ניר ברקת, על רקע חומות ירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
ח"כ ניר ברקת הוא הממלכתי החדש

"אם נלך לאופוזיציה, אז נלך בראש מורם"

ראיון

אחרי שהכריז על עצמו כיורש הפוטנציאלי של נתניהו, ניר ברקת חושף את התכנית הכלכלית שהציג בפני ג'ארד קושנר: הקמת אזורי תעשייה ישראלים-פלסטינים ופיתוח אתרי תיירות בשטחים בהשראת התנ"ך ● בראיון נרחב, הוא מציג את החזון שלו ליחסי שגשוג עם הפלסטינים, מתחייב להשקיע בערביי ישראל, מותח ביקורת על הפרקליטות, עוקץ את ליברמן ומעדיף שגנץ יבשיל לפני שיהיה ראש ממשלה ● אך בניגוד לראש מפלגתו, הוא שומר על גישה ממלכתית

ישראל הציגה לבכירים בממשל טראמפ הצעה כלכלית רחבה לטווח ארוך, הכוללת העסקת רבע מיליון פלסטינים באזורי תעשייה בשטחי הגדה המערבית שבשליטת ישראל ופיתוח של כ-20 אתרי תיירות תנ"כיים המיועדים בעיקר למבקרים נוצרים אוונגליסטים – כך לדברי ח"כ ניר ברקת (ליכוד), העומד מאחורי התכנית.

בקיץ, ברקת הציג את היוזמה – "פיתוח כלכלת 'ניצחון לכול' ביהודה ושומרון" – בפני ג'ארד קושנר, יועצו של טראמפ, לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הוא הציג אותה גם לשליח היוצא של טראמפ למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, ולשגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ושניהם "אוהבים אותה", לדברי ברקת.

בשיחתנו, ברקת אמר כי הוא מאמין שההצעה יכולה לשמש מתווה לדו-קיום למשך מאות שנים, וכי הוא לא יופתע אם היא תכלל בתכנית השלום של טראמפ.

"לא הסתכלנו על זה דרך פריזמה פוליטית, אלא דרך פריזמה כלכלית", הוא הוסיף. עם זאת, התכנית תואמת את מדיניות נתניהו, לפיה ישראל לא תוותר על שליטה ביטחונית בכל שטחי הגדה המערבית ותספח לפחות חלק משטחי C, המהווים 60% מהגדה המערבית, שבהם יש לה שליטה אזרחית וביטחונית מלאה.

ברקת הציג את היוזמה – "פיתוח כלכלת 'ניצחון לכול' ביהודה ושומרון" – בפני ג'ארד קושנר, יועצו של טראמפ, לבקשת נתניהו. הוא הציג אותה גם לגרינבלט ולפרידמן, ושניהם "אוהבים אותה", לדבריו

"משרות + איכות חיים = שלום + ביטחון", מצהירה המצגת. במהלך הריאיון שערכתי איתו בשבוע שעבר, ברקת פירט את התכנית ונתן לי עותק מהמצגת.

תחילה הוא דיבר על נושא המשרות לפלסטינים באזורי התעשייה, ואמר שהמטרה היא להעלות את מספר הפלסטינים שעובדים "יחד עם ישראלים" בשטחי C של הגדה מ-26,000 ל-250,000. לדבריו, מחקר שנערך בשיתוף עם פרופ' מייקל פורטר מהרווארד, הראה פוטנציאל כלכלי עצום עבור ישראל והפלסטינים בשילוב של "טכנולוגיה, יזמות, ניהול והון" ישראליים עם עבודה פלסטינית.

"התוצר המקומי הגולמי של ישראל הוא 43,000 דולר", הוא ציין. "70,000 פלסטינים שחוצים את הגדר כדי לעבוד בישראל מדי יום מקבלים כמעט 16,000 דולר. 26,000 פלסטינים שעובדים באזורי C של יהודה ושומרון מקבלים 11,000 דולר. באזורי A ו-B הם מקבלים 7,000 דולר, ובעזה 4,000 דולר".

מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי
מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי

ההצעה, לדבריו, מראה "שככל שהם ישתפו איתנו פעולה, מצבם יוטב. המטרה היא להביא 250,000 עובדים לשטח C ולשפר את שכרם באופן דרמטי".

למטרה זו, "יצרנו מפה של 12 אזורי תעשייה חדשים", כולם קרובים לגדר הביטחון, וחלקם כבר אושרו, לדבריו. "הכול על קרקעות בבעלות המדינה. יש בזה הרבה היגיון. אתה מקבל זרימת סחורות וכוח עבודה וגישה קלה לפלסטינים ולישראלים. אנו רוצים לבנות מערכת כבישים יעילה. אנחנו יכולים גם להכניס שירותים רפואיים ומיוחדים לאזורי הביטחון האלה, שישראלים ופלסטינים יוכלו ליהנות מהם".

"המטרה היא להכין מערך של כעשרים אתרי תיירות שמבוססים על סיפורים מהתנ"ך. אנו רוצים לשווק את זה לאוונגליסטים בעולם. זוהי ארץ התנ"ך, ואם לא תראו את סיפורי התנ"ך האלה, זה כאילו לא הייתם בארץ הקודש"

בנושא התיירות, ברקת אמר: "המטרה היא להכין מערך של כעשרים אתרי תיירות שמבוססים על סיפורים מהתנ"ך. אנו רוצים לשווק את זה לאוונגליסטים בעולם – לבוא לירושלים ולראות את כל המקומות הקדושים. זוהי ארץ התנ"ך, ואם לא תראו את סיפורי התנ"ך האלה, זה כאילו לא הייתם בארץ הקודש".

ברקת סיפר כי הציג את ההצעה לקושנר לפני שזה טס לסדנה הכלכלית בבחריין ביוני. "אמרתי לו, 'הפלסטינים לא יקבלו את התכנית שלך, ולכן לא תצליח ליישם אותה ואם כן תיישם אותה – מצדנו זה בסדר – תקבל החזר נמוך על ההשקעה.  אבל בוא אני אראה לך תכנית אחרת. אתה יודע מה אנחנו רוצים מאמריקה ומשאר העולם? כלום. שום תלות ברשות הפלסטינית. ואנחנו נוכל ליישם אותה, עם יותר ערך תמורת ההשקעה מכל מה שאפשר להשיג מהפלסטינים".

