התקופה הנוכחית מתאפיינת בלחצים כבדים על בתי הספר הממלכתיים, בעיקר בשלושה תחומים: החינוך הממלכתי זוכה לתקציבים נמוכים יחסית לתקציבים הניתנים לבתי הספר הדתיים למיניהם, חל בו איסור על חשיבה עצמאית בנושאים מרכזיים של המציאות הישראלית ועל הזמנת מרצים בנושאים אלו לבתי הספר, ועולה בו הדרישה לאפשר פעילות דתית פומבית לתלמידים. אני מבקש להתמקד בתחום האחרון מבין השלושה בבתי הספר היהודיים.
העשורים האחרונים יצרו בלבול ואי-בהירות לגבי אופיים של בתי הספר הממלכתיים העל-יסודיים. לא ברור מהי זיקתם של משפחות התלמידים בהם למסורת היהודית ולדת היהודית, או מאידך לחילוניות. 25 שנותיה של המאה ה-21 בבתי הספר הללו החריפו את הבעיות הללו.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
מרקחה, הלא היא ערבוביה רותחת, הגיעה אלינו מספר איוב (מ"א, כ"ג):
"יַרְתִּ֣יחַ כַּסִּ֣יר מְצוּלָ֑ה, יָ֗֝ם יָשִׂ֥ים כַּמֶּרְקָחָֽה".
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שלטון בית עפרה
לא מזמן (ב-5 במאי 2025) קיימה ועדת החוקה של הכנסת דיון ראשון בהצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מיישות מדינית זרה), התשפ"ה – 2024.
ההצעה מבקשת לקבוע שני צעדים דרמטיים: הטלת מס בגובה 80% על כל תרומה לעמותה מיישות מדינית זרה, ושלילת הזכות לפנות לבית משפט מכל עמותה שעיקר מימונה מגיע ממקורות כאלה ואינה נתמכת על ידי המדינה. שר האוצר יהיה רשאי לקבוע פטור ממס זה, באישור ועדת הכספים, בנסיבות מיוחדות.
רו"ח נמרוד שלבי מלווה ומייעץ להתנהלות ארגוני המגזר השלישי והשלטון המקומי, מייסד ובעלים של משרד ראיית חשבון וייעוץ ייעודי בתחום.
"מִישֶׁהוּ נִסָּה לְגָרֵד אֶת הַכֶּתֶם מֵעַל הַקִּיר.
אֲבָל הַכֶּתֶם הָיָה כֵּהֶה מִדיּ (אוֹ לְהֵפֶךְ – בָּהִיר מִדַּי).
אִם כָּך וְאִם כָּך – הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר".
כתב דוד אבידן כבר ב-1954.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כמה שאני מתעב את ממשלת ארגוני המחבלים של הדיקטטור, הצורר, הבוגד ורוצח החטופים ביבים שקרניהו, אין בי נאנוגרם של רחמים על סבלם של העזתים הפלשטנאצים מכל הגילאים. הפלשטנאצים בעזה בחרו בחמאס בבחירות חופשיות ב-2006 ברוב של 80 אחוז והעלו אותו לשלטון במו ידיהם. החמאס מכר להם שהאיסלאם הוא הפתרון והג'יהאד הוא הדרך להשמיד את ישראל. יש פתגם – מה שבישלת תאכל, ואם אתה רעב, תוכל לשתות מהים של עזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שמעתי שחברים בכירים בארגון המחבלים של הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות) ורוצח החטופים ביבים שקרניהו מתחילים למתוח ביקורת על הנשיא טראמפ. המטריד המיני השיכור ינון מגעיל קורא לו "ליצן", חבית השומן ערסלם קורא לו "לא צפוי" ומכתיר את התנהגותו בתואר "דבר חמור". בוושינגטון שומעים ורושמים: מגעיל וערסלם יזכו לראות את ארה"ב בשנות נשיאותו של טראמפ רק דרך מסך הטלויזיה. הם יהיו מנועי כניסה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הניסיון להנציח את הבידול ע"י פרשנות עדכנית לחוק לא יצלח. שנית, לא ניתן לאסור על חשיבה עצמאית. המערכת היא ממלכתית והדרך להכריע בשאלות פוליטיות היא בקלפי.
תפקידם של בתי הספר הממלכתיים לתת חינוך יהודי, לעסוק בזהות יהודית ובענייני מורשת לא מתבצע כבר שנים רבות! טיולי מורשת בתיכון ואין טיולים באיזורים "מסוכנים". אין כלל עיסוק בזהות כיוון שכל עיון במקורות ממותג כהדתה(בעיקר מהתקופה שלפני שבעה באוקטובר).
על רקע זה ניתן בהחלט להבין את תגובת הנגד הסוציולוגית שבא לידי ביטוי דווקא בהנחת תפילין.