הראיונות שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר עם מועמדים לתפקיד ראש השב"כ הבא, והודעתו אתמול בבוקר (שני) על בחירתו במפקד חיל הים לשעבר, אלי שרביט, לתפקיד – ספגו ביקורת ציבורית, בטענה כי מדובר בהפרת צו שיפוטי של בג"ץ וכי בכך חצה נתניהו קו אדום.

ההאשמה כלפיו הייתה מוגזמת: נתניהו לא הפר צו בג"ץ, אלא רק ניצל את המצב שנוצר נוכח שילוב השגיאות הטקטיות שעשו הן היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, והן שופטת בג"ץ גילה כנפי־שטייניץ.

מועמדותו של שרביט לתפקיד ראש שב"כ החזיקה מעמד שעות אחדות בלבד טרם יצאה בת־קול מלשכת ראש הממשלה, שתדרכה כי שמו ירד מהפרק. עם זאת, המהלך כולו שירת את נתניהו, המבקש לקבע תודעה ציבורית שלפיה זמנו של ראש שב"כ הנוכחי רונן בר הסתיים.

על אף הצו הארעי של בג"ץ המונע את פיטורי בר, לפחות עד לדיון שיתקיים בעתירות בעניינו בעוד שבוע, נתניהו מבקש לטעת את התחושה שהדיון בבג"ץ יהיה לפרוטוקול בלבד

על אף הצו הארעי של בג"ץ המונע את פיטורי בר, לפחות עד לדיון שיתקיים בעתירות בעניינו בעוד שבוע, נתניהו מבקש לטעת את התחושה שהדיון בבג"ץ יהיה לפרוטוקול בלבד, ובר הוא כבר בבחינת הולוגרמה, גבר מת מהלך.

כך נקרתה בידיו של נתניהו ההזדמנות לעשות זאת: מייד לאחר החלטת הממשלה על פיטוריו של בר לפני כשבוע וחצי, הוגשו לבג"ץ לא פחות משמונה עתירות בדרישה לבטל את הפיטורים. העתירות הגיעו לידיה של השופטת התורנית כנפי־שטייניץ, שהוציאה צו ארעי המשהה את תוקפה של החלטת הפיטורים. זה היה צינור החמצן הראשוני לבר – הוא אינו הולך הביתה, בינתיים.

שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי־שטייניץ, ספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בד בבד, הורתה כנפי־שטייניץ למשיבים להגיש את תגובתם לבקשת העותרים לצו ביניים. פירוש הדבר – בית המשפט יחליט האם להמשיך להקפיא את פיטוריו של בר עד למתן פסק דין בעתירה לאחר שישמע את עמדות הצדדים בעניין.

היועצת המשפטית בהרב־מיארה מיהרה לצקת לצו הארעי תוכן פרשני והוציאה הנחיה חד־משמעית לנתניהו, במכתב שנשלח ביום שישי בצהוריים, לפני שבוע וחצי. במכתבה היא כתבה שמשמעות הצו הארעי איננה רק שבר ממשיך בכהונתו, אלא שנאסר על נתניהו לעשות כל פעולה לקידום בחירתו של ראש שב"כ הבא, ובכלל זה נאסר עליו לראיין מועמדים לתפקיד.

אפשר להניח שההנחיה האוסרת לעשות כל פעולה לקידום בחירתו של ראש שב"כ הבא קיפלה בתוכה גם חשש של היועצת שנתניהו ינצל את הראיונות עם בכירי שב"כ כדי לנסות לדלות מידע על פרשת קטאר־גייט

אפשר להניח שהנחיה זו קיפלה בתוכה גם חשש של היועצת שנתניהו ינצל את הראיונות עם בכירי שב"כ, באצטלה של בחינת מועמדותם, כדי לנסות לדלות מידע על מהלכי החקירה בפרשת קטאר־גייט, הנמצאת באחריות שב"כ.

מכל מקום, ההנחיה הזו, בין אם היא מהווה פרשנות מתחייבת של הצו הארעי או לא, הייתה במסגרת הפררוגטיבה של היועצת. זה עניין השייך למרחב הייעוצי, אפילו אם הוא איננו מגובה בצו מפורש של בית המשפט. בהתאם לפסיקה, הנחיה כזו מצד היועצת היא מחייבת, כל עוד בית משפט לא פסק אחרת. אלא שממשלת נתניהו כבר אינה סופרת את היועצת המשפטית לממשלה.

ראש שב"כ רונן בר וראש המוסד דוד ברנע, יולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

חלפו יומיים, והתיק הוקצה להרכב הבכיר של בית המשפט העליון – הנשיא יצחק עמית, המשנה המיועד נעם סולברג והשופטת דפנה ברק־ארז. אפשר היה להניח שתפקידה של כנפי־שטיייניץ באירוע הסתיים, אבל לא כך היה.

למוחרת היום הגישו המשיבים את תגובתם לבקשה לצו ביניים. עו"ד ציון אמיר הגיש מסמך תוקפני מטעם הממשלה, והפרקליטות הגישה עמדה מטעם "המדינה", כלומר מטעם היועצת המשפטית לממשלה.

היועצת הגדילה ראש ולמעשה ירתה לעצמה ברגל: היא הכניסה להודעתה לבג"ץ מעין דיווח על ההנחיה שנתנה לראש הממשלה, בדבר האופן שבו היא פירשה את הצו הארעי

היועצת ביקשה עוד זמן לגיבוש עמדתה, ולפיכך ביקשה שתגובתה לבקשה לצו ביניים תוגש ביחד עם תגובתה לעתירות לגופן, בתחילת השבוע הבא, כמה ימים לפני הדיון המיועד בבית המשפט. אבל כאן היועצת הגדילה ראש ולמעשה ירתה לעצמה ברגל: היא הכניסה להודעתה לבג"ץ מעין דיווח על ההנחיה שנתנה לראש הממשלה, בדבר האופן שבו היא פירשה את הצו הארעי:

"לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, אף אין מקום לאפשר את תחילת תהליכי הבחירה והראיונות של ראש שירות חדש או של ממלא מקום, שיש בה כדי לקבוע עובדות בשטח בטרם ניתנה החלטת בית המשפט הנכבד, באופן שיפגע ביציבותה של המסגרת הארגונית ההיררכית של שירות הביטחון הכללי".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בטקס השבעת נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בבית הנשיא, 13 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זו הייתה טעות מצד היועצת. היא אולי לא התכוונה לבקש מבג"ץ אישור לפרשנות שיצקה לצו הארעי, אך בפועל כך בחרה השופטת כנפי־שטייניץ לקרוא את המשפט הזה. יכול להיות שהיועצת פשוט רצתה לעדכן את בית המשפט מהן, מבחינתה, המשמעויות האופרטיביות של הצו הארעי. אך כנפי־שטייניץ בחרה לראות בכך בקשה של היועצת להרחיב את תחולתו של הצו הארעי.

את זה כנפי־שטייניץ לא רצתה לתת לבהרב־מיארה. "הצו הארעי ייוותר על כנו עד למתן החלטה אחרת", היא כתבה ביום שני בשבוע שעבר, "לצד זאת, לא ראיתי להרחיב את היקף הצו כמפורט בבקשת היועצת המשפטית לממשלה". ההחלטה הזו יצרה כותרות מיידיות, שלפיהן בג"ץ מאשר לנתניהו לקיים ראיונות למועמדים לראשות שב"כ.

האם העובדה שנתניהו ממשיך לקדם הליכים לבחירת ראש שב"כ הבא פירושה שהעתירות בעניין רונן בר הפכו להיות לפרוטוקול בלבד? ממש לא

גם כאן, לא בטוח שהתוצאה משקפת בדיוק את מה שהשופטת כנפי־שטייניץ התכוונה. ניסוח זהיר יותר היה יכול להבהיר שבית המשפט אינו נותן תוקף של צו שיפוטי לפרשנות הרחבה שהיועצת נתנה לצו הארעי, אך גם אינו פוגע בסמכותה לתת הנחיות משפטיות פרשניות, כפי מיטב הבנתה, לגורמי הרשות המבצעת, על יסוד הצו שניתן. אך לא זה מה שנכתב. כנפי־שטייניץ הגדירה את תגובתה של היועצת כבקשה להרחבת הצו, שאותה היא בחרה לדחות.

מותר להתעכב רגע גם על עצם העובדה שההחלטה הזו ניתנה על ידי השופטת כנפי־שטייניץ, לאחר שכבר מונה הרכב שידון בתיק. בדרך כלל בבג"ץ, ברגע שנקבע הרכב, ההחלטות הפרוצדורליות עוברות לידיו, או לידי ראש ההרכב. אך שטייניץ הייתה זו שנתנה את ההחלטה בעניין אי הרחבת הצו הארעי, גם אחרי שהתיק הועבר לאחריות השופטים עמית, סולברג וברק־ארז.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 31 במרץ 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

דוברת בתי המשפט אילת פילו הסבירה בתשובה לפניית זמן ישראל ש"ככלל, בהתאם לסדרי העבודה במזכירות בית המשפט, בקשה בתיק בג"ץ שקבוע לדיון תועבר לטיפול השופט שהיה תורן בעת הגשת העתירה, אלא אם נותרו פחות משבועיים עד למועד הדיון. במקרה דנן התגובות לבקשה למתן צו ביניים הוגשו כשבועיים לפני מועד הדיון, ומשכך השופטת כנפי־שטייניץ טיפלה בבקשה".

האם העובדה שנתניהו ממשיך לקדם הליכים לבחירת ראש שב"כ הבא פירושה שהעתירות בעניין רונן בר הפכו להיות לפרוטוקול בלבד? ממש לא. ראשית, לא ניתן להסיק מההחלטות שקיבלה השופטת התורנית בעניין הצו הארעי דבר וחצי דבר באשר לגישה שיפגינו שופטי ההרכב בנוגע לעתירות.

מתברר שלא רק נתניהו הכין תוכנית פעולה לימים שנותרו עד לדיון בבג"ץ. מהלכי החקירה האחרונים בפרשת קטאר־גייט, ובראשם מעצרם של אוריך ופלדשטיין, בוודאי לא יהיו ההתפתחות היחידה בעניין זה

שנית, מאחר שההתפתחויות מהיממות האחרונות בפרשת קטאר־גייט ממחישות עד כמה קריטי שבית המשפט יגן בגופו על הכלל שפוליטיקאים בכירים הנחקרים בידי רשויות האכיפה (או שהם מקורבים מאוד למי שנחקרים ומסייעים להם ככל יכולתם) לא יוכלו להדיח את ראשי הרשויות החוקרות. אחרת, לא ניתן יהיה לשמור על שלטון החוק באופן מעשי.

כן, מתברר שלא רק נתניהו הכין תוכנית פעולה לימים שנותרו עד לדיון בבג"ץ בעניין הדחת ראש שב"כ. מהלכי החקירה האחרונים, ובראשם מעצרם של יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, בוודאי לא יהיו ההתפתחות היחידה בעניין זה, שנראה בשבוע הקרוב.