אנחנו אנשים יפים. ערכיים. אנחנו מקדשים את הערכים הדמוקרטיים: שיוויון, חופש הביטוי (שלנו), זכויות אדם (למעט יהודים), הזכות לבחור ולהיבחר, שלטון החוק (שלטון הבג"צ).

אנחנו נילחמים על כל אלה למען כל האנשים היפים, כמונו.

אנחנו לא אוהבים מלחמות, מתלהמים, כובשים, משטתחים על קברי צדיקים, מחלקי קמעות ואת כל שאר המכוערים.

אנחנו אזרחי העולם הגדול – חלק מהגלובליזציה שמחבקת אותנו עם ערכיה ה"אוניברסאליים".

אנחנו רוצים להיות כמוהם, להיות שם. לקבל את הכרתם – ואם אפשר גם דרכון זר.

והם אוהבים אותנו – אחוות היפים.

אנחנו שולחים את ילדינו לשם – היכן שאין אנשים מכוערים.

זה לא שהפסקנו לאהוב את הארץ היפה שלנו – פשוט – מכערים לנו אותה – המכוערים.

אנחנו מכבדים מאד את המכוערים – כי אנחנו אנשים יפים.

אנחנו מכבדים את זכותם להביע את דעתם – ואת חובתנו לא להקשיב להם ולחרפם.

זו הדמוקרטיה שלנו – לא שלהם – והם לא יהרסו אותה ביהדותם ולאומיותם.

אנחנו מכבדים את זכותם לבחור – וזה שהם הרוב לא מזיז לנו – כי מוקדי השליטה האמיתיים מלאים באנשינו היפים – שמוכנים שתמות נפשם עם פלשתינאים – ובלבד שהמכוערים אולי פשוט יעלמו.

אנחנו לא נותנים לעובדות או למציאות לבלבל אותנו, או לפגום בעולם המדומה שטבוע במוחנו.

אנחנו חיים בסרט…

גבי גבריאל הוא כותב מאמרים ויועץ אסטרטגי