הדברים הברורים של ראש השב"כ רונן בר בתצהירו לבג"ץ, לפיהם ניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו להפעיל את השב"כ נגד מפגינים, ולא זו בלבד, אלא דרש ממנו לציית לו ולא לבג"ץ במקרה של משבר חוקתי – הינם האקדח המעשן, המוכיח עד כמה מסוכן נתניהו לעתיד מדינת ישראל.

התזכורת הזו מחייבת לא רק אותנו כאזרחים להמשיך להיאבק בכדי להביא להחלפתו של נתניהו, אלא גם את תומכי ישראל בעולם, ללמוד שהגיעה העת לבצע את האבחנה הנחוצה כל כך בין מדינת ישראל לבין ממשלתה. בין טובת אזרחי ישראל לטובת נתניהו.

התזכורת בתצהיר ראש השב"כ מחייבת לא רק אותנו כאזרחים להמשיך להיאבק להחלפת נתניהו, אלא גם את תומכי ישראל בעולם, ללמוד להבחין בין ישראל לבין ממשלתה, בין טובת אזרחיה לטובת נתניהו

בפגישתם האחרונה בבית הלבן, לאחר שבחר להודיע לעולם על חידוש השיחות עם איראן ולשבח את נשיא טורקיה ארדואן, כשנתניהו יושב מושפל לצידו, המשיך דונלד טראמפ הנרקיסיסט  ושיבח עצמו כהרגלו במילים: "אני הנשיא הטוב ביותר שהיה לישראל אי פעם". וכך, ברגע אחד, זיקק טראמפ את האבחנה הכל כך נחוצה בין מדינת ישראל לבין העומד בראשה. בכך אמר כי מה שטוב לישראל, אין משמעותו מה שטוב לנתניהו.

הדבר שנתניהו הכי פוחד ממנו הוא מהשתרשותה של האבחנה בינו לבין מדינת ישראל. במשך שנים, מנסה מי שרואה את עצמו כמלך לואי נתניהו, להטמיע את החיבור בינו לבין המדינה, חיבור שמשמש בעיניו תירוץ לכול: לנהנתנות, לפגיעה בשומרי הסף, אפילו למאבק בצו ההסגרה הבינלאומי נגדו. כל פעם מחדש הוא מנסה לזהות את עצמו עם המדינה ולהיפך, ואז מגיע הנשיא טראמפ עם סיכה חדה ומפוצץ ברגע אחד את בלון "המדינה זה אני" של נתניהו.

לפעמים צריך ילד אחד שיצעק שהמלך הוא עירום. במקרה הזה הקריאה לא מגיעה מילד, אלא מנשיא ארצות הברית, שהוא אכן ילדותי, אבל המסר שהעביר לכל העולם היה מדויק: להיות טוב לישראל זה לאו דווקא להקשיב לנתניהו, ולרוב דווקא ההיפך.

לא קל להודות שאדם חסר ערכים הומניסטיים כמו טראמפ צודק, אבל כעת ראוי שהקריאה הזו תגיע לכל מי שעדיין לא הפנימו שראש ממשלת ישראל פועל פעמים רבות מדי באופן המנוגד לאינטרסים של אזרחי מדינתו.

הדבר שנתניהו הכי פוחד ממנו הוא מהשתרשות האבחנה בינו לבין ישראל. במשך שנים, מנסה מי שרואה את עצמו כמלך לואי נתניהו, להטמיע את החיבור בינו לבין המדינה, שמשמש בעיניו תירוץ לכול

משיקוליו האישיים והפוליטיים, נתניהו מוביל מדיניות של מלחמה אינסופית שמשרתת את ממשלתו על חשבון ביטחונם של אזרחי ישראל, על חשבון חירותם של החטופים ואולי אף על חשבון חייהם.

מאותם שיקולים, המכרסמים ביסודות עליהם בנויה המדינה, הוא מרסק את הדמוקרטיה הישראלית ונלחם בשומרי הסף כדי לחלץ את עצמו ואת מקורביו מבית האסורים.

טראמפ הוכיח כי למד את הלקח לגבי נתניהו, ויש לקוות שימשיך לדבוק בתובנה חיונית זו. כעת הגיע תורם של הארגונים היהודיים בארצות הברית וברחבי העולם, ושל רבים נוספים בקהילה הבינלאומית, הרואים את עצמם כידידי אמת של ישראל, להבין שישראל מונהגת בידי אדם שדרכו מנוגדת לדרכה של המדינה. להבין שאדם זה מסיט את המדינה מהמסלול שמשקף את האינטרסים הבסיסיים ביותר שלה, ובכך מסכן אותה סכנה מיידית ומשמעותית.

על כן, תמיכה אמיתית באזרחי המדינה איננה תמיכה בנתניהו, כי אם התנגדות לו ולדרכו, וחיזוק האלטרנטיבות למדיניותו – הן ביחס לאיראן, הן ביחס לסיום המלחמה והחזרת החטופים, והן ביחס לקידום חלופה פלסטינית לשלטון חמאס בעזה, כבסיס להסדר מדיני כולל המושתת על יישום פתרון שתי המדינות. כל היעדים הללו מתלכדים כעת לכוון אחד שהוא הפוך מהכוון אליו מוביל נתניהו.

משיקוליו האישיים והפוליטיים, נתניהו מוביל מדיניות של מלחמה אינסופית שמשרתת את ממשלתו על חשבון ביטחונם של אזרחי ישראל, על חשבון חירותם של החטופים ואולי אף על חשבון חייהם

הסקרים מלמדים, שרוב מוחלט של אזרחי מדינת ישראל הבינו עד כמה נתניהו מזיק להם ולמדינתם. כעת הגיע תורם של תומכי ישראל בעולם לעמוד לצד האזרחים – ולא עוד לצדו של מנהיג מושחת שהפך את המדינה לכלי בשרות האינטרסים האישיים שלו ושל משפחתו.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.