אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כּיבּוּשׁ סַרְבָנוּת 258

כיבוש, כסף כוח וכבוד – אלה ארבעת הכ"פים שמניעים את ממשלת ישראל וזה מה שיש לה להציע. ההתלבטות היחידה שניצבת כעת לפתחו של כל אחד היא האם לשתף פעולה ולציית, או לסרב

ראש הממשלה, שר התרבות ושר האוצר ירו השבוע למרכז השיח הישראלי את שני הטילים הבליסטיים המילוליים המסוכנים ביותר בארסנל המילים הפוליטי-בטחוני-ציבורי העברי: כיבוש וסרבנות.

להגנתם של שני השרים יש לומר: הם לפחות דיברו בכנות. ראש הממשלה לא יזהה כנות גם אם תתעורר לצידו בבוקר.

שר התרבות מיקי זוהר אישר למעשה את הפחד העמוק ביותר של משפחות החטופים. "מטרת המלחמה היא כיבוש מלא של עזה", הוא אמר ואז הודה: "החטופים יהיו במצב לא פשוט, אבל אין ברירה".

שר התרבות מיקי זוהר אישר למעשה את הפחד העמוק ביותר של משפחות החטופים. "מטרת המלחמה היא כיבוש מלא של עזה", הוא אמר ואז הודה: "החטופים יהיו במצב לא פשוט, אבל אין ברירה"

ככה זה בישראל. לפעמים המדינה שלך מפקירה אותך בלי הגנה ואז חוזרת כדי להרוג אותך. זה לא פשוט, נכון, אבל אין ברירה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר מנפנף בהצהרת הכיבוש שלו כבנוצות טווס. הוא מעולם לא הסתיר ובטח שלא התבייש בשאיפותיו הדורסניות.

אז מה, דווקא עכשיו, כשהתמיכה הציבורית בו מצטמצמת לחלק מבני משפחתו המורחבת וכמה שכנים, הוא ישנה פתאום את עמדותיו? מה פתאום. סמוטריץ' הולך בכל הכוח על הגשמת חלומו הגדול, ושכולם יתפוצצו (רבים אכן התפוצצו ורבים עוד יתפוצצו).

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציע סיפור מעט שונה.

כדרכו מאז ומעולם, נתניהו מעקם את האמת והעובדות לצרכיו, מאחז עיניים עם המילה הטעונה "סרבנות" וממשיך לנהוג בציבור כמו אחרון הקלפנים הנוכלים בטיילת, שמשחקים עם שלושה קלפים "איפה המלכה?"

כדרכו מאז ומעולם, נתניהו מעקם את האמת והעובדות לצרכיו, מאחז עיניים עם המילה הטעונה "סרבנות" וממשיך לנהוג בציבור כמו אחרון הקלפנים הנוכלים בטיילת, שמשחקים עם שלושה קלפים "איפה המלכה?"

ספוילר: המלכה על שפת בריכה כלשהי, כנראה בקיסריה, מתכתבת בווטסאפ עם הבן האהוב שיושב על שפת בריכה אחרת במיאמי ולא מזדרז להתנדב לכל משימה. למה שציוני אמיתי כמוהו יכלה את זמנו היקר במלחמות העצובות שלנו במזרח התיכון? הרי יש מספיק פראיירים שמוכנים להיכנס מתחת לאלונקה. לפעמים קוראים להם בני גנץ.

השבוע חזר נתניהו "לעדכן את הציבור" בעזרת סרטוני וידיאו שמצלם סנצ'ו פנצ'ו טופז לוק, שחזר מהגלות בצוק העיתים. אלה סרטונים שהם לכל דבר ועניין סרטוני תעמולה. בסרטון הראשון שהפיץ השבוע התרעם נתניהו נגד "הקריאות לסרבנות" ואמר בתקיפות בריטונית אופיינית:

"זה מה שעודד את האויבים שלנו לפני השבעה באוקטובר. צריך לעשות 'חדל אש' עם זה! מי שדואג למדינה, מי שדואג באמת לקיום שלה, לא קורא לסרבנות. כשיש דברים שלא מצאו חן בעיני כראש האופוזיציה, אני התנגדתי לסרבנות שבאה מימין. יצאתי נגד זה בכל העוצמה. זה הקיום שלנו. אתה מפורר את צה"ל? אתה מפורר את ההיררכיה? אין לזה קיום".

כמו הקלפנים זריזי הידיים בטיילת, נתניהו שוב חזר ללהטט עם הקלפים החלשים שלו. על זה מושתת כל מופע אחיזת העיניים, שעולה על הבמות כבר שלושים שנה ויותר.

ראשית הוא קובע כי "הקריאות לסרבנות" הן שעודדו את האויבים שלנו לפני שבעה באוקטובר. והנה מצאנו בקלות אשמים באסון הלאומי הגדול בתולדותינו.

לנתניהו מעולם לא הייתה בעיה גם לגמד את השמאל ("הפנסיונרים") ולטעון שהוא קטן, עלוב, רופס וחלש, ובמקביל להאשים את השמאל ואת השמאלנים (הדיפ סטייט) בכל מה שמשתבש בארץ בשעה שנתניהו עצמו שולט בה ביד רמה מאז סוף ימי הבית השני בערך. מי יבדוק את הטענה הזו? מי שנתניהו יחליט. בטח לא ועדת חקירה ממלכתית. חס וחלילה. השמאל העלוב הרי שולט גם בה.

לנתניהו מעולם לא הייתה בעיה גם לגמד את השמאל ולטעון שהוא קטן, עלוב, רופס וחלש, ובמקביל להאשים את השמאל ואת השמאלנים (הדיפ סטייט) בכל מה שמשתבש בארץ בשעה שנתניהו עצמו שולט בה

ואז נתניהו ממשיך וטוען שכשהיה ראש אופוזיציה הוא יצא נגד קריאות סרבנות מימין. לא סתם התנגד, אלא ממש "בכל העוצמה". ובכן – אני מאתגר את תומכי נתניהו להפנות את תשומת ליבי לאירוע שבו נתניהו כראש אופוזיציה יצא בתקיפות ובנחרצות "בכל העוצמה" נגד קריאות סרבנות מימין.

אכן כן, כראש ממשלה, נתניהו באמת התבטא פה ושם נגד סרבנות, כשזה שירת את האינטרסים המשתנים שלו. שכן סרבנות עלולה להיות איום רציני כשאתה ראש ממשלה, אבל היא יכולה לשרת אותך היטב כשאתה ראש אופוזיציה. וממתי נתניהו מתנגד למה שמשרת אותו פוליטית?

לפני קצת יותר משנה, לדוגמה, לשכתו של נתניהו הגיבה על סרטון המרדה שקרא לא לציית לשר הביטחון דאז יואב גלנט ולרמטכ"ל דאז הרצי הלוי – סרטון שהופץ על ידי לא אחר מבנו האהוב של ראש הממשלה, המתבצר כזכור במיאמי. לשכת נתניהו הודיעה כי "ראש הממשלה הזהיר פעמים רבות מפני הסכנות בתופעת הסרבנות והגישה המתירנית כלפיה".

הנה – הזהיר. כלומר התנגד. וזה לא היה המקרה היחיד.

רעול פנים, המזדהה כחייל מילואים, מאיים שלא לציית לשר הביטחון ולרמטכ"ל, אלא רק לראש הממשלה (צילום: מתוך סרטון שפורסם בחשבון ה-X של ינון מגל)
רעול פנים, המזדהה כחייל מילואים, מאיים שלא לציית לשר הביטחון ולרמטכ"ל, אלא רק לראש הממשלה (צילום: מתוך סרטון שפורסם בחשבון ה-X של ינון מגל)

ראש הממשלה גם יצא בפומבי נגד הסרבנות ב-2012, אחרי שנפתלי בנט, שאז נתפס כאיום על הבייס הימני של נתניהו, האשים את הליכוד שהוא "יוביל לעוד התנתקות" ואמר כי הוא עצמו לא יוכל למלא פקודה לפנות יהודי מביתו.

אז זו עוד הייתה מין "סרבנות תיאורטית" שכזו, בתשובה לשאלה פרובוקטיבית בנוגע לאירוע שכלל לא עמד על הפרק. מה שלא הפריע לנתניהו לקפוץ על ההצהרה כמוצא שלל רב. "מי שדבק בסרבנות לא יכהן בממשלתי", הוא צוטט אז בכותרת הראשית של "ישראל היום" – העיתון שלאחרונה התהפך עליו מאז והעביר את תמיכתו לבנט "הסרבן".

"ראש בראש" הכריזה כמקובל הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", לצד תמונות נתניהו ובנט, שימשיכו מאז להתמודד ראש בראש בכל מיני וריאציות משתנות, שרק מזכירות לנו עד כמה הפוליטיקה ותקשורת המיינסטרים בישראל הן מדמנת אינטרסים ופוזיציות ונטולות אידיאולוגיה.

אבל כל זה קרה, כאמור, כשנתניהו היה ראש ממשלה. כשהתנגדות לסרבנות שירתה אותו. ממש כמו עכשיו.

למה הוא מתעקש להדגיש "יצאתי נגד הסרבנות בכל הכוח כראש אופוזיציה"? אולי כדי להשכיח את העובדה שאביו, פרופ' בנציון נתניהו, ואחיו עידו היו בין החותמים על קריאה קיצונית לסרבנות במהלך ביצוע ההתנתקות

למה הוא מתעקש להדגיש "יצאתי נגד הסרבנות בכל הכוח כראש אופוזיציה"? אולי כדי להשכיח את העובדה שאביו, פרופ' בנציון נתניהו, ואחיו עידו נתניהו היו בין החותמים על קריאה קיצונית לסרבנות במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות. אותה תוכנית שנתניהו תמך בה, ומאז עושה כל שביכולתו כדי ליצור את הרושם שתמיד התנגד לה.

בנימין ובנציון נתניהו באזכרה ליוני נתניהו בהר הרצל, ירושלים, 26 ביוני 2007 (צילום: מיכל פטאל/פלאש90)
בנימין ובנציון נתניהו באזכרה ליוני נתניהו בהר הרצל, ירושלים, 26 ביוני 2007 (צילום: מיכל פטאל/פלאש90)

אביו ואחיו של ראש הממשלה חתמו אז על עצומה שהופצה בכל בתי הכנסת ברחבי הארץ ובה נכתב:

"הגירוש והעקירה הם פשע לאומי ופשע נגד האנושות, גילוי של עריצות, רשעות ושרירות לב, המכוון לשלול את זכותם של יהודים, באשר הם יהודים, לחיות בארצם. אנו קוראים לממשלת ישראל שלא לתת לצה"ל ולמשטרה את הפקודה הזאת, הבלתי חוקית בעליל, שאסור לתת אותה ואסור לבצעה, ולמנוע בכך קרע בלתי הפיך בצבא".

לצד העצומה הזאת שעליה חתמו רבים, הופצה קריאה של רבנים לסירוב פקודה, עליה חתמו אז 38 מבין 55 הרבנים ביהודה ושומרון, ועשרות רבנים ממקומות אחרים בארץ.

אם, כדברי ראש הממשלה, "מי שדואג באמת לקיום של המדינה לא קורא לסרבנות", הרי שכל האנשים הללו – ובהם גם אביו המנוח ואחיו האהוב – לא דאגו לעתיד המדינה.

אם, כדברי ראש הממשלה, "מי שדואג באמת לקיום של המדינה לא קורא לסרבנות", הרי שכל האנשים הללו – ובהם גם אביו המנוח ואחיו האהוב – לא דאגו לעתיד המדינה

לא זכור לי, וגם לא מצאתי ראיה לכך שנתניהו כראש אופוזיציה "התנגד בכל הכוח" לקריאות הללו, יצא נגדן או התעמת עם נושאי הבשורה. אולי הוא התווכח "בכל העוצמה" עם אבא ועידו בארוחת ערב משפחתית והטיח בהם שהם הורסים את המדינה.

כדאי לשים לב שמבחינת הימין, הגדרתה של המילה סרבנות גמישה לפחות כמו זו של "פשע נגד האנושות" – וכך פינוי של 8,000 יהודים מבתיהם על ידי ממשלתם, העברתם כמה קילומטרים צפונה לתוך מדינתם תוך פיצוי על הנזקים – אירוע שהוא בלי ספק טראומה משפחתית, ושריטה לאומית – הוגדר אז "פשע נגד האנושות". לא פחות. פקודה בלתי חוקית בעליל שמצדיקה סרבנות.

הפגנה בירושלים נגד תוכנית ההתנתקות של ממשלת אריאל שרון, 13 בספטמבר 2004 (צילום: פלאש90)
הפגנה בירושלים נגד תוכנית ההתנתקות של ממשלת אריאל שרון, 13 בספטמבר 2004 (צילום: פלאש90)

מצד שני, כל מי שטוען כעת שהרעבת אוכלוסייה אזרחית והרג עשרות אלפי חפים מפשע, בהם אלפי נשים וילדים, הרבה יותר קרובים לפשע נגד האנושות ולפקודה בלתי חוקית בעליל – נתפסים כבוגדים שממוטטים את ישראל מבפנים.

ככה זה בעולם שבו המילים מאבדות את משמעותן.

וככה אנחנו מגיעים לסמוטריץ' ולכיבוש. כי המילים "סרבנות" ו"כיבוש" צועדות יד ביד לפחות מאז 1967.

היו גילויי סרבנות בישראל גם קודם. היו טייסי חיל אוויר שסירבו להפציץ את "אלטלנה" ואני מניח שנתניהו ותומכיו היו משבחים אותם עכשיו כגיבורים לאומיים. אבל רוב מעשי הסרבנות המשמעותיים בישראל היו סביב הכיבוש. אותו כיבוש שסמוטריץ' וקומץ תומכיו לא הכירו בו עד כה וקראו לו בלעג "אקיבוש", וכעת הם פתאום מייחלים לשובו ומדברים עליו בהתרגשות של מתבגרים שנחשפים לראשונה לתוכן ארוטי.

ולא, במקרה של סמוטריץ' זה בכלל לא קשור לשבעה באוקטובר. הכיבוש שסמוטריץ' מדבר עליו הוא לא נקמה על מעשי הזוועות של חמאס בישראל. זו אידיאולוגיה שסמוטריץ' פירט באריכות ב"תוכנית ההכרעה" שלו, ועכשיו מנצל את עמדת הכוח הבלתי סבירה בעליל שהוא נהנה ממנה, כדי לשעבד אליה את העתיד של ישראל ושל המזרח התיכון.

זו אידיאולוגיה שסמוטריץ' פירט באריכות ב"תוכנית ההכרעה" שלו, ועכשיו מנצל את עמדת הכוח הבלתי סבירה בעליל שהוא נהנה ממנה, כדי לשעבד אליה את העתיד של ישראל ושל המזרח התיכון

כמקובל בתוכניות מהסוג הזה, הדימויים בתוכנית הכיבוש של סמוטריץ' מגיעים הישר מעולם החי. "לא עוד דשדוש ופתרונות קוסמטיים של רדיפה אחרי היתושים, אלא ייבוש הביצה וטיפול בשורשי הבעיה כולה", הבטיח סמוטריץ' כבר ב-2017, הרבה לפני שבעה באוקטובר (אירוע שלא מיותר לחזור ולהזכיר שקרה במשמרת שלו כשר אוצר וכשר במשרד הביטחון).

כבר אז, לפני שמונה שנים, והוא הרחיב ולמעשה סיפק הצדקה לכל מי שיסרב עכשיו למלא את פקודות הממשלה:

"האתגרים שמדינת ישראל נדרשת להתמודד איתם הם חסרי תקדים, ומשום כך גם הפתרון והמציאות שתיווצר בעקבותיו מותר שיהיו מקוריים וחסרי תקדים… ההתמודדות עם מציאות חסרת תקדים מצדיקה פתרונות והסדרים חסרי תקדים, שאולי קשה יהיה להגן עליהם בסיטואציות אחרות אבל בהחלט ניתן לעמוד מאחוריהם ולהצדיק אותם בהקשר של מדינת ישראל".

לזכור ולא לשכוח: כשסמוטריץ' מדבר עכשיו בעיניים נוצצות מהתרגשות על כיבוש עזה הוא מדבר על "פתרונות והסדרים חסרי תקדים שיהיה קשה להגן עליהם". כל אחד מוזמן לדמיין במה מדובר.

חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד התנדב השבוע לעזור למי שאין לו דמיון והסביר "אנחנו לפני אירוע גדול של הכרעה, השמדה והגירה מעזה". הכרעה, השמדה והגירה – זו בדיוק תמצית תוכנית ההכרעה של סמוטריץ'.

חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד התנדב השבוע לעזור למי שאין לו דמיון והסביר "אנחנו לפני אירוע גדול של הכרעה, השמדה והגירה מעזה". הכרעה, השמדה והגירה – זו בדיוק תמצית תוכנית ההכרעה של סמוטריץ'

חיילי צה"ל שמגויסים עכשיו ברבבותיהם יידרשו עוד מעט לממש את החזון המבהיל הזה. או לסרב.

ושר התרבות מיקי זוהר? הוא בסך הכול צירף השבוע את המילה "כיבוש" לשילוש הלא קדוש "כסף", "כוח" ו"כבוד" שעליו כבר הרחיב את הדיבור בעבר.

כיבוש, כסף, כוח וכבוד – אלה ארבעת הכ"פים שמניעים את ממשלת ישראל. הממשלה המזיקה וחסרת הלב בתולדות העם היהודי, שהיא גם מועמדת מובילה לתואר הממשלה העלובה והרעה בתולדות העמים.

כיבוש, כסף, כוח וכבוד – משפחת נתניהו ונאמניה נאחזים בקרנות המזבח ומתבצרים בעמדת הכוח והכבוד שלהם. החרדים מגינים על הכסף שממשיך לזרום אליהם, גם כששאר חלקי החברה נאנקים תחת העול. המתנחלים והמשיחיים חותרים להרחיב את הכיבוש.

כיבוש, כסף, כוח וכבוד – משפחת נתניהו ונאמניה מתבצרים בעמדת הכוח והכבוד שלהם. החרדים מגינים על הכסף שממשיך לזרום אליהם. המתנחלים והמשיחיים חותרים להרחיב את הכיבוש

כיבוש, כסף כוח וכבוד – זה הדיל. ההתלבטות היחידה שניצבת כעת לפתחו של כל אחד היא האם לשתף פעולה ולציית, או לסרב.

עוד 1,684 מילים
סגירה