"כולנו מרגישים שהמערכת מוטית"

ברקת, 60, לשעבר יזם הייטק, שדורג על ידי "פורבס" כפוליטיקאי העשיר בארץ, כיהן כראש עיריית ירושלים מ-2008 ועד 2018, הצטרף לליכוד ב-2015, ונכנס לכנסת בבחירות באפריל. ראיינתי אותו בביתו בשכונת בית הכרם בירושלים.

האם אתה חושב שבחירות שלישיות הן בלתי נמנעות?
"משאלתי ותקוותי הן שבסופו של דבר, בתום 28 הימים, גנץ לא יצליח להרכיב ממשלת אחדות, כחול-לבן יתחילו לנהוג בהיגיון ובסופו של דבר ישבו לדבר עם נתניהו, יגיעו לפשרה ויציעו אחדות. במקום להחרים אותו, הם צריכים לנהל מו"מ ומתן על התנאים לישיבה משותפת בממשלה רחבה. ישראל זקוקה לממשלה כזו".

אז אתה חושב שבימים שנותרו, ייתכן שהם ישבו יחד?
"כן. ואם הם ירכיבו ממשלת מיעוט בימים הקרובים, אז בטווח הארוך, אפילו בטווח הקצר, זה יפגע בכחול-לבן ויפגע בליברמן, ובתוך זמן קצר יהיו בחירות. אם זה אומר שאנחנו (גוש הימין) נלך לאופוזיציה בינתיים, אז נלך לשם בראש מורם".

גנץ וליברמן בסיום פגישתם. גנץ אמר שנתניהו מעוניין בבחירות וליברמן אמר שלא קיבל תשובה חיובית או שלילית למתווה הנשיא (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)
גנץ וליברמן בסיום פגישתם ב-14 בנובמבר 2019 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90)

אתה לא חושב שחלק מהליכוד יגיד, או צריך להגיד – אנחנו צריכים למנוע ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות? וגם אם נתניהו לא רוצה ללכת לשותפות הזאת עם גנץ, חלק מאתנו צריכים לעשות את זה בכל זאת?
"האיום של כחול-לבן ללכת לממשלת מיעוט בתמיכת הערבים הוא לא אמיתי. ואם הם רוצים לעשות את זה, בכנסת הבאה הם יגלו שהמפלגה שלהם הצטמקה".

וזה לא יפלג את הליכוד? זה יחזק את הליכוד?
"כן. זה יחזק את האופוזיציה. אתה רואה את הערבים מצביעים להגדלת תקציב הביטחון של ישראל? יהיה מעניין לראות את זה. אני חושב שזה יהיה מאוד בעייתי לכחול-לבן אם הם יעדיפו את הערבים על פני הדתיים והחרדים. היום הזה יהיה בלתי נשכח. הם ישלמו על זה מחיר כבד. זו תהיה הטעות הכי גדולה שלהם.

"אם הם לא ילכו בדרך הזו, הם חייבים להבין שהם באים לשולחן עם נתניהו ועם 55 ח"כים מהצד שלנו. זה צריך להיות 50:50. בממשלת האחדות אנחנו צריכים להתרכז בדברים שיש לגביהם הסכמה רחבה. בלי חרמות, ונתניהו צריך לכהן ראשון כראש ממשלה. זאת הפרשנות הקלסית של מה שהנשיא הציע".

"הפרקליטות לא מושחתת, אך אין עליהם כמעט פיקוח כדי לבחון אם הם עושים את עבודתם כראוי ומה קורה כשהם עושים טעויות. זו לא רק מערכת המשפט. זה גם האופן שבו התקשורת רודפת את נתניהו"

כשמנהיג לא מנצח בבחירות פעמיים ברצף, חברי המפלגה שלו בדרך כלל יאמרו, היית ראש ממשלה נהדר, אבל אולי הגיע הזמן ללכת. למה הליכוד עומד בדבקות כזאת מאחורי נתניהו אחרי שהוא כשל בשתי מערכות בחירות?
"רוב הליכודניקים – ולא רק הליכוד, אלא כל גוש הימין בכנסת – מרגיש שיש ציד מכשפות נגד נתניהו, ולא רק נגד נתניהו. כולנו מרגישים שהמערכת מוטית. זו תהיה טעות מצדנו להסכים לדרך שבה המערכת רודפת את נתניהו. המבנה של מערכת המשפט, התהליך שמתרחש כעת, אנו מרגישים שיש שם הרבה אי צדק.

"כשהייתי ראש העיר, היועץ המשפטי של העירייה רצה להכתיב המון דברים שלא היה להם שום קשר למערכת המשפט, למשל פינוי היהודים מסילוואן. הוא החליט להחליף את ראש עיריית ירושלים. בסופו של דבר החלטתי לפטר אותו. ברגע שהוא הוחלף, הסדר שב על כנו. אז הניסיון האישי שלי הוא שלפעמים מערכת המשפט לוקחת לידיה את השליטה. זה לא קורה במדינות אחרות".

האם אתה אומר שפרקליטות המדינה מושחתת?
"לא מושחתת. אבל יש להם את הדעות שלהם. אין עליהם כמעט פיקוח כדי לבחון אם הם עושים את עבודתם כראוי ומה קורה כשהם עושים טעויות. זאת לא רק מערכת המשפט. זה גם האופן שבו התקשורת וכל האחרים רודפים את נתניהו במסע תעמולה רחב ואגרסיבי.

"רוב הליכודניקים, ולא רק ליכודניקים, מרגישים שזה לא הוגן, ושחסרים איזונים בין המערכת המשפטית למערכת הממשלתית, וחסרונם של האיזונים האלה מאפשר להשתמש בדברים קטנים, שאחרת אולי בכלל לא היו קבילים, כדי להדיח את נתניהו. אנחנו מרגישים שזה מאוד לא הוגן".

האם תתמוך בנתניהו כל עוד הוא ירצה להיות ראש הממשלה? או שאתה חושב שאפילו נתניהו לא צריך להמשיך לַנצח?
"הוא ראש הממשלה הטוב ביותר שיש לנו. יש לו תמיכה, קודם כול, כי הוא האדם הטוב ביותר להמשיך בתפקיד. ושנית, בליכוד לא מדיחים מנהיג. זה לא עניין חוקי, זה עניין של אתיקה. זה יתרון גדול שאנחנו לא מסלקים את מנהיג שלנו כל שני וחמישי. תסתכל על המפלגות האחרות, זו בעיה גדולה. אז מיהו האדם הנכון להנהיג את המדינה? אני לא חושב שלבני גנץ יש משהו שמשתווה לנתניהו".

בנימין נתניהו וניר ברקת (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
בנימין נתניהו וניר ברקת, בעת שהאחרון היה ראש עיריית ירושלים, ב-2015 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אתה לא חושב שבני גנץ מסוגל להיות ראש ממשלה?
"לא. הוא איש טוב. שירתתי איתו, הוא מפקד טוב. אבל בשביל הנהגת ישראל צריך עוד כישורים. אין לו את הכישורים הכלכליים ואת הפרספקטיבה הבינלאומית. כשאתה מסתכל על האינסטינקטים הפוליטיים הבסיסיים, ועל ההבנה איך הפוליטיקה עובדת, הוא בתחילת הלמידה. ואני לא רוצה שהוא יתגלח על הזקן שלנו.

"תסתכל מה הדבר הראשון שהוא עשה אחרי הצבא: החברה שהוא ניהל פשטה את הרגל. נכון לעכשיו אני לא מרגיש שאני יכול לבטוח בו, וכמוני עוד הרבה ישראלים. אם וכאשר תהיה ממשלת אחדות, והוא יהיה חלק ממנה – תחילה תחת נתניהו – אוכל להגיד לך אם אני מאמין שאפשר לראות בו ראש ממשלה".

אתה מתכוון, אם יהיה הסכם רוטציה, אז עד שיגיע תורו להיות ראש ממשלה?
"כן. הוא צריך ללמוד".

"תסתכל מה הדבר הראשון שבני גנץ עשה אחרי הצבא: החברה שהוא ניהל פשטה את הרגל. נכון לעכשיו אני לא מרגיש שאני יכול לבטוח בו, וכמוני עוד הרבה ישראלים"

אבל אתה חושב שאתה יכול להיות ראש ממשלה?
"כן, בבוא הזמן. כרגע, אני תומך בנתניהו".

אז אתה רוצה לרשת את נתניהו, אבל לא להחליף אותו?
"בדיוק".

האם נתניהו רואה בך מישהו שהוא ישמח להעביר לידיו יום אחד את השלטון?
"לא שאלתי אותו. זה לא רלוונטי. הציבור יחליט, בזמן הנכון".

ליברמן והחרדים

מדוע נתניהו והליכוד לא הצליחו יותר בבחירות של ספטמבר? באפריל, כשאנשים הצביעו לאביגדור ליברמן, הם חשבו שהוא יהיה חלק מהקואליציה של נתניהו. אבל בבחירות החוזרות, אנשים ידעו שהמפלגה של ליברמן היא לא מפלגה שגוש הימין יכול לסמוך עליה. ועדיין הימין לא קיבל מספיק מנדטים. גוש הימין-חרדים קיבל רק 55 מנדטים.
"היו שני קמפיינים מוצלחים – למרבה הצער, מבחינתי כחבר ליכוד – שראיתי איך הם עובדים על הציבור הישראלי. הראשון היה נגד נתניהו והשני נגד החרדים.

"ליברמן החליט לנקוט יוזמה חדשה, מה שהוא לא עשה אף פעם בעבר: הוא ממש מנהל תחרות עם יאיר לפיד מי שונא יותר את המפלגות החרדיות. שני הקמפיינים המשולבים האלה הצליחו. ואני מרגיש ששניהם לא הוגנים.

"אני מניח שליברמן עשה כמה סקרים וראה שהוא יכול להגדיל את התמיכה בו אם הוא ילך נגד החרדים. זו פעולה שגויה. כמי שמחפש שיתוף פעולה, שמחפש דרכים לחיים משותפים של מגזרים שונים, אני חושב שזו טעות גדולה. קל מאוד להשיג תמיכה לדעה קיצונית, לאידאולוגיה קיצונית. אבל אם אתה באמת מחפש לחיות יחד, ומתמקד בממשלת אחדות, אתה צריך לחשוב איך להתפשר.

"בירושלים, ראיתי את הסטטוס קוו כסמל טוב לדבר הנכון לעשות. הסטטוס קוו אומר שבמקומות שבהם האידאולוגיות השונות אף פעם לא ייפגשו, אף פעם לא יסכימו ביניהן, עושים פשרות. הסטטוס קוו שניהלתי בירושלים היה כרוך בפשרות לטובת החיים המשותפים – עבור אנשים שלעולם לא יסכימו מי צודק ומי טועה.

"גישה קיצונית כזאת תשיג לליברמן קולות, והיא אכן השיגה לו קולות. אבל זה לעולם לא יאפשר לנו להמשיך קדימה ביחד כעם אחד וכאומה אחת".

"בירושלים, ראיתי את הסטטוס קוו כסמל טוב לדבר הנכון לעשות. הסטטוס קוו אומר שבמקומות שבהם האידאולוגיות השונות אף פעם לא ייפגשו, עושים פשרות"

אולי המצב בנוגע לחרדים דורש תיקון כלשהו. אני לא חושב שהצבא זקוק לכל הצעירים החרדים; הוא יכול להפיק תועלת מחלקם. אבל מורגשת בציבור התמרמרות רחבה בנוגע לפטור של החרדים משירות צבאי. אנחנו לא יכולים לשנות את הרצון של המשטר האיראני לחסל אותנו. אבל אנחנו יכולים לייסד תכניות שירות לאומי לכל הישראלים בגיל גיוס. למה אנחנו לא עושים את זה?
"זה עניין פעוט, ליברמן מוליך את הציבור שולל כשהוא מציג את זה כעניין גדול. שאלתי רמטכ"לים, כמה חרדים אתם צריכים בצבא? מצד אחד, הם רוצים נשים בכל היחידות. מצד שני, כשאתה מביא חרדים, יש לך בסיסים נפרדים. שני הדברים חשובים לצה"ל: אתה רוצה יותר חרדים ואתה רוצה יותר נשים, וצריך לנהל את זה בזהירות. המציאות היא שהצבא לא צריך עוד הרבה חרדים.

