הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

פסגת הפחד

תרבות של איומים וסחיטה השתלטה על השלטון בישראל ● מטענות הסחיטה של לוין נגד ברדוגו ועד לשימוש ב"וואלה" למטרות הכפשה ואיומים – התרבות הפוליטית בסביבת נתניהו הפכה בעשור האחרון לחומר ממנו עשויות אגדות סיציליאניות ● כך הופכת הזירה הציבורית בישראל משוק פתוח של דעות למרתף טחוב של פחד ואימה ● פרשנות

פעיל הליכוד יעקב ברדוגו עם יריב לוין במהלך המו"מ הקואליציוני, 21 בנובמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90
פעיל הליכוד יעקב ברדוגו עם יריב לוין במהלך המו"מ הקואליציוני, 21 בנובמבר 2022

במהלך השבוע החולף נחשפנו למספר אירועים של איומים ו/או סחטנות עבריינית בפוליטיקה הישראלית. לא עוד הסכמים קואליציוניים לחלוקת עוגת הביזה על חשבון הציבור, או שוחד זעיר כמו מיצובישי או תפקיד סגן שר מיותר – כיום האימה האמיתית הנופלת על הפוליטיקאים הוא החשש שמא יישלף מארונם שלד שהתחבא במחשכים אשר יחסל להם את הקריירה.

לתהליכים האלה יש בדרך כלל כתובת דומה וחוזרת וגם דפוסים עוקבים. הם מביאים לשיאו עשור של התנהלות הכוללת איומים מרומזים יותר או פחות, דרישה לנאמנות מופלגת, שימוש בחברי משפחה תמימים כמנוף לסחיטה ולפגיעה בשם הטוב ואולי אפילו תשלום דמי שתיקה.

אם פעם אפשר היה לפטור את התופעות האלה כאירועים פיקנטיים במדורי הברנז'ה, הרי שבקצב גובר מאז בחירות 2015 הביאה מפלגת הליכוד ושלוחיה בכלי התקשורת למרכז הבמה תופעות סיציליאניות שפעם לא היו עוברות את סף הדלת של הרגישות הציבורית.

אם פעם אפשר היה לפטור את התופעות האלה כאירועים פיקנטיים במדורי הברנז'ה, הרי שבקצב גובר מאז בחירות 2015 הביאה מפלגת הליכוד ושלוחיה בכלי התקשורת למרכז הבמה תופעות סיציליאניות

וכך שר המשפטים יריב לוין עולה לשידור בתחנת הרדיו הביתית של יעקב ברדוגו – חבר ותיק ובכיר בברנז'ת הקומבינות של ההון-שלטון-עיתון – ומדווח על סחיטה באיומים, לא פחות, של השדר נגדו, שאף דרש ממנו "דברים אישיים". הוא לא מפרט כמובן מהם הדברים האישיים, כי בכל זאת, יש קודים.

מייד, כאילו ניתנה האות ממעל, מחרים-מחזיקים אחריו שני חבריו, שר התרבות מיקי זוהר ושר התקשורת שלמה קרעי. האם קיבלו הוראה או גילו בכוחות עצמם את הפלא? לא נדע. גם הם קובעים נחרצות שברדוגו, המקורב מאד לראש הממשלה וראש מפלגתם, הוא לכאורה בריון המבקש לסחוט באיומים את גורמי השלטון הבכירים ביותר.

בעולם נורמלי היו מתלווים לפרסום המרעיש והמטלטל הזה שורה של פעולות עוקבות מיידיות. ראשית, היו ניתנים קצת פרטים: מתי, איך ובאיזה ענין התבצעה הסחיטה? מה נדרש השר לעשות? בעולם תקין גם הייתה מוגשת תלונה למשטרה מצידם של השרים, ותחנת הרדיו המעסיקה את ברדוגו הייתה מזמנת אותו לבירור. מי רוצה להעסיק "עיתונאי" שסוחט את שר המשפטים באיומים?

בעולם תקין גם הייתה מוגשת תלונה למשטרה מצידם של השרים, ותחנת הרדיו המעסיקה את ברדוגו הייתה מזמנת אותו לבירור. מי רוצה להעסיק "עיתונאי" שסוחט את שר באיומים?

ובכלל, איזה עיתונאי היה נותן להאשמה כזאת לעבור בלי תגובה רצינית שמפריכה את ההאשמות החמורות נגדו? בכל זאת, האשימו אותו בעבירה פלילית חמורה.

בפועל קרה כמובן ההיפך הגמור. ברדוגו הגיב בקול חלוש, תחנת הרדיו הביביסטית המעסיקה נתנה לו חיבוק מלא וחם (בלי לטרוח לנסות אפילו לבדוק את העובדות), ותלונה למשטרה לא הוגשה. אפשר אמנם לירות בנגמ"ש, אבל כדאי להרחיק ממנו את מצ"ח.

יממה עברה בקושי ונודע שגם בנט ורעייתו עברו סוג של תהליך סחטני הרחק מאור הזרקורים. כתב "כאן 11" מיכאל שמש חשף הסכם חשאי שנחתם בין נפתלי בנט ורעייתו גילת לבין איתמר בן גביר במסגרת תביעת לשון הרע שהגיש בן גביר ב-2020 נגד גילת בנט. לפי הפרסום של שמש, הזוג בנט הסכים לשלם 35 אלף שקל במסגרת הסכם פשרה אשר שני הצדדים בחרו שלא לפרסם.

לפי הפרסומים, זמן קצר לפני ההסכם, איים בן גביר בראיונות לחשוף "פרטים שיהרסו" את בני הזוג בנט. האם מדובר גם כאן בסחיטה באיומים? כנראה שזה לא מקרי כי מדובר בבני הזוג בנט, אשר נפלו קורבן למכונת הסחיטה המשומנת של אתר "וואלה" תחת בעלותו של שאול אלוביץ' – חלק מהחומר ממנו נבנה תיק 4000.

כנראה שזה לא מקרי כי מדובר בזוג בנט, אשר נפלו קורבן למכונת הסחיטה המשומנת של אתר "וואלה" תחת בעלותו של שאול אלוביץ' – חלק החומר ממנו נבנה תיק 4000

אינטרסים וקמפיינים נגועים

ראש הממשלה בנימין נתניהו כמובן אינו מעורב במישרין בפרשיות אלה. בדיוק כפי שאינו מעורב בפרשת "קטאר-גייט"; כפי שלטענתו לא היה מעורב בניהול "וואלה" בשלט רחוק כדי לחסל את בנט, אב הבית מני נפתלי או גורמים אחרים שהפריעו לשלטונו; וכפי שאינו אחראי (או מודע) לאופן בו מונה ברדוגו לפרשן בכיר בגלי צה"ל – למרות שיועצו הקרוב לשעבר ניר חפץ טען כי הדבר נעשה על ידי נתניהו, בתיווכו.

נתניהו כמובן גם לא אחראי לשאלות אינטימיות שהעביר עיתון "מעריב" תחת ניהולו של אותו ניר חפץ למו"ל "הארץ" עמוס שוקן (במטרה להביכו או לסחוט אותו); לאיומים שספג עורך "דה מרקר" גיא רולניק באותם הימים; לאיום הסחטני על חברת הכנסת שלי יחימוביץ'; ולמסע הרדיפה המופרע שחוותה התובעת ליאת בן-ארי. זה רק מקרה שנתניהו הוא הציר אשר סביבו סובב גלגל המזל הזה, כבר עשר שנים לפחות.

בנימין נתניהו ויעקב ברדוגו. תצלום ארכיון מיוני 1998 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)
בנימין נתניהו ויעקב ברדוגו. תצלום ארכיון מיוני 1998 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

ברדוגו הוא קיסוס סבוך של אינטרסים וקשרים ובמידה רבה מגלם בדמותו הצבעונית את האבטיפוס המושלם לתרבות החדשה. זאת שידה בכל – מייעוץ לטייקונים, דרך עסקים מניבים, קשרים ענפים עם מרכז הליכוד ואוזן קשבת לראש הממשלה נתניהו.

זה אותו נתניהו שקפץ להגן על ברדוגו כשנדמה היה לרגע שמישהו מתנכל לו. אותו נתניהו שבגלי צה"ל נהגו לומר שהוא המוציא לפועל של מדיניות ברדוגו.

ברדוגו הפך בולדוג יעיל נגד מערכת המשפט וראשי האופוזיציה כל אימת שאלה איימו על שלטון נתניהו. מי שעבד איתו העיד כי לעיתים הוא מקריא הנחיות ו"ידיעות" מכפישות ישר מווטסאפ תוך כדי שידור, לעיתים בלוויית האמירה המדהימה "אבל צריך לבדוק את הדברים".

ברדוגו הפך בולדוג יעיל נגד מערכת המשפט וראשי האופוזיציה כל אימת שאלה איימו על שלטון נתניהו. מי שעבד איתו העיד כי לעיתים הוא מקריא הנחיות ו"ידיעות" מכפישות ישר מווטסאפ תוך כדי שידור

ברדוגו גם היה זה שפצח בקמפיין פילים נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביום שבו הוכרז על הגשת כתב אישום נגד נתניהו. מאותו רגע, ברדוגו הפעיל מכונת תעמולה יומיומית כנגד היועץ המשפטי הסורר ("מנדלבלוף") לעיתים צייץ כמה פעמים ביום – ובסך הכל יותר מ-400 ציוצים בגנות היועמ"ש במשך שנה.

חזרה אחורה במכונת הזמן תזכיר לנו את החיכוך הראשון של הצמד נתניהו וברדוגו עם טענות לסחיטה באיומים. זה היה בפרשת "הקלטת הלוהטת" בשנת 1993, כאשר נתניהו המבוהל הפציע במפתיע באולפן "מבט", התוודה כי בגד באשתו שרה, וטען כי מנסים לסחוט אותו על רקע זה, באמצעות קלטת המתעדת לכאורה את יחסיו האינטימיים עם אישה זרה.

נתניהו דיבר אז על "אדם מוקף בפושעים", תוך שהוא מכוון לדוד לוי שהיה אז יריבו הפוליטי המושבע. בתלונה שהגיש מאוחר יותר במשטרה נקב בשמו של יעקב ברדוגו – שהיה אז מקורב מאוד לדוד לוי – כאחד הסוחטים לכאורה.

בינתיים השנים חלפו וברדוגו הפך לבכיר השופרים של נתניהו. נתניהו מצידו למד להישאר תמיד מאחורי הקלעים, בעוד מקורביו ובני חסותו מסתבכים פעם אחר פעם.

לאיומים ולסחטנות לכאורה מצידם של חפץ, ברדוגו, בן גביר, נציגי מכונת הרעל ואחרים בסביבת השלטון הנוכחי יש מטרה ברורה ועקבית, והיא אינה חשיפת האמת. האווירה בה האישי מתערבב בציבורי, והרמזים הבוטים מעלימים את העובדות יוצרת אפקט של צינה וחרדה על גבול הפרנויה.

לאיומים ולסחטנות לכאורה מצידם של חפץ, ברדוגו, בן גביר, נציגי מכונת הרעל ואחרים בסביבת השלטון הנוכחי יש מטרה ברורה ועקבית, והיא אינה חשיפת האמת

זה הופך את הזירה הציבורית משוק פתוח של דעות למרתף טחוב ומחניק של פחד ואימה – עד כדי כך שלפעמים נדמה שרק מטורף או מתאבד-שיעי יסכים לשים נפשו בכפו ולקחת חלק ביקום ציבורי עכור שכזה.

עוד 1,055 מילים
סגירה