שרי הממשלה וחברי כנסת ממפלגות הקואליציה תוקפים את ראש השב"כ רונן בר, ומאשימים אותו כי כשל בתפקידו ושהוא אחד האחראים הראשיים לאסון ה-7 באוקטובר 2023.
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם השר הילדותי הזחוח בצלאל סמוטריץ', שיש תיעוד לדבריהם מלפני המלחמה על תועלת לישראל בחמאס ועל כך שנכון לנו לאפשר ולהבטיח את קיומו – מאשימים את ראש השב"כ בכך שהוא, כנראה יחד עם עוד אחרים (לא שרים בממשלה שלהם, כמובן), אחראי ראשי לאסון ה-7 באוקטובר. זאת בעיקר בגלל תפקוד לקוי שלו בליל ה-7-6 באוקטובר.
גם נתניהו וגם סמוטריץ', שיש תיעוד לדבריהם מלפני המלחמה על התועלת לישראל בחמאס והמשך קיומו – מאשימים את ראש השב"כ שהוא (ואחרים, לא שרים בממשלתם, כמובן), אחראי ראשי לאסון ה-7 באוקטובר
שרים וחברי כנסת מהקואליציה מחרים מחזיקים אחריהם, מתגוללים בתקשורת על ראש השב"כ, ומצביעים עליו כמי שהוביל את ישראל לָאסון. גם אחרים מביעים את דעתם על כך שרונן בר נושא באחריות כבדה לאסון שקרנוּ ב-7 באוקטובר ותובעים את פיטוריו.
בימים האחרונים הגדיל לעשות היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין, ותבע את התפטרותו של ראש השב"כ בגלל אחריות למחדל של ה-7 באוקטובר. בקיצור, עניין אחריותו של ראש השב"כ לאסון ה-7 באוקטובר מוסכם בדרך כלל במרחב הציבורי, כולל בתקשורת.
אני מודה שאני הדיוט, ואיני בקי בחלוקת האחריות בין השב"כ והמודיעין הצבאי לאיסוף ולהערכה באשר לקורה ברצועת עזה, וגם איני בקי בעובדות למידע ולדיונים בליל ה-7-6 באוקטובר מעבר למה שפורסם בתקשורת. על אף זאת, אני מרשה לעצמי להביע תהייתי ברבים, על כך שאיני מבין במה אחראי ראש שירות הביטחון הכללי במעשה ובמחדל לאסון ה-7 באוקטובר.
אני כל-כך לא מבין עד שאיני מצליח להבין על מה התנדב רונן בר להכריז על אחריותו למחדל אי המוכנות של עם ישראל בכלל והצבא בפרט להתקפה שניחתה עליו ב-7 באוקטובר 2023. עוד בטרם מלא שבוע ליום האסון והוא כבר הודיע שהוא אחד מהאחראים הראשיים למחדל שהוביל לאסון, והבטיח להתפטר בהמשך מתפקידו. על פי ידיעתי ועד כמה שהבנָתי משֶגֶת, אני קובע שראש השב"כ אינו מהאחראים הראשיים, וגם לא נושא באחריות עיקרית למחדל שהוביל לאסון ה-7 באוקטובר.
על אף שלא ראש השב"כ היה הגורם המחליט על היערכות הכוחות נגד האיום, אני משער שרונן בר מייסר עצמו על שלא עמד על כוונת האויב, חמאס, וכתוצאה מכך לא הביא לדיון מחשבות וטיעונים, שאולי היו מביאים את הצבא להגיע למסקנות אחרות באשר לחומרת האיום המיידי, ולנקוט בצעדים נוספים שהיה בהם למנוע את שיעור האסון שאירע ב-7 באוקטובר 2023. קורה, שאדם הגון ששותף למחדל, לוקח על עצמו אשם יותר ממה שראוי היה לו שייקח.
על אף שלא ראש השב"כ היה הגורם המחליט על היערכות הכוחות נגד האיום, אני משער שהוא מייסר עצמו על שלא עמד על כוונת האויב ולכן לא הביא לדיון טיעונים, שאולי היו גורמים לצבא להסיק אחרת לגבי חומרת האיום
איני עוסק כאן בתקופה של השנים שקדמו ליום האסון. אני טוען זאת רק בהקשר של האירועים, המידע, הדיונים וההתנהלות של בכירי מערכת הביטחון ופיקוד הדרום בלילה שקדם ליום האסון.
בכירי הצבא – מודיעין ומבצעים וראש השב"כ – קיימו דיון התרעתי בראשות הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי בראשית האשמורת השלישית של ליל 7-6 באוקטובר. הסיבה לדיון לילי זה הייתה מידע שהובא לידיעת כל משתתפי הדיון על ידי השב"כ – אותו רונן בר המושמץ.
כל משתתפי הדיון התייחסו ברצינות למידע, ולא זלזלו בו, אך נוכח קיבעון מחשבתי מסיבות שלא אגע בהן כאן – אכנה אותן פסיכולוגיות (מדובר באנשים, ואפילו אנשים טובים, אבל בני אדם) – לא העריכו נכון את פוטנציאל האיום, ולא נקטו בצעדים שהיה בהם למנוע את אסון ה-7 באוקטובר, כפי שנפל והתרגש עלינו כמה שעות לאחר מכן.
אפילו שהרמטכ"ל ועמיתיו לדיון לא העריכו כממשי את האיום למתקפה גדולה ומשמעותית בשעות הקרובות (וזו טעות – אבל זה לא שייך לכאן), הם היו יכולים (=חייבים) לנקוט צעדים שהיה בהם להגן על חיים בנגב המערבי:
- להתריע לכוחות צה"ל החונים בקרבת הגבול על חשש שחמאס יחדור לשטחנו ויתקוף מוצב או יישוב.
- להתריע על אותה סכנה מחמאס גם לרכזי הביטחון השוטף (כיתות הכוננות) ביישובים.
- לפזר את המסיבות בקרבת גבול עוטף עזה.
- וכמובן לנקוט בפעולות לתגבור אפשרי של כוח האש והמגן בשטח עוטף עזה (יכול להיות שלכך היו קשיים, ותרומה מעשית לא משמעותית בגלל אילוצי זמן ומרחב. התגבור נדרש ל-3 עד 4 שעות מסיום הדיון. נעזוב את זה כאן).
בכירי הצבא – מודיעין, מבצעים וראש השב"כ – קיימו דיון לילי התרעתי בראשות הרמטכ"ל בראשית האשמורת השלישית של ליל 7-6 באוקטובר. הסיבה הייתה מידע שהובא לידיעת המשתתפים על ידי שב"כ – אותו בר מושמץ
כל המחדלים שמצוינים כאן הם מחדלים של היערכות מבצעית לקויה, והם שעשו אותנו בבוקר ה-7 באוקטובר כל כך חדירים ופגיעים לכוחות חמאס שתקפו אותנו.
הדיון היה בראשות הרמטכ"ל, והוא האחראי למחדלים אלה. הוא, ולא ראש השב"כ. אבל הרמטכ"ל אינו האחראי היחידי ו/או הראשי למחדלים אלה. יחד אתו אחראים למחדלים אלה באותו דיון לילי גם שר הביטחון, ובמיוחד ראש הממשלה (הוא האחראי הראשי לכל המחדלים שהיו באותו לילה! גם למה שנראה כמו מחדלים שהרמטכ"ל אחראי להם).
כן, גם שר הביטחון וגם ראש הממשלה לא השתתפו בדיונים הליליים, אבל עליהם המחדל בחזקת "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה", ועל כך שלא קיימו "מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת".
לא אכנס כאן לנימוקים לאחריותו של ראש הממשלה (והוא אחראי ועוד איך! יש לי מצגת לעניין. אולי בימים הקרובים אקדיש לכך רשימה). ברשימה זו אני עוסק במידת אחריותו של ראש השב"כ.
אז, כאמור, ראש השב"כ אינו אחראי למחדלי הצבא בהיערכות הנדרשת מהמידע ההתרעתי שהביא.
ישנה כמובן הטענה של ראש הממשלה שראש השב"כ לא העיר אותו. על כך נשאל את ראש הממשלה: "אמרת לו להעיר אותך אם יש מידע התרעתי?"
אני זוכר שכשהייתי בקורס קצינים בבה"ד 1, כשהמזכירה של מפקד הפלוגה הייתה עוזבת את משרד מפקד הפלוגה ב-4 אחר הצהריים, היה אחד מהחניכים מתייצב לתורנות טלפון במשרד עד לשעות הלילה. ושם על הקיר במשרדו של מפקד פלוגת הצוערים בבה"ד 1 היה תלוי דף ועליו היה כתוב:
"כששואלים היכן מפקד הפלוגה, אל תאמר 'איני יודע', אלא אמור: 'בכיתה בשיעורים או בתרגיל בשטח'". מסיפור זה אנחנו לומדים שני דברים מעניינים:
- ככה יצאנו שקרנים.
- אם יש דבר שחשוב למפקד/לממונה שמי שכפוף לו יעשה או יגיד, הוא צריך להגיד לו את זה מראש.
הדיון היה בראשות הרמטכ"ל, והוא האחראי למחדלים אלה. הוא, ולא ראש השב"כ. אבל הרמטכ"ל אינו האחראי היחידי או הראשי למחדלים. אתו אחראים למחדלים באותו דיון לילי גם שר הביטחון, ובמיוחד ראש הממשלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו, חבל שמכל מה שאפשר היה ללמוד מתורנות במשרד של מפקד פלוגה בקורס קצינים דבקת בשקר, ולא למדת דבר על אחריות והכנה למה שחשוב. אם זה נכון שאם היו מעירים אותך בליל ה-7-6 באוקטובר הכול היה מתנהל אחרת והיה נמנע אסון ה-7 באוקטובר (זה כמובן לא נכון, אבל נלך עם השטויות שלך), אז חובה היה עליך לדחוף לכיס של ראש השב"כ וגם לכיסו של הרמטכ"ל נייר שעליו רשום:
"להודיע למזכיר הצבאי של ראש הממשלה על כל דיון התרעתי שמתקיים".
כל כך פשוט. לא יכולת לעשות את זה? זה רק טעימה, "ביס מגעיל", מכל הדברים טרם ה-7 באוקטובר שהיה עליך לעשות ולא עשית, ודברים שעשית ואסור היה שתעשה. נתניהו, טול קורה מבין עיניך: אתה לא אחראי רק מיניסטריאלית, אלא אתה האחראי הישיר והראשי לאסון שפקד את עם ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסכים לחלוטין עם הניתוח במאמר. רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לקבוע את האחריות של כל הגורמים כולל הדרג המדיני. העובדה שביבי בורח מהקמתה באופן שיטתי מעידה יותר מכל על אחריותו העמוקה במחדל. ועוד הערה: משום מנ התקשורת מתעלמת מאחריותו של המטה לבטחון לאומי בראשו עומד פוליטיקאי שכשל. האחריות שלה לתכלול כלל המערכת הבטחונית מוסדרת בחוק בצורה ברורה וחד משמעית.
השב"כ אינו האחראי להתראה על מלחמה ולא על התראה אסטרטגית, למרות שכמובן השב"כ יכול ואף צריך לתת הערכות כאלו והתרעות בהתבסס על מידע שהגיע לידיו.
צה"ל אחראי להתראה על מלחמה, דהיינו אמ"ן ושאר גופי המודיעין הצה"ליים – יש חילות בצה"ל להם יש מודיעין חילי, כגון ח"א, ים והנדסה. המל"ל אחראי על תכלול כל ממצאי גופי המודיעין, אמ"ן, מוסד ושב"כ, כמו גם גופים נוספים כרצונו וייצור הערכות אסטרטגיות עבור הקבינט הבטחוני וראה"מ.
השב"כ, בהגדרתו, אמור לספק התראות בפני פעילות פח"ע. שב"כ כשל זה ברור, כי ההתרעה שסיפק היתה על חדירה נקודתית, אבל לא השב"כ אמור להתריע בפני פריצת מלחמה, אין לשב"כ את מגוון הכלים והאמצעים לתת התרעה כזו.