אוהד (שם בדוי), סטודנט בן 30, גויס כלוחם למילואים בעזה במבצע "צוק איתן" ושוב בלחימה בעזה ב־2023. במלחמה הנוכחית עבר התמוטטות נפשית, שהתבטאה בהתעלפויות, דיסוציאציות וזיכרונות חוזרים וטורדניים. מאז לא חזר ללימודים, עזב את הדירה שבה התגורר וחזר לגור בבית הוריו.

אוהד קיבל טיפול נפשי בחסות אגף השיקום של משרד הביטחון, והופנה לאחד המרכזים להכשרת והדרכת כלבי סיוע. שם הוצמד לו כלב, שבעזרתו הצליח לחזור ולתפקד.

ציפי כלאב, מנהלת הפיקוח על מרכזי הכשרת כלבי הסיוע במשרד הרווחה, פגשה את אוהד ואת הכלב שהוצמד לו במהלך מבחן שנערך לכלב במרכז שבו הוכשר. לדבריה, "הכלב מוצמד לנעזר (האדם) מינקות, ועובר הכשרה המותאמת לצרכיו. בסיום ההכשרה יש מבחן, שבו יוצאים הבוחן, הנעזר והכלב לסיבוב משותף, ובודקים אם הכלב מתאים לצורכי הנעזר ולתפקוד במקום ציבורי.

"במהלך המבחן, אוהד עבר התקף חרדה והתחיל לרעוד, ולא ידענו על כך מראש. הכלב טיפס על כתפיו, הוביל אותו, הצמיד אותו לקיר, הוריד אותו לישיבה. הוא עשה לו 'גראונדינג'. אחרי שבע דקות, אוהד נרגע"

"במבחן, הבוחן בודק אם הכלב צמוד לנעזר ועסוק אך ורק בנעזר, מתעלם מהסביבה ולא מגיב לאנשים ולבעלי החיים שהוא פוגש בה. הבוחן מבצע הדמיה של התקף של הבעיה שממנה סובל הנעזר, ורואה האם הכלב מטפל בו וכיצד".

כלאב התלוותה לחלק מהמבחנים הללו, ובהם גם למבחן של הכלב שהוצמד לאוהד. "במהלך המבחן, אוהד עבר התקף חרדה והתחיל לרעוד, ולא ידענו על כך מראש", היא מספרת, "הכלב טיפס על כתפיו, הוביל אותו, הצמיד אותו לקיר, הוריד אותו לישיבה. הוא עשה לו 'גראונדינג'. הוא ליקק את פניו, חיבק אותו ופשוט הרגיע אותו. אחרי שבע דקות, אוהד נרגע לגמרי. כל זה נעשה כל כך בשקט ובביטחון, שאיש מהסובבים לא התערב, לא נבהל, לא הפריע. בכיתי מהתרגשות".

ציפי כלאב, מנהלת הפיקוח על מרכזי הכשרת כלבי הסיוע במשרד הרווחה, בגורייה בבית עובד (צילום: גוריית בית עובד)

כלבי סיוע (או "כלבי שירות") צמודים לחולים ולאנשים עם מוגבלויות, ומסייעים להם בהתמודדות היום־יומית. הכלבים הראשונים בתחום היו כלבי נחייה שהובילו עיוורים, ובעשורים האחרונים נוספו להם כלבים המסייעים בהתמודדות עם מחלות כמו סוכרת ואפילפסיה, מוגבלויות כגון אוטיזם, והפרעות נפשיות — בעיקר פוסט־טראומה.

לדברי יובל יאירי, מנהלת "המרכז להכשרות כלב שירות" בקריית טבעון, "כלבי שירות יודעים לסייע לאנשים העוברים התקפי חרדה. הכלב יכול לעמוד על רגליו האחוריות ו'לחבק' את האדם, לטפס עליו, להניח עליו את ראשו, לעמוד בין ברכיו או ללקק אותו.

"את התמיכה הבסיסית כל כלב יכול לתת. אבל כלב שירות יודע לתת סיוע אקטיבי כשהבן אדם במצוקה, וגם – אם הוא הוכשר כמו שצריך – להסתובב במרחב הציבורי"

"עצם העובדה שלבן אדם יש כלב מסייעת לנפגעי פוסט־טראומה. כלב נותן חיים, נותן אנרגיה, מראה לך אהבה, מחייב אותך לדאוג לו, לטפל בו, לקום בבוקר לקחת אותו לטיול. בכך הוא דומה לילד. אבל מעבר לעובדה שלא לכל הנפגעים יש ילדים, לכלב אין דרישות וצרכים מורכבים כמו שיש לילד, הוא פשוט ותומך.

"את התמיכה הבסיסית הזאת כל כלב יכול לתת. אבל כלב שירות יודע לתת סיוע אקטיבי כשהבן אדם במצוקה, וגם – אם הוא הוכשר כמו שצריך – להסתובב במרחב הציבורי בלי לעורר מסביבו בעיות".

ירדנה כץ, תושבת קיבוץ ניר עוז, עם כלבת סיוע (צילום: יגאל פרדו)

לדברי יניב אוסם, מנהל הכלבייה הטיפולית "אפיקים", המאלפת ומכשירה כלבי סיוע: "יש כיום מספר מבהיל של אנשים בפוסט־טראומה, נפגעי 7 באוקטובר ולוחמים, שלא הולכים לעבודה, חלקם בקושי קמים מהמיטה. הכלב מצריך טיפול, הוא מוציא את הנפגעים מהעיסוק בטראומה, נותן להם חום, אהבה וביטחון, מקבל אותם כמו שהם, מקשיב בלי לשאול שאלות".

הרשויות אינן יודעות כמה כלבי סיוע פועלים כיום בישראל. במשרד הרווחה מדווחים כי יש בארץ כ־250 כלבי נחייה לעיוורים. מספר כלבי הסיוע לנפגעי פוסט־טראומה זינק בעקבות העלייה במספר הנפגעים בזמן מגפת הקורונה ובמלחמה הנוכחית. ההערכה הרווחת בתחום היא כי כלבי הסיוע לנפגעי פוסט־טראומה מונים כמה מאות, ומהווים את רוב כלבי הסיוע בישראל.

מספר כלבי הסיוע לנפגעי פוסט־טראומה זינק בעקבות העלייה במספר הנפגעים בזמן הקורונה ובמלחמה. ההערכה הרווחת בתחום היא כי כלבי הסיוע לנפגעי פוסט־טראומה מונים כמה מאות, ומהווים את רוב כלבי הסיוע

בשנת 2022 נחקקו תקנות נלוות לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שמחייבות להכניס את כל "חיות השירות" – לרוב כלבי סיוע – לכל מקום ציבורי, גם למקומות שבהם כניסת כלבים רגילים אסורה. זאת, בדומה לחובה הקיימת זה שנים רבות לאפשר כניסת עיוורים עם כלבי נחייה. התקנות קובעות:

"אין למנוע מאדם עם מוגבלות את האפשרות להיכנס למקום ציבורי או להשתמש בתחבורה ציבורית, רק כי מלווה אותו כלב סיוע. אסור לגבות מאדם עם מוגבלות כל תשלום על כניסה למקום ציבורי או שימוש בתחבורה ציבורית כי הוא מלווה בכלב סיוע […]

"העובדה שאדם עם מוגבלות מלווה בכלב סיוע לא תהיה עילה לאי העסקתו במשרה כלשהי […] במקרה של אפליה ניתן לתבוע את המפלה, ובית המשפט רשאי לקבוע פיצוי של עד 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. במקרים מסוימים, האפליה היא עבירה פלילית שמחייבת בקנס".

נוי גולדמן, מאמנת כלבים במרכז להכשרת כלבי שירות בטבעון, מכשירה כלב (צילום: המרכז להכשרת כלבי שירות בטבעון)

אולם, התקנות לא הגדירו מהי "חיית שירות", והנושא נותר פרוץ ופתוח לפרשנויות שונות. לדברי כלאב: "הוכח שכלבים שעוברים הדרכה והכשרה מתאימה מסייעים לאנשים הסובלים מפוסט־טראומה. כלבים שהוכשרו כראוי מתלווים לנעזרים לכל מקום, ומתרכזים בהם בלבד — מבלי להפריע לסובבים.

"בהכשרה הכלבים עוברים הכנה לשהייה במקומות הומי אדם. לוקחים אותם לתחנת רכבת, ליד שדה תעופה. אבל חלק מהכלבים עוברים הכשרה מחופפת, אם בכלל, ולא יודעים כיצד להתנהג".

"בשנים האחרונות נכנסים לגן החיות מדי שבוע כלבי שירות המלווים נפגעי פוסט־טראומה. מצד אחד, זה דבר טוב והחוק מחייב להכניס אותם. מצד שני, לפעמים הכלבים נובחים והחיות מגיבות בסטרס"

מדי פעם אירעו מקרים שבהם כלבי סיוע נבחו והשתוללו במקומות ציבוריים, הפריעו לבני אדם ולחיות אחרות, ולעיתים אף הבהילו אותם. כך למשל, בטיסת אל על, ליקק כלב סיוע ילדים חרדים – שאינם מורגלים בקרבת כלבים – הבהיל אותם וגרם למהומה. במקרה אחר, כלב סיוע שהגיע עם הנעזר לג'ימבורי נטש אותו, רץ לשחק עם הילדים, נבח בקול והזיל ריר לכל עבר.

עובד באחד מגני החיות מספר: "בשנים האחרונות נכנסים לגן החיות מדי שבוע כלבי שירות המלווים נפגעי פוסט־טראומה. מצד אחד, זה דבר טוב והחוק מחייב להכניס אותם. מצד שני, לפעמים הכלבים נובחים והחיות מגיבות בסטרס.

מתנדב בשירות הלאומי מסייע בגן החיות התנ"כי בירושלים (צילום: שמואל בר־עם)

"קרה שקופים התרגזו על כלבים והתחילו לזרוק דברים. סיטואציות כאלה לא נעימות למבקרים, ולא טובות לאנשים שהכלבים נועדו לעזור להם. מה יקרה אם כלב יבקר בספארי ויקפוץ מחלון המכונית למתחם של ההיפופוטמים והקרנפים?"

התוצאה של המקרים הללו, לצד היעדר רגולציה ואכיפה, היא שמנהלים ועובדים מסרבים לעיתים לאפשר כניסת כלבי סיוע למקומות ציבוריים – בניגוד לחוק ותוך פגיעה באנשים שאליהם הכלבים מתלווים.

"בשבוע שעבר הייתי במסעדה עם כלבה בתהליך הכשרה. היא התנהגה יפה, ישבה בשקט מתחת לכיסא שלי – וביקשו מאיתנו לצאת! סירבתי והסברתי להם את הצורך והחוק. די מהר הם ירדו מאיתנו"

לדברי יאירי: "בשבוע שעבר הייתי במסעדה עם כלבה בתהליך הכשרה. היא התנהגה יפה, ישבה בשקט מתחת לכיסא שלי – וביקשו מאיתנו לצאת! סירבתי והסברתי להם את הצורך והחוק. די מהר הם ירדו מאיתנו ונשארנו שם. אבל אם הייתי פוסט־טראומטית הייתי עלולה להיפגע".

לדברי כלאב: "נציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות מוצפת בתלונות על מקרים שלא נתנו לכלבי סיוע ולמסתייעים בהם להיכנס לאוטובוס, לבריכה, להופעה. הפתרון הוא הסדרה שתוודא שהכלבים מותאמים לתפקידם".

כלבי סיוע של כלביית "אפיקים" המסייעים לנפגעי פוסט־טראומה (צילום: יגאל פרדו)

בשנת 2022 התכנסה ועדה בין־משרדית שנדרשה להגדיר מיהו כלב סיוע. בהתאם להמלצות הוועדה, נוסחו בשנת 2024 התקנות הבאות:

"הזכאות (להיכנס) תינתן לאדם עם המוגבלות אם לכלב שמלווה אותו תהיה 'תעודת חיית סיוע' ואפודה כחולה שעליה יודפס תפקידו ושם מרכז ההכשרה שהנפיק את התעודה. כל אדם עם מוגבלות שנעזר בכלב סיוע יהיה זכאי לקבל תעודה, אם הכלב יעבור מבחן כשירות במרכז הכשרה שהוכר בידי משרד הרווחה.

"הזכאים לליווי כלב סיוע הם: אנשים עם מוגבלות פיזית בתנועה שמלווים בכלב תנועה; אנשים עם סוכרת, אפילפסיה, קרישיות יתר, אלרגיות מסכנות חיים או מחלה הגורמת לפרכוסים ועילפון, המלווים בכלב התרעה רפואי; אנשים עם מוגבלות שמיעה וראייה המלווים בכלב סימון וכלב נחייה.

"כמו כן, אנשים עם מוגבלות שכלית, התפתחותית, תקשורתית, קוגניטיבית, נוירולוגית או נפשית, כולל הפרעה פוסט־טראומתית, ועל רצף האוטיזם, המלווים בכלב לסיוע בצרכים תפקודיים הנובעים מהמוגבלות. כללים אלה חלים גם על מאמנים של כלבים במהלך הכשרה ככלבי סיוע".

יניב אוסם, מנהל כלביית "אפיקים", רץ לצד כלבים באימון (צילום: יגאל פרדו)

התקנות ייכנסו לתוקף ב־1 ביולי השנה. עד אז, משרד הרווחה מבצע תהליך הסדרה הכולל רישום של הכלביות הטיפוליות ומרכזי ההכשרה לכלבים, בדיקת ההכשרות והמבחנים שמקיימים המרכזים, ואישור התעודות.

לדברי אוסם: "המציאות שבה אנשים תופסים טרמפ על הזכות להיעזר בכלבי שירות – לוקחים כלבים שגדלו באומנה או בעמותות סיוע, שלא עברו אימון מתאים, קוראים להם 'כלבי שירות' ונכנסים איתם לכל מקום – היא בעיה קשה. טוב שנעשית הסדרה, ונקווה שהיא תפסיק את התופעה הזו.

"כדי שכלב יתאים להיות כלב שירות צריך לאמן אותו לא להיבהל או לנבוח כשיש אזעקה ונכנסים למקלט, אלא להיפך – להרגיע את האדם שלו. זה לא בא לבד, זה אימון ארוך שמצריך מתודה ומיומנות של המאמן"

"כדי שכלב יתאים להיות כלב שירות צריך לאמן אותו לא להיבהל או לנבוח כשיש אזעקה ונכנסים למקלט, אלא להיפך – להרגיע את האדם שלו. כלב שירות צריך לדעת להיכנס לבית קפה ולשבת בשקט, לא לקפוץ ולהפיל כיבוד לרצפה. זה לא בא לבד, זה אימון ארוך שמצריך מתודה ומיומנות של המאמן. אנחנו מאמנים את הכלבים לפי שיטה שפותחה עם פרופסור דן גזית מהאוניברסיטה העברית.

"מה גם שרק גזעים מסוימים של כלבים מתאימים להיות כלבי שירות, בעיקר לברדורים וגולדן רטריבר. כלביות מקצועיות להכשרת כלבי שירות מאמנות רק אותם, ורק אם יש להם רקע גנטי מתאים".

כלב סיוע מכלביית "אפיקים" וילדה (צילום: יגאל פרדו)

זה הופך את כלבי הסיוע ליקרים, ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו כלב כזה, וגם לא כל מי שזקוק להם מקבל סיוע ממשלתי.
"נכון. יש מצוקה כי אין מספיק כלבים. הגזעים הללו לא מורבעים בישראל – וזה הופך אותם לנדירים ויקרים דווקא במדינה שבה יש צורך עצום בהם. גם האימון יקר. הלוואי שאפשר היה להשתמש בכלבים שאומצו מהרחוב וגדלו באומנה, זה היה טוב גם לכלבים עצמם, אבל זה לא אפשרי".

משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי רוכשים כלבי שירות לנפגעי פוסט־טראומה – משרד הביטחון עבור חיילי מילואים, אנשי קבע ואנשי ביטחון, והביטוח הלאומי עבור אזרחים. עם זאת, המימון ניתן רק לנפגעים על רקע פיגועים ומלחמות. רבבות נפגעות ונפגעי פוסט־טראומה כתוצאה מתקיפה מינית או טראומות אזרחיות אחרות אינם זכאים לסיוע זה. מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הביטוח הלאומי לא אמון על מימון כלבי שירות למי שאינו מוכר כנפגע איבה".

"יש מצוקה כי אין מספיק כלבים. הגזעים הללו לא מורבעים בישראל – וזה הופך אותם לנדירים ויקרים דווקא במדינה שבה יש צורך עצום בהם"

גם עבור נפגעי המלחמה – המהווים כיום את הרוב הגדול – השגת תקציב לכלב שירות כרוכה בהמתנה ממושכת ובביורוקרטיה. לאחר פרוץ המלחמה, הקימו אוסם ושותפיו בכלביית "אפיקים" עמותה המספקת לנפגעים כלבי סיוע בחינם. עד כה חילקה העמותה 110 כלבים, רובם לחיילי מילואים ומקצתם לאזרחים שנפגעו בטבח 7 באוקטובר.

המעשה הטוב והיפה שאתם עושים – לחלק כלבים לנפגעי המלחמה, הזכאים למימון ממשלתי לכלב – לא בא על חשבון הנפגעים האזרחיים, שלא זכאים לו?
"אנחנו עוזרים למי שמבקש וצריך, גם לנפגעים באירועים אזרחיים. כיום יש הצפה של נפגעי הטבח והמלחמה, ואישור המימון הממשלתי לוקח הרבה זמן, שאין להם – וזה עוד לפני הכשרת הכלב, שגם לוקחת זמן".

כלב סיוע שהוכשר בכלביית "אפיקים" מחבק אדם הסובל מפוסט־טראומה (צילום: יגאל פרדו)

במסגרת ההסדרה, משרד הרווחה מחייב את מרכזי ההכשרה לנהל רישום מסודר של כל כלביהם, לערוך לכל כלב הכשרה שבסיומה מבחן, ולהעניק תעודה רק לכלבים שיעברו אותו בהצלחה.

נוסף על כך, על המרכזים להציג בפני המשרד את תוכניות ההכשרה והמבחנים שלהם. מרכזי ההכשרה שיעמדו בדרישות יקבלו הכרה רשמית מהמשרד. כאמור, החל מחודש יולי, רק כלבים עם תעודה ממרכז מוכר יוכלו להיכנס לכל מקום ציבורי.

"משרד הרווחה מחייב לערוך לכלבים מבחנים, אבל אין קריטריונים מחייבים למבחן. מרכזי ההכשרה הם הבוחנים, והם יכולים לבחון את הכלב במקום שהוא מכיר ומתפקד טוב – וזה לא אומר שהכלב הוכשר מספיק"

לדברי כלאב: "בגלל ההסדרה, הרבה נעזרים מבקשים להפוך את כלביהם לכלבי סיוע כמוגדר בחוק ולהשיג להם תעודה, ולכן הרבה כלבים עוברים כיום מבחנים במרכזי ההכשרה שהיכרנו בהם. רובם לא יעברו את מבחני הכשירות המחמירים".

בענף יש מי שמטילים ספק באפקטיביות של ההסדרה. לדברי עובד באחת הכלביות המכשירות כלבי סיוע: "לצערי, ההסדרה לא תשים סוף לתופעת 'כלבי הסיוע המדומים'. משרד הרווחה מחייב לערוך לכלבים מבחנים, אבל אין קריטריונים מחייבים למבחן. מרכזי ההכשרה הם הבוחנים, והם יכולים לבחון את הכלב במקום שהוא מכיר ומתפקד טוב – וזה לא אומר שהכלב הוכשר מספיק".

כלבים העוברים הכשרה במרכז להכשרת כלבי שירות בטבעון (צילום: המרכז להכשרת כלבי שירות בטבעון)

כחלק מההסדרה, מרכזי ההכשרה לכלבים נדרשים להשתייך לארגון גג מוכר להכשרת כלבים. ארגוני הגג קובעים סטנדרטים להכשרות, מכינים תוכניות הדרכה ומעבירים סדנאות והשתלמויות. הארגונים המוכרים הם ADI ו־MSDI הבינלאומיים וארגון כלבני השירות הישראלי. בענף יש מי שטוענים כי הדרישה לחברות בארגונים אלה עלולה דווקא לפגוע במרכזי הכשרה מקצועיים ורציניים.

לדברי אוסם: "במרכז להכשרת כלבים בטבעון, שעובד מצוין, מתעקשים להירשם לארגון הגג ADI, כי הם עובדים לפי השיטות של ADI. הבעיה שההצטרפות ל־ADI לוקחת הרבה זמן, והם עלולים לא להספיק להצטרף לפני הרפורמה – ואז דווקא הם לא יוכלו להכשיר כלבים".

"עד 2024 עבדנו לפי ההנחיות של ADI, אבל לא נרשמנו אליו. לא ידענו שתהיה הסדרה שתחייב את זה. מה שהיה חשוב לנו זה להכשיר כלבים כמו שצריך, לא התעודות"

יאירי מודה: "עד 2024 עבדנו לפי ההנחיות של ADI, אבל לא נרשמנו אליו. לא ידענו שתהיה הסדרה שתחייב את זה. מה שהיה חשוב לנו זה להכשיר כלבים כמו שצריך, לא התעודות. עכשיו אנחנו בתהליך רישום, אבל בשביל זה אנשי ADI צריכים לבוא לארץ לבדוק אותנו – והם הפסיקו לבוא בגלל המלחמה".

גם מאלפי הכלבים התומכים בהסדרה, שמאמינים שהיא תוציא מהענף את ה"חאפרים", מודים שהקשיים הכרוכים בכניסת כלבי שירות למרחב הציבורי יישארו. לדברי יאירי: "בסוף בני אדם הם בני אדם, וכלבים הם כלבים — ולכולנו יש רגשות וחולשות. היו מקרים שבהם כלבי שירות שאולפו למופת אכלו אוכל שלא נועד להם בחדר אוכל, עשו פיפי או נבחו במקום הלא נכון.

כלבים העוברים הכשרה בכלביית "אפיקים" והאנשים שלהם הם נועדו לסייע (צילום: יגאל פרדו)

"יש אנשים וילדים שמפחדים מכלבים, ונוכחות של הכלב המאולף והמקסים ביותר במקום ציבורי תעורר אצלם טריגר. אין לזה פתרון מושלם. אבל הברכה שהכלבים מביאים לנפגעים ולאנשים עם מוגבלויות שווה, לדעתי, את הקשיים".