8:00 בבוקר במחלקה לטיפול נמרץ לב ילדים במרכז הרפואי שיבא תל השומר. התינוקת רהף, בת שנה וחצי, מתאוששת מניתוח לב מורכב שעברה לפני יומיים. אביה רוכן מעל מיטתה, מלטף את גופה הקטן ומסדר את השמיכה שמכסה אותה.
במקום שבו נולדה רהף, אזור מוכה מלחמה בסוריה, לא היה לה שום סיכוי לשרוד בשל מום מולד בלבה. אבל כאן, בישראל, מצילים את חייה כבר בפעם השנייה.
רהף, בת לפליטים מסוריה שמתגוררים כעת בירדן (שמם המלא של בני המשפחה שמור במערכת), הגיעה לכאן בפעם הראשונה במצב קריטי בגיל שלושה חודשים.
"נוסף על הילדים הכורדים, הסורים והפלשתינים, מגיעים למחלקה גם ילדים רבים של ערביי ישראל ושל יהודים מהמגזר הדתי והחרדי. אלה האוכלוסיות בישראל שאינן מבצעות הפלות בעקבות בדיקות הריון"
הטיפול הרפואי שקיבלה בארץ התאפשר בזכות עמותת "שבת אחים", אשר מופעלת על ידי מתנדבים נוצרים שאינם אזרחי ישראל. חברי העמותה מחברים בין ילדים ממדינות ערב שללא טיפול רפואי גורלם נחרץ, לבין מדינה שמוכנה לקבל כל ילד באשר הוא, ולהעניק לו טיפול רפואי מהמתקדמים בעולם.
"המדיניות של ישראל היא שמקבלים כאן כל ילד שזקוק לטיפול רפואי", מסביר יונתן מיילס, מתאם בינלאומי בשבת אחים. "שר הפנים חותם באופן אישי על כל ילד כזה שנכנס לארץ, ובתי החולים מסבסדים את הטיפולים".
לדבריו, בעבר ניסה הארגון להכניס ילדים לטיפול במדינות אירופה, אבל זה היה קשה מבחינה פרוצדורלית, ובתי החולים שם ביקשו הרבה מאוד כסף.
"בארץ מורידים את המחירים של הטיפול הרפואי עד לרמה של מחירי הפסד, ובתי החולים מכסים את העלויות. מה שבטוח הוא שאף אחד לא מרוויח מזה כסף".
![ד"ר משאלי, משמאל בטיפול נמרץ לב ילדים (צילום: אירה טולצ'ין אימרגליק)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/11/20191119_094140-640x400.jpg "ד"ר משאלי, משמאל בטיפול נמרץ לב ילדים (צילום: אירה טולצ'ין אימרגליק)")
ילדים עם מומים מולדים
לא מדובר בסיפורם של ילדים פצועים מסוריה שחצו את הגבול כדי לקבל טיפול רפואי בבתי החולים בצפון הארץ. זהו סיפורם של ילדים עם מומי לב מולדים.
חלקם נולדו באזורי לחימה בסוריה ונמלטו עם משפחותיהם לירדן, חלקם ילדים פלסטינים מרצועת עזה. ואולם רוב הילדים בפרויקט הזה מגיעים לישראל מכורדיסטן העיראקית – הן ילידי כורדיסטן והן פליטים שמתגוררים שם.
בשנת 2019 טופלו בארץ 80 ילדים עם מומים בלב במסגרת הפרויקט.
"מדובר במחלה שניתן לטפל בה בדיוק בתנאים האלה – להביא את הילד לתקופה קצרה, לנתח אותו, ולהחזיר אותו לארץ מוצאו", אומר מיילס כשהוא נשאל למה מביאים לבית החולים רק ילדים עם מומי לב.
"חלק מהילדים, כמו רהף, חוזרים לפה בפעם השנייה לניתוחי המשך".
עם זאת הוא מציין כי במרבית מדינות ערב מתנגדים לשיתוף הפעולה עם ישראל, וכי ארגון האחים המוסלמים אף יצא נגדו בצורה מפורשת.
"אנחנו לא מצליחים להביא לטיפול ילדים ממצרים, כי אנחנו לא מצליחים לשבור את הקיר שם. המשפחות חוששות מתגובת הממשל, והילדים שיכולנו להציל שם נידונים למוות. אבל בכורדיסטן אוהבים את ישראל"
"אנחנו לא מצליחים להביא לטיפול ילדים ממצרים, כי אנחנו לא מצליחים לשבור את הקיר הדתי והפסיכולוגי שם. המשפחות חוששות מתגובת הממשל, ולכן הילדים שיכולנו להציל שם נידונים למוות.
"אבל בכורדיסטן מאוד אוהבים את ישראל ומשתפים פעולה איתנו", מוסיף מיילס. לדבריו, ההורים שחוזרים מפה לכורדיסטן לא צריכים להסתיר את העובדה שעברו טיפול רפואי בישראל, אך בשאר המדינות הערביות המצב מורכב יותר.
"בירדן ובעזה הם לא צריכים להסתיר את זה, כי זה יסכן אותם, אבל הם גם לא צועקים את זה בקול רם, כי יש עדיין סטיגמות כלפי ישראל".
התמחויות רפואיות מורכבות
בתי החולים שמטפלים בילדים האלה בארץ הם וולפסון בחולון והדסה בירושלים, אבל השותף הגדול מכולם ליוזמה הוא המרכז הרפואי שיבא תל השומר.
"ניתוחי לב מורכבים הוא תחום ברפואה שמבדיל בין העולם המפותח לעולם השלישי, כי זה דורש התמחויות מורכבות ותשתיות מתקדמות", מסביר ד"ר דוד משאלי, מנהל היחידה לניתוחי לב – מומים מולדים בבי"הח לילדים ספרא בשיבא.
"במדינות שלא מבצעים בהן בדיקות מקיפות בהריון, על כל 100 ילדים נולד ילד עם מום לב מסכן חיים. אנו בוחרים את סוג הטיפול והניתוח שאנחנו מעניקים לילדים בהתחשב בעובדה לאן הילד הזה צריך לחזור ואיזה אמצעים יש לרופאים במדינה שלו להמשיך לטפל בו, והאם יש לו אפשרות לחזור לכאן לטיפול המשכי", מסביר משאלי. "אנו בקשר עם הרופאים המטפלים של הילדים בכורדיסטן".
הניתוח של רהף עבר בהצלחה, אבל היא מתקשה לחזור לנשום בכוחות עצמה ולכן מורדמת ומונשמת. אביה נראה מודאג ומתוח, אבל מסכים לשוחח עם כתבת ישראלית במחווה של רצון טוב. אנחנו משוחחים באמצעות מתורגמן דובר ערבית.
"אני מאוד דואג לילדה שלי, אבל היחס שאנחנו מקבלים כאן מהרופאים וכל הצוות הוא ממש טוב ואני יודע שאנחנו בידיים טובות", הוא אומר. האב מספר שהוא מרגיש בנוח בישראל גם מחוץ לגבולות בית החולים. במהלך השהייה בארץ לפני ואחרי האשפוז הוא נוטה לטייל עם רהף ברחובות ירושלים "וזה ממש נפלא".
"אני מאוד דואג לילדה שלי, אבל היחס שאנחנו מקבלים כאן מהרופאים וכל הצוות הוא ממש טוב ואני יודע שאנחנו בידיים טובות", אומר אביה של רהף. לפני הניתוח הוא טייל עם רהף ברחובות ירושלים, "וזה היה ממש נפלא"
אביה של רהף סיפר לי, כי "ברחנו מאזור הלחימה בסוריה כשרהף נולדה ואנו חיים היום בירדן – אני אשתי וארבעת ילדינו. אני אסיר תודה לרופאים בישראל שתיקנו את הלב של הילדה שלי כבר בפעם השנייה".
כאמור, רהף ממש לא לבד. כל ילד מגיע לארץ עם בן משפחה אחד – לרוב אחד ההורים – והוא מתקבל על ידי מתנדבי העמותה, ומתגורר בבית של העמותה ביפו או בירושלים. בכל רגע נתון מתגוררים בשני הבתים יחד כ-13 משפחות.
"המסר שהילדים האלה וההורים שלהם מקבלים בבתי החולים בארץ זה שהם שווים, שאכפת למישהו מהחיים שלהם", מסביר מיילס.
"ההורים מגיעים לפה עם המסר שעם ישראל, שהם שמעו עליו רק רעות, מוכן לקבל אותם. בהתחלה הם לא יודעים למה לצפות, אבל בתוך זמן קצר הם מבינים שהם יכולים להרגיש בבית, ושאין מה לפחד. שנעשה הכל כדי להציל את הילדים.
"רבים מהם אומרים לנו – שיקרו לנו על עם ישראל, שהם שונאים אותנו ורוצים ברעתנו, אבל הם רק דואגים לנו פה. זה משנה מחשבה, מרכך לבבות, וכשהם יוצאים מפה הם מלאי תודה ומברכים את מה שראו פה".
