחבלים היינו צריכות להתריע ולכוון את החיילים במהירות וביעילות, ולצורך זה היינו צריכות להתאמן על הקשר עם החיילים מדי יום. לא פגשנו אותם, אבל היינו צריכים לדבר איתם בקשר, גם בשביל להתאמן למקרים של חדירת מחבלים, וגם בשביל לדעת איפה הם ולזהות אותם בתצפית".

"דיברנו על זה בינינו וחשבנו להתלונן, אבל אף אחת לא התלוננה. אתה יודע איך זה צבא, אומרים לך לעשות משהו ואת אומרת לחברה שלך בשקט שזה הזוי וחסר אחריות, אבל בסוף את סותמת ועושה מה שאומרים לך"

לדברי ד', גדודי החי"ר בשטח התחלפו כל שלושה חודשים, ובאמת מהתקופות האלה הגיע לאזור גדוד של נח"ל חרדי, "נצח יהודה".

"כאשר הגיע הגדוד החרדי, קיבלנו הנחיה חד-משמעית: אין יותר אימונים ואין בכלל קשר, למעט במקרה של מידע ודאי על חדירה, כי אסור שהחיילים ישמעו בקשר קול של אישה.

"זה היה הזוי. קודם כל אין כאן מגע פיזי או אפילו מראה, זה רק לדבר בקשר, אז מה הסיפור? דבר שני, זה אמר שהכשירות המבצעית של החיילים האלה תהיה גרועה, ואנחנו חששנו שבזמן אמת הם לא ידעו מה לעשות. מזל שלא היו חדירות בשלושת החודשים האלה.

"אבל היו גם הרבה מצבי ביניים. למשל כשמישהו זז בשטח, ולא היה ברור אם זה מחבל, תושב, או החיילים עצמם. לא ידענו אם אנחנו יכולים לדבר עם החיילים בקשר כדי לבדוק איפה הם, ולדעתי זה יצר סיכון ביטחוני אמיתי".

התלוננתן בפני הממונים עליכן?

"לא. דיברנו על זה בינינו וחשבנו להתלונן, אבל אף אחת לא התלוננה בסוף. אתה יודע איך זה צבא, אומרים לך לעשות משהו ואת אומרת לחברה שלך בשקט שזה הזוי וחסר אחריות, אבל בסוף את סותמת ועושה מה שאומרים לך".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל, כצבא העם, מחויב להבטיח סביבת שירות בטוחה ומכבדת לכלל המשרתים בשורותיו. חיילים המקיימים אורח חיים חרדי זכאים לסביבת שירות המכבדת את אמונתם, תוך שמירה על כבודם של שאר המשרתים. אין בכך כדי למנוע מענה כנדרש לצרכים מבצעיים, ולא מוכרת בעיה מהסוג המתואר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מי הליצן שכתב את הכתבה? החודש פורסמו כתבות רבות שמתארות את הבלו של הגיוס החרדי,הם לא חרדים! שוחחו איתם. הוגשו תלונות ועתירה לבגץ! אתה באמת תמים מר כותב?? גוללו את מה שעמד מאחורי הבלוף ו... המשך קריאה

מי הליצן שכתב את הכתבה? החודש פורסמו כתבות רבות שמתארות את הבלו של הגיוס החרדי,הם לא חרדים! שוחחו איתם. הוגשו תלונות ועתירה לבגץ! אתה באמת תמים מר כותב?? גוללו את מה שעמד מאחורי הבלוף והגדירו את זה כבלוף! ד"ר ישי (כתב לענייני חרדים) פרסם כתבה נספת בנושא,וראיין אנשים בתוך המערכת. אין 1700 חרדים ולא נעליים! מדובר בחילונים שבעברם היו חרדים,אך פנו ללשכת גיוס כחילונים,ובעולים חדשים שהתנדבו והשלימו מכסות לחרדים כשהם למעשה חילונים,ועוד ועוד כיסויי תחת כאלה! אז לפרסם כתבה כזאת??? ועוד עכשיו?? אתה חי בסרט מר כתב!! לך,תעשה שיעורי בית ותחזור!! הבעיה שזה פוגע בשמך ואמינותך מפני שהקוראים קוראים ומשווים. אני לא מגלה לך סוד. אני בעצמי הופתעתי לקרוא את הכתבה! לפחות תמתים עד שישכחו מהכתבות שפורסמו החודש,ועוד שנה כשישכחו תעלה את הפרטים הללו שהם פשוט לא נכונים! אתה מוזמן לבדוק בעצמך.

עוד 444 מילים ו-1 תגובות

פרשנות כל השטיקים והטריקים ברפורמת סימון המוצרים

חברות המזון חוגגות את "רפורמת המדבקות האדומות" בבליץ יחצני, אבל מהפכת סימון המוצרים המזיקים לבריאות מלאה בחורים ● כמות הסוכר תסומן על האריזות, אבל ללא ציור של כפית ● שיעור החלבון נותר ללא מענה, וכך גם השימוש בממתיקים מלאכותיים ● באיגוד הרופאים בכלל לא מרוצים ● ועוד לא אמרנו מילה על המחירים

עוד 841 מילים

דמיאניוק לא לבד הנאצים שירדו למחתרת בארה"ב

הסדרה הדוקומנטרית על ג'ון דמיאניוק החזירה לכותרות את הקצינים האוקראינים שסייעו לגרמנים ונמלטו לארצות הברית ● העיתונאית החוקרת דבי צנזיפר יצאה למסע ספרותי בעקבות אחרוני הנאצים באמריקה - והניסיונות (הכושלים, ברובם) להעמיד אותם לדין ● "זה בלתי נתפס שהפושעים האלה יכלו לחיות בשלווה על אדמת ארצות הברית, לגדל משפחות, לקבל קצבאות ביטוח לאומי ולפרוש לגמלאות"

עוד 1,426 מילים

למקרה שפיספסת

הרגשה עמומה של שונות

אני לא יכול להגיד בוודאות שהיו אלה החיים שהובילו אותי לכאן, או שאולי כן. נולדתי ב-1982, בבית החולים "תל השומר" למשפחה פתח תקוואית רגילה לחלוטין – אבא, אמא ואחות גדולה.

הייתי הילד הרגיש, זה שבוכה וזה היה לגמרי בסדר, לא יותר מדי "גבריות רעילה" של שנות ה-80. הילד ששומע גור חתולים מיילל באמצע הלילה ורץ לחפש אותו ולראות שיש לו אוכל ואמא לא נטשה אותו.

הפכתי לנער די מעצבן, אני מודה, עם להט מהפכני נגד שיעורי בית וסחיבת ספרים כבדים, נגד לימודים עד שעה מאוחרת ונגד עונשים של מורים. לא היה שיעור אנגלית אחד בחטיבת הביניים שבו לא התווכחתי עם המורה על שיעורים, או שיעור אזרחות אחד בתיכון שבו לא ניהלתי ויכוח שוצף עם המורה – היא על ה"תשקורת" ואני על תקוות לשלום וכל מיני דברים שעוד היו אפשריים בשנות ה-90.

אז אתן יכולות לתאר לעצמכם, גבירותיי, רבותיי, כל מי שלא זה ולא זה ומי שגם וגם, במה מדובר. ילד ונער עם חוש צדק מפותח ויכולת התבטאות טובה שעסק רבות בחירפון צוות ההוראה בבתי הספר בו הוא למד עד-נוזיאום, כמו שאומרים.

מתישהו בסוף התקופה הזאת התווספה לעניין הזה גם הרגשה עמומה של שונות שהתחזקה עם הזמן, עד שניחתה עלי ההבנה שאני נמשך מינית לגברים. אני אומר ניחתה כאילו שהגוף, המוח והסביבה שלי לא היבהבו באורות אדומים (טוב, בצבעי הקשת) שאני הומו. 

מתישהו התווספה גם הרגשה עמומה של שונות שהתחזקה עם הזמן, עד שניחתה עלי ההבנה שאני נמשך מינית לגברים. אני אומר ניחתה כאילו שהגוף, המוח והסביבה שלי לא היבהבו שאני הומו

פה כבר נתקלתי בבעיה, כי להיות הומו זה קצת מביך. לא שאמרו לי את זה בבית או משהו, אבל ראיתי מספיק טלוויזיה בשביל להבין את זה לבד, ופה סיגלתי לעצמי כבר תודעת קרב.

לא פלא, אם כך, שהיציאה הסופית שלי מהארון הייתה בדיוק כשירושלים בערה סביב מצעד הגאווה העולמי שמעולם לא התרחש, ואני, כסטודנט באוניברסיטה העברית, ראיתי את המורה שלי לאנגלית בראש העיר אורי לופוליאנסקי, ולא יכולתי לשתוק.

אבל מכל המסביב הזה לא אמרתי מה זה ה"כאן" שהגעתי אליו, ואולי זה דורש ביאור – ה"כאן" הזה הוא המשיכה המוזרה הזאת להבין את החלקים המוחלשים יותר בחברה, ה"שקופים" כמו שהיה נהוג להגיד לפני שפוליטיקאי ציני אחד ניכס את זה לעצמו.

פה כבר נתקלתי בבעיה, כי להיות הומו זה קצת מביך. לא שאמרו לי את זה בבית או משהו, אבל ראיתי מספיק טלוויזיה בשביל להבין לבד, ופה סיגלתי לעצמי כבר תודעת קרב

ניסיתי להתעניין בנושא עם הפסיכולוגית שלי פעם, אבל אני לא חושב שהגענו לתשובה חד משמעית. אני נוטה לייחס את זה לחינוך מהבית, בן לאמא שחלום חייה היה להיות מורה לחינוך מיוחד עוד כשהייתה ילדה ועוסקת בכך עד היום גם אחרי שיצאה לפנסיה, ובן לאבא שהיה איש של עבודה ומוסר, אבא של פעם, עם שריון קשיח אבל עם לב של עוגת שוקולד חמה.

אין ספק, לעובדה שאני שייך לקבוצת אוכלוסיה שהיא מיעוט מופלה יש משמעות עצומה, אבל גם בתוך האפליה והשנאה יש מדרג, ואני יכול להגיד שבתור הומו יהודי שגר בישראל, ממוצא אשכנזי, ממעמד סוציואקונומי טוב מאוד וממשפחה "נורמלית", אני משקיף על הרבה מהקבוצות האחרות בישראל ממרחק – וייתכן שהמרחק הזה, בשילוב עם רגשות האשם שמקננים ברבים מבני עדתי באופן מסורתי, הוא זה שהוביל אותי ל"כאן" הזה.

לעובדה שאני שייך לקבוצת אוכלוסיה שהיא מיעוט מופלה יש משמעות עצומה, אבל גם בתוך האפליה והשנאה יש מדרג. כהומו יהודי אשכנזי ממעמד סוציואקונומי טוב ומשפחה "נורמלית", אני משקיף על הרבה מהקבוצות האחרות בישראל ממרחק

ואולי זה קשור לזה שאני מזל בתולה, למרות שאני לא באמת מאמין באסטרולוגיה.

בכל מקרה, אני פה כדי לנסות ולהביא את הקול של אחרים.ות בלי לדבר בשמם.ן, כדי לנסות להאיר בפנס לפינות שאנחנו אוהבים להתעלם מהם כי הן לא נוחות לנו ומשבשות לנו את הרווחה שלנו.

אני פה כדי לנסות לשנות תופעות שממשיכות להתקיים כאילו אנחנו לא אוטוטו מתחילים עשור חדש (עוד חודש או עוד שנה, זה כבר ויכוח למתמטיקאיות, אני מניח) לפחות באמצעות ייצור שיח עליהן, ואני פה כדי לכעוס בצורה פרודוקטיבית.

אני עמית לב-ברינקר, ואני שונא שיעורים באנגלית ולהט"בופוביה.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 619 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

במרכז הליכוד, נתניהו וסער קיבלו טעימה מהקרב שמחכה להם

לא בכדי הוחלט לסגור את ישיבת מרכז הליכוד אמש לסיקור תקשורתי ● סער נכנס לאולם לקריאות "בוגד" ו"חרפה" ● נתניהו עלה לבמה לקריאות "גדעון! גדעון!" ● ובינתיים, מאחורי הבמה, בשקט בשקט, מתארגנים מועמדים אחרים שמקווים להפוך לברירת המחדל ● פרשנות

עוד 632 מילים

לפי התחזית העונתית, ישראל הייתה אמורה ליהנות השנה מסתיו גשום במיוחד ● אבל בפועל, נובמבר היה אחד היבשים בהיסטוריה ● מומחה אקלים מסביר לזמן ישראל איך זה קרה ● "כל המודלים טעו. אי אפשר להתכחש לזה. חשבנו שנובמבר יהיה גשום, ובפועל הכל היה הפוך"

לא יזיק להחזיק אצבעות לכך שפרק הגשם הנוכחי יהיה עוצמתי ככל האפשר, אבל גם אם זה יקרה, וגם אם חודש דצמבר יהיה עתיר גשמי ברכה כפי שהתחזיות מנבאות – הסיכוי לסגירת הגירעון העמוק שנוצר במשק המים, באחת מעונות הסתיו השחונות בהיסטוריה של ישראל, קלוש למדי.

רשות המים פרסמה השבוע דוח הידרולוגי שמסכם את החלק הראשון של עונת הגשמים. הנתונים, בלשון המעטה, מטרידים. נכון לתחילת דצמבר, ירדה ברחבי הארץ פחות מרבע (!) מכמות הגשמים הממוצעת לתאריך הזה (ליתר דיוק – 24%). במבט כלל עונתי, הנתון מדאיג עוד יותר: עד תחילת דצמבר ירדה רק 3.5% מכמות הגשמים הממוצעת שאמורה לרדת עד סוף החורף.