"הסיעה החרדית 'פלג ירושלמי' ישבה במועצת העיר שלי. הם אלה שהכי מתנגדים לשירות חובה. אז הם ישבו כאן, ואמרתי לרבנים שלהם: אם לא נכפה על החרדים שירות חובה, אבל נשכנע אותם למה זה חשוב, וניתן לכם את התמריצים הנכונים, אתם מבינים שיותר חרדים יבואו לשרת בצבא, והאם יש לכם בעיה עם זה?

"התגובה שלהם הייתה: קודם כול, לא תהיה לנו שום בעיה עם ממשלת ישראל. במילים אחרות, אם תנסה לשכנע אותם, במקום לכפות עליהם, הם לא ימחו. ואז הם אמרו שלא פי שניים – כפי שהערכתי – אלא פי שלושה חרדים יתגייסו לצבא".

אם לא נכפה עליהם אלא נעודד אותם לשרת, הם יהיו בסדר עם זה?
"כן, נכון".

וזה מה שאתה מציע לעשות?
"פניתי לליברמן כשהוא היה שר הביטחון, ואמרתי לו, 'מה העניין? אנחנו צריכים עוד חרדים בצבא? אם כן, ככה נשיג יותר, בסדר?' הוא לא חזר אליי. אני גם מאמין שאנחנו צריכים להרחיב בצורה דרמטית את השירות הלאומי בישראל. ואני יודע איך לעשות את זה. אנחנו יכולים לפתור את הבעיה.

"אני יודע איך לעבוד בשיתוף פעולה עם החרדים, איך להשיג חלוקה הוגנת יותר של הנטל באמצעות הרחבת השירות הלאומי, בלי מלחמות, בלי כיפופי ידיים. זו האסטרטגיה שצריך לאמץ".

"ליברמן מוליך את הציבור שולל כשהוא מציג את גיוס החרדים. כעניין גדול. פניתי לליברמן כשהוא היה שר הביטחון, ואמרתי לו, 'מה העניין? אנחנו צריכים עוד חרדים בצבא? אם כן, ככה נשיג יותר, בסדר?' הוא לא חזר אליי"

סיפוח ופיתוח

לפני הבחירות האחרונות, נתניהו דיבר על סיפוח בקעת הירדן וצפון ים המלח. האם אתה תומך בזה?
"כן, מאוד. למעשה, הכנתי הצעה חדשה ומעניינת איך לפעול ביהודה ושומרון. שיתפתי בה כמה אנשים, אבל אף אחד לא באמת מבין על מה אני מדבר. היום, הימין המתון, אנחנו, הליכוד, מדברים על שני ממדים ביהודה ושומרון.

"הראשון הוא הפרדה אזרחית: אתם ברשות הפלסטינית תנהלו את הערים שלכם, ואנחנו ננהל את שלנו. אף אחד לא הולך לשום מקום. אתם נשארים, אנחנו נשארים. זה בסדר. השני הוא שליטה ביטחונית ישראלית מלאה, מאה אחוז. זה המצב הנוכחי.

"מה שאני מוסיף לזה בתכנית שלי הוא שינוי עצום בכלכלה המשותפת. דרך אגב, פרופ' פורטר – שסייע לי עם התכנית – ביקש ממני להרצות בהרווארד, לדבר על סיפורי ההצלחה של ירושלים ועל העבודה שעשינו למען העתיד. זה דבר גדול. אני לא מכיר אף אחד שהתבקש אי פעם להרצות בהרווארד על המודלים.

מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי
מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי

"אז איך עבדנו? הלכנו וראיינו אנשי עסקים מובילים, כדי למצוא את המודלים שעובדים הכי טוב באזור ולהבין למה הם מצליחים. בירושלים, הלקוחות העסקיים שהתמקדנו בהם היו ההייטק והתיירות. ירושלים היא העיר שמתפתחת הכי מהר בעולם מבחינת תיירות, וירושלים היא מרכז ההייטק שמתפתח הכי מהר בעולם.

"אז מה מצאנו שעובד הכי טוב ביהודה ושומרון? תעשיות טכנולוגיה שיש בהן עבודת כפיים. בברקן ואריאל ומישור אדומים יש תעשיות עם טכנולוגיה חזקה ועבודה ערבית. מטרה נוספת היא להכין 20 אתרי תיירות שמבוססים על התנ"ך".

עשרים אתרי תיירות בגדה המערבית?
"כן, זה משהו שאנו נמצאים בתהליך ההכנה שלו".

שאלתי אותך קודם על סיפוח. אתה מדבר על אינטגרציה ביהודה ושומרון …
"אני עונה לשאלה שלך עם חזון הרבה יותר רחב. מהחזון הרחב הזה נגזרת דרך ברורה מאוד לקיים חיים משותפים ביהודה ושומרון".

ולעולם לא ניפרד מאותם מיליוני פלסטינים?
"ההפרדה היא אזרחית. לצדה, אנו מדברים על עבודה כלכלית משותפת. שוחחתי על זה עם קושנר, וגם על ארץ התנ"ך, אז אל תהיה מופתע אם תראה את זה…"

כחלק ממדיניות הממשלה?
"כחלק מהתכנית האמריקאית. ברגע שאתה מבין את החזון הזה, אני מאמין שזה משהו שיכול לאפשר דו-קיום למשך עשרות ומאות שנים. אתם חיים כמו שאתם רוצים, אנו חיים כמו שאנחנו רוצים. נתרכז בגושי ההתיישבות, אך נעבוד יחד באזורי ביטחון, שבהם ישראלים וערבים יכולים לעבוד בתעשייה ובתיירות. לישראלים ביו"ש צריכה להיות אותה איכות חיים כמו לכל הישראלים".

מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי
מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי

איך המעמד המשפטי של שטחי A, B ו-C מסתדר עם החזון שלך?
"אפשר לעשות שינויים קטנים. כששרטטו את המפות של שטחי A, B ו-C, לא היה ההקשר של איך אנחנו הולכים לחיות ביחד. אבל באופן כללי נישאר עם אותם שטחי A, B ו-C, אולי עם שינויים קלים".

איך זה מתיישב עם תמיכה בסיפוח בקעת הירדן וצפון ים המלח?
"בשטח C יש בזה היגיון".

תספחו את כל שטח C, או חלקים משטח C?
"זה פתוח לדיון".

אבל אתה תתמוך בסיפוח בקעת הירדן?
"במאה אחוז".

ואזורים אחרים שהיית חושב עליהם?
"לא, במינימום הייתי מספח את כל ההתנחלויות. ואת דרכי הגישה אליהן. המקסימום יהיה ככל הנראה סיפוח כל שטח C. זה משהו שצריך להידיין עליו".

ואז אנחנו מתמזגים עם הפלסטינים כי אין שום אלטרנטיבה ממילא?
"נכון".

ולא יהיה להם מעמד של מדינה, כי זה מסוכן מדי עבורנו?
"בדיוק. דרך אגב, לגבי מעמד של מדינה, אנשים מתווכחים על המשמעות של זה. אם אתה לא מתיר להם להקים צבא, אז על פי הגדרה זו לא מדינה. נכון?"

זו לא מדינה במלוא המובן.
"אז זה המצב. לא תהיה להם מדינה במלוא המובן. בעיקר לא יהיה להם צבא".

כלומר לא תהיה להם יכולת לאיים עלינו צבאית?
"כן. למרבה הצער, אנחנו יודעים שהם יכולים להתהפך עלינו".

וישראל תשמור על שליטה ביטחונית כוללת בכל רחבי הגדה המערבית?
"כן".

האוכלוסייה הערבית

שיעור הצבעת הערבים בספטמבר היה גבוה מאשר באפריל. זו אוכלוסייה צעירה. אם שיעור השתתפותם בבחירות ימשיך לגדול, זה ישנה את המפה הפוליטית, בכנסת ואולי גם בירושלים. האם זה ישנה את כללי המשחק?
"אני לא חושב. אין לי בעיה עם העובדה שאנשים מצביעים. האתגר הוא במה שהם מייצגים. מובן שאין לי בעיה עם הערבים עצמם, עם רוב האוכלוסייה הערבית. אנחנו צריכים לדאוג להם.

"אני באופן אישי, ולמען האמת ממשלת הליכוד, משקיעים הרבה הון במזרח ירושלים, כי זה הדבר הנכון לעשות. אנחנו צריכים לתת לכולם שירותים, בלי קשר לאיך הם הצביעו ואם הם הצביעו. המחויבות לשרת את התושבים הערבים היא מחויבות מלאה"

"אני באופן אישי, ולמען האמת ממשלת הליכוד, משקיעים הרבה הון במזרח ירושלים, כי זה הדבר הנכון לעשות. אנחנו צריכים לתת לכולם שירותים, בלי קשר לאיך הם הצביעו ואם הם הצביעו ומה הם הצביעו. המחויבות לשרת את תושביה הערבים של ישראל היא מחויבות מלאה".

כמה מתוך 900,000 התושבים של ירושלים הם ערבים?
"כ-300,000".

וכמעט אף אחד מהם לא מצביע בבחירות המוניציפליות?
"הם מצביעים בשיעור נמוך, כ-10%".

אז אם הם היו מצביעים, זה היה משנה את ההתנהלות של העיר.
"אין לי בעיה עם זה. נדע איך להרכיב את הקואליציה הנכונה".

אז-ראש עיירית ירושלים ניר ברקת חונך רחוב חדש בשכונת עיסאוויה (צילום: קובי גדעון/פלאש90)
אז-ראש עיירית ירושלים ניר ברקת חונך רחוב חדש בשכונת עיסאוויה (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

דרך אגב, האם אתה אוהב את הרכבת הקלה?
"בוודאי. אני הייתי אחד המתכננים. זאת לא רכבת קלה, זאת רשת של רכבות. תכננו שישה קווים. עכשיו אנחנו מפעילים את הראשון, אבל הוא אחד משישה".

טראמפ ואני

אתה חושב שהממשל של טראמפ יציג את התכנית שלו בזמן כלשהו?
"אני מקווה. התכנית שלהם קרוב לוודאי תתאם את החשיבה של הליכוד יותר מאשר כל הצעה של נשיא אמריקאי אי פעם. זה תקדים שנשיא אמריקאי שם תכנית על השולחן. אני לא יודע מה יש בה, אבל אני צופה שהיא תהיה תואמת הרבה יותר מאשר כל דבר שהציעו אובמה ונשיאים אמריקאים קודמים".

אז אתה מקווה שהם יפרסמו את התכנית?
"כן, ואני חושב שהם מבינים עכשיו את המזרח התיכון – התחושה שלי, בעקבות הפגישות שהיו לי עם הממשל האמריקאי, היא שהם מבינים את האתגרים היטב".

האם אתה מקווה שטראמפ יתמודד שוב? האם אתה מקווה שהוא ינצח שוב? האם אתה חושב שזה יהיה טוב לישראל?
"אני לא יודע נגד מי הוא מתמודד, אבל הוא חבר טוב של ישראל. אז אם הוא יתמודד, אנחנו לא יודעים איזה דמוקרט יתמודד מולו. אבל הוא בהחלט חבר טוב של ישראל, ונשמח בהצלחתו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,848 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 28 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סקר בלעדי רק 1 מכל 5 ישראלים תומך בסיפוח ובאזרוח הפלסטינים

סקר חדש בדק את היחס של הציבור להקמת "פדרציה ישראלית", שתספח את יהודה ושומרון, תעניק זכויות לפלסטינים ותחולק ל"סטייטס" כמו בארצות הברית ● 49% מתנגדים לרעיון, ובמגזר הערבי מתלהבים יותר ● הפתרון הפופולרי ביותר הוא עדיין שתי מדינות לשני עמים ● רפי סמית: "שני הדברים שהכי מאיימים על הציבור היהודי הם אבדן הריבונות היהודית ואבדן הרוב היהודי, והתשובות משקפות זאת"

עוד 725 מילים

מדוע היום הזה הוא יום היסטורי?

6 סיבות לכך שמדובר ביום היסטורי אשר אין לזלזל בו:

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד.

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד

לראשונה, מודה ראש הממשלה נתניהו שטעה בכך שביקש חסינות ומושך את בקשתו.

לראשונה, מקדמים הסדר בין צד אחד לבין…לא ברור מי בדיוק, כי הצד השני לא היה מעורב בפרטי ההסדר, לא הופיע לשולחן הדיונים, לא סומך על המתווך בהסדר (קרא לו "כלב בן כלב"), מתכחש לגמרי להסדר הזה, וקורא לפסגת טראמפ ונתניהו "חוצפה שאין כדוגמתה".

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם.

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם

לראשונה, טראמפ מנסה לקדם מהלך משמעותי שאינו קשור לארצו וחושב גם על עתידן של ארצות אחרות, כשהוא מבין שזה מה שיעזור לו בבחירות הקרובות (ולחברו נתניהו).

לראשונה מאז נאום בר אילן לפני 11 שנים, נתניהו מקדם את נושא 2 המדינות, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, נושא שבגללו תקף את השמאל לאורך שנים רבות.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 208 מילים

אחרי שמשך את בקשת החסינות, הוגש לבית המשפט כתב האישום נגד נתניהו

יחד עם נתניהו מואשמים בעלי "ידיעות אחרונות" נוני מוזס ובעלי בזק לשעבר, שאול ואיריס אלוביץ' ● בימין זועמים על עיתוי הגשת כתב האישום ● מחר ימריא ראש הממשלה למוסקבה; ייתכן שישוב ארצה עם נעמה יששכר ● הערב יציג טראמפ בוושינגטון את תוכניתו לאזור ● ג'ייסון גרינבלט, ממנסחי התוכנית: זהו יום היסטורי

עוד 43 עדכונים

"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות סביבתיות פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה", קבע השבוע השופט זאיד פלח, שכנס את מטמנת עברון במיליון שקלים ● אבל שופטים רבים אחרים עדיין נוטים להתייחס בסלחנות לגופים ולחברות שפוגעים בכולנו

"יש שופט בחיפה". כך, בפרפרזה על המשפט המפורסם של מנחם בגין על שופטי העליון בירושלים, סיכם גורם נרגש בתחום הסביבה את גזר הדין הלא שיגרתי שפרסם השבוע בית משפט השלום בחיפה.

במסגרת המשפט, האשים המשרד להגנת הסביבה את אתר הטמנת הפסולת של קיבוץ עברון בגליל המערבי ואת כמה ממנהליו בהפעלת האתר באופן שזיהם את הסביבה ואת מי התהום, וגרם למפגעי ריח קשים.

בית המשפט הרשיע את הנאשמים, וקנס אותם בסכום עגול – מליון שקל. אך מה שיותר חשוב היו הדברים מעוררי ההשראה וחדורי המודעות הסביבתית שכתב השופט, ד"ר זאיד פלח, בגזר הדין:

"המושג איכות סביבה אינו רק צמד מילים יפות, אלא הוא טומן בחובו התעוררות חברתית בכל הנוגע למרחב המחיה שלנו על פני כדור הארץ…

יידע כל תאגיד ויידע כל נושא משרה בתאגיד, שאל להם לפגוע באיכות הסביבה, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, ומי שעובר על כלל זה – עלול למצוא את מקומו, מהיום והלאה, מאחורי סורג ובריח. כך שהסבלנות שהנהיגו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות מעין אלה, עת הסתפקו בדרך-כלל בהטלת קנסות, פקעה.

ומעתה והלאה – מדרג הענישה יעלה".

תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

משב רוח רענן

הדברים הנחרצים של השופט פלח מהווים משב רוח רענן, משום שבתי המשפט בארץ נוטים במקרים רבים להקל בעונשם של עברייני סביבה.

גם אם מנגנון האכיפה המדולדל של המשרד להגנת הסביבה או של רשויות אחרות מצליח להביא את העבריינים לדין, המשפט נמשך שנים ומסתיים ברוב המקרים בקנס שרחוק מלהוות הרתעה.

פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו. השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת

דומה ששופטים רבים עדיין לא הפנימו שעבירה על חוקי הסביבה היא לא פגיעה בגורמים ערטילאיים כמו "הטבע" או "כדור הארץ". מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של הציבור לנשום אוויר נקי, לשתות מים נקיים ולא לסבול ממפגעי ריח ועשן.

השופט פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות האלה עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו.  אגב, השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת.

תופעה נרחבת

המשפט המדובר עוסק בתופעה שמעיבה על חייהם של ישראלים רבים בכל רחבי הארץ – אתר להטמנת פסולת שהפך למפגע סביבתי.

האתר בעברון התנהל באופן בעייתי במשך חמש שנים, בין 2010 ל-2015, שבמהלכן תושבים ביישובים הסמוכים הרבו להתלונן על ריחות קשים.

במשרד להגנת הסביבה רואים בפסק הדין הישג והוכחה לכך שבניגוד לטענות שמופנות לעתים קרובות כלפי המשרד, הוא פועל בנחישות בשטח ומבצע פעולות שיטור ואכיפה בכל פינה של המדינה. אך לא כולם רואים את זה ככה.

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנכ"לית עמותת "אזרחים למען הסביבה", שנאבקת נגד מפגעי סביבה בגליל, סבורה דווקא ש"פסק הדין הוא דוגמה לחוסר האפקטיביות של אכיפת המשרד להגנת הסביבה, שנעשית באטיות ולאורך תקופות ממושכות בצורה בלתי סבירה, עד כדי כך שהיא מאבדת את יכולת ההרתעה שלה".

"מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות מ-2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב אישום ורק כעת ניתן גזר דין"

לדבריה, "מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות משנת 2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב האישום ורק ב-2020 ניתן גזר הדין".

אבל מעבר לוויכוח האם "מדינת ישראל נגד מטמנת עברון" הוא דוגמה לאכיפה סביבתית מופתית או למריחת זמן רשלנית, השאלה הגדולה היא אם הדברים של השופט פלח מסמנים שינוי מגמה ביחס של בתי המשפט לעברייני סביבה.

השופט הבטיח בגזר הדין ש"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות אלה – פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה". הבטחה חשובה, אבל מי שצריכים לקיימה הם עמיתיו השופטים – בכל הערכאות.

