"אם נלך לאופוזיציה, אז נלך בראש מורם"

אחרי שהכריז על עצמו כיורש הפוטנציאלי של נתניהו, ניר ברקת חושף את התכנית הכלכלית שהציג בפני ג'ארד קושנר: הקמת אזורי תעשייה ישראלים-פלסטינים ופיתוח אתרי תיירות בשטחים בהשראת התנ"ך ● בראיון נרחב, הוא מציג את החזון שלו ליחסי שגשוג עם הפלסטינים, מתחייב להשקיע בערביי ישראל, מותח ביקורת על הפרקליטות, עוקץ את ליברמן ומעדיף שגנץ יבשיל לפני שיהיה ראש ממשלה ● אך בניגוד לראש מפלגתו, הוא שומר על גישה ממלכתית

20/11/2019 08:01
ניר ברקת, על רקע חומות ירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ישראל הציגה לבכירים בממשל טראמפ הצעה כלכלית רחבה לטווח ארוך, הכוללת העסקת רבע מיליון פלסטינים באזורי תעשייה בשטחי הגדה המערבית שבשליטת ישראל ופיתוח של כ-20 אתרי תיירות תנ"כיים המיועדים בעיקר למבקרים נוצרים אוונגליסטים – כך לדברי ח"כ ניר ברקת (ליכוד), העומד מאחורי התכנית.

בקיץ, ברקת הציג את היוזמה – "פיתוח כלכלת 'ניצחון לכול' ביהודה ושומרון" – בפני ג'ארד קושנר, יועצו של טראמפ, לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הוא הציג אותה גם לשליח היוצא של טראמפ למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, ולשגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ושניהם "אוהבים אותה", לדברי ברקת.

בשיחתנו, ברקת אמר כי הוא מאמין שההצעה יכולה לשמש מתווה לדו-קיום למשך מאות שנים, וכי הוא לא יופתע אם היא תכלל בתכנית השלום של טראמפ.

"לא הסתכלנו על זה דרך פריזמה פוליטית, אלא דרך פריזמה כלכלית", הוא הוסיף. עם זאת, התכנית תואמת את מדיניות נתניהו, לפיה ישראל לא תוותר על שליטה ביטחונית בכל שטחי הגדה המערבית ותספח לפחות חלק משטחי C, המהווים 60% מהגדה המערבית, שבהם יש לה שליטה אזרחית וביטחונית מלאה.

ברקת הציג את היוזמה – "פיתוח כלכלת 'ניצחון לכול' ביהודה ושומרון" – בפני ג'ארד קושנר, יועצו של טראמפ, לבקשת נתניהו. הוא הציג אותה גם לגרינבלט ולפרידמן, ושניהם "אוהבים אותה", לדבריו

"משרות + איכות חיים = שלום + ביטחון", מצהירה המצגת. במהלך הריאיון שערכתי איתו בשבוע שעבר, ברקת פירט את התכנית ונתן לי עותק מהמצגת.

תחילה הוא דיבר על נושא המשרות לפלסטינים באזורי התעשייה, ואמר שהמטרה היא להעלות את מספר הפלסטינים שעובדים "יחד עם ישראלים" בשטחי C של הגדה מ-26,000 ל-250,000. לדבריו, מחקר שנערך בשיתוף עם פרופ' מייקל פורטר מהרווארד, הראה פוטנציאל כלכלי עצום עבור ישראל והפלסטינים בשילוב של "טכנולוגיה, יזמות, ניהול והון" ישראליים עם עבודה פלסטינית.

"התוצר המקומי הגולמי של ישראל הוא 43,000 דולר", הוא ציין. "70,000 פלסטינים שחוצים את הגדר כדי לעבוד בישראל מדי יום מקבלים כמעט 16,000 דולר. 26,000 פלסטינים שעובדים באזורי C של יהודה ושומרון מקבלים 11,000 דולר. באזורי A ו-B הם מקבלים 7,000 דולר, ובעזה 4,000 דולר".

מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי

מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי

ההצעה, לדבריו, מראה "שככל שהם ישתפו איתנו פעולה, מצבם יוטב. המטרה היא להביא 250,000 עובדים לשטח C ולשפר את שכרם באופן דרמטי".

למטרה זו, "יצרנו מפה של 12 אזורי תעשייה חדשים", כולם קרובים לגדר הביטחון, וחלקם כבר אושרו, לדבריו. "הכול על קרקעות בבעלות המדינה. יש בזה הרבה היגיון. אתה מקבל זרימת סחורות וכוח עבודה וגישה קלה לפלסטינים ולישראלים. אנו רוצים לבנות מערכת כבישים יעילה. אנחנו יכולים גם להכניס שירותים רפואיים ומיוחדים לאזורי הביטחון האלה, שישראלים ופלסטינים יוכלו ליהנות מהם".

"המטרה היא להכין מערך של כעשרים אתרי תיירות שמבוססים על סיפורים מהתנ"ך. אנו רוצים לשווק את זה לאוונגליסטים בעולם. זוהי ארץ התנ"ך, ואם לא תראו את סיפורי התנ"ך האלה, זה כאילו לא הייתם בארץ הקודש"

בנושא התיירות, ברקת אמר: "המטרה היא להכין מערך של כעשרים אתרי תיירות שמבוססים על סיפורים מהתנ"ך. אנו רוצים לשווק את זה לאוונגליסטים בעולם – לבוא לירושלים ולראות את כל המקומות הקדושים. זוהי ארץ התנ"ך, ואם לא תראו את סיפורי התנ"ך האלה, זה כאילו לא הייתם בארץ הקודש".

ברקת סיפר כי הציג את ההצעה לקושנר לפני שזה טס לסדנה הכלכלית בבחריין ביוני. "אמרתי לו, 'הפלסטינים לא יקבלו את התכנית שלך, ולכן לא תצליח ליישם אותה ואם כן תיישם אותה – מצדנו זה בסדר – תקבל החזר נמוך על ההשקעה.  אבל בוא אני אראה לך תכנית אחרת. אתה יודע מה אנחנו רוצים מאמריקה ומשאר העולם? כלום. שום תלות ברשות הפלסטינית. ואנחנו נוכל ליישם אותה, עם יותר ערך תמורת ההשקעה מכל מה שאפשר להשיג מהפלסטינים".

"כולנו מרגישים שהמערכת מוטית"

ברקת, 60, לשעבר יזם הייטק, שדורג על ידי "פורבס" כפוליטיקאי העשיר בארץ, כיהן כראש עיריית ירושלים מ-2008 ועד 2018, הצטרף לליכוד ב-2015, ונכנס לכנסת בבחירות באפריל. ראיינתי אותו בביתו בשכונת בית הכרם בירושלים.

האם אתה חושב שבחירות שלישיות הן בלתי נמנעות?
"משאלתי ותקוותי הן שבסופו של דבר, בתום 28 הימים, גנץ לא יצליח להרכיב ממשלת אחדות, כחול-לבן יתחילו לנהוג בהיגיון ובסופו של דבר ישבו לדבר עם נתניהו, יגיעו לפשרה ויציעו אחדות. במקום להחרים אותו, הם צריכים לנהל מו"מ ומתן על התנאים לישיבה משותפת בממשלה רחבה. ישראל זקוקה לממשלה כזו".

אז אתה חושב שבימים שנותרו, ייתכן שהם ישבו יחד?
"כן. ואם הם ירכיבו ממשלת מיעוט בימים הקרובים, אז בטווח הארוך, אפילו בטווח הקצר, זה יפגע בכחול-לבן ויפגע בליברמן, ובתוך זמן קצר יהיו בחירות. אם זה אומר שאנחנו (גוש הימין) נלך לאופוזיציה בינתיים, אז נלך לשם בראש מורם".

גנץ וליברמן בסיום פגישתם. גנץ אמר שנתניהו מעוניין בבחירות וליברמן אמר שלא קיבל תשובה חיובית או שלילית למתווה הנשיא (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

גנץ וליברמן בסיום פגישתם ב-14 בנובמבר 2019 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90)

אתה לא חושב שחלק מהליכוד יגיד, או צריך להגיד – אנחנו צריכים למנוע ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות? וגם אם נתניהו לא רוצה ללכת לשותפות הזאת עם גנץ, חלק מאתנו צריכים לעשות את זה בכל זאת?
"האיום של כחול-לבן ללכת לממשלת מיעוט בתמיכת הערבים הוא לא אמיתי. ואם הם רוצים לעשות את זה, בכנסת הבאה הם יגלו שהמפלגה שלהם הצטמקה".

וזה לא יפלג את הליכוד? זה יחזק את הליכוד?
"כן. זה יחזק את האופוזיציה. אתה רואה את הערבים מצביעים להגדלת תקציב הביטחון של ישראל? יהיה מעניין לראות את זה. אני חושב שזה יהיה מאוד בעייתי לכחול-לבן אם הם יעדיפו את הערבים על פני הדתיים והחרדים. היום הזה יהיה בלתי נשכח. הם ישלמו על זה מחיר כבד. זו תהיה הטעות הכי גדולה שלהם.

"אם הם לא ילכו בדרך הזו, הם חייבים להבין שהם באים לשולחן עם נתניהו ועם 55 ח"כים מהצד שלנו. זה צריך להיות 50:50. בממשלת האחדות אנחנו צריכים להתרכז בדברים שיש לגביהם הסכמה רחבה. בלי חרמות, ונתניהו צריך לכהן ראשון כראש ממשלה. זאת הפרשנות הקלסית של מה שהנשיא הציע".

"הפרקליטות לא מושחתת, אך אין עליהם כמעט פיקוח כדי לבחון אם הם עושים את עבודתם כראוי ומה קורה כשהם עושים טעויות. זו לא רק מערכת המשפט. זה גם האופן שבו התקשורת רודפת את נתניהו"

כשמנהיג לא מנצח בבחירות פעמיים ברצף, חברי המפלגה שלו בדרך כלל יאמרו, היית ראש ממשלה נהדר, אבל אולי הגיע הזמן ללכת. למה הליכוד עומד בדבקות כזאת מאחורי נתניהו אחרי שהוא כשל בשתי מערכות בחירות?
"רוב הליכודניקים – ולא רק הליכוד, אלא כל גוש הימין בכנסת – מרגיש שיש ציד מכשפות נגד נתניהו, ולא רק נגד נתניהו. כולנו מרגישים שהמערכת מוטית. זו תהיה טעות מצדנו להסכים לדרך שבה המערכת רודפת את נתניהו. המבנה של מערכת המשפט, התהליך שמתרחש כעת, אנו מרגישים שיש שם הרבה אי צדק.

"כשהייתי ראש העיר, היועץ המשפטי של העירייה רצה להכתיב המון דברים שלא היה להם שום קשר למערכת המשפט, למשל פינוי היהודים מסילוואן. הוא החליט להחליף את ראש עיריית ירושלים. בסופו של דבר החלטתי לפטר אותו. ברגע שהוא הוחלף, הסדר שב על כנו. אז הניסיון האישי שלי הוא שלפעמים מערכת המשפט לוקחת לידיה את השליטה. זה לא קורה במדינות אחרות".

האם אתה אומר שפרקליטות המדינה מושחתת?
"לא מושחתת. אבל יש להם את הדעות שלהם. אין עליהם כמעט פיקוח כדי לבחון אם הם עושים את עבודתם כראוי ומה קורה כשהם עושים טעויות. זאת לא רק מערכת המשפט. זה גם האופן שבו התקשורת וכל האחרים רודפים את נתניהו במסע תעמולה רחב ואגרסיבי.

"רוב הליכודניקים, ולא רק ליכודניקים, מרגישים שזה לא הוגן, ושחסרים איזונים בין המערכת המשפטית למערכת הממשלתית, וחסרונם של האיזונים האלה מאפשר להשתמש בדברים קטנים, שאחרת אולי בכלל לא היו קבילים, כדי להדיח את נתניהו. אנחנו מרגישים שזה מאוד לא הוגן".

האם תתמוך בנתניהו כל עוד הוא ירצה להיות ראש הממשלה? או שאתה חושב שאפילו נתניהו לא צריך להמשיך לַנצח?
"הוא ראש הממשלה הטוב ביותר שיש לנו. יש לו תמיכה, קודם כול, כי הוא האדם הטוב ביותר להמשיך בתפקיד. ושנית, בליכוד לא מדיחים מנהיג. זה לא עניין חוקי, זה עניין של אתיקה. זה יתרון גדול שאנחנו לא מסלקים את מנהיג שלנו כל שני וחמישי. תסתכל על המפלגות האחרות, זו בעיה גדולה. אז מיהו האדם הנכון להנהיג את המדינה? אני לא חושב שלבני גנץ יש משהו שמשתווה לנתניהו".

בנימין נתניהו וניר ברקת (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בנימין נתניהו וניר ברקת, בעת שהאחרון היה ראש עיריית ירושלים, ב-2015 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אתה לא חושב שבני גנץ מסוגל להיות ראש ממשלה?
"לא. הוא איש טוב. שירתתי איתו, הוא מפקד טוב. אבל בשביל הנהגת ישראל צריך עוד כישורים. אין לו את הכישורים הכלכליים ואת הפרספקטיבה הבינלאומית. כשאתה מסתכל על האינסטינקטים הפוליטיים הבסיסיים, ועל ההבנה איך הפוליטיקה עובדת, הוא בתחילת הלמידה. ואני לא רוצה שהוא יתגלח על הזקן שלנו.

"תסתכל מה הדבר הראשון שהוא עשה אחרי הצבא: החברה שהוא ניהל פשטה את הרגל. נכון לעכשיו אני לא מרגיש שאני יכול לבטוח בו, וכמוני עוד הרבה ישראלים. אם וכאשר תהיה ממשלת אחדות, והוא יהיה חלק ממנה – תחילה תחת נתניהו – אוכל להגיד לך אם אני מאמין שאפשר לראות בו ראש ממשלה".

אתה מתכוון, אם יהיה הסכם רוטציה, אז עד שיגיע תורו להיות ראש ממשלה?
"כן. הוא צריך ללמוד".

"תסתכל מה הדבר הראשון שבני גנץ עשה אחרי הצבא: החברה שהוא ניהל פשטה את הרגל. נכון לעכשיו אני לא מרגיש שאני יכול לבטוח בו, וכמוני עוד הרבה ישראלים"

אבל אתה חושב שאתה יכול להיות ראש ממשלה?
"כן, בבוא הזמן. כרגע, אני תומך בנתניהו".

אז אתה רוצה לרשת את נתניהו, אבל לא להחליף אותו?
"בדיוק".

האם נתניהו רואה בך מישהו שהוא ישמח להעביר לידיו יום אחד את השלטון?
"לא שאלתי אותו. זה לא רלוונטי. הציבור יחליט, בזמן הנכון".

ליברמן והחרדים

מדוע נתניהו והליכוד לא הצליחו יותר בבחירות של ספטמבר? באפריל, כשאנשים הצביעו לאביגדור ליברמן, הם חשבו שהוא יהיה חלק מהקואליציה של נתניהו. אבל בבחירות החוזרות, אנשים ידעו שהמפלגה של ליברמן היא לא מפלגה שגוש הימין יכול לסמוך עליה. ועדיין הימין לא קיבל מספיק מנדטים. גוש הימין-חרדים קיבל רק 55 מנדטים.
"היו שני קמפיינים מוצלחים – למרבה הצער, מבחינתי כחבר ליכוד – שראיתי איך הם עובדים על הציבור הישראלי. הראשון היה נגד נתניהו והשני נגד החרדים.

"ליברמן החליט לנקוט יוזמה חדשה, מה שהוא לא עשה אף פעם בעבר: הוא ממש מנהל תחרות עם יאיר לפיד מי שונא יותר את המפלגות החרדיות. שני הקמפיינים המשולבים האלה הצליחו. ואני מרגיש ששניהם לא הוגנים.

"אני מניח שליברמן עשה כמה סקרים וראה שהוא יכול להגדיל את התמיכה בו אם הוא ילך נגד החרדים. זו פעולה שגויה. כמי שמחפש שיתוף פעולה, שמחפש דרכים לחיים משותפים של מגזרים שונים, אני חושב שזו טעות גדולה. קל מאוד להשיג תמיכה לדעה קיצונית, לאידאולוגיה קיצונית. אבל אם אתה באמת מחפש לחיות יחד, ומתמקד בממשלת אחדות, אתה צריך לחשוב איך להתפשר.

"בירושלים, ראיתי את הסטטוס קוו כסמל טוב לדבר הנכון לעשות. הסטטוס קוו אומר שבמקומות שבהם האידאולוגיות השונות אף פעם לא ייפגשו, אף פעם לא יסכימו ביניהן, עושים פשרות. הסטטוס קוו שניהלתי בירושלים היה כרוך בפשרות לטובת החיים המשותפים – עבור אנשים שלעולם לא יסכימו מי צודק ומי טועה.

"גישה קיצונית כזאת תשיג לליברמן קולות, והיא אכן השיגה לו קולות. אבל זה לעולם לא יאפשר לנו להמשיך קדימה ביחד כעם אחד וכאומה אחת".

"בירושלים, ראיתי את הסטטוס קוו כסמל טוב לדבר הנכון לעשות. הסטטוס קוו אומר שבמקומות שבהם האידאולוגיות השונות אף פעם לא ייפגשו, עושים פשרות"

אולי המצב בנוגע לחרדים דורש תיקון כלשהו. אני לא חושב שהצבא זקוק לכל הצעירים החרדים; הוא יכול להפיק תועלת מחלקם. אבל מורגשת בציבור התמרמרות רחבה בנוגע לפטור של החרדים משירות צבאי. אנחנו לא יכולים לשנות את הרצון של המשטר האיראני לחסל אותנו. אבל אנחנו יכולים לייסד תכניות שירות לאומי לכל הישראלים בגיל גיוס. למה אנחנו לא עושים את זה?
"זה עניין פעוט, ליברמן מוליך את הציבור שולל כשהוא מציג את זה כעניין גדול. שאלתי רמטכ"לים, כמה חרדים אתם צריכים בצבא? מצד אחד, הם רוצים נשים בכל היחידות. מצד שני, כשאתה מביא חרדים, יש לך בסיסים נפרדים. שני הדברים חשובים לצה"ל: אתה רוצה יותר חרדים ואתה רוצה יותר נשים, וצריך לנהל את זה בזהירות. המציאות היא שהצבא לא צריך עוד הרבה חרדים.

"הסיעה החרדית 'פלג ירושלמי' ישבה במועצת העיר שלי. הם אלה שהכי מתנגדים לשירות חובה. אז הם ישבו כאן, ואמרתי לרבנים שלהם: אם לא נכפה על החרדים שירות חובה, אבל נשכנע אותם למה זה חשוב, וניתן לכם את התמריצים הנכונים, אתם מבינים שיותר חרדים יבואו לשרת בצבא, והאם יש לכם בעיה עם זה?

"התגובה שלהם הייתה: קודם כול, לא תהיה לנו שום בעיה עם ממשלת ישראל. במילים אחרות, אם תנסה לשכנע אותם, במקום לכפות עליהם, הם לא ימחו. ואז הם אמרו שלא פי שניים – כפי שהערכתי – אלא פי שלושה חרדים יתגייסו לצבא".

אם לא נכפה עליהם אלא נעודד אותם לשרת, הם יהיו בסדר עם זה?
"כן, נכון".

וזה מה שאתה מציע לעשות?
"פניתי לליברמן כשהוא היה שר הביטחון, ואמרתי לו, 'מה העניין? אנחנו צריכים עוד חרדים בצבא? אם כן, ככה נשיג יותר, בסדר?' הוא לא חזר אליי. אני גם מאמין שאנחנו צריכים להרחיב בצורה דרמטית את השירות הלאומי בישראל. ואני יודע איך לעשות את זה. אנחנו יכולים לפתור את הבעיה.

"אני יודע איך לעבוד בשיתוף פעולה עם החרדים, איך להשיג חלוקה הוגנת יותר של הנטל באמצעות הרחבת השירות הלאומי, בלי מלחמות, בלי כיפופי ידיים. זו האסטרטגיה שצריך לאמץ".

"ליברמן מוליך את הציבור שולל כשהוא מציג את גיוס החרדים. כעניין גדול. פניתי לליברמן כשהוא היה שר הביטחון, ואמרתי לו, 'מה העניין? אנחנו צריכים עוד חרדים בצבא? אם כן, ככה נשיג יותר, בסדר?' הוא לא חזר אליי"

סיפוח ופיתוח

לפני הבחירות האחרונות, נתניהו דיבר על סיפוח בקעת הירדן וצפון ים המלח. האם אתה תומך בזה?
"כן, מאוד. למעשה, הכנתי הצעה חדשה ומעניינת איך לפעול ביהודה ושומרון. שיתפתי בה כמה אנשים, אבל אף אחד לא באמת מבין על מה אני מדבר. היום, הימין המתון, אנחנו, הליכוד, מדברים על שני ממדים ביהודה ושומרון.

"הראשון הוא הפרדה אזרחית: אתם ברשות הפלסטינית תנהלו את הערים שלכם, ואנחנו ננהל את שלנו. אף אחד לא הולך לשום מקום. אתם נשארים, אנחנו נשארים. זה בסדר. השני הוא שליטה ביטחונית ישראלית מלאה, מאה אחוז. זה המצב הנוכחי.

"מה שאני מוסיף לזה בתכנית שלי הוא שינוי עצום בכלכלה המשותפת. דרך אגב, פרופ' פורטר – שסייע לי עם התכנית – ביקש ממני להרצות בהרווארד, לדבר על סיפורי ההצלחה של ירושלים ועל העבודה שעשינו למען העתיד. זה דבר גדול. אני לא מכיר אף אחד שהתבקש אי פעם להרצות בהרווארד על המודלים.

מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי

מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי

"אז איך עבדנו? הלכנו וראיינו אנשי עסקים מובילים, כדי למצוא את המודלים שעובדים הכי טוב באזור ולהבין למה הם מצליחים. בירושלים, הלקוחות העסקיים שהתמקדנו בהם היו ההייטק והתיירות. ירושלים היא העיר שמתפתחת הכי מהר בעולם מבחינת תיירות, וירושלים היא מרכז ההייטק שמתפתח הכי מהר בעולם.

"אז מה מצאנו שעובד הכי טוב ביהודה ושומרון? תעשיות טכנולוגיה שיש בהן עבודת כפיים. בברקן ואריאל ומישור אדומים יש תעשיות עם טכנולוגיה חזקה ועבודה ערבית. מטרה נוספת היא להכין 20 אתרי תיירות שמבוססים על התנ"ך".

עשרים אתרי תיירות בגדה המערבית?
"כן, זה משהו שאנו נמצאים בתהליך ההכנה שלו".

שאלתי אותך קודם על סיפוח. אתה מדבר על אינטגרציה ביהודה ושומרון …
"אני עונה לשאלה שלך עם חזון הרבה יותר רחב. מהחזון הרחב הזה נגזרת דרך ברורה מאוד לקיים חיים משותפים ביהודה ושומרון".

ולעולם לא ניפרד מאותם מיליוני פלסטינים?
"ההפרדה היא אזרחית. לצדה, אנו מדברים על עבודה כלכלית משותפת. שוחחתי על זה עם קושנר, וגם על ארץ התנ"ך, אז אל תהיה מופתע אם תראה את זה…"

כחלק ממדיניות הממשלה?
"כחלק מהתכנית האמריקאית. ברגע שאתה מבין את החזון הזה, אני מאמין שזה משהו שיכול לאפשר דו-קיום למשך עשרות ומאות שנים. אתם חיים כמו שאתם רוצים, אנו חיים כמו שאנחנו רוצים. נתרכז בגושי ההתיישבות, אך נעבוד יחד באזורי ביטחון, שבהם ישראלים וערבים יכולים לעבוד בתעשייה ובתיירות. לישראלים ביו"ש צריכה להיות אותה איכות חיים כמו לכל הישראלים".

מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי

מתוך המצגת של ניר ברקת לממשל האמריקאי

איך המעמד המשפטי של שטחי A, B ו-C מסתדר עם החזון שלך?
"אפשר לעשות שינויים קטנים. כששרטטו את המפות של שטחי A, B ו-C, לא היה ההקשר של איך אנחנו הולכים לחיות ביחד. אבל באופן כללי נישאר עם אותם שטחי A, B ו-C, אולי עם שינויים קלים".

איך זה מתיישב עם תמיכה בסיפוח בקעת הירדן וצפון ים המלח?
"בשטח C יש בזה היגיון".

תספחו את כל שטח C, או חלקים משטח C?
"זה פתוח לדיון".

אבל אתה תתמוך בסיפוח בקעת הירדן?
"במאה אחוז".

ואזורים אחרים שהיית חושב עליהם?
"לא, במינימום הייתי מספח את כל ההתנחלויות. ואת דרכי הגישה אליהן. המקסימום יהיה ככל הנראה סיפוח כל שטח C. זה משהו שצריך להידיין עליו".

ואז אנחנו מתמזגים עם הפלסטינים כי אין שום אלטרנטיבה ממילא?
"נכון".

ולא יהיה להם מעמד של מדינה, כי זה מסוכן מדי עבורנו?
"בדיוק. דרך אגב, לגבי מעמד של מדינה, אנשים מתווכחים על המשמעות של זה. אם אתה לא מתיר להם להקים צבא, אז על פי הגדרה זו לא מדינה. נכון?"

זו לא מדינה במלוא המובן.
"אז זה המצב. לא תהיה להם מדינה במלוא המובן. בעיקר לא יהיה להם צבא".

כלומר לא תהיה להם יכולת לאיים עלינו צבאית?
"כן. למרבה הצער, אנחנו יודעים שהם יכולים להתהפך עלינו".

וישראל תשמור על שליטה ביטחונית כוללת בכל רחבי הגדה המערבית?
"כן".

האוכלוסייה הערבית

שיעור הצבעת הערבים בספטמבר היה גבוה מאשר באפריל. זו אוכלוסייה צעירה. אם שיעור השתתפותם בבחירות ימשיך לגדול, זה ישנה את המפה הפוליטית, בכנסת ואולי גם בירושלים. האם זה ישנה את כללי המשחק?
"אני לא חושב. אין לי בעיה עם העובדה שאנשים מצביעים. האתגר הוא במה שהם מייצגים. מובן שאין לי בעיה עם הערבים עצמם, עם רוב האוכלוסייה הערבית. אנחנו צריכים לדאוג להם.

"אני באופן אישי, ולמען האמת ממשלת הליכוד, משקיעים הרבה הון במזרח ירושלים, כי זה הדבר הנכון לעשות. אנחנו צריכים לתת לכולם שירותים, בלי קשר לאיך הם הצביעו ואם הם הצביעו. המחויבות לשרת את התושבים הערבים היא מחויבות מלאה"

"אני באופן אישי, ולמען האמת ממשלת הליכוד, משקיעים הרבה הון במזרח ירושלים, כי זה הדבר הנכון לעשות. אנחנו צריכים לתת לכולם שירותים, בלי קשר לאיך הם הצביעו ואם הם הצביעו ומה הם הצביעו. המחויבות לשרת את תושביה הערבים של ישראל היא מחויבות מלאה".

כמה מתוך 900,000 התושבים של ירושלים הם ערבים?
"כ-300,000".

וכמעט אף אחד מהם לא מצביע בבחירות המוניציפליות?
"הם מצביעים בשיעור נמוך, כ-10%".

אז אם הם היו מצביעים, זה היה משנה את ההתנהלות של העיר.
"אין לי בעיה עם זה. נדע איך להרכיב את הקואליציה הנכונה".

אז-ראש עיירית ירושלים ניר ברקת חונך רחוב חדש בשכונת עיסאוויה (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

אז-ראש עיירית ירושלים ניר ברקת חונך רחוב חדש בשכונת עיסאוויה (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

דרך אגב, האם אתה אוהב את הרכבת הקלה?
"בוודאי. אני הייתי אחד המתכננים. זאת לא רכבת קלה, זאת רשת של רכבות. תכננו שישה קווים. עכשיו אנחנו מפעילים את הראשון, אבל הוא אחד משישה".

טראמפ ואני

אתה חושב שהממשל של טראמפ יציג את התכנית שלו בזמן כלשהו?
"אני מקווה. התכנית שלהם קרוב לוודאי תתאם את החשיבה של הליכוד יותר מאשר כל הצעה של נשיא אמריקאי אי פעם. זה תקדים שנשיא אמריקאי שם תכנית על השולחן. אני לא יודע מה יש בה, אבל אני צופה שהיא תהיה תואמת הרבה יותר מאשר כל דבר שהציעו אובמה ונשיאים אמריקאים קודמים".

אז אתה מקווה שהם יפרסמו את התכנית?
"כן, ואני חושב שהם מבינים עכשיו את המזרח התיכון – התחושה שלי, בעקבות הפגישות שהיו לי עם הממשל האמריקאי, היא שהם מבינים את האתגרים היטב".

האם אתה מקווה שטראמפ יתמודד שוב? האם אתה מקווה שהוא ינצח שוב? האם אתה חושב שזה יהיה טוב לישראל?
"אני לא יודע נגד מי הוא מתמודד, אבל הוא חבר טוב של ישראל. אז אם הוא יתמודד, אנחנו לא יודעים איזה דמוקרט יתמודד מולו. אבל הוא בהחלט חבר טוב של ישראל, ונשמח בהצלחתו".