במהלך חודש אפריל סיפר מקור ביטחוני בכיר לזמן ישראל כי קו פרשת המים בסוגיית גיוס החרדים הגיע. "בקרוב יישלחו 120 אלף צווי גיוס", ציין. מדובר במספר חריג בגודלו, שעשוי להיתפס כבלתי סביר. ההערכה מתבססת, ככל הנראה, על ספירה כוללת של צעירים חרדים מגיל 16 וחצי (צו ראשון) ועד גיל 23, שטרם קיבלו צווי גיוס במהלך השנה החולפת.
בצה"ל לא משלים את עצמם בכך שהצעירים הללו אכן יתגייסו, אך בשלה ההחלטה להעביר את כולם את התהליך המוכר לציבור החילוני: צו גיוס ראשון, לאחריו צו גיוס שני, ובהיעדר התייצבות – מעבר לסטטוס של "נפקד", ובהמשך "עריק" ומסלול פלילי.
הגישה הנוכחית בצה"ל, תחת הרמטכ"ל החדש, שמה בצד את השיקולים הפוליטיים שבבסיס החלטות הממשלה ויוזמות החקיקה למתן פטור גורף לחרדים מגיוס. לפי הגישה החדשה, הפוליטיקה תיוותר בידי הפוליטיקאים, ובינתיים צה"ל יפעל בהתאם לחוק ויזמן את כלל הצעירים לגיוס, ללא הבדל של חסידות, עדה, ישיבה, יישוב או עיר.
מדובר בגישה שונה מזו שנקטו בה רמטכ"לים קודמים, שלקחו בחשבון את מצוקות הדרג המדיני וראו לנכון לפעול בזהירות ובהדרגה בכל הנוגע לשילוב החרדים בצה"ל
מדובר בגישה שונה מזו שנקטו בה רמטכ"לים קודמים, שלקחו בחשבון את מצוקות הדרג המדיני וראו לנכון לפעול בזהירות ובהדרגה בכל הנוגע לשילוב החרדים בצה"ל. הפעם, בצה"ל מבהירים כי בעיות הקואליציה אינן מעניינם: כל צעיר שלא יתייצב ולא ייטול חלק במאמץ המלחמתי – ייכנס להליך פלילי, עם כל המשתמע מכך. כשם שצעירים חילונים סופגים סנקציות במקרה של אי התייצבות, כך ייעשה גם כלפי צעירים חרדים.
המונח "משתמטים", השגור בשיח הציבורי, אינו מדויק מבחינה משפטית. על פי חוק שירות ביטחון, אדם שקיבל צו גיוס ולא התייצב מוגדר כ"נעדר מן השירות", בהתאם לפקודת צה"ל העוסקת בנושא. הפקודה חלה על מי שלא התייצב בלשכת הגיוס או התעלם מצווים שנשלחו אליו.
לנעדרים מן השירות ניתנת תקופה של כמה חודשים להסדיר את מעמדם. אם לא עשו זאת – הם מועברים להליך פלילי. צעירים שלא התייצבו לצו ראשון או שני מוגדרים תחילה כ"נפקדים", ולאחר 20 ימים כ"עריקים". מנגד, המונח "משתמט", כפי שהוא מופיע בפקודות צה"ל, מתייחס למי שסיים שירות סדיר ובחר שלא להתייצב לשירות מילואים.
יום הגיוס המרוכז לחרדים התקיים בשבוע שעבר, ולצד מקרי תקיפה אלימים של צעירים חרדים כלפי מועמדים לגיוס שהגיעו ללשכות, הנתונים שהציג צה"ל רחוקים מאוד מהיעד השנתי של 4,800 מגויסים חרדים.
לאורך כל מהלך שליחת הצווים, הצליח צה"ל לגייס כ־2,100 צעירים חרדים – כ־43% בלבד מהיעד שהציב לעצמו, והרבה פחות מהצרכים המבצעיים של הצבא לשנת 2025
לפי נתוני דובר צה"ל, 386 צעירים בלבד התייצבו בלשכות הגיוס באותו יום. בסך הכול, לאורך כל מהלך שליחת הצווים, הצליח צה"ל לגייס כ־2,100 צעירים חרדים – כ־43% בלבד מהיעד שהציב לעצמו, והרבה פחות מהצרכים המבצעיים של הצבא לשנת 2025.
ביום העצמאות, במהלך טקס החיילים המצטיינים בבית הנשיא, התייחס הרמטכ"ל אייל זמיר לסוגיית השותפות הלאומית ואמר: "'כל ישראל ערבים זה לזה' היא אמירה שמבטאת לא רק אחריות הדדית, אלא גם שותפות עמוקה בגורל. למדינת ישראל, הרעיון הזה הוא תנאי לקיומה ולחוסנה – ואין מי שפטור מכך. לא יחידים, לא קבוצות ולא שבטים".
בשבועות האחרונים השמיעו פוליטיקאים חרדים איומים מחודשים בנוגע להעברת חוק הפטור מגיוס. בחלק מההתבטאויות דובר על כוונה להשלים את הליך החקיקה עד חג השבועות – כלומר, בתוך כשלושה שבועות. אחרים טענו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב לסיים את כנס הקיץ עם חקיקה מסודרת.
אלא שבמציאות הפוליטית הנוכחית, מדובר באיום ריק. מחד, ריבוי האיומים שהשמיעו נציגי המפלגות החרדיות בשנים האחרונות הוכיח כי אין מאחוריהם לא כוונה אמיתית ולא יכולת. מנגד, משהעבירו את תקציב המדינה, הם הבטיחו בפועל את יציבות הקואליציה לפחות עד סוף מרץ 2026. בהיעדר חלופה ממשית בממשלה אחרת, איש במערכת הפוליטית לא נוטה להתייחס לאיומיהם ברצינות.
לפני כשבוע הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד הממשלה, שבו נדרשה המדינה לנמק מדוע לא הוציאה צווי גיוס נוספים לחרדים, ומדוע לא הוטלו סנקציות אישיות על כ־10 אלף חרדים שקיבלו צווי גיוס ולא התייצבו
לפני כמעט שנה אישרה הקואליציה הנוכחית דין רציפות לחוק הגיוס שעבר בכנסת ה־24. במסגרת פוליטיקת "הטריקים והשטיקים", הכוונה הייתה לקדם חוק שאינו רלוונטי עוד – שכן עסק בהיעדרות חרדים מגיוס במציאות שלפני המלחמה – רק כדי לייצר רושם של עשייה, להעמיד את האופוזיציה במבחן ולדרוש מחבריה להצטרף למהלך החקיקה.
המהלך נועד לאפשר לקואליציה לדלג על קריאה ראשונה ולהאיץ את ההליך לקראת נוסח מוסכם לקריאה שנייה ושלישית. אלא שמאז חלפו 324 ימים, ובפני ועדת החוץ והביטחון אין אפילו נוסח של חקיקה. זאת בעוד שבצה"ל משוועים לתוספת של כ־10 אלף חיילים נוספים לשירות הסדיר.
לפני כשבוע הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד הממשלה, שבו נדרשה המדינה לנמק מדוע לא הוציאה צווי גיוס נוספים לחרדים בהיקף המתאים לצורכי הצבא, ומדוע לא הוטלו סנקציות אישיות על כ־10 אלף חרדים שקיבלו צווי גיוס מאז אוגוסט 2024 ולא התייצבו.
השופטים נעם סולברג, דפנה ברק־ארז ודוד מינץ קבעו כי על המדינה להגיש את תשובתה עד ל־24 ביוני. הרקע להחלטה הוא גל גיוס מילואים נרחב, הכולל אלפי צעירים שזה עתה סיימו את שירותם הסדיר והיו אמורים לשהות בטיולים או להתחיל את לימודיהם האקדמיים – אך במקום זאת נקראו לשוב ולשאת בנטל.
בצמרת הפוליטית החרדית ממשיכים לטמון את הראש בחול וטוענים כי החלטות בג"ץ אינן ענייניות אלא נועדו אך ורק להביא להתנגשות בין הציבור החרדי לבין הממשלה
בצמרת הפוליטית החרדית ממשיכים לטמון את הראש בחול וטוענים כי החלטות בג"ץ אינן ענייניות אלא נועדו אך ורק להביא להתנגשות בין הציבור החרדי לבין הממשלה. בעיניהם, כל סוגיה נבחנת דרך פריזמה צרה ותועלתנית בלבד.
זמן ישראל פנה לדובר צה"ל בבקשה לתגובה על הוצאת עשרות אלפי צווי הגיוס, ולשאלה האם המהלך צפוי לצאת לפועל כבר השבוע – אך בשלב זה טרם התקבלה תשובה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם