במציאות הישראלית בכלל, ובזו של השנים האחרונות בפרט, זה נשמע כמו מדע בדיוני. ובכל זאת, החזון הזה נמצא על השולחן וחותר להפוך למציאות. הכוונה לתוכנית השאפתנית להכריז על ירושלים והיישובים וההרים הסובבים אותה כעל מרחב ביוספרי – המרחב הביוספרי הראשון בישראל שכולל עיר וטבע.
את החלום הזה רוקמת נעמי צור, אשת סביבה ועשייה בלתי נלאית שכיהנה כסגנית ראש עיריית ירושלים בעת כהונתו של ניר ברקת, ולפני כן עבדה בחברה להגנת הטבע. בשנים האחרונות צור עומדת בראש הקרן לירושלים ירוקה, עמותה המתבססת על תרומות של ירושלמים למען ירושלים ומקדמת פרויקטים ומאבקים סביבתיים בעיר.
כ־750 אזורים בעולם כבר קיבלו מאונסק"ו הכרה כמרחבים ביוספריים במסגרת תכנית האו"ם "אדם וביוספרה". בישראל יש כיום רק מרחב אחד שנושא בגאווה את התואר: המועצה האזורית מגידו, שקיבלה את ההכרה לפני מספר שנים בתום הליך ממושך. אלא שמגידו היא מועצה של יישובים כפריים וטבע; צור מקווה להביא להכרזה על המרחב הביוספרי הראשון שבליבו עיר.
כ־750 אזורים בעולם כבר קיבלו מאונסק"ו הכרה כמרחבים ביוספריים במסגרת תכנית האו"ם "אדם וביוספרה". בישראל יש כיום רק מרחב אחד שנושא בגאווה את התואר: המועצה האזורית מגידו
"התחלתי לגלגל את הרעיון כבר ב־2009, כשהייתי סגנית ראש עיר", היא מספרת. "הקטע הוא שב־12 השנים לפני שנכנסתי לעירייה ביליתי כל שני וחמישי במאבקים על הרי ירושלים בוועדות התכנון, והתחלתי להבין שצריך לעשות כמו שעשינו בעמק הצבאים – להגיד מה כן ולא רק מה לא. המודל של ביוספרה עירונית, להבדיל ממגידו, ריתק אותי והתחלתי ללמוד אותו".
יש ערים בעולם שהן מרחב ביוספרי?
"כן, יש ערים שחיברו את העיר אל הלא־עיר ולקחו עליו אחריות. דבלין לקחה חלק מדבלין וחלק מחוץ לדבלין והכריזה עליו כמרחב ביוספרי. אותו דבר וינה. סאו פאולו נמצאת באמצע שטח ענק שמוגדר כמרחב ביוספרי. בירושלים, אחרי הרבה מחשבה, הבנו שהסביבה של העיר מחולקת לשני אגני ניקוז – אגן מזרחי מדברי ואגן מערבי ירוק.
"היום בעולם עושים הרבה תכנון אגני, אלה הגבולות הטבעיים של המרחב, של המים, של המערכות האקולוגיות. אז המרחב שאנחנו מדברים עליו הוא אגן השורק העליון".
מרחב ביוספרי הוא ישות מעט ערטילאית ובעיקר לא מספיק מוכרת בישראל. המילה מרחב מתייחסת לשיתוף פעולה והבנות בין הרשויות השונות באזור, בשונה מהמצב המקובל בארץ שבו עיריות ורשויות שכנות דורכות אחת על רגלי השנייה בכל הזדמנות.
ההבנות במרחב הביוספרי, מדגישה צור, לא הולכות רק לכיוון אחד – הכיוון הירוק. "זה גם האדם וגם הטבע, לא רק איפה אתה צריך לא לבנות, אלא גם איפה אתה יכול כן לבנות"
החלק ביוספרי הוא הטמעה של מערך הסכמות ושל מנגנונים, לפיהם כל פעולת בנייה ופיתוח תשתיות במרחב תבוצע תוך התחשבות במערכות הטבעיות, בחי ובצומח, מתוך הבנה שגם אלה הן תשתיות חיוניות שלתושבי האזור יש אינטרס עליון בשמירה עליהן.
ההבנות במרחב הביוספרי, מדגישה צור, לא הולכות רק לכיוון אחד – הכיוון הירוק. "זה גם האדם וגם הטבע, לא רק איפה אתה צריך לא לבנות, אלא גם איפה אתה יכול כן לבנות. איפה ואיך אפשר להניח תשתיות לטובת כולם ובהסכמת כולם".
בשנים האחרונות צור כיתתה רגליה מרשות לרשות, מעירייה למועצה, ועשתה נפשות לרעיון. זה לקח זמן, אבל זה הצליח. ראש עיריית ירושלים משה ליאון חתם על מסמך הצהרת הכוונות של מייסדי המרחב; כך גם ראש המועצה האזורית מטה יהודה, וראשי המועצות של מבשרת, אבו גוש וצור הדסה.
"קריית יערים החרדית עוד לא בפנים אבל תהיה בפנים", אומרת צור, "רשות הטבע והגנים בפנים, קק"ל בפנים, רשות הניקוז בפנים, 'מקורות' בפנים, החברה להגנת הטבע בפנים, מִנהלים קהילתיים וארגונים קטנים יותר בפנים".
"אנו נפעל לקדם אזור בר קיימא, הוגן, מכיל ומכבד הן את התושבים והן את משאבי הטבע המשותפים במרחב אגן השורק העליון"
"החזון שלנו הוא שכולנו נחיה בערים, ביישובים, ובקהילות כפריות בעלות חוסן להתמודדות עם מגוון האתגרים העומדים בפנינו", נכתב בהצהרת הכוונות החגיגית שנחתמה על ידי ראשי הרשויות, "אנו נפעל לקדם אזור בר קיימא, הוגן, מכיל ומכבד הן את התושבים והן את משאבי הטבע המשותפים במרחב אגן השורק העליון".
בהמשך, תחת הכותרת "אנו מתחייבים", מופיעים כמה סעיפים, ביניהם: "להכיר במשאבי הטבע כתשתית חיונית", "לשקם ולשמור על שירותי המערכת האקולוגית", "לבנות חברה עירונית וכפרית בריאה משגשגת והוגנת" ועוד.
מנגנוני ההפעלה כבר נקבעו: מועצה ציבורית שמורכבת מנציגי השותפות ותהווה מעין דירקטוריון שקובע את האסטרטגיה, וצוות מתאם שמיישם את המדיניות בפועל.
"נדרשו שנים של עבודה בשביל להביא את כולם אל השולחן אבל עכשיו כולם חתומים", מתרגשת צור, "זה נשמע באזור שלנו כמשימה בלתי אפשרית. בדרך כלל תמצא את עיריית ירושלים ומטה יהודה בשני צידי המתרס בכל מאבק על הבנייה ברכס לבן, ואני הבנתי שצריך להביא אותם למקום שהם יכולים לדבר.
"התחלתי לכנס מועדון חברים של המרחב הביוספרי החצי עירוני חצי כפרי שלנו, ואז עשינו כנס שבו כל השחקנים אמרו, 'וואלה אנחנו רוצים את הדבר הזה'.
כדי להכריז על מרחב ביוספרי צריך לקבל הכרה מהאו"ם, אבל עוד לפני כן יש לקבל אור ירוק מהוועדה הישראלית לאדם וביוספרה
"צריך להבין שזה לא שאתה לוקח סמכות ממישהו, כל רשות נשארת עם הסמכויות שלה ושום דבר לא ימנע מראש העיר הבא של ירושלים או זה שאחריו להגיד, 'יאללה אני רוצה לבנות על כל הרי ירושלים'. אבל ככל שהשותפות הזו תתחזק היא תוכל להגן על הנכסים האלה".
כדי להכריז על מרחב ביוספרי צריך, כאמור, לקבל הכרה מהאו"ם, אבל עוד לפני כן יש לקבל אור ירוק מהוועדה הישראלית לאדם וביוספרה, שבראשה עומד פרופסור ירון זיו, אקולוג בעל שם מאוניברסיטת בן גוריון.
הועדה המקומית אמורה לאשר שהמרחב עומד בכל הקריטריונים ולתת רוח גבית לפנייה לאו"ם. "הקשר שלנו עם האו"ם לא משהו בימים אלה", אומרת צור, "אני גם לא יודעת מה יהיה עם המדינה והעולם, אולי זה ייקח שנה או שנתיים או שלוש, אבל אנחנו מתקדמים".
תני דוגמה מעשית לתפקידו של המרחב הביוספרי.
"הינה משהו שקורה עכשיו: אחרי שלפני כעשור טבעו שני בחורי ישיבה במאגר בית זית, הוטל על חברת מקורות להקים גדר מסביב למאגר. תושבים וארגוני סביבה הגישו התנגדות, ולאחרונה בוועדת התכנון ההתנגדות התקבלה והגדר לא תוקם. אז אין גדר מסביב למאגר, אבל הוא עדיין אולי מהווה סכנה.
"נכון. יש תוכניות שסותרות את העקרונות של מרחב ביוספרי. הנזק שייגרם מהבנייה בעין כרם הוא נורא. יש תוכניות גרועות במערכת התכנון שלנו שאושרו לפני עשרות שנים ועכשיו קשה מאוד לעצור אותן"
"'מקורות' פנתה אליי כאילו אני כבר מנהלת של הדבר הזה שעוד לא קם, ואומרת, 'אנחנו רוצים לקיים דיון עם כל השותפים כדי להבין מה אפשר לעשות'. ואיפה כל הגורמים האלה יושבים יחד? במרחב הביוספרי. אז אנחנו הולכים לקיים דיון בשאלה מה כן צריך ואפשר לעשות כדי לשמור על המאגר ועל הטבע אבל גם לדאוג שלא יהיו עוד אסונות במאגר הזה".
ובינתיים עיריית ירושלים, לצד מהלכים ראויים בפן הסביבתי, מקדמת גם תוכניות הרסניות כמו בנייה על יער הר נוף או במורדות עין כרם.
"נכון. יש תוכניות שסותרות את העקרונות של מרחב ביוספרי. הנזק שייגרם מהבנייה בעין כרם הוא נורא ואתה שואל את עצמך איך דבר כזה יכול להיות מקודם לאור ההצהרות של ראש העיר. התשובה פשוטה – יש תוכניות גרועות במערכת התכנון שלנו שאושרו לפני עשרות שנים ונמצאות על קרקע שנקנתה על ידי יזמים פרטיים ועכשיו קשה מאוד לעצור אותן.
"אני לא הסניגורית של ראש העיר אבל לא הכול תלוי בו. אנחנו נמשיך להילחם בבתי משפט בתוכניות הרעות ובמקביל נקדם את השותפות, ומקווה שנראה בהדרגה שינוי בהתייחסות ובתפיסה של כל המערכות העירוניות ביחס למרחב שלהן".
עוד לפני שהמרחב הביוספרי הושק רשמית, נראה שהצורך בו כבר עולה מהשטח. "יש משולש מרתק מתחת לסיבוב של כביש 16 וכביש 1 ליד מוצא", מספרת צור, "הכבישים האלה הם באוויר על גשרים ובזמן הבנייה שלהם קבוצה של פנסיונרים התחילו לשמור על השטח מתחת לגשרים.
"נמשיך להילחם בבתי משפט בתוכניות הרעות ובמקביל נקדם את השותפות, ומקווה שנראה בהדרגה שינוי בהתייחסות ובתפיסה של כל המערכות העירוניות ביחס למרחב שלהן"
"באותו אזור התגלו גם עיר נאוליתית ומקדש כנעני ויש בית הרוס של המופתי ויש בית כנסת בשטח של כ־90 דונם שהאנשים האלה התחילו לטפח ולנטוע בו עצים ולצלם חיות בלילה. בשלב מסוים הם רצו לבקש עזרה, ואז גילו שחלק מהשטח הזה נמצא בגבולות ירושלים, חלק במטה יהודה וחלק במבשרת – ואף אחד לא רוצה לקחת בעלות. אז הם פנו אליי.
"עשינו שם סיור ואנחנו רוצים לעזור ואולי אפילו להקים שם את המטה של המרכז הביוספרי ולדאוג שאף אחד לא יבנה שם. אולי אחת השותפות שלנו, רשות הטבע והגנים, תרצה להפוך את זה לגן לאומי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם