חודשיים לאחר חסימת המעברים, רצועת עזה על סף קריסה מוחלטת. יותר משני מיליון תושבים נותרו ללא מוצרים חיוניים להישרדותם, ותוכניות סיוע כמו המטבחים המשותפים, המספקים ארוחה אחת ביום, צפויות להיפסק בתוך שבועות. מלאי המזון, התרופות והדלק מידלדל, ומצב המים והתברואה ממשיך להתדרדר – עם סיכון גובר להתפרצות מחלות. לכך נוסף גם החשש המתמשך למותם של בלתי מעורבים כתוצאה מההפצצות.
התמונות והדיווחים מעזה משקפים מצב של סף רעב: השווקים משותקים, המעט שנותר על המדפים יקר מדי, והמטבחים הקהילתיים הם קו ההזנה היחיד. תושבים ממתינים שעות ארוכות בתור, מבלי לדעת אם יצליחו לקבל את הארוחה היחידה לאותו היום – או שיחזרו בידיים ריקות.
הצלב האדום קרא בסוף השבוע לחדש את כניסת הסיוע לרצועה ולשחרר את החטופים, והזהיר כי עזה עלולה להתדרדר לכאוס שהמאמצים ההומניטריים לא יצליחו להקל עליו. לפי שעה לא ברור אם ישראל שוקלת ברצינות את חידוש האספקה – אולי לקראת הרחבת התמרון הקרקעי או ביקורו הצפוי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בערב הסעודית באמצע החודש. כך או כך, בצה"ל מתעקשים שחלוקת הסיוע תתבצע בידי גורמים זרים.
הצלב האדום קרא בסוף השבוע לחדש את כניסת הסיוע לרצועה ולשחרר את החטופים, והזהיר כי עזה עלולה להתדרדר לכאוס שהמאמצים ההומניטריים לא יקלו עליו
בתוך כך, גם כניסת עובדי הסיוע לרצועה פחתה באופן משמעותי. בתחילת המלחמה הפסיק משרד הרווחה באופן חד־צדדי את בדיקת אשרות הכניסה לעובדים הזרים. בחודש פברואר הוחלט להעביר את הסמכות לוועדה חדשה בראשות משרד התפוצות, שבה יישב גם נציג של משרד ההתיישבות – ולחייב את הארגונים ההומניטריים להירשם מחדש.
ארגון הגג של גופי הסיוע לפלסטינים במזרח ירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה (AIDA), פנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה באמצעות עו"ד יותם בן הלל, בדרישה לשנות את נוהל בדיקת האשרות. הארגון מבקש שהבדיקה תועבר לגוף רלוונטי שאינו פועל משיקולים זרים, ושיישום ההנחיות החדשות יחול רק מהיום ואילך – ולא רטרואקטיבית.
נכון לעכשיו, חלק מהארגונים ביקשו מכתבי המלצה עבור עובדיהם, אך טרם נרשמו מחדש כנדרש. בכל מקרה, מרביתם מעדיפים לצמצם את שליחת הצוותים, שכן עם הגעתם לירדן, חלק מהעובדים מתבשרים שלא יורשו לעבור לשטחים – והארגונים אינם מעוניינים לבזבז את מעט האספקה שנותרה בעזה על צורכי ההישרדות שלהם עצמם.
"תושבי עזה הם אינם האויב שלנו"
"כל דקה שבה המעברים לעזה סגורים ולא נכנס סיוע מהווה הפרה חמורה של הדין הבינלאומי", אומרת עו"ד אסנת כהן ליפשיץ, מנהלת המחלקה המשפטית בארגון "גישה". "עצם קיומן של תוכניות לפתיחה לא משנה את העובדה שישראל מבצעת ברגע זה פשעי מלחמה".
לפני כשבועיים הם פנו פעם נוספת לממשלה ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים בדרישה לפתיחה מלאה של המעברים לצורך העברת סיוע. המעברים נסגרו ב־2 במרץ, וכעבור כארבעה שבועות דחה בג"ץ את העתירה שהגישו "גישה" וארגוני זכויות אדם נוספים לפתיחתם.
אף שעודכן בדבר סגירת המעברים, השופט עמית חתם את פסק הדין בציטוט מפקד המתפ"ש, שלפיו יחידתו "פועלת מתחילת המלחמה לקידום המאמץ ההומניטרי"
בית המשפט עודכן בדבר השינוי, אך למרות זאת חתם השופט יצחק עמית את פסק הדין בציטוט מדבריו של אלוף רסאן עליאן, מפקד מתאם פעולות הממשלה בשטחים: "יחידתי פועלת מאז תחילת המלחמה לקידום המאמץ ההומניטרי, לשיפור המנגנונים הקיימים ולקידום יוזמות חדשות שישרתו את תושבי עזה – מתוך הבנה שהם אינם האויב שלנו, אלא חמאס ושאר ארגוני הטרור".
באותו פסק דין קבע השופט נעם סולברג כי הסיוע שנכנס לרצועה הוא "מעבר לנדרש", ואילו השופט דוד מינץ הסתמך על ההלכה היהודית, שלפיה מדובר במלחמת מצווה, ולפיכך מותר לממשלה להפעיל שיקול דעת בשאלה אם לסייע לאוכלוסייה האזרחית. בג"ץ דן בעתירה במשך כשנה, ונימק את ההשתהות בשינויים במצב העובדתי בשטח – אך בסופו של דבר פסק תוך התעלמות מהשינוי הדרמטי ביותר שהתרחש.
עמית סיכם כי ישראל אינה חולקת על תחולתם של הדין הישראלי והבינלאומי בכל הנוגע להכנסת סיוע לרצועה. עם זאת, חרף תחולת הדין, המדיניות בפועל שונתה – וכיום היא מובילה לעלייה חדה בתת־תזונה וברעב, עם דיווחים קשים על מצבם של ילדים וחוסר אונים של אימהות.
עו"ד כהן ליפשיץ סבורה שבית המשפט היה צריך לגלות ספקנות רבה יותר כלפי הדיווחים שמסר מתאם פעולות הממשלה בשטחים. "יכול להיות שזה מה ששופט חונך לעשות כשמדובר בחזקת תקינות המעשה המנהלי – כשנציג המדינה אומר משהו, לא מבקשים ממנו לנמק או להוכיח. ברוב המקרים מתייחסים לדבריו כאילו ירדו עם לוחות הברית.
"אולי באמת ובתמים עמית פשוט לא מאמין למידע שמגיע מהשטח – גם כשהוא נמסר על ידי ארגונים שזה תחום מומחיותם, ושפועלים כך בכל העולם".
"כשארגוני הסיוע מדווחים על קטסטרופה ועל תזונה ממספוא, ובא נציג מתאם פעולות הממשלה ואומר, 'איזו קטסטרופה? מה פתאום – הם יכולים לבחור בין שווארמה לפלאפל', בג"ץ בוחר להאמין רק להם"
"כשארגוני הסיוע מדווחים על קטסטרופה ועל תזונה ממספוא, ובא נציג מתאם פעולות הממשלה ואומר, 'איזו קטסטרופה? מה פתאום – הם יכולים לבחור בין שווארמה לפלאפל', זו אמירה מופרכת. ובכל זאת, בג"ץ בוחר להאמין רק לו.
"כאשר כל התשתית של עבודת הארגונים הבינלאומיים כלל לא מוזכרת בפסק הדין, ונשענים רק על התמונה שמציג מתפ"ש – לא צריך להתמודד עם שום דבר שיפריע לתמונה הלא נעימה של המלחמה – אבל זה לא כך.
"דיני מלחמה נועדו להבטיח שאוכלוסייה אזרחית לא תשלם את המחיר. אמור להיות בית משפט שבודק ומיישר – לא רמזור שתמיד ירוק, בלי קשר למה שאומרים המומחים והגופים הבינלאומיים".
תיאטרון משפטי
עמדת המדינה בפני בג"ץ שיקפה סתירה פנימית: מחד, הודתה כי עצירת הסיוע משמשת כאמצעי לחץ לגיטימי; מאידך, טענה כי ברצועה יש די סיוע, כך שלא ברור כיצד מופעל הלחץ – ואם בכל זאת אין מספיק, מדובר בהפרה של הדין. הארגונים שעתרו לבית המשפט הנמיכו ציפיות מראש, אך לפחות חלקם קיוו לרטוריקה ביקורתית יותר מצד בג"ץ כלפי המדינה ופעולותיה בעזה.
"המתנגדות לעתירה חושבות שבעצם בכל הניהול שלה אפשרנו למדינה לנהל תיאטרון משפטי שעזר לה בזירה בינלאומית – וזו גם הסיבה שהאריכו את ההתדיינות"
למרות הכול, כהן ליפשיץ סבורה שיש טעם להגיש עתירה נוספת. "אנחנו באות מנקודת פתיחה קשה. בית המשפט אמר – לא במילים האלה, אבל זה המסר – שהוא לא מעוניין לדון בטענות האלה. 'עזבו אותנו מהמלחמה, כל מה שאנחנו יודעים זה לתת רוח גבית לצבא ולמדינה'. לכן יש מחלוקת אמיתית בשאלה האם בכלל להגיש עתירה נוספת.
"מצד אחד, אם נגיש עתירה – וזה הכיוון המסתמן – כאשר פשעי המלחמה והפרות הדין שישראל מבצעת עלו מדרגה בצורה משמעותית, אנחנו נשארנו עם אותם כלים שהם לא מספיק אפקטיביים, איטיים והיכולת לעשות שינוי כמעט לא קיימת. בג"ץ בחר להתעלם מסגירת המעברים, השופטים היו יכולים לתת צו ביניים ולעצור את זה או להכריע אחרת – ולא עשו את זה.
"המתנגדות לעתירה חושבות שבעצם בכל הניהול שלה, כשהתדיינו במשך שנה שלמה על המצב ההומניטרי בעזה, כשאנשים סבלו מהמצוקות האנושיות הקשות ביותר, אפשרנו למדינה לנהל תיאטרון משפטי שעזר לה בזירה בינלאומית וזו גם הסיבה שהאריכו את ההתדיינות כדי להגן על ישראל מכוח עקרון המשלימות ולתת פסק דין שלמעשה הינו שיר הלל לצבא, לישראל ולמוסדותיה.
"ישראל באה להאג ואמרה, 'תראו, מערכת המשפט מתפקדת' ובכך הפכנו להיות חלק מהמערכת ואם נגיש עוד עתירה אנחנו מאפשרות לה לעשות עוד סיבוב ולהראות לכל העולם איך אפשר לטייח פשעים כשאנחנו לוקחות בזה חלק.
"אני מעריכה שגם כשתהיה פתיחה של המעברים היא לא תהיה מיטבית וגם לזה נצטרך להידרש, אבל אני חושבת שמכיוון שזה מה שיש לנו כעורכות דין, למרות הביקורת על צעד כזה, נצטרך לקחת אותו"
"אבל מה האלטרנטיבה? זה בית המשפט שיש לנו. לא הייתה אפשרות לבקש דיון נוסף אז כנראה שזה מה שאנחנו צריכות לעשות. הטענות המשפטיות שלנו צודקות ויש להן בסיס עובדתי מוצק על סמך דיווחים של ארגונים שעובדים בשטח להגשת סיוע לאזרחים. עובדי סיוע רבים אף קיפחו את חייהם תוך כדי.
"אנחנו לא משערות ומנחשות מה קורה מעבר לגדר, זה לא מסובך ומדווח באנגלית. אלה ארגונים מקצועיים שהיו בכל שדות הקרב המדממים בכל העולם. לא המציאו אותם בשביל תוכנית המזון. הצלב האדום ואחרים אומרים, 'לא ראינו דבר כזה'.
"ועדיין, בית המשפט בחר להתעלם. ננסה לשכנע אותו שוב. אני מעריכה שגם כשתהיה פתיחה של המעברים היא לא תהיה מיטבית וגם לזה נצטרך להידרש, אבל אני חושבת שמכיוון שזה מה שיש לנו כעורכות דין, למרות הביקורת על צעד כזה, נצטרך לקחת אותו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם