אם נסמוך על חוות הדעת של השב"כ, ליית' אבו-זיאד הוא סיכון בטחוני כה חמור, שלא רק שהוא לא יכול להיכנס יותר לתחומי מדינת ישראל, הוא לא יכול בכלל לעזוב את השטחים. מנוע שב"כ, מה שנקרא. כמו עשרות אלפי פלסטינים אחרים.
אם נסמוך על חן בריל אגרי, ידידה וקולגה של אבו-זיאד, המקבילה שלו במשרד הישראלי של אמנסטי, מדובר בבחור עדין נפש, שמעולם לא הזיק לאיש.
"ליית' בכלל לא מעורב פוליטית בשום דבר, מחוץ לפעילות שלו באמנסטי. כל כך לא מעורב, שאין לו אפילו פייסבוק. הוא כל כך עדין, שכשהתברר לו שיש נגדו צו של השב"כ, הוא בכלל לא הבין מה רוצים ממנו.
"מה שקרה זה שהוא ביקש אישור כניסה לישראל, כדי ללוות את אמא שלו לבית החולים במזרח ירושלים, ואמרו לו שהוא לא יוכל להיכנס. בלי לתת לו סיבה. הוא ביקש ממני לברר, עשיתי כמה טלפונים וגיליתי לו שמעכשיו הוא מנוע שב"כ.
"ליית', בתמימותו הגיע למחסום, הציג את עצמו, אמר 'שלום, קוראים לי ליית', הבנתי שאני מנוע שב"כ, אני רוצה להיכנס רגע לדבר עם השב"כניקים ולהבין מה קורה'. הם צחקו לו בפנים. אמרו לו 'מה נראה לך, שאתה יכול פשוט להיכנס ולדבר עם השב"כ? תשאיר לנו טלפון ונחזור אליך. כמובן שהוא לא שמע מהם מאז".
אם נסמוך על מראה עיניים – חן בריל אגרי צודקת.
ליית' אבו-זיאד (28), הוא באמת טיפוס עדין נפש, רך דיבור, מאופק, מתנסח בזהירות מופלגת, והוא עדיין לא מצליח להבין איך ולמה הוא הפך פתאום לסיכון בטחוני כה חמור, שמצדיק הוצאת שני צווים שונים נגדו מטעם מדינת ישראל.
המקרה שלו, כמובן, לא חריג. יש – למרבה הצער – מקרים רבים מזעזעים בהרבה ומקוממים בהרבה. אבל דווקא בגלל הבנליות והשרירותיות של מקרה אבו-זיאד – הוא יכול להפוך מקרה לדוגמה. אמנסטי אינטרנשיונל מתכוונת להפעיל את כל האמצעים שעומדים לרשותה כדי למשוך תשומת לב עולמית למקרה הזה.
חן בריל אגרי: "אמנסטי תצא בקמפיין בינלאומי נגד הרדיפה הפוליטית של ליית'. באמנסטי אינטרנשיונל מתייחסים למה שעושים לו עכשיו בצורה מאוד חריפה. ברמה של מזכ"ל התנועה העולמית. מבחינתנו זו ממש חצייה של קו אדום.
"אמנסטי הוא ארגון זכויות אדם ותיק שלא פועל רק נגד הפרות זכויות אדם מצד ישראל, אלא פועל נגד הפרות זכויות אדם בכלל. גם נגד הפרות זכויות אדם שמבצעת הרשות הפלסטינית. האבסורד הוא, שהפעם היחידה שליית' נעצר ונחקר עד היום הייתה כשהוא תיעד הפרות זכויות אדם בידי הרשות.
"המשטרה הפלסטינית עצרה אותו כשהוא צילם הפגנה. חקרו אותו, קיבל קצת מכות ושחררו אותו. גם הרשות לא אוהבת ארגוני זכויות אדם.
"יש חצי מיליון פלסטינים שהם מנועי שב"כ בימינו. ויש הרבה מאוד פעילים פלסטינים של ארגוני זכויות אדם שמקבלים איסור תנועה, כך שנאסר עליהם גם לצאת לארצות הברית או לאירופה ולדבר שם על מה שקורה פה. ליית הוא לא היחיד".
ביום בהיר רואים את תל אביב
השבוע נפגשנו במשרדי אמנסטי, בקומה החמישית של בניין משרדים חדש ברמאללה. ביום בהיר אפשר לראות משם את המגדלים של תל אביב, ולהיזכר בתרחישי האימה שמדירים שינה מכל ישראלי שמתנגד לפשרה עם הפלסטינים.
אבל כשליית' אבו-זיאד משקיף מהמשרד אל קו החוף של ישראל, הוא לא חושב על ירי תלול מסלול, אלא נזכר בנסיעות לחוף הים של תל אביב עם אביו, מופיק, שעבד שנים בתדיראן ונסע על הקו ירושלים-תל אביב.
"בילדות למדתי בירושלים, ואבא שלי עבד על הקו בין ירושלים לתל אביב, ככה שבכל חופש הוא היה לוקח אותנו לחוף הים בתל אביב.
"מאז שהתחלתי לעבוד באמנסטי, לפני שנתיים, גם היה לי אישור עבודה בישראל. ככה שהייתי נוסע חופשי לפגישות בתל אביב וירושלים. הייתי בסדנה שעשינו בחיפה. עד חודש מאי האחרון הסתובבתי חופשי בישראל".
ככה שאם אתה באמת סיכון בטחוני, היו לך הרבה הזדמנויות לממש את זה.
"אה, ברור. המון פעמים. אני לא מצליח להיזכר מתי הייתה הפעם הראשונה שביקרתי בישראל, כי כנראה הייתי צעיר מכדי לזכור את זה. מאז הילדות הייתי בישראל עשרות פעמים".
הוא למד באוניברסיטת אל-קודס והשלים תואר שני בזכויות אדם בלונדון סקול אוף אקונומיקס ב-2015, ואז גם התחיל לעבוד במשרדי אמנסטי בלונדון, וכשחזר לבית הוריו באל-עזרייה, החל לעבוד כקמפיינר במשרדי אמנסטי ברמאללה.
בינואר פרסמה אמנסטי דוח נגד אתרי התיירות בוקינג, טריפאדוויזור, אקספדיה ואירביאנבי, בטענה שהם מפרסמים דירות להשכרה בהתנחלויות ומקדמות פעילויות נופש באזור שנוי במחלוקת, וכך "מרוויחות כסף מפשעי מלחמה".
תחת הכותרת "יעד: כיבוש" פורטו שם הדרכים בהן חברות התיירות ברשת תורמות להפרת זכויות אדם ופועלות בסתירה לערכים שעליהן הן מצהירות.
"בכך שהן עושות עסקים עם ההתנחלויות, כל ארבע החברות האלה תורמות ומרוויחות מהשימור, הפיתוח וההרחבה של התנחלויות בלתי חוקיות, עד כדי פשעי מלחמה בעיני החוק הפלילי הבינלאומי", נכתב באתר אמנסטי.
"העובדה שהן מקדמות התנחלויות ישראליות כאתרי תיירות משפיעה על הנורמליזציה והלגיטימציה של ההתנחלויות בעיני הציבור. ארבע החברות טוענות כי הן פועלות תחת ערכים אתיים וכי הן מכבדות את החוק. עם זאת, אף אחד מהסטנדרטים האלו לא משפיע על החלטותיהן ביחס לפרסום ההתנחלויות".
בתגובה לדוח, השר לביטחון הפנים ולנושאים אסטרטגיים גלעד ארדן תקף את אמנסטי וטען כי הוא "משתף פעולה עם קמפיין החרם והדה-לגיטימציה האנטישמי נגד ישראל". לדבריו, הוא הנחה את המשרד לנושאים אסטרטגיים לבחון את האפשרות למנוע כניסה ושהייה של אנשי אמנסטי בישראל.
שר התיירות, יריב לוין, אמר אז כי "שום כוח בעולם לא ישנה את האמת ההיסטורית הפשוטה – ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. אנו ניאבק בהחלטה האנטישמית הבזויה הזו, ולא ניתן לאיש להחרים את ישראל או חלקים ממנה".
אבו-זיאד הוא הקמפיינר של אמנסטי ומי שייצג את הארגון בראיונות שונים לכלי תקשורת שהתעניינו בדוח. זה היה, ככל הנראה, הרגע שבו הפך לסיכון בטחוני.
אבו-זיאד: "במאי הודיעו לנו שלא יחדשו לנו יותר את אישורי הכניסה לישראל, שעד אז חודשו באופן אוטומטי. זה לא הפתיע אותנו, אחרי ההצהרות נגדנו מצד שרים ישראלים. תיארנו לעצמנו שמשהו כזה יכול לקרות. הם אמרו לנו שאנחנו לא מוכרים יותר כארגון בינלאומי, ולכן לא יחדשו לנו את האישורים.
"ביקשתי אישור כניסה חד פעמי מטעמים הומניטריים, כדי ללוות את אמא לבית החולים. הקצין אמר לי 'אני אתן את האישורים לאמא שלך, אבל לא לך. אתה מנוע מלהיכנס לישראל. הוא לא הסביר לי למה"
"מחודש מאי ועד סוף אוגוסט ניסינו לחדש את האישורים, וקיבלנו תשובה שלילית. הטענה הייתה שאנחנו צריכים להסדיר משהו ברישום של אמנסטי כארגון. עניין פרוצדורלי. בסוף יולי נסעתי לארה"ב דרך ירדן ולא הייתה שום בעיה. חזרתי הביתה ב-7 באוגוסט, ושום דבר לא קרה. אף אחד לא תישאל אותי על שום דבר.
"ב-5 בספטמבר אמא שלי, זוביידה, אובחנה כסובלת מסרטן בקיבה. ב-8 בספטמבר בית החולים כאן נתן לנו את כל האישורים הרפואיים המתאימים כדי שהיא תתחיל טיפול דחוף בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה במזרח ירושלים.
"ביקשתי אישור כניסה חד פעמי מטעמים הומניטריים, כדי ללוות אותה לשם. הקצין אמר לי 'אני אתן את האישורים לאמא שלך, אבל לא לך. אתה מנוע מלהיכנס לישראל. הוא לא הסביר לי למה'. הגשנו ערעור באמצעות עו"ד, והם דחו אותו בלי לנמק".
ואז העניינים הסתבכו עוד יותר. בסוף אוקטובר מתה דודה של אבו-זיאד בעמאן, והוא יצא עם אביו לגשר אלנבי, כדי לנסוע לירדן ולהשתתף בלוויה.
בגבול הודיעו לו שלא רק שהוא לא יכול להיכנס יותר לישראל, הוא גם מנוע מלצאת לירדן. כלומר – מעתה והלאה הוא כלוא בשטחים.
"בגשר דווקא הרגשתי שהקצין ממש רוצה לתת לי לעבור. הוא היה נחמד מאוד. הוא שאל אותי 'למה אתה רוצה לצאת לירדן?' אמרתי לו שאני בדרך ללוויה של דודה שלי בעמאן. הוא שאל אם יש לי אישור פטירה.
"אמרתי לו 'איך יהיה לי אישור פטירה? היא מתה אתמול. מתי אפשר היה לטפל בכל הביורוקרטיה של הוצאת אישור פטירה?'
"הוא אמר לי 'אוקיי, תן לי לבדוק עם השב"כ מה אני יכול לעשות, אולי יאשרו לי לאפשר לך לצאת'. ואז הוא נעלם לאיזה שעתיים, וכשהוא חזר הוא אמר 'עשיתי כל מה שיכולתי, השתדלתי, אבל הם לא מוכנים לשמוע, מצטער'. אבא שלי המשיך בלעדי, כי הוא לא רצה להחמיץ את הלוויה, ואני נאלצתי לחזור הביתה.
"כשחזרתי הביתה עדכנתי את עורך הדין שלנו, שלא רק שאוסרים עלי להיכנס לישראל, אוסרים עלי לצאת לירדן. הוא אמר לי 'אוקיי, אם ככה, נגיש עוד ערעור. כי ערעור על איסור היציאה מהשטחים שונה מערעור על איסור הכניסה לישראל.
"אלה שתי פרוצדורות שונות, והוא הסביר לי שיכול להיות שמאחורי כל איסור עומדת סיבה שונה, שאנחנו לא יכולים לדעת. וגם יכול להיות שזו אותה סיבה.
"כל זמן שלא אומרים לנו, אין לנו מושג. ב-5 בנובמבר הוא הגיש ערעור גם על האיסור שהוטל עלי לצאת לירדן, ומאז יש להם שמונה שבועות לענות לנו, ככה שעכשיו אנחנו מחכים לתשובה גם על הערעור הזה.
"בינתיים יצא לי להיות שוב במשרדי התיאום האזרחי, כדי לעזור לאחותי להוציא אישור ללוות את אמא שלי לבית החולים בירושלים. כשהייתי שם, שאלתי את הקצין אם הוא יכול לבדוק מה המצב שלי.
"הוא ביקש את מספר תעודת הזהות שלי, בדק ואמר 'כן, יש לך איסור כניסה מ-2 במאי, והוציאו נגדך איסור נוסף ב-11 בספטמבר, שמונע ממך גם לצאת".
בשום שלב, בכל התהליך הזה, אף אחד לא הסביר לך מה הטענות נגדך? לא זימנו אותך לשיחה? לחקירה? לבירור? למשהו?
"שום דבר".
וגם עכשיו אין לך מושג מה הטענות נגדך, במה הם חושדים שאתה מעורב?
"כלום. הלוואי שהייתי יודע. הם הרי יכלו לשאול אותי שאלות כשהגעתי למשרדי התיאום לבקש אישור כניסה לישראל. הם יכלו לחקור אותי כשעצרו אותי בגשר אלנבי, אבל גם אז הם לא שאלו אותי דבר. רק הודיעו לי שאסור לי לצאת".
תסכול וחרדות
לאבו-זיאד אין ספק מה הפך אותו לאויב הציבור בישראל, ולמה בסופו של דבר הוא גם עלה דווקא עכשיו על הרדאר של השב"כ. "אני עשיתי את רוב הראיונות בקמפיין נגד חברות הבוקינג. אפשר להגיד שהייתי הפנים של הקמפיין הזה".
הבעיה היא שבעידן הנוכחי אפילו ביקורת מנומסת למדי, יש שיגידו חלבית, בתוך ויכוח שמתנהל כבר יותר מחמישים שנה, יכולה להספיק כדי שגם בחור כמו ליית' אבו-זיאד יהפוך ל"סיכון בטחוני".
"אני חושב שהמתקפה עלי היא חלק מהמתקפה על כל ארגוני זכויות האדם. אני חושב שזה קשור לעובדה שהממשלה הנוכחית בישראל לא מוכנה לשמוע שום ביקורת שנוגעת להתנחלויות בשטחים. נקודה"
"מה בסך הכל דרשנו מחברות התיירות? בעצם ביקשנו שידייקו באינפורמציה שהן מפרסמות, זה הכל. שלא יפרסמו שהמקומות שהן ממליצות עליהם בהתנחלויות נמצאים בישראל, אלא יסבירו שהם נמצאים בשטחים שנויים במחלוקת, ושהגולש יחליט לבד אם האינפורמציה הזו רלוונטית בשבילו או לא.
"אבל ישר האשימו אותנו שאנחנו 'ארגון אנטישמי', שקורא לתיירים, לכאורה, לא לבקר בירושלים. ובכלל לא עשינו את זה. אחד האתרים שהתייחסנו אליהם היה 'עיר דוד' בירושלים, שטריפאדוויזור המליצה על ביקור בה.
"אלה שתקפו אותנו טענו נגדנו שאנחנו מנסים למנוע מתיירים להגיע למקומות קדושים ליהדות – ולכן זה מוכיח שאנחנו ארגון אנטישמי.
"מובן שלטענות שלנו לא היה שום קשר למקום עצמו או לקדושה שלו, אלא רק לשאלה מי מנהל את האתר, והאם צריך או לא צריך לציין שהוא נמצא בשטח שהקהילה הבינלאומית מתייחסת אליו כאל שטח כבוש.
"אני חושב שהמתקפה עלי היא חלק מהמתקפה על כל ארגוני זכויות האדם. אני חושב שזה קשור לעובדה שהממשלה הנוכחית בישראל לא מוכנה לשמוע שום ביקורת שנוגעת להתנחלויות בשטחים. נקודה.
"וזו הסיבה שאתה רואה עכשיו מתקפות גם על פעילים בארגוני זכויות אדם בינ"ל גדולים, כמו במקרה שלנו. זה כבר לא רק ארגוני זכויות פלסטיניים, שאתה יכול להגיד עליהם 'אוקיי, הם מראים תמונה לא מאוזנת, הם מוטים לצד אחד'".
מה העמדה שלך בעניין הבי-די-אס?
"אין לי ממש עמדה בעניין הזה. וגם לאמנסטי אין. אנו לא תומכים בבי-די-אס ולא עושים קמפיין למענו. הוויכוח על ההתנחלויות קיים בלי קשר לקריאה לחרם. כל מה שאנחנו טוענים זה שישראל צריכה ליישר קו עם הסטנדרט הבינ"ל. זה הכל.
"אנחנו אפילו לא קראנו לחברות הבינלאומיות להחרים את ההתנחלויות – כל מה שביקשנו זה שיספקו למי שמגיע לכאן את האינפורמציה המדויקת, כדי שהוא יוכל להחליט לבד אם זה מתאים לו או לא. אמרנו בכל הזדמנות, שאנחנו לא תומכים בבי-די-אס ושהקמפיין שלנו הוא לא קמפיין תמיכה בבי-די-אס.
"אבל זה לא הפריע לשרים בישראל לטעון שלא רק שאמנסטי תומכת בחרם על ישראל ותומכת בבי-די-אס, אלא שאמנסטי זה גם ארגון אנטישמי. מבחינתם, ברגע שאתה מעז לגעת בהתנחלויות, אתה מיד הופך לשותף בבי-די-אס".
"אתה אף פעם לא יכול להיות בטוח למי זה יקרה ולמה. כי אף פעם לא מסבירים. אנחנו מכירים עוד מקרים כאלה, של אנשים שמעולם לא נעצרו או נחקרו, ובכל זאת אוסרים עליהם לצאת מהגבול. זה לא שהמקרה שלי נדיר"
עד כמה זה חריג שאוסרים על מישהו כמוך לצאת לירדן?
"זה די שכיח במקרה של אסירים ביטחוניים ששוחררו. בדרך כלל כשהם יוצאים מהכלא מוציאים להם צו המונע מהם לצאת מהגבול".
אבל אתה לא רק שלא היית אסיר, גם מעולם לא נחקרת, נכון?
"מעולם. אבל לפעמים הם מענישים אנשים שלא נאסרו או נחקרו, בהוצאות איסור יציאה. זה קורה גם לאחרים. אקטיביסטים, פעילי ארגוני זכויות אדם.
"אתה אף פעם לא יכול להיות בטוח למי זה יקרה ולמה. כי אף פעם לא מסבירים. אנחנו מכירים עוד מקרים כאלה, של אנשים שמעולם לא נעצרו או נחקרו, ובכל זאת אוסרים עליהם לצאת מהגבול. זה לא שהמקרה שלי נדיר. אבל אני לא יודע וגם לא יכול לדעת כמה מקרים כאלה יש".
וכשאתה מנסה להבין מה הטענות נגדך, או לברר מה אתה צריך לעשות כדי להסיר את הצו, אף אחד לא עונה לך?
"בדיוק. וזה העניין. וזה מאוד מתסכל. לא לדעת שום דבר, לא לקבל שום הסבר למה הוציאו נגדי את הצו, וגם לא לדעת כמה זמן זה יימשך. זה ייגמר מחר בבוקר? זה יימשך שנים? אני לא יכול לדעת. חוסר הוודאות הזה מעורר אצלי המון חרדות.
"זה גם מגיע בתקופה שהמשפחה שלי עוברת ימים לא פשוטים, בגלל המחלה של אמא שלי, והכל ביחד זה קצת יותר מדי. היא אושפזה עכשיו, והמצב שלה היה לא פשוט. ואני גר רבע שעה מבית החולים. אני יכול לראות אותו מהבית, אבל לא יכול לנסוע ולהיות איתה, למרות שהיא זקוקה לי. זה מצב מאוד מתסכל, מדכא".
תגובת השב"כ
העברנו לשב"כ את השאלות הבאות:
- מה הסיבות הביטחוניות שבגינן נאסר על ליית' אבו-זיאד להיכנס לישראל?
- מה הסיבות הביטחוניות שבגינן נאסר עליו לצאת לירדן?
- האם שני האיסורים האלו קשורים לפעילות של אבו-זיאד באמנסטי?
- האם האיסורים הללו קשורים לקמפיין האחרון של אמנסטי כמחאה על פעילות חברות הבוקינג הבינלאומיות בהתנחלויות?
- האם שני האיסורים שהוטלו על אבו-זיאד קשורים להכרזתו של השר לעניינים אסטרטגיים גלעד ארדן שהוא ינחה את אנשי משרדו לפעול נגד אמנסטי?
- האם ידוע על סיכון ביטחוני ספציפי או על מעורבות של אבו-זיאד בפעילות מסוכנת?
- האם הוא נחקר על פעילות זו – ואם לא, למה?
בתגובה נמסר מהשב"כ: "בהמשך לפנייתך יובהר כי בבסיס סירוב היציאה לירדן של מר אבו-זיאד עומדים טעמים ביטחוניים משמעותיים. בניגוד לנטען בפנייה, אין כל קשר בין עבודתו בארגון אמנסטי ובין סירוב היציאה. כל ניסיון לטעון אחרת הינו משולל כל יסוד עובדתי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הייתי רוצה להאמין שיושבים בשב"כ אנשים רציניים, שבטחון אזרחי ישראל הוא כל עיסוקם. אנשים בעלי שיקול דעת ויכולת קבלת החלטות אנושית. הייתי רוצה להאמין באותה מידה שבחיל האוויר יודעים שמטרה בבנק היא לא רק פחון, אלא גם המשפחה שגרה בו, על ילדיה ה"בלתי מעורבים". העובדות מערערות את האמון הזה. השב"כ מפעיל "טרור של מכונות כתיבה" – מערכת החלטות בירוקרטית שרירותית השוללת זכויות אדם ללא צור במתן הסבר. מערכת המאפשרת בשם הבטחון לשלול חירויות ללא ערעור, ולהאשים יוסף ק. כזה או אחר בלי שיידע במה הוא מואשם. שיזכירו לנו בשב"כ, מתי מטרה בטחונית מסוכנת כזאת התראיינה לאחרונה בפנים גלויות ובמקום פתוח, ולאחר מכן פנתה לעיסוק בטרור ואיום בטחוני.