תהליך הסדרת הגבול הסורי-לבנוני משרת את ישראל

המנהיג בפועל של סוריה, אחמד א-שרע, המכונה גם אבו מוחמד אל-ג'ולאני (צילום: AFP)
AFP
המנהיג בפועל של סוריה, אחמד א-שרע, המכונה גם אבו מוחמד אל-ג'ולאני, 22 בדצמבר 2024

ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה ובלבנון – וכינונם של ממשלים חדשים בשתי המדינות – פותחים בפני שתי המדינות פרק חדש במערכת היחסים ביניהן. שני הממשלים מתמודדים עם אתגרים לא מבוטלים.

בסוריה, משטרו של אחמד א-שרע (מוחמד אל-ג'ולאני) נאבק כדי להרחיב את שליטתו לכלל המדינה, ולגבש את מכלול השחקנים במדינה לכדי מערכת שלטונית אחת. בלבנון, הנשיא ג'וזף אעון והממשלה בראשות נוואף סלאם מנצלים את הנסיבות החדשות, ההיסטוריות, שנקרו בפניהם על מנת לבסס את שלטונה של המדינה, ולהחליש ככל שניתן את כוחו הצבאי והפוליטי של חזבאללה.

אחת הסוגיות המרכזיות נוגעת להסדרת הגבול היבשתי בין שתי המדינות. מדובר בגבול ארוך, הנמתח לאורך יותר מ-375 ק"מ, כאשר המחלוקות סביבו נובעות עוד מאז תום תקופתה של האימפריה העות'מאנית ב-1916, והסכמי סייקס-פיקו, שהעבירו את השטח, שכולל כיום את שתי המדינות, למנדט צרפתי. חלקים מן הגבול הוסדרו ב-1934, אולם רובו נותר לא מוסדר. מאוחר יותר, משטר אסד בסוריה, האב חאפז והבן בשאר, לא היה ממש מעוניין להסדיר את שאלת הגבול. כזכור, סוריה של אסד כלל לא הכירה בלבנון כמדינה עצמאית.

אחת הסוגיות המרכזיות בין סוריה ללבנון נוגעת להסדרת הגבול היבשתי ביניהן. מדובר בגבול ארוך, הנמתח לאורך יותר מ-375 ק"מ, שהמחלוקות סביבו החלו כבר בתום תקופת האימפריה העות'מאנית

כאמור, הממשלים החדשים בדמשק וביירות מבקשים כעת לקדם את פתרונה של סוגיה מרכזית וקריטית זו. העימותים שפרצו בתחילת חודש מרץ משני עברי הגבול הזכירו מדוע יש הכרח להתחיל ולפעול בכיוון זה. החשש, הלבנוני והסורי, שמא חזבאללה ינצל את העימותים האלימים בין משטר א-שרע והמיעוט העלאווי בצפון-מערב סוריה, גם תרמו לכך. צעד פורמלי ראשון נעשה ב-28 למרץ, עת שרי ההגנה משתי המדינות חתמו בג'דה שבסעודיה על הסכם שתכליתו הסדרת הגבול ביניהן. הוסכם לכונן ועדות מומחים משני הצדדים על מנת להתחיל ולפעול בנדון.

מדובר בסוגיה סבוכה, שפתרונה דורש זמן ומשאבים מתאימים. המשטר החדש בסוריה מתמודד עם שורה ארוכה של אתגרים, הנוגעים לרצונו ליצור מערכת שלטונית אחודה ויציבה. משאביו נשענים על ארגון "הייאת תחריר אלשאם", המוגבלים עד מאוד, כשבמקביל נעשים מאמצים כבירים להכפיף את שאר השחקנים בזירה הפנימית תחת "כנפי המדינה".

א-שרע מבין, ששליטה על הגבול עם לבנון תמנע הברחות – נשק, סמים, פליטים – משני הצדדים, תסייע לייבש את אמצעיו של חזבאללה, וכמובן תחזק את דימויה של המדינה כמי ששולטת אפקטיבית יותר על גבולותיה.

הממשל הלבנוני פועל נמרצות כדי לנצל את שעת הכושר ההיסטורית שנפלה לידיו, עם החלשתו המשמעותית של חזבאללה. שליטה אפקטיבית יותר על הגבול עם סוריה תקשה, ותמנע בטווח הזמן המתקדם יותר, מחזבאללה (ואיראן) להבריח נשק, כסף וסמים, ותסייע לממשל המרכזי להשליט את מרותו.

א-שרע מבין, ששליטה על הגבול עם לבנון תמנע הברחות – נשק, סמים, פליטים – משני הצדדים, תסייע בייבוש אמצעיו של חזבאללה, ותחזק את דימויה של סוריה כמי ששולטת אפקטיבית יותר על גבולותיה

הצבא הלבנוני חסר כוח אדם מספיק, כמו גם ציוד ואמצעים, ועל-כן הסיוע הבינלאומי בהקשר זה קריטי. לשם המחשה, הצבא הלבנוני פרס עד עתה סדר גודל של כ-4800 חיילים לאורך הגבול. אליבא דכולי עלמא אין בכך די. ראוי להזכיר כי לאורך הגבול פועלים 6 מעברי-גבול חוקיים, אולם לצדם מדובר במאות מעברים לא חוקיים. זאת ועוד, במספר כפרים משני צדי הגבול חיות מספר חמולות, שלאורך שנים רבות נהנו עד מאד מן ההברחות, ויהיה קשה לשבור את "מטה לחמן".

הקשיים הכרוכים בהסדרת הגבול הלבנוני-סורי רבים. אולם, יש לקוות שהמעורבות הסעודית, שתחת מטרייתה נחתם ההסכם בג'דה; הלחץ האמריקאי האסרטיבי על הממשל הלבנוני ליישם את החלטות מועצת הביטחון 1680 (הקוראת להסדרת הגבול בין שתי המדינות) וכמובן את החלטת 1701; ועניינן של מספר שחקניות מרכזיות בזירה הבינלאומית (צרפת, בריטניה) בהצלחתם של הממשלים בדמשק ובביירות – יסייע ויחזק את ידיהם.

שאלת הגבול הדרומי של לבנון, הגבול הישראלי-לבנוני, עולה גם-כן ויש לה רלוונטיות רבה וחשובה. ככלות הכול, אם הממשל הלבנוני אכן מתכוון, כפי שנראה כעת, לבסס את שליטתה של המדינה, הרי שהסדרת הגבול היבשתי בין שתי המדינות רצויה וחיונית. הסכם הפסקת האש כולל, כזכור, גם משא ומתן סביב נקודות המחלוקת של הגבול היבשתי. אלו כוללות נקודות קלות לפתרון, למעשה רובן של 13 הנקודות, אך כמו-כן את שאלת הכפר רג'ר ובעיקר של חוות שבעא. ביחס אליהן הזווית הסורית רלוונטית עד מאד.

מבחינות רבות, שתי המדינות – סוריה ולבנון – חולקות כעת אינטרס משותף להסדיר את כלל הגבולות ביניהן, כולל אלו שנוגעים לישראל. אם-כן, הבהרת מעמדו של השטח, חוות שבעא, עשויה לסייע עד מאוד גם בהקשר הלבנוני-ישראלי.

מבחינות רבות, סוריה ולבנון חולקות כעת אינטרס משותף להסדיר את כלל הגבולות ביניהן, כולל אלו שנוגעים לישראל. הבהרת מעמדו של השטח, חוות שבעא, עשויה לסייע עד מאוד גם בהקשר הלבנוני-ישראלי

לאורך השנים נטען מצידה של סוריה שמדובר בשטח סורי, אולם משטר אסד (שוב, האב והבן) לא היה מעוניין להעניק "חותמת פורמלית" לכך. זו עלולה הייתה לשמוט את הקרקע מטיעוניו של חזבאללה בדבר תפקידו ב"הגנה על המולדת עד שחרור כל השטחים הכבושים".

האם ממשלו של אחמד א-שרע ירצה (ויוכל) לפתור סוגיה זו במסגרת ניסיונותיו לשכנע את הקהילה הבינלאומית, כי מדובר בשלטון פרגמטי ואחראי שמבקש לייצב את שליטתו על כלל המדינה? האם יהיה בכך גם כדי לחזק את עמדתו מול ישראל וקריאותיו לנסיגה ישראלית לעבר קווי הסכם ההפרדה מ-1974? יש מקום להעריך בזהירות שירצה בכך.

אגב, אחד האנשים הבקיאים ביותר, שהיה מעורב באופן אישי לאורך השנים במו"מ בערוץ הסורי-ישראלי, הינו הדיפלומט האמריקאי פרדריק הוף. בשנים האחרונות פרסם ספר, כמו גם מספר מאמרים מעניינים ביותר בכתב העת NEWLINE MAGAZIN. במאמר שלו מן ה-7 לאפריל 2021 הוא כותב במפורש, כי בפגישה שקיים ב-28 לפברואר 2021 עם בשאר אסד בדמשק, אישר האחרון שהשטח המכונה חוות שבעא הינו טריטוריה סורית, ושטיעונו של חזבאללה בהקשר זה כדי להצדיק את ההכרח לשמר את כוחו הצבאי, הוא WAS FALSE.

לסיכום, סוגיית הסדרת הגבול הסורי-לבנוני מרכזית וחיונית ביותר בראש ובראשונה לשתי המדינות, שחותרות לבסס את שליטתה של "הסמכות המדינתית" על כלל השטח. כל אחת מהן מתמודדת, כאמור, עם קשיים עצומים, אולם בהינתן נחישותן לקדם את המו"מ בנדון, ולא פחות חשוב בהינתן תמיכה וסיוע בינלאומיים, ובמיוחד מטריה סעודית אסרטיבית, מדינית וכלכלית, ניתן יהיה להתקדם במסלול המכשולים הזה.

לישראל אינטרס ברור בהסדרה זו. על-כן, היא חייבת לשנות כיוון באופן התנהלותה מול השלטון החדש בדמשק. ישראל צריכה לעודד את וושינגטון לסייע למשטר החדש בדמשק לייצב את שליטתו המרכזית. גם בהסרה מסוימת של הסנקציות, ולמעשה בצורך לבחון את אחמד א-שרע בהתאם להתנהלותו בשטח. ככלות הכול, א-שרע הצליח בפרק זמן קצר ומרשים ביותר, כמובן בסיוע הנסיבות האזוריות שישראל תרמה להן רבות, להחליש עד מאוד את הנוכחות וההשפעה של איראן וחזבאללה במדינה. אף בהקשר זה מדובר בתהליך מורכב, שייקח עוד זמן, אולם על פני הדברים האינטרסים של ישראל ושלו נפגשים. כך גם מול לבנון.

לישראל אינטרס ברור בהסדרה זו. על-כן, היא חייבת לשנות כיוון באופן התנהלותה מול השלטון החדש בדמשק. ישראל צריכה לעודד את וושינגטון לסייע למשטר החדש בדמשק לייצב את שליטתו המרכזית

את המחלוקות (המובנות אף אם המוגזמות) של ישראל עם טורקיה בזירה הסורית ניתן ליישב במקביל, ובהקשר זה הממשל האמריקאי דווקא מגלה עניין ונכונות לסייע, בדרכו הייחודית של הנשיא דונלד טראמפ.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,058 מילים
סגירה