אבל לא לכל הסיפורים יש סוף שמח, הרי מדובר בניתוחי לב מורכבים שהסכנות בהם רבות. הסיכוי שהילד לא ישרוד את הניתוח מגיע ל-30%.
"הבוקר ליוויתי לשדה תעופה אב שהילד שלו נפטר כאן אחרי שהניתוח נכשל", מספר מיילס. "הוא היה עצוב ושבור, אבל הלב שלו נשאר פתוח, הוא הבין שלא היה כאן ביזנס ולא שקר, וניסו לעזור לו בכל אשר יכלו. היו לו רק מילים טובות לומר על הטיפול שהבן שלו קיבל כאן".
קשר אישי עם המנתח
הקשר של הרופא המנתח עם ההורים מתחיל בהכנה לניתוח. "אני פוגש את ההורים יום לפני הניתוח ומשוחח איתם דרך מתורגמן", מספר ד"ר משאלי.
"הם מקבלים הסבר על הניתוח שהילד הולך לעבור, ועל הסכנות שטמונות בו. התגובות שאני רואה – והן אוניברסליות לכל ההורים, לא משנה מאיפה הם מגיעים – הן עיניים רטובות ופנים מודאגות.
"הבוקר ליוויתי לשדה תעופה אב שהילד שלו נפטר כאן אחרי שהניתוח נכשל", מספר מיילס. "הוא היה עצוב ושבור, אבל הלב שלו נשאר פתוח, ןהיו לו רק מילים טובות לומר על הטיפול שהבן שלו קיבל כאן"
"כשאני נכנס לניתוח אני רואה רק את התיק הרפואי של הילד, אני לא יודע מה הרקע שלו – אם זה ילד של טייס מכפר שמריהו או ילד מכורדיסטן, וזה גם לא משנה", מסכם ד"ר משאלי.
העמותה מגייסת כסף למימון השהייה והטיפול בילדים מהעולם הנוצרי ברחבי העולם. באתר העמותה באנגלית מוקדש עמוד לכל ילד, ובו עדכונים שוטפים על מצבו הרפואי. כל תורם בוחר את הילד שהוא מלווה אותו, ותורם עבורו את הכסף.
"כשמגיע ילד, לרוב אין מספיק כסף כדי לכסות את כל ההוצאות, ואנו ממשיכים לאסוף כסף במהלך השהייה שלו בארץ וגם אחריה", אומר מיילס. "בתי החולים מקבלים את הילד גם בלי מימון מלא מראש, ומקבלים את הכסף רטרואקטיבית".
בשיבא מאפשרים גם להורים להתאשפז יחד עם הילדים. "הם יכולים ללון בחדרו של הילד ומקבלים גם חדר במחלקה, הם מקבלים מימון גם לארוחות של בית החולים, כפי שהילדים מקבלים, כך שאין להם הוצאות, וכמעט שום סיבה לצאת מהמחלקה", אומר זייד נגאח, האח האחראי בטיפול נמרץ לב ילדים.
במקרה או שלא במקרה, מחצית מהצוות הסיעודי במחלקה דובר ערבית, ועוזר למשפחות האלה לתקשר עם הצוות הרפואי. לעתים יש צורך בתרגום כפול – עבור משפחות מכורדיסטן שדוברות כורדית בלבד – והעמותה דואגת לכך.
"נוסף על הילדים הכורדים, הסורים והפלשתינים, מגיעים למחלקה גם ילדים רבים יחסית של ערביי ישראל ושל יהודים מהמגזר הדתי והחרדי", מספר נגאח.
"אלה האוכלוסיות בישראל שאינן מבצעות הפלות בעקבות בדיקות הריון. מדהים לראות את החיבור בין האוכלוסיות האלה – בשנייה שהם נכנסים בדלת הם משאירים את הדעות הפוליטיות והחברתיות שלהם בצד, והופכים להיות הורים מודאגים שיש להם שותפות גורל עם ההורים שנמצאים בסביבתם".
רגע לפני פרסום הכתבה, קיבלנו בשורות טובות משיבא: רהף התעוררה, והצליחה לנשום בכוחות עצמה. היא עדיין חלשה ומטושטשת, אבל אביה נמצא לצדה, מקרין לה סרטים מצוירים בטלפון הסלולרי שלו ומחזיק את ידה. בקרוב תחלים רהף מהניתוח ותחזור למשפחתה שבירדן, בתקווה שתגדל בסביבה שוחרת שלום ותשמע סיפורים על האופן שבו חייה נצלו דווקא בזכות מדינת ישראל השכנה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם