מדי שנה יותר ויותר ילדים מאובחנים על הרצף האוטיסטי. אי אפשר שלא לחשוב על המוגנות והביטחון שלהם בעולם שעדיין, למרות אחוזי האבחון הגבוהים, לא תמיד יודע איך להיטיב עמם, לשמור עליהם ולהעניק להם את כל מה שהם צריכים על מנת לשגשג. אנו מחויבים להסתכל למציאות ולסטטיסטיקות בעיניים ולהבטיח שנשתדל יותר, שנעשה יותר, שננהיג שיח של הכלה וחמלה, בין אם אנחנו הורים, אנשי חינוך או מטפלים.
אקטים של בריונות כמו חרם ונידוי הם מנת חלקם של ילדים רבים, וכאשר אתה ילד עם צרכים מיוחדים, הסיכוי שלך להיות קורבן של בריונות כפול ומכופל.
ד"ר ליבי בגנו-סימון, PhD בספרות, היא מנתחת התנהגות ורכזת גני תקשורת ב"טיפולי".
הכותרות הראשיות עכשיו
זו כבר השגרה שלנו – בכל פעם שמתפרסמת ידיעה על רצח, האצבע רצה לטלפון לבדוק – האם מדובר במישהו מהמשפחה? חבר ילדות? שכן? הפחד, החרדה המיידית, האנחה הקלה כשזה "לא מישהו שאנחנו מכירים". עד הפעם הבאה.
בשבוע שעבר זה לא היה מישהו זר. זה פגע קרוב מדי – שוב. סעיד שעבאן בן 29 מלוד, מהנדס, אבא לשני ילדים, השלישי בדרך. יחד איתו נרצח גם עודאי בן 28. ביום שישי שניהם ביקרו בחתונה בכפר קאסם, ולאחר מכן הלכו לאכול במסעדה. שם, מחוץ למסעדה, נורו למוות. סרטונים שרצו ברשתות החברתיות תיעדו את רגעי האימה: צעקות, יריות, אנשים שוכבים על הקרקע, אחרים בורחים תוך כדי סעודה.
אמל סעד דראושה היא מנהלת פרויקטים טכנולוגיים ואחראית מידע ופרטיות בתנועת ״זזים - קהילה פועלת״, וסטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה מחקרית באוניברסיטת חיפה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אמל, אם לא שמת לב, יש כמה בעיות "קטנות" עם השלטון במדינת ישראל כרגע. ההפקרות במגזר הערבי הוא חלק מתמונה גדולה יותר של מאבקי הכוחות בתוך החברה הישראלית, והמאבק הזה הוא לא יהודים נגד ערבים.
תמיד אפשר להאשים את המדינה שמפקירה אתכם כי אתם ערבים, אבל אם תשימי לב, הממשלה הזו מפקירה הרבה אחרים, יהודים, ודואגת רק למגזרים מאוד מסוימים. המאבק כאן הוא דמוקרטיה מערבית, מול דיקטטורה דתית – והמגזר הערבי לא עוזר בכלל!
ערביי ישראל מתבכיינים, ואז כשיש בחירות לא מצביעים, או מצביעים לאותן מפלגות ערביות שדופקות אתכם כבר עשרות שנים – כן אחמד טיבי, אני מסתכל עליך! בכך יש לערביי ישראל חלק משמעותי בהקמת ממשלת הימין מלא מלא שאנחנו נהנים ממנה עכשיו.
ההתנגדות להפיכה המשטרית הייתה ההזדמנות של ערביי ישראל לעמוד לצד אחיהם היהודים ולזכות בחלק לגיטימי של הדמוקרטיה הישראלית – ולשם שינוי זה מאבק שלא דרש לפגוע בפלשתינאים. פיספסתם אותה!
תפסיקו להתבכיין וקחו חלק פעיל במדינת ישראל. הצטרפו להפגנות נגד הממשלה, קיראו להחזרת החטופים, הצטרפו למפלגות הליברליות שיקבלו אתכם בשימחה, התנדבו למשטרה – ובשם כל מה שקדוש, כשיגיעו הבחירות הבאות לכו להצביע! ולא למפלגות הערביות המגזריות והמושחתות.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
שוב ושוב, נשיא צרפת עמנואל מקרון מוכיח שמדיניותו כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני רצופה זגזוגים וספקולציות מסוכנות. לאחרונה הכריז מקרון, במהלך טיסה חזרה מביקור במצרים, כי "צרפת עשויה להכיר במדינה פלסטינית". הכרזה זו, שנאמרה כבדרך אגב, פתחה פתח למבול חילופי דברים בין צרפת לישראל והעלתה מחדש את השאלה: האם צרפת מתכוונת להעניק פרס לטרור?
מאז טבח 7 באוקטובר, מקרון מתנהל בצורה לא עקבית, לעיתים אף הפכפכה: מצד אחד, קריאה להשמדת חמאס, והקמת קואליציה בינלאומית, שהוכחשה מהר מאוד על ידי מקורביו; מצד שני, גינויים חריפים נגד ישראל, דרישות להחזרת הסיוע ההומניטרי לעזה ואפילו החרמת חברות ביטחוניות ישראליות מתערוכות בצרפת. מקרון אומנם מצהיר על מחויבות לביטחונה של ישראל ולשחרור החטופים, אך באותה נשימה מגנה את ישראל שוב ושוב.
מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חבל שהכותבת אינה מפרידה בין החמאס לרשות הפלסטינית. הכרה במדינה פלסטינית בראשות הרשות הפלסטינית ותוך פירוק החמאס הוא ענישה לטרור. החמאס מעולם לא הכיר בזכות מדינת ישראל להתקיים והכרה של מדינות ערביות בישראל היא סטירת לחי לחמאס. להזכירך שה- 7 באוקטובר קשור לדיונים של התקרבות בין סעודיה וישראל.
לא כל מי שמבקר את ישראל (ובטח את ממשלתה) הוא נגדנו.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
עמדת ההנהגה החרדית במלחמה האכזרית ביותר של עם ישראל מאז השואה, היא לא ניסיון לשמור על "עולם התורה".
ההתעקשות לשרוף צווי גיוס ולהורידם באסלה, ההוראות לא להתגייס גם לאלה שאינם לומדים – הן לא הגנה על "עולם התורה". גם לא על יהדות מדומיינת כלשהי.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רק תיקון קטן: מי שרוצה יהדות מלפני 3000 זה סמוטריץ' שחושב שסוף עידן הברונזה / תחילת עידן הברזל הייתה תקופה נפלאה.
החרדים זו המצאה חדשה יחסית ביהדות מלפני 200 שנה, ועד לאחרונה היו מיעוט איזוטרי ביהדות העולם – מעין פארודיה על היהדות. האדמו"רים מגור, בעלז, ושאר מקומות נשכחים בליטא של המאה ה-19 שנמצאים כיום בכלל בישראל הם לא יותר ממנהיגי כתות.
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לאחר הניצחון על החמאס כשהאסלאם יבין שעלינו הוא לא יכול הוא יעבור לאסלם את אירופה . ראשונה תיפול בלגיה בדם אש ומהומות . משם הסערה תמשיך לצרפת וגרמניה ובסוף לאור ההצלחה לבריטניה . שם יערכו קרבות דמים . מי שינצל אלו מדינות מזרח אירופה . יבואו אלינו הצבועים מבריטניה ללמוד שיטות איך נצחנו את הערבים . נגיד להם שיטילו עליהם סנקציות….
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תיארת מאוד יפה את האוטיסטים בתפקוד גבוה שנופלים בין הכיסאות. מההתנסות שלי ומכנס שהשתתפתי בו, מי שנופלות בין הכיסאות בעיקר הן בנות ונערות על הרצף בתפקוד גבוה שלכאורה נראות לגמרי כמו כולן, בליבן יודעות שהן שונות אבל בגלל המיסוך שהן עושות במודע או שלא במודע הן מצליחות לעבור מתחת לרדאר מבלי שישימו לב אליהן.
הבן שלי אובחן לפני שנה וחצי בגיל 15, הבת שלי אובחנה בגיל 18.5 בזכות חברה שלמדה איתה בתיכון שאובחנה על הרצף בגיל 16 וחשפה אותנו לאוטיזם בתפקוד גבוה אצל בנות.
וכל המאמר נכתב "עליהם" ועל איך לעזור "להם" וכו – לא מנקודת מבט אוטיסטית, אלא מנקודת מבט חיצונית (ומתנשאת). מקווה שאת המאמר הבא תכתבי מתוך שיתוף פעולה עם הקהילה האוטיסטית וגישת המגוון הנוירולוגי, מתוך כבוד וגאווה בזהות האוטיסטית ובלי הטייטל של העיסוק הפוגעני שלך.
זה לא מקצוע. וכל עוד את ממשיכה להגן על הזוועות האלה ולדבר על "אבולוציה" את עושה הרבה יותר נזק מתועלת ואת חלק מהבעיה – לא חלק מהפתרון.
אנחנו יודעות מצוין מה מנתחות התנהגות עושות מידי יום – יש בינינו נשות מקצוע שעובדות במערכות החינוך, הרווחה והבריאות ונתקלות למרבה הצער במנתחות התנהגות ובפועלכן מידי יום, יש בינינו שורדות של הזוועות האלה, יש בינינו הורים לילדים שנאלצים עד היום להתמודד עם הזוועה הזאת וניזוקים ממנה, יש פעילים ופעילות צעירות שעדיין חוות את זה בבית הספר או במסגרות של מכינות או דיור. ההתנשאות שלך סתם דוחה ורק מראה כמה שאת לא האדם להקשיב לו..
מזדהה מאוד, כאחת שגילתה על עצמה כמבוגרת אבל מודעת גם לקשיים שעצם האבחנה יוצרת מול הסביבה ולעיתים גם מול עצמך אז מתלבטת מה נכון לעשות כשיש חשש שהאבחנה תיצור בעצמה בלאגן במערכת יחסים כזו או אחרת.
כאן כותבת המאמר, ליבי בגנו סימון
הייתי רוצה להבהיר, בהתייחס לתגובה שעלתה כאן תחת הפרופיל ששמו "התמודדות וחוסן בזמן מלחמה" – לפני שאני מנתחת התנהגות אני אוטיסטית בעצמי (לשעבר אוטיסטית שקופה) ואימא לשני ילדים אוטיסטים. זה לפני הכל.
ניתוח התנהגות הוא תחום שעבר אבולוציה מטורפת ואין לו שום קשר לסטיגמות האיומות שנדבקו אליו. מי שממשיכים להנציח את המוניטין הנוראי שיצא לתחום, לא באמת יודעים מה מנתחי התנהגות כמוני עושים כל יום בעבודתם ועדיין מתבצרים בדעות קדומות שכבר מזמן אינן רלוונטיות למקצוע.
את יודעת מה עוד אוטיסטים מבוגרים אומרים כבר שנים ואנשים כמוך מסרבים להקשיב להם? שניתוח התנהגות זו התעללות שצריכה לצאת מחוץ לחוק. וגם "שום דבר עלינו בלעדינו".
מנתחת התנהגות שמדברת על אוטיסטים כאילו היא מבינה משהו זו התגלמות החרפה.
כאבא לשני אוטיסטים בוגרים. אני רואה את נושא המסכים, בעיקר הטלפונים החכמים, כנושא מרכזי. החברה כולה! נכנסת למצב שיותר קרוב לאוטיזם ממה שהייתה בעבר, המסכים שואבים אנרגיות לכולם, מה שהיה פעם רק אצל אוטיסטים, מחלחל לשאר בגלל דאנו עדיין, לא יודעים איך להתנהל עם הנושא של התמכרות למסכים שבעקבותיה יש התדרדרות חברתית אצל כולם. אצל אוטיסטים זה סוג של מפלט, זה במקום להלחם על מעמדם החברתי, במקום לצאת מאזור הנוחות שלהם, הם גולשים בנון שאלנטיות למסך. כך, מקבעים עוד יותר נטיות אוטיסטיות, לסיכום, המסך צריך לעבור רגולציה!