עוד 565 מילים

העליון הוא כת סגורה. הפרקליטות מקולקלת

ראיון בלעדי מצד אחד: נתניהו יכול להמשיך לכהן גם כשיעמוד לדין, אהרון ברק הרס את מערכת המשפט וחייבים להקים ועדת חקירה לבדיקת מחדלי הפרקליטות ● מצד שני: אנחנו חיים במשטר אפרטהייד ורק אסון בקנה מידה היסטורי יגרום לנו לעשות מה שנחוץ: להוסיף בית בערבית להמנון וסמלים מוסלמיים לדגל ● פרופ׳ מנחם מאוטנר, מבכירי המשפטנים במדינה, לא משחק לפי הכללים

עוד 5,304 מילים

למקרה שפיספסת

בפי השופר הנכון, גם כישלון הוא ניצחון

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו.

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו

נראה כי נתניהו מיצה את 'מרחב-החסינות' שלו, והברית הקוניונקטורלית בין כחולבן לליברמן השכילה לאלץ אותו למשוך את בקשת החסינות ולהתמודד עם 'התמונות הקשות' של קביעת מועד למשפט ואולי אף פתיחתו. הנסיון להיאחז בתוכנית טראמפ ולרוממה למעלת רגע היסטורי הוא אמנם בבחינת מגה-פעלול, אולם השפעתו על החלטות ההצבעה של הישראלים מוטלת בספק.

השעות שאחרי משיכת בקשת החסינות מספקות המחשה כואבת למידת העיוות וההשחתה של השיח התקשורתי והציבורי בישראל של פוסט 13 שנות שלטון נתניהו.

אקט משיכת הבקשה שעות ספורות לפני תחילת הדיון במליאת הכנסת, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך מיד בפיהם של תומכי נתניהו לעוד צעד 'גאוני' של 'קוסם'.

הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, שאם לשפוט לפי רמת הפיזור הרחבה שלו הושתל ע"י נתניהו במסורת 'דף-המסרים', ממש במקביל להעברת המכתב של עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד.

אקט משיכת הבקשה לפני תחילת הדיון, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך בפי תומכיו לצעד 'גאוני' של 'קוסם'. הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, במקביל להעברת מכתב עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד

כך, עמית סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראתו של גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות".

סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, האם מישהו מהצייצנים והמהדהדים לא טורח לשאול את עצמו שאלות בסיסיות של אמינות והיתכנות? באיזה עולם גנץ היה משנה את תוכניותיו ומצטרף לטקס בבית הלבן שכל כולו מיועד להעצמת נתניהו? הוא הרי הוזמן לטקס הזה ועשה שמיניות באוויר כדי לדחות את ההזמנה.

ואותם שופרות הרי לחשו באוזני הציבור בגאווה כי הסיבה היחידה להזמנת גנץ היא… בקשה אישית של נתניהו מטראמפ… כלומר בתוך ימים ספורים נוכחותו של גנץ בטקס הפכה מ-Win ל-Lose עבור נתניהו? בפי אותם דוברים ממש? ללא שום הסבר? מה קורה כאן?

סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראת גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות". סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, באיזה עולם גנץ היה מצטרף לטקס להעצמת נתניהו?

האם נתניהו מפעיל באופן ישיר ועקיף מערך דיסאינפורמציה, יחסי ציבור ומניפולציה על דעת הקהל, בקנה מידה כמעט פוטיני? תיקי 2000 ו-4000 מציגים חלק מהתמונה, 'פרוייקט הבוטים הגדול' האיר פינה נוספת, והסחבת שנוקטת חברת פייסבוק למול תביעותיו של עו"ד איתי לשם עשויה לכאורה להעיד על מימד נוסף, חמישי לפחות, של הפעילות הזו.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן.

ביום שאחרי נתניהו יהיה צורך לבצע רפורמה כוללת באופני פעולת התקשורת בישראל. בסוגיית הרשתות החברתיות יידרש כמובן טיפול ברמה הגלובלית, והוא כבר החל, הן באירופה והן בצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית בארה"ב.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן

אין מדובר בצנזורה פוליטית של צד כזה או אחר, אלא בפיתוח ויישום סטנדרטים מינימליים של עובדתיות, מהימנות ושקיפות. כך, מייסד טוויטר הודיע כי הפלטפורמה שלו לא תאפשר יותר פרסום מודעות פוליטיות בתשלום, אולם למרבה הצער חזר בו במידת מה.

מארק צוקרברג מסרב בעקשנות אפילו להתחיל לצעוד בכיוון דומה, בטענה מזויפת של "נייטרליות", משום ש"פייסבוק היא רק פלטפורמה", אבל הוא עומד תחת לחצים הולכים וגוברים מצד ממשלות, פרלמנטים ורגולטורים באירופה, וגם בארה"ב.

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור – אדם אינו רשאי לקיים יחסי 'תן וקח' חשאיים עם גורם פוליטי, עסקי או בעל עניין אחר, ולהציג עצמו כעיתונאי/פרשן/שדרן/מוביל דיעה נטול פניות. אחת משתיים – עליו לחדול מיחסי התן וקח, או לחשוף אותם בשקיפות בפני הציבור ("גילוי נאות").

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור

יתירה מכך, מי שיעסוק בהפצת 'דפי מסרים' של בעלי עניין, מבלי הבהרה בזמן אמת כי מדובר במסרים-מטעם, צריך לתת על כך את הדין. את החקיקה והתקנות בנושא זה יש לבצע ברגישות רבה, ולמנוע כל פגיעה בחופש הביטוי או העיסוק של מאן דהוא. אבל זכות הציבור לדעת היא זו שצריכה לתת את הטון, במסגרת של 'דמוקרטיה מתגוננת'.

הטיית והשחתת השיח הציבורי היא חבלה אנושה בדמוקרטיה, שאת תוצאותיה אנו רואים כיום בארה"ב, בהונגריה, בטורקיה ובדמוקרטיות רבות אחרות. החלפת שלטונו של נתניהו היא הזדמנות הסטורית לביצור הדמוקרטיה הישראלית וחיסונה מפני השחתה, וזירת התקשורת והשיח הציבורי היא המקום להתנעת המערכה.   

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 771 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יומן וושינגטון גנץ קיבל מתנה, אבל נתניהו בונה על כל הקופה

בני גנץ שיעשע את טראמפ וקיבל בתמורה תמונה של יו״ר כחול לבן יושב מחויך עם נשיא ארצות הברית ● בנימין נתניהו לקח פיקוד בבית הלבן ויקבל היום עסקה שיכולה לשנות את עתידו הפוליטי ● מי צריך חסינות כשעל הפרק אפשרות לסיפוח חד צדדי ● פרשנות

עוד 774 מילים

יוצר הסרטים דיוויד שולמן ניגש בחיל וברעדה לפרויקט המדובר של צביעת צילומים ממחנות ההשמדה הנאציים, כדי להנגיש אותם לדור הצעיר ● אבל אחרי שהתגבר על החששות שלו, הוא משוכנע כי יצר פרויקט רלוונטי מתמיד ● "עליית הלאומנות סביב העולם והמורכבות של האנטישמיות בימינו הפכה את הסדרה שלי לאקטואלית" ● ראיון

עוד 950 מילים

החסכונות של הישראלים הגיעו לשיא של 1.8 טריליון שקלים ● המוסדיים שמנהלים את הכסף, מעבירים יותר ויותר להשקעות אלטרנטיביות, שלא נסחרות בבורסות ואינן מפוקחות ● הטרנד הלוהט הוא קרנות השקעות פרטיות ונוצצות, עם מנהלים סלבריטאים שמשוחררים מהגבלות שכר ולא מחויבים בדין וחשבון לציבור ● איך קרה שבכירי עולם העסקים עברו לקרנות האלה, ואיזה תחום מתלקח במיוחד

עוד 2,279 מילים

אבא רצח את אמא. הילדים נותרו עם הבירוקרטיה

ילדי נשים שנרצחו מתקשים למצות את זכויותיהם מול המדינה ● נטל רב נופל על כתפי סבים או דודים שמכניסים את היתומים לביתם ● והילדים מתקשים לקבל את הטיפול והמענה הדרוש - נפשית וכלכלית ● "רק פעם בשנה מגיעה נציגה של משרד הרווחה, ממלאה מסמכים ויוצאת" ● משרד המשפטים: "רואים הבדל עצום בין המשפחות שמקבלות את הסיוע לאלה שלא"

עוד 1,700 מילים

גנץ ונתניהו נפגשו עם טראמפ בנפרד לקראת פרסום עסקת המאה מחר

גנץ: "אפעל ליישום תכנית טראמפ לאחר הבחירות" ● נתניהו: "הזדמנות גדולה" ● היועמ"ש דחה עתירה לפסילת היבא יזבק ● בליכוד תוקפים את נוכחות רונן צור במשלחת של גנץ ● יו"ר בל"ד מעריך שהמשותפת לא תמליץ לנשיא על גנץ ● אבו מאזן סירב לקיים שיחת טלפון עם טראמפ ● המליאה תצביע מחר על הקמת ועדת הכנסת; חברי הבלוק של נתניהו צפויים להיעדר

עוד 33 עדכונים

יומן וושינגטון נתניהו מבטיח לעשות היסטוריה, אבל בימין לא יקבלו פחות מסיפוח

נוכחותם של ראשי הרשויות ממועצת יש״ע בשדה התעופה הבהירה לראש הממשלה כי בלי לפחות ריבונות על הבקעה או על מעלה אדומים, אין מה לדבר ● ״ביום שלישי נעשה היסטוריה״, הבטיח להם נתניהו ● היום הוא יקבל מטראמפ שעה וחצי של טקסי קבלת פנים ופגישות רשמיות, לפני שנשיא ארה״ב יקדיש לבני גנץ 45 דקות אישיות ● פרשנות

עוד 758 מילים

כל תכנית שלום שמציג גורם בעל השפעה היא חדשות טובות ● זה נכון אפילו כאשר ברור שהתכנית בעייתית מאוד, ושהיא חלק מתרגיל פוליטי שנועד לסייע לשני מנהיגים פופוליסטים המסכנים את הדמוקרטיות בארצותיהם ● החלופה היא לחכות לאסון או סתם לחכות עשרות שנים, בזמן שהכיבוש מפורר את הדמוקרטיה הישראלית ● פרשנות

עוד 1,118 מילים

הישראלים משלמים אגרות ב-7 מיליארד שקל בשנה

אין תמורה לאגרה על האגרה שמושתת על יתומים ואלמנים טריים שמעתם? אגרה על הגשת תלונה על הטרדה מינית? או 22 אגרות הנדרשות כדי לעבוד כחשמאלי? וזוהי רק ההתחלה ● הישראלים משלמים אגרות שרבות מהן כפולות ומיותרות, אחרות נגבות ברגעים קשים במיוחד בחייהם ● ואי אפשר להתעלם מאגרות הרכב המנופחות ● רגע לפני הבחירות, נתניהו הכריז על רפורמה בנושא, שבו לא התערב שנים ● האם יש סיבה לאופטימיות, או שמדובר בעוד ספין מבלפור? ● הרשימה המלאה בכתבה

עוד 1,194 מילים ו-1 תגובות

בניגוד להנחיות: חומרים רעילים ונדיפים יישלחו מלוויתן לכבישי הארץ

פרסום ראשון המשרד להגנת הסביבה התיר לשותפות לוויתן להוביל חומר נדיף ורעיל במיכליות כביש למשך חודש בלבד ● אך בחברה צפויים לעשות זאת לאורך זמן ● המיכליות יעמיסו את הקונדנסט שהוזרם מהאסדה לאתר אחסון באזור רמות מנשה, ומשם ייסעו כ-140 ק"מ דרומה, לאשקלון ● שומרי הבית: "ההובלה בכביש כדבר שבשגרה מנוגדת להוראות"

עוד 1,053 מילים

יממה לפני פגישתו עם טראמפ מבהיר גנץ: מימוש תוכנית הנשיא ייעשה אחרי הבחירות

היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את חבר הכנסת דוד ביטן באשמת שוחד, מרמה והלבנת הון ● מסתמן שהליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה יחרימו את דיון החסינות שיתקיים במליאת הכנסת מחרתיים ● נתניהו חייב לעורכי דין שייצגו אותו כמיליון שקלים וחצי; ראש הממשלה מסר שישלם את חובותיו

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה