הפגנה נגד בנימין נתניהו וממשלתו מול הכנסת. 31 במרץ 2025 (צילום: יונתן סינדל / פלאש90)
יונתן סינדל / פלאש90

בניגוד לארה"ב, רוב ראשי המשק בישראל לא התקרנפו

העובדה שניר ברקת מחזיק עניין ב"מיטב" לא צריכה לפגוע במאות העובדים או במשפחת סטפק, השותפים-המייסדים שמעורבים חברתית ולא היססו לבקר את הממשלה ● הם לא לבד: מאז תחילת המהפכה המשפטית, בכירי המשק – מנהלי הבנקים, בעלי עסקים גדולים וראשי ההייטק – בחרו לא לשתוק ● בימין לא נמצא להם משקל נגד: בניגוד לארה"ב, כאן אין התחנפות של ברוני ההון לשלטון

"נפל לי האסימון, יחד עם הפנסיה", כתב לפני כמה ימים בן כספית ברשתות החברתיות. הוא למד שמשפחת ברקת מחזיקה בשליטה בבית השקעות הגדול בישראל, מיטב, וש"העמלות, הרווחים, הכספים הגדולים שמגלגל בית ההשקעות הזה, מממנים את השר (ניר) ברקת, שמשתף פעולה עם השמדת הדמוקרטיה הישראלית במקביל להשמדת הערך של הכלכלה הישראלית".

בהתאם לכך, הוסיף שההעדפה שלו היא לא להיות לקוח שלהם: "שברקת יממן את עצמו בדרכים אחרות. שיבקש כספים קואליציוניים, יש הרבה מהמצרך הזה".

בעקבות הפוסט התפתח דיון מעניין בתגובות. "תודה על המידע. אצטרף למיטב דש", כתב מגיב אחד שמן הסתם תומך בממשלה הנוכחית. מצד שני, חלק אחר הודיעו שאם ברקת הוא אחד מבעלי העניין, גם הם מעדיפים לא להיות לקוחות של בית ההשקעות הזה שמנהל קרנות פנסיה, קרנות נאמנות והשתלמות וקופות גמל ועוד, וששווי השוק שלו הוא כ-3.43 מיליארד שקלים.

"תודה על המידע. אצטרף למיטב", הגיב אחד שתומך בממשלה הנוכחית. אחרים הודיעו שאם ניר ברקת הוא אחד מבעלי העניין, גם הם מעדיפים לא להיות לקוחות שלהם

צבי סטפק ב"פסגת הנדל"ן" באילת. 24 באוקטובר 2022 (צילום: רועי טפר)
צבי סטפק ב"פסגת הנדל"ן" באילת. 24 באוקטובר 2022 (צילום: רועי טפר)

"מה עושים? לא יודע"

רבים אחרים ביקשו לשים את הדברים בפרופורציות והזכירו שמייסדי מיטב ומי שגם מעורבים בניהולה ועדיין שותפים בשליטה בה, הם משפחת סטפק, ושבניגוד לשר הכלכלה ברקת, להם לא מגיע התיוג של משמידי הדמוקרטיה והכלכלה הישראלית.

"זה ממש לירות בנגמ"ש… יש בודדים בארץ כמו אבנר סטפק, איש שצריך להדליק משואה על כל הדברים הטובים והמטורפים שהוא עושה ותורם לחברה, לאוכלוסיות מוחלשות, למאבק על המדינה", כתב אחד המגיבים. הם "דמוקרטים גאים. לא שופכים את המים עם התינוק", הוסיף מגיב אחר.

"זה ממש לירות בנגמ"ש. יש בודדים בארץ כמו אבנר סטפק, איש שצריך להדליק משואה על הדברים הטובים שהוא עושה ותורם לחברה, לאוכלוסיות מוחלשות, למאבק על המדינה"

באותה נשימה, היו כאלה שהציעו להימנע בכלל מהפינה הזו של חרמות על בתי עסק לפי הדעות של הבעלים והמנהלים. אבנר סטפק, הבן, הגיב בעצמו, וכתב כך:

"אהלן בן, ניר ברקת לא מנהל לך את הפנסיה. למעשה כף רגלו לא דרכה במיטב מעולם. אני (כבעלים, ובעבר כמנכ"ל) ומעל 1,000 אחרים, קפלניסטים גאים כמוני וימנים כאחד, כן".

צבי, האבא, הגיב אף הוא:

"כמה קל ללחוץ על הדק הכתיבה בלי לבדוק דברים לאשורם. מעבר לזה שאני נגד חרמות קולקטיביות, ברמה העקרונית הרי נפלת פה להסתה שלא במקומה. מציע לך להתחבר ולקרוא עשרות פוסטים שלי בפייסבוק ובלינקדאין ובפוסטים של בני אבנר כדי להבין איך נפלת קורבן להסתה לכיוון הלא נכון ואני נגד הסתה מכל כיוון שהוא.

"אם הפוסטים שכתבתי לא יספיקו לך אז תקרא את המאמר שכתבתי בעיתונך מעריב ביום שישי ה-21 במרץ בנושא הוועדה לבחירת שופטים או תשמע את מה שאבנר אמר בעשרות עצרות מחאה. מה שעשית קוראים לזה לירות בתוך הנגמ"ש".

כשהבין שבבית ההשקעות הזה יש שותפים נוספים שרחוקים מהשמדת הדמוקרטיה, כספית הוריד הוליך ובפוסט נוסף שיבח את אבנר שהינו "אדם יקר עם פעילות חברתית והרבה מאוד מעשי חסד. והלב שלו במקום הנכון… אז מה עושים? לא יודע".

.העיתונאי בן כספית (צילום: Hadas Parush/Flash90)
.העיתונאי בן כספית (צילום: Hadas Parush/Flash90)

גם העובדים שותפים

האחים אלי וניר ברקת יחד עם יובל רכבי, אכן מחזיקים בכ-28% ממיטב: אלי הוא היו"ר ואילו ניר לא מעורב בניהול החברה ומניותיו בה מוחזקות בנאמנות.

גם אחרי שמכרו חלק נכבד מהחברה, משפחת סטפק, המייסדים, עדיין שותפים לשליטה ולניהול, מחזיקים בכ-28% והאבא ובנו מכהנים כדירקטורים. הם ותיקים ומוערכים בשוק ההון כשלעצמו, אבל לא חוששים לומר את דעתם גם בנושאים שחורגים ממסכי הבורסה וניהול החסכון לטווח ארוך.

קריאה לחרמות היא בעייתית, שכן חוץ משאר השותפים בבעלות, בין מחזיקי העניין נמנים גם העובדים, שלא צריכים לשלם מחיר על התנהלות כזו או אחרת של הבעלים ואחיהם

אבנר הזדהה בעבר עם מפלגת העבודה וכאמור פעיל מאוד בפילנתרופיה. צבי, שהזהיר לא אחת מסכנות המהפכה המשפטית, ביקר לאחרונה את התקציב וכפי שציין בעצמו, כתב ממש לאחרונה מאמר נגד השינוי בוועדה לבחירת השופטים. בלי קשר לממשלה, הוא מרבה לכתוב גם על אי שוויון ובעיות בקפיטליזם העכשווי.

הסיפור הזה הוא תזכורת לכך שלצרכנים יש העדפות לגבי מי שהם בוחרים לפרנס, אלה החיים. עם זאת, קריאה לחרמות עסקיים היא מדרון בעייתי, שכן כמו במקרה של בית ההשקעות הזה, חוץ משאר השותפים בבעלות, בין מחזיקי העניין נמנים גם מאות עובדים שלא צריכים לשלם מחיר על התנהלות כזו או אחרת של הבעלים ואחיהם.

ליאורה עופר והראל ויזל בפגישת ראשי המשק בנוגע למהפכה המשפטית. 16 ביולי 2023 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)
ליאורה עופר והראל ויזל בפגישת ראשי המשק בנוגע למהפכה המשפטית. 16 ביולי 2023 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

בישראל לא שותקים

הסיפור הזה הוא גם תזכורת לכך שבישראל, צבי סטפק לא היה קול בודד בביקורת שהשמיע נגד הממשלה. הזרם המרכז של קהילת העסקים יצאה בקול בוטח ובהיר נגד המהפכה המשפטית וריסוק המוסדות.

מנהלי הבנקים, בעלי ומנהלי עסקים קמעונאיים גדולים וחברות תעשייתיות לא חששו להתריע מפני הסיכון שנשקף לכלכלה הישראלית והרבה מעבר לכך. מהראל ויזל ועד ליאורה עופר, הרשימה ארוכה. עידן עופר ורבים אחרים תרמו סכומים גדולים לארגוני המחאה שהפכו במלחמה לארגוני סיוע שהחליפו את המדינה.

מגזר ההייטק בלט מאוד בשורות המחאה והחשש משחיקה באופייה הדמוקרטי של המדינה וחברות רבות אפשרו ועדיין מאפשרות לעובדים לצאת להפגין על חשבון העבודה

מגזר ההייטק בלט מאוד בשורות המחאה והחשש משחיקה באופייה הדמוקרטי של המדינה וחברות רבות אפשרו ועדיין מאפשרות לעובדים לצאת להפגין על חשבון העבודה. עינת גז הלכה צעד קדימה בהוצאת כספי חברת ההייטק שבניהולה מישראל.

הצטרפו למחאה אנשים שמעולם לא פצו פה במישור הפוליטי, כמו למשל גיל שוויד, ש"הביע דאגה" ואף אמר שאינו יודע אם ימליץ לחברות להירשם כאן. נניח לזה שממילא סטארטאפים מעדיפים להירשם בארה"ב. גם היזם הסדרתי ומייסד וויז, אסף רפפורט, פרסם לאחרונה מודעת ענק בעד עסקה לשחרור החטופים.

עובדים מהמגזר הטכנולוגי מוחים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 9 במרץ 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
עובדים מהמגזר הטכנולוגי מוחים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 9 במרץ 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

בארה"ב מתקרנפים

בזמן המהפכה המשפטית גורמים בימין ניסו לייצר משקל נגד למסר הברור שביטאו רוב ראשי המשק, שוק ההון והייטק נגד הממשלה והעומד בראשה. אלא שלמעט בודדים כמו שלומי פוגל ודובי פרנסס, הזרם המרכזי ויתר על התענוג של פגישה עם נתניהו ומתן לגיטימציה להחלשת המוסדות. גם בימים אלה, פורום העסקים ומטה ההייטק נערכים להשבתת המשק בכל רגע.

לכל מנהל ובעלים יש מה להפסיד מביקורת על הממשלה. אם זה לקוחות שיתרגזו, רגולציה לעומתית וחוזים ממשלתיים. למה לקחת סיכון? תמיד עדיף להחריש או לזרום עם העדר

זה לא מובן מאליו. לכל מנהל או בעלים יש מה להפסיד מביקורת על הממשלה ומהלכיה. אם זה לקוחות שלא יאהבו את העמדה הלעומתית או משפיעני דעת קהל שיסמנו אותם כקפלניסטים ויקראו לחרם או אובדן קשב במסדרונות הממשל עצמו. יש עסקים שתלויים ברגולציה או בחוזים ממשלתיים. למה להם לקחת סיכון ומי צריך את כאב הראש הזה? עדיף להחריש או לזרום עם העדר.

לשם השוואה, אפשר להסתכל על מה שקרה בארה"ב לקראת ומאז הבחירות: מייסד פייסבוק ביטל את בדיקת העובדות ומחלקת הגיוון בהעסקת העובדים. ג'ף בזוס שבר את מסורת התמיכה של הוושינגטון פוסט במועמד כזה או אחר ובהתערבות גסה נוספת הורה לעורכיו להגביל פרסום המאמרים רק לכאלה שתומכים בחירויות הפרט ובשוק החופשי.

טייקוני ההייטק בטקס ההשבעה של דונלד טראמפ, מימין: אילון מאסק, מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי, ג'ף בזוס ומארק צוקרברג, 20 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)
טייקוני ההייטק בטקס ההשבעה של דונלד טראמפ, מימין: אילון מאסק, מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי, ג'ף בזוס ומארק צוקרברג, 20 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)

צוקרברג צריך רגולציה אוהדת, בזוס ומאסק קיוו להמשיך לקבל את החוזים השמנים מהממשל החדש ולהישאר בצמרת דירוג העשירים בעולם. לפחות במקרה של מאסק, בינתיים זה לא ממש עבד. בכל העולם אנשים מבטאים את הסלידה ממנו בהשחתה של מכוניות טסלה ובסופו של דבר גם מניית החברה נחתכה ב-45% (!) מהשיא של אמצע דצמבר האחרון.

התמונה של צוקרברג, בזוס, מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי ומאסק בהשבעת טראמפ מספרת את הסיפור כולו. זו ההגדרה המילונית להתקרנפות. לפחות לעת עתה בישראל, התמונה קצת אחרת. ראשי המשק לא ישבו על הגדר ומובילי ההייטק יוצאים מאזור הנוחות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עובדתית: יש הפקרה, מלחמה נצחית, הפיכה, פירומניה משיחית, השתמטות, גזל ותקצוב מקורבים, מכירת משאבי מדינה לזרים ועשירים, מכונת פילוג איום, הינדוס נרטיב, הדתה, שחיתות, הכפפה, התדרדרות בכל ... המשך קריאה

עובדתית:
יש
הפקרה, מלחמה נצחית, הפיכה, פירומניה משיחית, השתמטות, גזל ותקצוב מקורבים, מכירת משאבי מדינה לזרים ועשירים, מכונת פילוג איום, הינדוס נרטיב, הדתה, שחיתות, הכפפה, התדרדרות בכל המדדים בכל התחומים כמעט, ייבוש היתרון האיכותי,
וגם עושק ושעבוד ליוקר המחיה.
אין
השבתה של המשק לנוכח הנ"ל.

עוד 1,075 מילים ו-1 תגובות
סגירה