סקירת תחנות איסוף מי הגשמים של השירות המטאורולוגי לא מעודדת יותר: בבית דגן נמדדו 22% מהגשמים שיורדים בממוצע עד 6 בדצמבר ו-5% מסך הגשם שאמור לרדת עד סוף החורף (25 מילימטר מתוך 524); בירושלים ירדו עד 6 בדצמבר 32% מהממוצע לתאריך, ורק 5% מהמכסה השנתית (26 מ"מ מתוך 537). גם בשאר חלקי הארץ המצב דומה.

מפת משקעים
מפת משקעים, מתוך הדוח ההידרולוגי של רשות המים

היובש הקיצוני הזה תפס את סוכנויות חיזוי האקלים בעולם מופתעות.

לפי התחזית העונתית שפורסמה כמדי שנה בקיץ, ישראל הייתה אמורה ליהנות מסתיו גשום, מה שעורר תקווה לרצף של שנתיים עתירות גשמים (אחרי החורף המוצלח של אשתקד).

האכזבה גדולה במיוחד, מפני שבשנים האחרונות התחזית העונתית שמבוססת על המודלים של סוכנויות האקלים באמריקה ובאירופה הצליחה לצפות כמעט במדויק את כמויות הגשמים.

ד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים מחברת קלימסל ומרצה בבית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב, מאשר: "המודלים טעו. אי אפשר להתכחש לזה. חשבנו שנובמבר יהיה גשום, ובפועל הכל היה הפוך. זה היה חודש נובמבר היבש ביותר בישראל מאז 2010 (אשר מיד אחריו פרצה השרפה הקטלנית בכרמל, א.ל.), ואחד מהשלושה היבשים אי פעם. יש מקומות בישראל שרגילים לקבל בנובמבר 100 מילימטר גשם, והשנה לא ירדה בהם אפילו טיפה".

"בשנה רגילה אמורים לרדת עד סוף חודש דצמבר 50%-60% מהגשם. אם כרגע אנחנו עומדים על 3.5% אז אין הרבה סיכוי שהפער ייסגר בתוך שלושה שבועות"

באופן אירוני, ד"ר גבעתי סבור שלטעות של המודלים והחזאים אחראי משבר האקלים עצמו: "המערכת הופכת הרבה יותר קשה לחיזוי, אפילו בטווח של חודש קדימה, בגלל תופעות שלא היו בעבר.

"כמות הקרח בקוטב הצפוני הגיעה בקיץ האחרון לשפל חסר תקדים בגלל הטמפרטורות הגבוהות, וכתוצאה מכך לא הצטבר מעל הקוטב מספיק אוויר קר שיכול להתניע תהליך התקררות שמגיע עד קו הרוחב שלנו, כפי שקורה בדרך כלל.

"כל האוויר הקר נשאר באזור הקוטב וזלג לאירופה וצפון אמריקה, ולכן בחלק מהאזורים החורף והשלגים התחילו מוקדם בהרבה מהרגיל. בשיקגו נמדדה הטמפרטורה הכי קרה ב-94 שנים האחרונות, ובהרבה ערים היו סופות שלגים בזמן שאצלנו נמדדו יותר מ-30 מעלות, וכולם הלכו לים".

בהנחה שבכל זאת עוד יש ערך לתחזיות, מה הצפי להמשך החורף?

"בשבועות הקרובים אמורה לרדת כמות יפה של גשמים, אבל קשה לבנות על זה שהם יצליחו לחפות על היובש הקיצוני שהיה עד עכשיו.

"בשנה רגילה אמורים לרדת עד סוף דצמבר 50%-60% מהגשם, אם כרגע אנחנו עומדים על 3.5%, אז אין הרבה סיכוי שהפער ייסגר בתוך 3 שבועות.

"הבעיה היא שלפי המודלים נראה שינואר ופברואר יהיו שוב די חלשים. כמובן שהתפניות הקיצוניות האלה, גשם שיורד במכות ואחר כך יובש, רעות מאוד לחקלאות ולמשק. אם לא יהיו הפתעות גדולות, בשורה התחתונה זו תהיה שנה עם הרבה פחות גשמים מהממוצע".

חדשות רעות.

"נכון. אבל זה מה שאמרנו בשנה שעברה, שחורף גשום אחד שבא אחרי רצף של שנים שחונות לא מבשר על שינוי מגמה. זה קרה גם באוסטרליה ובקליפורניה, שמתמודדות עכשיו עם שרפות חסרות תקדים. לצערנו, בתמונה הכללית המגמה ברורה – הולך להיות כאן הרבה יותר חם והרבה יותר יבש".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 541 מילים ו-1 תגובות

פרשת הצוללות מי שמכיר את האלוף צ'ייני לא מתפלא

מפקד חיל הים לשעבר הפגין נורמות מוסריות לקויות כאשר שימש דירקטור בכיר בחברה שזייפה תעודות למאבטחים ימיים, וביקר במועדון חשפנות ● החשדות החמורים המיוחסים לו בפרשת הצוללות לא הפתיעו אף אחד שעקב אחר הקריירה שלו מקרוב ● פרשנות

עוד 697 מילים ו-1 תגובות

גיוס חרדים לצה"ל "החיילות משלמות את המחיר האמיתי"

ד"ר עידית שפרן גיטלמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרת כי פקודת השירות המשותף בצה"ל פוגעת בחיילות, ללא קשר למספר המתגייסים החרדים ● "זה על גבול ההזיה שצה"ל מאפשר קיום של מרחב ללא נשים" ● קצינה בצה"ל מוסיפה: "תאר לך שיש חדירה של מחבל, והתצפיתנית שמזהה אותו אפילו לא יכולה להזעיק את חייל הנח"ל החרדי בטלפון" ● צה"ל בתגובה: "שומרים על כבודם של כל המשרתים"

עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות

מרכז הליכוד אישר את ביטול הפריימריז לרשימת המפלגה

עימות בין תומכי נתניהו לסער, שעדיין עשויים להתמודד על ראשות הליכוד ● שי ניצן: אין הפיכה שלטונית, זה מופרך ● ניל הנדל נבחר ליו"ר ועדת הבחירות ● בניגוד למסורת: הבחירות ביום שני ולא שלישי ● יוזמה בימין: פריימריז לרשימה אחת גדולה

עוד 54 עדכונים

הגיע הזמן לקרוא לנתניהו בשמו

בנימין נתניהו הוא פופוליסט - וזאת לא הבעת דעה אלא אבחנה ● מחקרים בעולם מצביעים על נתניהו כחלק משמעותי מעליית הפופוליזם הימני בעולם, אבל רק בארץ מתעקשים להמשיך להתייחס אל ראש הממשלה היוצא כדמוקרט ● הנסיון של גנץ להיות ממלכתי בכל מחיר חוטא לאמת ופוגע בסיכוייו ● פרשנות

עוד 1,412 מילים ו-1 תגובות

אוצר ספרותי המכתבים האבודים של אבא מימי הקמת המדינה

"ישבנו צפופים ומלאי חשש סביב הרדיו העצום במשרדי העיתון, ושמענו את ההצעה לדחות את ההצבעה על תכנית החלוקה. העיניים שלנו כבו והדם קפא בוורידים" ● מרדכי צ'רטוף עבד במערכת העיתון "פלסטיין פוסט" וכתב לחבריו בארה"ב על האירועים ההיסטוריים של הקמת המדינה ● אחרי מותו, בנו דניאל מצא את מכתביו והפך אותם לספר

עוד 1,099 מילים

נשים ו-HIV "היום, הסטיגמה כבר גרועה יותר מהמחלה"

הרופאה הישראלית נאורה פיק מנהלת מרפאת נשים ייחודית בקנדה, שמתמחה בטיפול בנשאיות HIV ● בשבוע שבו צוין יום האיידס הבינ"ל, ביקרנו בקליניקה שלה ושמענו ממנה מדוע היא מאמינה בקשר אישי עם המטופלות, ולמה הן נתקלות ביחס עוין מהסביבה ● "אני כמו משפחה בשבילן. אלה נשים שסבלו מאלימות, רבות מהן נדבקו במהלך אונס"

עוד 2,116 מילים

בחירה ישירה: נתניהו בעד, כחול-לבן נגד

הבחירות יתקיימו ב-3 במרץ ● קיש חושב ש"רק סער יוציא אותנו מהפלונטר" ● גנץ מתנגד לרוטציה עם לפיד ● אדלשטיין מתנער מיוזמת בר-לב ● גבאי מתחרט שלא נכנס לממשלת נתניהו ● ביטן פועל לביטול הפריימריז בליכוד ● פומפאו מכחיש שדן עם נתניהו על סיפוח הבקעה

עוד 29 עדכונים

טיול לשבת לגלות מחדש את שכונת פסגת זאב בירושלים

פארקים, אנדרטאות ושרידים ארכאולוגיים ● פינות חבויות בגבעת זאב חושפות את עברה העשיר של השכונה הירושלמית המעניינת

עוד 635 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה