מה מקור הביטוי "שלום על ישראל"?
מקור הביטוי בספר תהילים, פעמיים. האיזכור הראשון בתהלים פרק קכה:

(ג) כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם: (ד) הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם: (ה) וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם ה' אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מה פירוש הביטוי במקור זה?

רבי דוד קמחי (רד"ק) מפרש אותו כך: "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית כִּי הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד." (צפניה ג, יב – יג) הנה "שלום על ישראל":

המצב של "שלום על ישראל" קיים כאשר העם היושב בישראל מתנהג במשפט וצדקה, ביושר והגינות, בחסד וחמלה זה כלפי זה כברירת מחדל של קיום היחסים בין תושבי החברה.

המצב של "שלום על ישראל" קיים כאשר העם היושב בישראל מתנהג במשפט וצדקה, ביושר והגינות, בחסד וחמלה זה כלפי זה, כברירת מחדל של קיום היחסים בין תושבי החברה

האם השלום איננו הפסקת מלחמה בין עמים?
לא, זה לא המובן הראשוני של המילה "שלום". ר' יצחק ערמה, בעל עקידת יצחק, מסביר לנו על השלום:

…הנה לשלום יאמרו ההמוניים שהוא הסכמה בין הכתות המתקוטטות תחלה, כאמרם ז"ל "עמון ומואב עשו שלום ביניהם" (סנהדרין ק"ה ע"א) וכדומה. והנה באמת לא הכירו את יופיו ולא דברו בשבחו, שאז יהיה השלום אצלם כענין הבושה שאמר החכם עליה שאינה מעלה לפי שאינה באה אלא אחר חטא קודם, וכמו שאמר הכתוב "כבושת גנב כי ימצא" (ירמיה ב'). … וכן השלום לדבריהם יורה על קטטה ומריבה קודמת,,, והרי הוא מגונה:

אבל האמת שאין מתנאי השלום שיהא שם מצות או קטטה קודמת, אולם ענינו הוא מה שימנעם, לפי שהשלום הוא טוב משותף הכרחי בין האישים הצריכים חבור ודבוק. והנה הוא אצלם כחוט הכסף או הזהב … אשר בו יתחרזו הרבה מאבני האקדח וכיוצא, להעמיד מצב כל החלקים ההם על תוכן החרוז ההוא הכללי … כי על כן נקרא ה' שלום שהשלום שלו …. [ספר עקידת יצחק – שער עד]

אם השלום הוא תכונה שצריכה להיות פעילה כל הזמן בחברה, וכל אזרח/ית אחראית לקיומו ביחסו/ה עם אחרים, מהי המדיניות ההכרחית בתחומים חשובים בחברה שתבטיח העצמה של יחסים של שלום בין כל אדם ורעהו?

ברור שאם שלום פירושו לפעול על פי המשותף ההכרחי ולהגדיל את החיבור והדבק בין האוכלוסיות בחברה, הרי שחייב להיות פלורליזם בכל תחום של החיים, כולל בתחום הדתי

ברור שאם שלום פירושו לפעול על פי המשותף ההכרחי ולהגדיל את החיבור והדבק בין האוכלוסיות בחברה, הרי שחייב להיות פלורליזם בכל תחום של החיים כולל בתחום הדתי, והמדינה וחוקותיה חייבים לפעול על פי הכתוב במגילת העצמאות, שחזתה אפשרות של שלום לפי ההבנה הזאת, כמרכיב המרכזי של יחסים בין האזרחים השונים במדינה.

ברור שהעיסוק ביצרת נוהלים וחוקים שיטפחו ויגדילו את השלום בין האזרחים שצריכים חיבור והדבקה זאת עבודה עצומה ותמידית בכל התחומים: למערכת הדתות, למערכת הכלכלית, למערכת החינוך, למערכת הבטחון, למערכת התרבות, למערכת הבריאות, משפטים וכולם.

אני מציע לייסד חוג רעיוני "שלום על ישראל" [שע"י]. החוג יכול להתקיים בכל שכונה, וחייב להיות פתוח לכל אזרח במדינת ישראל. החוג יעסוק בלימוד ושיח על ההבנה הזאת של המושג "שלום".

אני מציע לייסד חוג רעיוני "שלום על ישראל" [שע"י]. החוג יכול להתקיים בכל שכונה, וחייב להיות פתוח לכל אזרח במדינת ישראל. החוג יעסוק בלימוד ושיח על ההבנה הזאת של המושג "שלום"

בהמשך הזמן אפשר לקיים כנסים ארציים, ולכן להביא בסופו של דבר לשיח ציבורי רחב ועמוק שחותר לטובת היחסים בכל המערכות בין האזרחים/יות של מדינת ישראל בכללותם. אמנם הביטוי מן התנ"ך והסמל הוא מבית הכנסת אבל בחוגי העיון והשיחה, המילה "ישראל" לא מצביעה על יהודים בלבד אל על כל אזרחי המדינה.

בית הכנסת ביריחו מהמאה ה-6, 7 לספירה נמצא בחפירות שם בזמן המנדט הבריטי ב-1936. ברצפת הפסיפס של בית הכנסת היתה תמונה שהציגה את הפסוק "שלום על ישראל" (תהילים קכה,ה; קכח, ו) בגודל של 10 על 13 מטר.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.