המסקנה הראשונית שניתן לגזור מהחלטתו של נשיא בית משפט השלום במחוז מרכז, השופט מנחם מזרחי, לשחרר אתמול (חמישי) את יונתן אוריך ממעצרו, היא שמשטרת ישראל פועלת בצורה מרושלת וחובבנית.
מזרחי, הזוכה לראות חומרים סודיים שהציבור וסנגוריהם של החשודים אינם רואים – לרבות רשימה של פעולות חקירה שבוצעו, שאושרו ושיש עוד לבצע – מתח ביקורת קטלנית על המשטרה בשל מחדליה מלבצע את כל פעולות החקירה שבגינן הושארו אוריך והעצור הנוסף בפרשת קטאר-גייט, אלי פלדשטיין, במעצר בית.
אוריך, שתקופת מעצר הבית שלו הגיעה לסיומה אתמול, זומן שלשום (רביעי) לחקירה במשרדי להב 433 ואף שהיה אמור להשתחרר לביתו בתום החקירה, סמוך לשעת חצות החליטה המשטרה לעצור אותו ולהביא אותו להארכת מעצר למחרת היום.
השופט מזרחי מתח ביקורת חריפה על הצעד הזה של המשטרה, וכן על מה שנראה בעיניו כגרירת רגליים מצד המשטרה בביצוע פעולות חקירה שהיא הצהירה שתבצע בתקופה שבה היה מצוי במעצר בית
השופט מזרחי מתח ביקורת חריפה על הצעד הזה של המשטרה, וכן על מה שנראה בעיניו כגרירת רגליים מצד המשטרה בביצוע פעולות חקירה שהיא הצהירה שתבצע בתקופה שבה היה מצוי במעצר בית.
השופט הצביע על כך שלקצין החקירות "לא הייתה עילה" להורות על מעצרו של אוריך, וכי המשטרה הייתה יכולה לפנות לבית המשפט ולבקש צו מעצר נגד אוריך, כפי שעשתה בשלבים קודמים של החקירה. הוא רמז כי היחס המשטרתי הקשוח כלפי אוריך נובע מכך שהוא אינו משתף פעולה עם החוקרים, בעוד ש"ייתכן שהחשוד 1 [פלדשטיין] מוסר גרסאות".
חמור מכל אלה: השופט כתב בהחלטתו כי "לא ראיתי היכן התגבר החשד הסביר המלמד כי שני החשודים הינם עובדי ציבור" – תנאי לביצוע עבירת שוחד. הביקורת החריפה ביותר היא זו: "מתגנבת ההרגשה שהחקירה דוהרת, מבלי שמישהו עוצר בצד ושואל את עצמו איזו עבירה פלילית חוקרים כאן".
נקודת המוצא היא שצריך לכבד את החלטת בית המשפט, בפרט נוכח העובדה שמטבע הדברים, השופט נחשף למידע שהציבור אינו מכיר בשלב הנוכחי של החקירה.
לצד תפקידו החשוב לקיים פיקוח שיפוטי על הכוח העצום שנמצא בידי רשויות החקירה לעצור ולהגביל את חירותם של חשודים, עליו לאזן בין זכויות החשודים לבין צורכי החקירה, ובפרט בפרשה חמורה כמו "קטאר-גייט"
ואולם לצד תפקידו החשוב לקיים פיקוח שיפוטי על הכוח העצום שנמצא בידי רשויות החקירה לעצור ולהגביל את חירותם של חשודים, עליו לאזן בין זכויות החשודים לבין צורכי החקירה, ובפרט בפרשה חמורה כמו פרשת "קטאר-גייט", שממשיכה להסתעף כל העת.
מלבד זאת, בית המשפט אמור להימנע מלבסס את החלטותיו על יסוד תחושות והרגשות. החלטה שיפוטית אינה יומן אישי ואף לא מאמר עיתונאי. אם שופט מעצרים אינו יודע אילו עבירות נחקרות בפרשה שלפניו, עליו להפנות בעניין זה שאלה ישירה לצוות החקירה.
ובאשר לחשד לעבירת שוחד, המבוסס על כך שהחשודים הם עובדי ציבור: בהנחה שאין שגיאת הקלדה בהחלטת בית המשפט, והוא אכן התכוון לכתוב "לא ראיתי היכן התגבר החשד" ביחס להיותם של אוריך ופלדשטיין עובדי ציבור, ולא "התגבש החשד" – הרי שחשד זה אינו אמור להתגבר במהלך ימי החקירה.
קיימת פסיקה ענפה, לרבות של בית המשפט העליון בהרכב מורחב, המלמדת כי גם עובדי קבלן ועובדים בשוק הפרטי המשרתים גורמים שלטוניים וצוברים עקב כך כוח שלטוני בפועל, נחשבים לעובדי ציבור לצורך עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים.
תשובה ניצחת לביקורת שהטיח השופט מזרחי במשטרה, ניתנה אמש על ידי שופט בית המשפט המחוזי בלוד עמית מיכלס, שקיבל את ערר המשטרה והורה להותיר את אוריך במעצר מלא עד ליום שני הקרוב.
תשובה ניצחת לביקורת שהטיח השופט מזרחי במשטרה, ניתנה אמש על ידי שופט בית המשפט המחוזי בלוד עמית מיכלס, שקיבל את ערר המשטרה והורה להותיר את אוריך במעצר מלא עד ליום שני הקרוב
מהחלטתו של מיכלס עולה כי השופט מזרחי לא איזן כראוי בהחלטתו בין הפגם במעצרו של אוריך בתחנת המשטרה, ללא צו מעצר שיפוטי, לבין האינטרס הציבורי שתכליתו למצות כראוי את חקירת החשדות.
מיכלס גם קבע כי החשד הסביר נגד אוריך ופלדשטיין התגבר ביממות האחרונות, כי נגד השניים עומדת עילה מובהקת של מסוכנות, וכי אף קיים חשד לעבירה של שיבוש החקירה בעניינו של אוריך.
ואכן, בשעות שלאחר החלטתו של השופט מזרחי, החלו להתפרסם פרטים על אודות החשדות המתרחבים בפרשת קטאר-גייט, המסייעים להסביר בדיעבד את ההחלטה לעצור מהרגע להרגע את אוריך בתום חקירתו.
בין היתר פורסם כי בלהב 433 חושדים ששניים מהמעורבים הופעלו על ידי המודיעין הקטארי על ידי מילת קוד סודית; כי במסלול הכסף הקטארי היו מעורבים גם אנשי מוסד לשעבר; וכי אוריך הודה לראשונה בקבלת כסף מקטאר, גם שלא אגב עבודתו סביב מונדיאל 2022.
יש להניח שהמידע הזה, לפחות ברמת החשדות ופעולות החקירה, היה מצוי בידי החוקרים בבואם אתמול בבוקר לאולמו של השופט מזרחי. הדברים שנאמרו בדיון ותוכן החלטתו של השופט מלמדים כי המשטרה נמנעה ככל הנראה מלכלול את הפרטים החדשים בדוחות הסודיים שהונחו על שולחנו של השופט.
זוהי התנהלות לא תקינה כשלעצמה, אך היא משקפת ממד של זהירות, שלא לחשוף לידיעת החשודים וסנגוריהם מידע שעלול לשבש את החקירה, וזאת נוכח הדינמיקה שנוצרה באולמו של השופט, המהלך על קו הגבול של מה שניתן לחשוף.
"אני נאלץ לכתוב באריכות ולעיתים לצטט מתוך דוחות", כתב מזרחי בהחלטתו אתמול, "אך זאת רק כדי לנמק במה דברים אמורים, ולא להשאיר את הדברים מעורפלים". זהו הסבר אפשרי לקצר בתקשורת בין המשטרה לבין השופט, שבא לידי ביטוי בהחלטתו אתמול.
תפקיד בית המשפט להגן על זכויותיו של חשוד מפני פגיעה לא מידתית. כל חשוד, ללא הפליה לרעה אך גם לא לטובה. אוריך ופלדשטיין זכאים להגנה על זכויותיהם כחשודים. זהו תפקידו של בית המשפט – אך לא של הדרג הפוליטי, שאסור לו להתערב בנושאים פרטניים הנדונים בבתי המשפט.
אוריך ופלדשטיין זכאים להגנה על זכויותיהם כחשודים. זהו תפקידו של בית המשפט – אך לא של הדרג הפוליטי, שאסור לו להתערב בנושאים פרטניים הנדונים בבתי המשפט
שר המשפטים יריב לוין חצה קו אדום, ולא בפעם הראשונה, כשהתערב בפרשה והכריז אתמול כי מעצרו של אוריך הוא "שיא נוסף בשימוש לרעה שעושים ראשי מערכת אכיפת החוק בסמכויות שהן הרגישות ביותר שיש בידי מערכת שלטונית כלשהי".
נכון לאתמול, בתי המשפט אינם זקוקים להתערבות בוטה שכזו מצד השר הממונה על מערכת המשפט, על מנת למלא את תפקידם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם