באמצע אוקטובר שנת 2022 התמנה עימאד מוסטפא אל-טרבלסי לתפקיד שר הפנים של מדינת לוב בעידן שלאחר מות הדיקטטור המפורסם מועמר אל-קדאפי. כיום אל-טרבלסי נחשב לאחת הדמויות החזקות בממשל הלובי החדש, ומביא עמו גישה אסלאמיסטית קיצונית, שכנראה עוד תעלה למערב ביוקר.

על מנת להבין את הפוליטיקה של לוב כיום נחזור לשנת 2011, כאשר במסגרת האביב הערבי פרצה התקוממות עממית נגד שליט המדינה דאז. קדאפי, אשר שלט בלוב ביד רמה במשך כ-40 שנים, מצא עצמו תחת מרד עממי נרחב, אתו לא ידע להתמודד.

בניסיון נואש להיאבק במרד, קדאפי יצא למלחמה נגד עמו שלו. אולם בניגוד למה שהתרחש במשך שנים בסוריה, הוא לא נהנה מתמיכתה של רוסיה, כך שהיה על הממשל בהנהגתו להיאבק לבד מול כוחות המורדים שניסו להשתלט על המדינה.

בניסיון נואש להיאבק במרד העממי, קדאפי יצא למלחמה נגד עמו שלו. אולם בניגוד למה שהתרחש במשך שנים בסוריה, הוא לא נהנה מתמיכת רוסיה, ונאלץ להיאבק לבד מול כוחות המורדים שניסו להשתלט על המדינה

תחילה נראה שממשל קדאפי הצליח לדכא את המורדים, אשר נמנו על קבוצות רבות ולא ניהלו חזית אחידה מול צבאו של הרודן. אולם מדינות נאט"ו, בהנהגת צרפת, החליטו בצעד שנוי במחלוקת לסייע לכוחות המורדים בהפלת משטר קדאפי. לבסוף קדאפי נתפס בחיים סמוך לעיר הולדתו והוכה על ידי ההמון, עד שנער גאל אותו מייסוריו וירה בו למוות במשפט שדה.

בימים שלאחר נפילת קדאפי לוב נקלעה למאבקים פנימיים בין המיליציות אשר לחמו והביאו להפלת משטר קדאפי. לאחר מאבקים עקובים מדם במרץ 2021, הוקמה הממשלה המאוחדת של לוב, אשר מאז ועד היום מהווה ממשלת מעבר. מטרת הממשלה לנסות לאחד את שבטי לוב מחדש ולשקם את המדינה מנזקי המלחמה.

אולם ממשלת המעבר הלובית טרם השיגה שליטה מלאה על שטחי המדינה ואינה מצליחה למגר את המליציות החמושות אשר שולטות במדבר הלובי. בנוסף לאוזלת היד ביצירת שלטון מרכזי יציב בלוב, הכלכלה הלובית בקריסה טוטלית. כאשר יצוא הנפט אשר מהווה מקור ההכנסה העיקרי של המדינה עומד כיום על היקף של 19% ביחס למה שהיה בעידן קדאפי.

על רקע כל אלה באוקטובר 2022 התמנה עימאד מוסטפא אל-טרבלסי לתפקיד שר הפנים במדינה. בדומה לאבו מוחמד אל-ג'ולאני בסוריה שקרוי על שם מוצאו, שמו של אל-טרבלסי מעיד על זיקתו לעיר טריפולי – טראבלוס. עוד בדומה לאל-ג'ולאני, גם אל-טרבלסי צמח וטיפס את דרכו מעלה במעלה שלטון הלובי דרך המיליציות האסלאמיסטיות שלחמו בשלטון המרכזי טרם הפלתו.

ממשלת המעבר הלובית טרם השיגה שליטה מלאה על שטחי המדינה ואינה מצליחה למגר את המליציות החמושות, השולטות במדבר הלובי. בנוסף לאוזלת היד ביצירת שלטון מרכזי יציב בלוב, הכלכלה הלובית בקריסה טוטלית

תחילה, כשאל-טרבלסי נכנס לתפקידו, הוא הושיט את ידו למערב והראה נכונות לטפל בבעיית הפליטים הלובים אשר הציפו את חופי איטליה, צרפת וספרד. צעד זה הביא עמו תקווה גדולה למערב וציפייה כי המשטר הלובי החדש ינהיג מדינה מודרנית חפצת חיים, ללא שום רצון להיכנס לעימות חזיתי עם אירופה וארצות הברית.

אך שורת צעדים פנימיים ששר הפנים העולה של לוב מקדם בארצו יכולה להעיד אחרת. לפני כארבעה חודשים, אל-טרבלסי נאם נאום סטייל דונלד טראמפ, ובו הוא מכרזי הכרזות ושולח איומים לכל עבר. הוא פותח את נאומו בכך שלוב הינה מדינה אסלאמית, שעמוד התווך העיקרי שלה הוא השריעה האסלאמית ולא ערכי המערב. נאומו ממשיך בכך שהוא מבטיח לפעול כדי למגר את בעיית הפליטים האפריקאים שיש בלוב (מי היה מאמין שיש אנשים בעולם שהמדינה שלהם כל כך גרועה עד שהם בחרו להגיע ללוב מרצון). אל-טרבלסי הצהיר לפעול להנפקת ויזות לפליטים והבהיר כי מי שאינו ראוי יגורש לאלתר בחזרה אל מדינתו, תוך רמיזה לשימוש באלימות.

עוד באותו נאום אל-טרבלסי הצהיר כי יותקנו תקנות אשר יהפכו את עטיית החיג'אב לחובה בבתי הספר ובמקומות הציבוריים. כאשר הוא מבטיח להרחיב את החובה ומבטיח להתקין עוד תקנות לחיזוק האסלאם במרחב הציבורי. כמה שבועות לאחר מכן כבר נאם השר בטקס של משטרת לוב והוריד פקודה לראש המשטרה הלובית לפיה מאותו יום כל השוטרים הלובים מחויבים להתפלל חמש תפילות ביום ולצום ברמדאן – כחיוב ולא כבחירה.

כשטרבלסי נכנס לתפקידו הוא הושיט ידו למערב, הראה נכונות לטפל בבעיית הפליטים הלובים באירופה, ועורר תקוות במערב לגבי המשטר החדש בלוב. אך שורת צעדים פנימיים שהוא מקדם בארצו מעידה אחרת

בשני הנאומים אל – טרבלסי משגר מסר חד וברור בעבור בני עמו:

"חופש וליברליזם לא בלוב אלא במערב. בלוב שלנו יש אסלאם וערכים איסלאמים קדושים".

אל-טרבלסי עוקץ את מתנגדיו ואומר במילים עדינות, כי מי שלא טוב לו בלוב האסלאמית מוזמן להגר למערב ולא להיות חלק מלוב. שורת הצעדים האסלאמיסטים שנוקט אל-טרבלסי מתקבלים באהדה רבה בקרב אנשי דת קיצונים במדינה, אשר לא פעם האשימו את שאר השרים ברפיסות מול המערב.

כיום ניתן לזהות בבירור שאל-טרבלסי הוא דמות מסוכנת, אשר צוברת פופולריות רבה בלוב ויש מי שישמח לסייע לו לסלול את דרכו לשלטון. ניחוש נכון – איראן. הרפובליקה האסלאמית של איראן כיום מחפשת נואשות בעלות ברית חדשות לאחר נפילת סוריה והיחלשות חזבאללה, בעוד שאל-טרבלסי מתאים לשלטון האייתוללות בטהרן כמו כפפה ליד. איראן תשמח לסייע לו להגיע להיות מספר אחת בלוב וליצור רפובליקה אסלאמית תאומה בצפון אפריקה.

כך שלאור המצב המתואר, המסקנה המתבקשת היא ששוב המערב הימר על הסוס הלא נכון בשכונה. אל-טרבלסי סולל את דרכו מעלה באמצעות יד קשה נגד העם הלובי. ועם קצת תמיכה מאיראן, סין או רוסיה נקבל רפובליקה איסלאמית קיצונית ביותר אשר משתווה לאפגניסטן. שאותה מנהיג בחור חמום מוח ויהיר שמזכיר את חות'ם בתימן. שישמחו לפתוח סניף שיגור טילים בליסטיים חדש בחופי הים התיכון. במצב כזה, העמדה של לוב כלפי ישראל והסכסוך הישראלי-פלסטיני תהיה ברורה.

אם בתקופת קדאפי אויבי ישראל בלוב נתמכו בעיקר בכסף, בעידן של אל-טרבלסי לוב יכולה להפוך לבסיס צבאי איראני, כזה, אשר על אף שאינו גובל בישראל, עלול ליצור בעיות קשות מבחינתה. מעבר לשיגור טילים, לוב יושבת על אחד מעורקי הסחר הראשיים של ישראל, ציר שיכול להיפגע על ידי כוחות פרוקסי איראניים בים התיכון.

אם בתקופת קדאפי אויבי ישראל בלוב נתמכו בעיקר בכסף, בעידן אל-טרבלסי לוב יכולה להפוך לבסיס צבאי איראני. גם אם אינה גובלת בישראל – מעבר לשיגור טילים, לוב יושבת על אחד מעורקי הסחר הראשיים של ישראל

האם לנו כמדינה יש מה לעשות באופן מיידי? נראה שלא ממש. אבל נצטרך לעקוב באופן הדוק אחרי ההתפתחויות ואחרי קשריה עם איראן עם לוב, עם ובלי קשר לנסיקתו של אל-טרבלסי לכס השלטון במדינה.

אלון עלי הוא בן לעדה הבדואית. שירת (עדיין משרת) בחיל השריון כקצין לוחם בחטיבה 188. למד משפטים במסלול מצטיינים שמשלב תואר ראשון ושני, וכיום עומד בפני מבחני הסמכה לעריכת דין. עסק בלימודיו בנושאי צדק חברתי והיה שותף לעתירות למימוש זכות החינוך בקרב בני נוער בארץ.