1

חוץ מהטרלת השווקים העולמיים ומשחקי מלחמה במזרח התיכון, מתברר שדונלד טראמפ מצא זמן לעוד מהלך חיוני: חתימה על צו נשיאותי שמבטל את ההגבלה על ספיקת המים במקלחות בארצות הברית.

ב-30 השנה האחרונות היצרנים היו מחוייבים להגביל את עוצמת הזרם של ראש הטוש ל-2.5 גלון בדקה (9.5 ליטר), אבל טראמפ הבהיר שזה לא מספיק לו בשביל לחפוף את "השיער היפה שלי".

הצו שחתם עליו מבטל את ההגבלה, ובכך משיג מטרה נעלה: Make America's Showers Great Again. כותבי הטקסטים של "ארץ נהדרת" תולשים שערות (רטובות). האיש לא משאיר להם עבודה.

ב-30 השנה האחרונות היצרנים היו מחוייבים להגביל את עוצמת הזרם של ראש הטוש ל-9.5 ליטר בדקה, אבל טראמפ הבהיר שזה לא מספיק בשביל לחפוף את "השיער היפה שלי"

9.5 ליטר הם כמעט 40 כוסות מים בדקה. זה רחוק מאוד מטפטוף, כך שעם כל הכבוד לרעמת השיער של טראמפ ברור שאין שחר לטענה שלו שבזרם כזה הוא צריך לעמוד לפחות 15 דקות במקלחת (600 כוסות!) כדי שהשיער שלו יירטב.

בישראל התקן של מכון התקנים הגדיר ספיקה של עד 11 ליטר בדקה לראש טוש במקלחת. התקן בוטל לאחרונה במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אבל לזכותו של שר הכלכלה ניר ברקת ייאמר שהוא לא עשה פסטיבל נוסח טראמפ מהסעיף הספציפי הזה, כך שהציבור כלל לא מודע לכך והספיקה בברזים ברוב הבתים עדיין נמוכה יותר.

מקלחת קרה ביום קיץ חם, אילוסטרציה (צילום: chameleonseye/iStockPhoto)

אם הבצורת שפקדה את ישראל השנה תימשך בחורפים הבאים, נגלה שמה שטוב לאירופה לא בהכרח טוב לנו וניאלץ להשיב את המגבלה ובכלל לחזור לתרבות של חיסכון במים.

לפני מספר שנים התקנתי חסכמים בטוש המקלחת שבביתי ובכיורי האמבטיה והמטבח. הזרם החסכני – בוודאות פחות מ-9.5 ליטר בדקה – היה תקין לגמרי והירידה בעוצמה לא הפריעה לאיש מבני (ובנות) הבית. אולי כי לא התעקשנו לשפוך לתוך השיער קוקטייל של מקציפים יוקרתיים כפי שטראמפ נוהג לדבריו לעשות.

עובדה נוספת, אם עובדות עדיין רלוונטיות בימינו – טראמפ טוען שעם ביטול הצו הוא מסיים את "מלחמת ביידן-אובמה נגד המקלחות". אבל החוק חוקק ב-1992 על ידי ג'ורג' בוש האב – רפובליקאי מכף רגל ועד ראש (חפוף).

טראמפ טוען שעם ביטול הצו הוא מסיים את "מלחמת ביידן-אובמה נגד המקלחות". אבל החוק חוקק ב-1992 על ידי ג'ורג' בוש האב – רפובליקאי מכף רגל ועד ראש (חפוף)

מעבר למחלוקת הנקודתית על עוצמת הזרם הראויה, מדובר בהתנגשות חזיתית בין תפיסות עולם. לפי גישתו של טראמפ, אף אחד לא יכול לעצור אותו – לא הירוקים הקמצנים שמטיפים לחיסכון, לא חשבון הבנק וגם לא הטבע ומצוקת המים החריפה ששוררת בשנים האחרונות בכמה ממדינות ארצות הברית.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חותם על צו נשיאותי בחדר הסגלגל בבית הלבן, וושינגטון, 9 באפריל 2025 (צילום: SAUL LOEB / AFP)

טראמפ חזק מהטבע, הוא לא כפוף לחוקיו ומגבלותיו. איש לא יגיד לו ולאמריקה שלו להפסיק לשרוף פחם ונפט ואיש לא יגיד להם לחסוך מים. כדור הארץ קטן עליהם. אם נכלה אותו, נקנה עוד אחד. ככה עובדים חוקי השוק, לא?

טראמפ חזק מהטבע, הוא לא כפוף לחוקיו ומגבלותיו. איש לא יגיד לו ולאמריקה שלו להפסיק לשרוף פחם ונפט ואיש לא יגיד להם לחסוך מים. כדור הארץ קטן עליהם. אם נכלה אותו, נקנה עוד אחד. ככה עובד השוק, לא?

הבעיות מתחילות במפגש עם המציאות. האמריקאי הממוצע יקבל חשבון מים גבוה יותר בגלל ביטול המגבלה. חלק לא מבוטל מהמים שאנחנו צורכים באמבטיה או בעת צחצוח השיניים זורמים כשאנחנו כלל לא משתמשים בהם.

ככל שהזרם חזק, יותר מים טובים ויקרים זורמים סתם כך הישר לצנרת הביוב. טראמפ גוזר פה הוצאה משמעותית ומיותרת על מיליוני אמריקאים שספק אם הם יכולים לעמוד בה.

אזורים נרחבים בארצות הברית מתמודדים באלף הנוכחי עם בצורות קשות. רק לפני שנתיים איימה ירידה בזרימה בנהר קולורדו, שמשקה שורה של מדינות בדרום מערב ארצות הברית, להביא לקיצוץ יזום באספקת המים ל-40 מיליון בני אדם.

מצוקת המים מסכנת גם את ייצור האנרגיה שמתבסס על סכרים הידרו-אלקטריים. טראמפ ומעריציו מסרבים להכיר בעובדה שהכסף לא יכול לקנות הכל – הוא יכול לקנות רק מה שיש, ואם אין מים אז אין.

מבקרים הציבו דגים מתים בחריצי אדמה באגם מיד, מאגר המים הגדול ביותר בארה"ב שסובל מבצורת קשה, 28 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/John Locher)

במהלך הבצורת שפקדה את ישראל בעשור הקודם – צריך לקוות שלא התחלנו עכשיו סבב חדש – רשות המים חילקה חינם מאות אלפי חסכמים ודרבנה את הציבור לחסוך בכל דרך אפשרית.

צריכת המים הלאומית ירדה בתוך שנה בכ-20% וסייעה למשק המים לעבור בשלום את רצף שנות הבצורת. אפשר רק להצטמרר מהמחשבה מה היה קורה לו טראמפ היה מנהל אז את העניינים בישראל.

צריכת המים הלאומית ירדה בתוך שנה בכ-20% וסייעה למשק המים לעבור בשלום את רצף שנות הבצורת. אפשר רק להצטמרר מהמחשבה מה היה קורה לו טראמפ היה מנהל אז את העניינים בישראל

כשהתברר בחורף האחרון שאין מספיק מים לכיבוי השריפות בלוס אנג'לס, טראמפ הפיץ פייק ניוז שבו טפל את האשמה על המושל הדמוקרטי. גם כשהמים יאזלו בגלל הזרמים המיותרים בצנרת, הוא ימצא את מי להאשים. זה יהיה הדיפ סטייט, או הסינים. או הדיפ סטייט של הסינים.

2

"שר האוצר אינו חבר בקואליציית שרי האוצר לאקלים שבה חברים 90 שרי אוצר מהעולם. הוא אינו משלב את המלצות הקואליציה ואת המלצות ה-OECD בנושא תקצוב ירוק.

"הוא ממעט ליזום בתחום האקלים, פועל בנושא מול כל משרד בנפרד ונוקט עמדות תגובתיות ואף בולמות – דבר שמשפיע לשלילה על אפקטיביות השגת היעדים של ישראל בתחום".

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בכנס כסף ואקלים באוניברסיטת בן גוריון (צילום: איה דבורין תקשורת)

כשמבקר המדינה מתניהו אנגלמן נכנס לתפקידו הוא הבהיר שהוא מעדיף שהביקורת לא תהיה פרסונלית. אבל כשכל הקווים האדומים נחצים, הדברים משתנים.

רגע לפני החג, בכנס על אקלים וכסף שנערך באוניברסיטת בן גוריון, אנגלמן, שכבר פרסם כמה דו"חות חריפים במיוחד על (אי) היערכות ממשלת ישראל למשבר האקלים, נשא את הרצאת הפתיחה.

הוא אמנם לא נקב בשם סמוטריץ', אבל הבהיר ששר האוצר הוא בעצם מכחיש אקלים שהולך ומנתק את ישראל מהמדע ומהמדינות הנאורות.

3

בזמן שהעיריות בישראל אוספות בזו אחר זו את הפחים הכחולים מהרחובות ואפשרויות המחזור שעומדות לרשות התושבים הולכות ומצטמצמות, הקורא דורון שפט מדווח מפורטוגל:

"בכל מתקן אשפה במרחב העירוני (לא אזור ייעודי למחזור) יש הפרדה של פסולת לזכוכית, לאריזות, לנייר ובחלק מהמקומות גם לשאריות אורגניות. ולא מדובר בפורטו או ליסבון אלא בחור על מלא, עיר בשם GUARDA בצפון פורטוגל עם אפס זרים ו-100% פורטוגלים.

"בכל מתקן אשפה במרחב העירוני יש הפרדה של פסולת לזכוכית, לאריזות, לנייר ובחלק מהמקומות גם לשאריות אורגניות. ולא מדובר בפורטו או ליסבון אלא בחור על מלא, עיר בשם GUARDA בצפון פורטוגל"

מתקנים להפרדת אשפה בפורטוגל, אפריל 2025 (צילום: דורון שפט)

"פורטוגל בלשון המעטה היא לא ארץ עשירה ואפילו ענייה, כך שהשקר הגדול של 'להיות ירוק זו פריבילגיה לעשירים' מתגלה במבחן המציאות כשטות גמורה.

"למען ההגינות חשוב לציין שיש תחומים שבהם פורטוגל ממש מאחור: ניתן לראות לא מעט רכבי דיזל מלאי פיח שחור, ואת החימום בחורף משקי בית רבים עדיין עושים בעזרת קמיני עצים".

4

רגע לפני פסח הושקה בדיזנגוף סנטר בתל אביב "50 מעלות בצל" – הביאנלה השנייה לאמנות סביבתית. 13 יצירות פזורות במרחביו המפותלים של הקניון הוותיק, כשהאטרקציה המובילה ממוקמת במעבר התת קרקעי בין שני הבניינים: מקבץ של סרטוני אנימציה קצרים בנושאי סביבה מוקרנים ברצף.

13 יצירות פזורות במרחביו המפותלים של הקניון הוותיק, כשהאטרקציה המובילה ממוקמת במעבר התת קרקעי בין שני הבניינים: מקבץ של סרטוני אנימציה קצרים בנושאי סביבה מוקרנים ברצף

חלק מהמושבים עשויים מקרטונים דחוסים, והצופים – בחול המועד פסח שבו הגעתי למקום אלה היו בעיקר משפחות – נראו מתעניינים. לא כולל ילדה אחת שפקעה סבלנותה וכנראה כבר לא תהיה פעילה ב'גרינפיס'.

התערוכה תוצג עד 13 ביוני.

תצוגה בדיזנגוף סנטר בתל אביב, "50 מעלות בצל" – הביאנלה השנייה לאמנות סביבתית, אפריל 2025 (צילום: אביב לביא)